סימן תקכד – כמה דברים האסורים ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכד – כמה דברים האסורים ביום טוב א אֵין עוֹלִין עַל גַּב אִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּב בְּהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְלֹא מְסַפְּקִין לְהַכּוֹת כַּף עַל יָרֵךְ, וְלֹא מְטַפְּחִין לְהַכּוֹת כַּף עַל כַּף, וְלֹא מְרַקְּדִין, וְלֹא א דָּנִין, וְלֹא מְקַדְּשִׁין, וְלֹא כּוֹנְסִים, וְלֹא מְיַבְּמִים, וְלֹא מְגָרְשִׁין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מַקְדִּישִׁין, וְלֹא מַחֲרִימִין, … להמשך קריאה

מַה דִּין תִּסְפֹּרֶת אֵצֶל אִישׁ?

——– אָסוּר לְאִשָּׁה לְהִסְתַּפֵּר אֵצֶל אִישׁ, וְכֵן אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּפֵּר אֵצֶל אִשָּׁה, וְאֵין לְהָקֵל בְּדָבָר זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן. וְכָתַב בְּ"עוֹלַת יִצְחָק" שֶׁאַף עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ אָסוּר לְהִסְתַּפֵּר, וְעַל יְדֵי אִמּוֹ אוֹ בִּתּוֹ – מֻתָּר, אֲפִלּוּ אִם הִיא נְשׂוּאָה. (שם) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

ויחי יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (כח) וַיְחִ&#1444י יַֽעֲקֹב&#1433 בְּאֶ&#1443רֶץ מִצְרַ&#1428יִם שְׁבַ&#1445ע עֶשְׂרֵ&#1430ה שָׁנָ&#1425ה וַיְהִ&#1444י יְמֵי-יַֽעֲקֹב&#1433 שְׁנֵ&#1443י חַיָּ&#1428יו שֶׁ&#1443בַע שָׁנִ&#1428ים וְאַרְבָּעִ&#1445ים וּמְאַ&#1430ת שָׁנָֽה: וַחֲיָא יַעֲקֹב בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם שְׁבַעעֶשְׂרֵי שְׁנִין וַהֲווֹ יוֹמֵי יַעֲקֹבשְׁנֵי חַיוֹהִי מְאָה וְאַרְבְּעִין וּשְׁבַעשְׁנִין: ויחי יעקב. למה פרשה זו … להמשך קריאה

סימן תריט – דיני תפילת "כל נדרי" ומעריב – ערוך השולחן

——– א ליל יום הכיפורים נוהגים שקודם שמתפללים – מתירים לכל העבריינים. והיינו כדי שנוכל להתפלל עמהם באגודה אחת. כדאמרינן במנחות (כז א) דבהרצאת תענית ותפילות צריכין שיהא הטובים והרעים באגודה אחת, שנאמר: "ואגודתו על ארץ יסדה". ובכריתות (ו ב) אמרינן: כל תענית שאין בה מפושעי ישראל – אינה תענית. שהרי חלבנה – ריחה רע, … להמשך קריאה

תקמח. שלא לזרע כלאים בכרם. – ספר החינוך

שלא לזרע מיני התבואה בכרם ולא קנבוס ולוף, וזה המין מן הכלאים יקרא כלאי הכרם, ועל זה נאמר (דברים כב ט) לא תזרע כרמר כלאים, ואמרו זכרונם לברכה (ספרי כאן) מה אני צריך, והלא כבר נאמר שדך לא תזרע כלאים (ויקרא יט, יט) ? מלמד שכל המקים כלאים בכרם עובר בשני לאוין. וכלאי הכרם פרשו … להמשך קריאה

סעי' א' – במודים דרבנן שוחה עם הש"צ, וטוב לשחות גם בסוף. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור וכשיגיע ש"צ למודים שוחין עמו הציבור דגרסינן בירושלמי הכל שוחין עם ש"ץ בהודאה. וכתב הרמב"ם ז"ל ולא ישחו יותר מדאי. וכתב הטור שאינו משמע כן בירושלמי דאיתא התם מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו ר"י, משמע דקאי דוקא אש"צ דלא שייך העברה אלא בש"צ. וכתב הב"י שאין ראיה לדחות את הרמב"ם ממעשה … להמשך קריאה

