סימן תקסד – דין ליל שלפני התענית
א כָּל תַּעֲנִית שֶׁאוֹכְלִים בּוֹ בַּלַּיְלָה, בֵּין צִבּוּר בֵּין יָחִיד, הֲרֵי זֶה א אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וְהוּא שֶׁלֹּא יָשַׁן { שְׁנַת } ב { קֶבַע } (טוּר), אֲבָל אִם יָשַׁן { שְׁנַת } ג { קֶבַע } אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְנָה לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים } ד { דְּבִשְׁתִיָּה אֵין צָרִיךְ } ה { תְּנַאי, דְּמִסְּתָמָא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לִשְׁתִיָּה אַחַר הַשֵּׁנָה, וְהָוֵי כְּאִלּוּ הִתְנָה } (טוּר וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי).
באר היטב – סימן תקסד – דין ליל שלפני התענית
א א אוכל. נ"ל דבתענית חלום אסור דמשעה שחלם צריך להתענות כמ"ש סי' רפ"ח ס"ד וכ"כ של"ה דמשעה שחלם לא ישמש מטתו: ב קבע. אפי' שלא על מטתו. ט"ז: ג קבע. אפי' תוך סעודתו ב"י. וט"ז פסק כהרי"ף דאם ישן בתוך הסעודה מותר עד שיגמור וישן אחר כך שינת קבע ע"ש: ד דבשתייה. ב"י כתב אפי' כל המשקים מותרים. והכל בו כתב דוקא מים: ה התנה. ונוהגין להתנות אפי' בשתייה ונכון הוא (אחרונים) וכ' המ"א ונ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם אם רגיל לשתות בלילה מותר לשתות בלא תנאי וע' סימן תקפ"א ס"ב בהג"ה וכ"כ הרדב"ז סימן רמ"ז:
מגן אברהם תקס״ד – סימן תקסד – דין ליל שלפני התענית
א׳ אוכל ושותה. נ"ל דבת"ח אסור דמשעה שחלם צריך להתענו' כמ"ש סי' רפ"ח ס"ד וכ"כ של"ה דמשעה שחלם לא ישמש מטתו: ב׳ אבל אם ישן. אפי' תוך סעודתו (ב"י): ג׳ וי"א כו'. ונוהגין להתנו' אפי' לשתיה ונכון הוא [לבו' וב"ח] ונ"ל דהכל לפי מה שהוא אדם אם רגיל לשתות בלילה מותר לשתות בלא תנאי ועסי' תקפ"א ס"ב בהג"ה:
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תקס״ד
א׳ שינת קבע. פי' אפי' שלא על מטתו ולא מקרי עראי אלא במתנמנם דהיינו נים ולא נים תיר ולא תיר כ"כ ב"י דלא כרי"ו דבעי על מטתו: ב׳ אבל אם ישן כו'. בטור כתוב הראב"ד כ' בגמר סעודתו או אפי' לא גמר וישן בתוך הסעודה אסור לאכול ורי"ף פסק אפילו גמר מלאכול כ"ז שלא ישן מותר לאכול וכן אם ישן בתוך הסעודה מותר עד שיגמור וישן אח"כ שינת קבע ולזה הסכים א"א ז"ל עכ"ל ונראה להקל כדעת הרי"ף כיון דאיסור דרבנן הוא כמ"ש הרי"ף: ג׳ דבשתיה א"צ תנאי. כת' ב"י ראוי לפסוק כדברי האומרים צריך תנאי אף לשתיה:
ספר מחצית השקל על אורח חיים תקס״ד
תקס״ד:א׳תשצ״ב א׳ (ס"ק א') אוכל כו' כמ"ש סי' רפ"ח סעיף ד'. בהג"ה די"א מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ועולה לו לתענית יום שלם אף שאכל עד צהרים הרי דלא תלי' בהיום כ"א משעה שחלם לו וה"ה איפכא לחומרא. אם חלם לו בלילה אסור מיד אף בלילה: תקס״ד:א׳תשצ״ג א׳ (ס"ק ב) אבל כו' אפי' תוך סעודתו (ב"י) היינו לפי הבנת הרב"י בהרי"ף דס"ל דהכל תלוי בשינה וס"ל להרב"י דכן פירש ה"ה דברי הרי"ף וכ"פ הרמב"ם. ולכן פסק הרב"י כוותייהו. אבל הב"ח וט"ז כתבו לפרש דברי הרי"ף כמו שהבין הרא"ש את דבריו. דתרתי בעי' גמר לאכול וגם ישן אבל ישן תוך סעודתו או גמר סעודתו ולא ישן מותר לאכול. וכיון דמידי דרבנן הוא נקטו לקולא כוותיה ומ"מ סיים הב"ח והמחמיר כסברת הראב"ד קדוש יאמר לו עכ"ל ודעת הראב"ד להחמיר דבין ישן אף שלא גמר לאכול. ובין גמר לאכול אף שלא ישן שוב אסור לאכול: תקס״ד:א׳תשצ״ד א׳ (ס"ק ג) וי"א כו' לפי מה שהוא אדם כו' וע' סי' תקפ"א סעיף ב' בהג"ה. ומשם קצת ראיה לדבריו דמי שדרכו לשתות אחר השינה אין צריך תנאי. דהא כ' שם דהמנהג לאכול בער"ה קודם אור היום. וא"צ להתנות והיינו משום דדרך העולם בכך א"צ תנאי. ה"ה אי דרכו בכך א"צ תנאי דה"ל כאלו התנה:
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א