סימן תרכ – שראוי לקצר בתפילת שחרית – ערוך השולחן

——– א יום הכיפורים שחרית – מתפללין כדרכן. ונהגו לומר "שיר היחוד" של אותו יום, ו"אנעים זמירות", ושיר של יום – קודם התפילה. וברכת "שעשה לי כל צרכי" אין אומרים. והרא"ש, והר"ן, והטור בסימן תרי"ג חולקים על זה, עיין שם. וביכולת כל אחד לעשות כרצונו. ומהרמב"ם נראה דאין מברכין. והפיוטים – הכל כמנהג. ומה שתמיהני: … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המכבס צמר במים, עובר על מלאכת מְלַבֵּן. (רמב"ם פ"ט ה"י) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש … להמשך קריאה

סימן תקכה – דין הלואה ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכה – דין הלואה ביום טוב א הַלְוָאַת יוֹם טוֹב נִתְּנָה א לִתָּבַע בְּדִין { וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"ז סָעִיף י"א. } ב גַּבָּאֵי צְדָקָה גּוֹבִין מֵהַחֲצֵרוֹת בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא יַכְרִיזוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכְרִיזִין בַּחֹל אֶלָּא גּוֹבִין בְּצִנְעָא וְנוֹתְנִים לְתוֹךְ חֵיקָם וּמְחַלְּקִים לְכָל שְׁכוּנָה וּשְׁכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. באר היטב – סימן תקכה – דין … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ב – חק לישראל

——– ב (א) וַיִּקְרְב&#1445וּ יְמֵֽי-דָוִ&#1430ד לָמ&#1425וּת וַיְצַ&#1435ו אֶת-שְׁלֹמֹ&#1445ה בְנ&#1430וֹ לֵאמֹֽר: וּקְרִיבוּ יוֹמֵי דָוִד לִמְמָת וִּפַקֵּידיַת שְׁלֹמֹה בְּרֵיהּ לְמֵימָר: (ב) אָנֹכִ&#1443י הֹלֵ&#1428ךְ בְּדֶ&#1430רֶךְ כָּל-הָאָ&#1425רֶץ וְחָזַקְתָּ&#1430 וְהָיִ&#1445יתָֽ לְאִֽישׁ: אֲנָא אָזֵיל בְּאוֹרַח כָּל אַרְעָאוְתַתְקֵּף וּתְהֵי לִגְבַר דָּחִיל חֶטְאִין: (ג) וְשָׁמַרְתָּ&#1438 אֶת-מִשְׁמֶ&#1443רֶת | יְהוָ&#1443ה אֱלֹהֶ&#1431יךָ לָלֶ&#1444כֶת בִּדְרָכָיו&#1433 לִשְׁמֹ&#1448ר חֻקֹּתָ&#1444יו מִצְוֹתָיו&#1433 וּמִשְׁפָּטָ&#1443יו וְעֵדְוֹתָ&#1428יו כַּכָּת&#1430וּב בְּתוֹרַ&#1443ת מֹשֶׁ&#1425ה לְמַ&#1443עַן תַּשְׂכִּ&#1431יל אֵ&#1434ת כָּל-אֲשֶׁ&#1443ר … להמשך קריאה

מַה דִּין נְאוּם בִּפְנֵי גְּבָרִים?

——– אָסוּר לְאִשָּׁה לִנְאֹם וְלָתֵת הַרְצָאוֹת בִּפְנֵי גְּבָרִים, וְכֵן אָסוּר לִגְבָרִים לִשְׁמֹעַ אִשָּׁה שֶׁנּוֹאֶמֶת בָּרַבִּים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. … להמשך קריאה

סעי' ב' – אם אין שם כהנים, אומר ש"צ: אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו', ואני אברכם. ואין הצבור עונין אחריו אמן, אלא כן יהי רצון. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור אם יש כהנים נושאים כפיהם ואם אין כהנים אומרה הש"צ. ובשם המנהיג כתב שאסור ליחיד לומר בתפלתו ברכת כהנים, ויש שנהגו אפילו בציבור שלא לאמר ברכת כהנים. וכתב המנהיג בשם רש"י שלא יאמר הפסוק ושמו את שמי מהטעם ששמי פירושו השם המפורש והיום לא מברכים בשם המפורש. ועוד שאנו אומרים ברכנו בברכה … להמשך קריאה

תקמט. שלא לאכל כלאי הכרם. – ספר החינוך

שנמנענו מלאכל כלאי הכרם לבד, וכבר פרשנו במצוה הקודמת, מהו כלאי הכרם, ועל זה נאמר (דברים כב ט) פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם, ופרשו זכרונם לברכה (קדושין נו, ב) פן תוקד אש, כלומר, שאין ראוי להיות תועלת, שהכל אסור בהנאה, והראיה שיש בזה לאו, שכתוב במניעה "פן" ואמרו זכרונם לברכה (עירובין צו, … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לִנְהֹג בִּישִׁיבַת מִשְׁפָּחוֹת בִּסְעוּדוֹת מְרֵעִים אוֹ בְּבָתֵּי מָלוֹן?

——– בְּשׁוּ"ת "מִשְׁנֵה הֲלָכוֹת" (מהדורא תניינא ח"ב סי' רָצַח) כתב, שֶׁיֵּשׁ לֶאֱסֹר לַעֲשׂוֹת סְעוּדוֹת מִרְעִים עַל יְדֵי זוּגוֹת צְעִירִים שֶׁמִּתְאַסְּפִים מִידֵי פַּעַם בַּבַּיִת שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְיוֹשְׁבִים בָּעִרְבּוּבְיָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתָם לַטּוֹבָה לְהַרְבּוֹת יְדִידוּת וְאַחְדוּת, עִם כָּל זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן אֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת עַל יְדֵי אֲנָשִׁים וְנָשִׁים יַחַד. וְעַיֵּן בשו"ת "תְּשׁוּבוֹת וְהַנְהָגוֹת" (ח"ב סי' … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק י – חק לישראל

——– (לא) פִּֽי-צַ&#1453דִּיק יָנ&#1443וּב חָכְמָ&#1425ה וּלְשׁ&#1445וֹן תַּ&#1437הְפֻּכ&#1431וֹת תִּכָּרֵֽת: פּוּמֵיהּ דְּצַדִיקָא מַוְעִי חָכְמְתָא וְלִישָּׁנָאדַהֲפִיכוּ נִתְפְּסַק: פי צדיק ינוב חכמה . ידבר לשון ניב שפתים ( ישעיה נ"ז ) : (לב) שִׂפְתֵ&#1443י צַ&#1453דִּיק יֵדְע&#1443וּן רָצ&#1425וֹן וּפִ&#1445י רְ&#1437שָׁעִ&#1431ים תַּהְפֻּכֽוֹת: שִּׂפְוָתֵיהּ דְּצַדִיקָא יֵדְעוּן צִבְיוֹנָא וּפוּמְהוֹןדְּרַשִּׁיעֵי מַהֲפָךְ: שפתי צדיק ידעון רצון . יודעים לרצות ולפייס את בוראם ויודעים לרצות את … להמשך קריאה

תולדת מְלַבֵּן – כיבוס בגד

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– המכבס בגד במים, עובר מהתורה משום תולדת מְלַבֵּן. [ומה שאינו עובר על אב מלאכה, משום שאין הכיבוס בא ללבן אלא להסיר הלכלוך.] ואולם אסור גם לנקות בגד בשפשוף בלי מים או באבקת טַלְק וכדומה, אבל מותר לנקותו בבד יבש או בהעברה ביד בלי שפשוף. (רמב"ם פ"ט הי"א. ב … להמשך קריאה

תקנ. שלא לעשות מלאכה בשני מיני בהמות. – ספר החינוך

שלא לחרש בשור ובחמור יחדו, והוא הדין לכל שני מיני בהמה שהאחת היא טהורה והאחת היא טמאה, ולאו דוקא חרישה לבד אסורה, אלא הוא הדין לכל מלאכה מהמלאכות, כגון דישה או למשך עגלה וכל שאר מלאכות, ועל זה נאמר (דברים כב י) לא תחרש בשור ובחמור יחדו. שרש המצוה. כתב הרמב"ם זכרונו לברכה (מורה נבוכים … להמשך קריאה

סימן תקכו – דין מת ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכו – דין מת ביום טוב א מֵת הַמֻּטָּל לְקָבְרוֹ, אִם הוּא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן { לֹא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ } א { יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ יַסְרִיחַ וְאִי אֶפְשָׁר בַּעֲמָמִין, אֲבָל } יִתְעַסְקוּ בּוֹ ב עֲמָמִין אֲפִלּוּ מֵת בּוֹ בַּיּוֹם { וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ד"ש, } וַאֲפִלּוּ אִם יְכוֹלִין לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְמָחָר שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ; וְכָל זֶה … להמשך קריאה

סימן תרכא – דין קריאת התורה ותפילת מוסף – ערוך השולחן

——– א ביום הכיפורים קורין ששה קרואים. דביום טוב קורין חמשה, ויום הכיפורים גדול במעלה, שאסור בו כל מלאכה וענוש כרת – קורין אחד יותר. ושבת, דהוי איסור סקילה – קורין שבעה, אחד יותר מיום הכיפורים (מגילה כב ב). ועוד: דמצינו בעזרא כשקרא בתורה באחד לחדש השביעי – עמדו ששה מימין וששה משמאל, כמפורש בנחמיה … להמשך קריאה

סימן תקכז – דיני ערוב תבשילין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכז – דיני ערוב תבשילין א יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל בִּתְחִלָּה לְצֹרֶךְ שַׁבָּת בִּקְדֵרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא כַּמָּה קְדֵרוֹת לְיוֹם טוֹב וְאִם הוֹתִיר, הוֹתִיר לְשַׁבָּת; וְעַל יְדֵי עֵרוּב, מְבַשֵּׁל בִּתְחִלָּה לְשַׁבָּת. (פי' עִנְיַן הָעֵרוּב הוּא שֶׁיְּבַשֵּׁל וְיֹאפֶה מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת עִם מַה שֶּׁבִּשֵּׁל וְאָפָה כְּבָר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב … להמשך קריאה

מַה דִּין רִקּוּד בִּפְנֵי גְּבָרִים?

——– א. אָסוּר לַעֲשׂוֹת מַעְגָּל שֶׁל נָשִׁים וְלִרְקֹד בִּפְנֵי הַגְּבָרִים בַּחֲתֻנָּה וּבִשְׁאָר מְסִבּוֹת, וְהוּא אִסּוּר חָמוּר מְאֹד וּפִרְצָה בְּחוֹמַת הַצְּנִיעוּת, וְרַק אִם יֶשְׁנָהּ מְחִיצָה הַמַּבְדִּילָה בֵּין נָשִׁים לִגְבָרִים, רַשָּׁאִיּוֹת הַנָּשִׁים לִרְקֹד לְבַדָּן בִּפְנֵי הַכַּלָּה, בָּאֹפֶן שֶׁהַגְּבָרִים לֹא יִרְאוּ אוֹתָן. ב. נָשִׁים שֶׁהִזְדַּמְּנוּ לַחֲתֻנָּה שֶׁמַּסְרִיטִים שָׁם בְּוִידֵאוֹ, יֵשׁ לְהַזְהִירָן שֶׁלֹּא יִרְקְדוּ בִּשְׁעַת הַהַסְרָטָה, כֵּיוָן שֶׁמַּכְשִׁילוֹת הֵן … להמשך קריאה

סימן תרכב – סדר תפילת מנחה – ערוך השולחן

——– א אין אומרים "אין כאלקינו" ביום הכיפורים אחר מוסף. דבכל שבת ויום טוב אומרים כנגד שמונה עשרה ברכות שבחול, אבל ביום הכיפורים כבר אמרו בפיוטים כמה שבחים, כמו "אהללך", בקול רם. אך "פטום הקטרת" היה נכון לומר (מגן אברהם סעיף קטן א). ומכל מקום גם זה אין צורך למי שרגיל לומר פרשה של תמיד … להמשך קריאה

תקנא. שלא ללבש שעטנז. – ספר החינוך

שלא נלבש בגד המחבר מצמר ופשתים, וזהו נקרא שעטנז, ועל זה נאמר (דברים כב יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו. רמז משרשי המצוה. כתבתי בסדר משפטים בענין מכשפה לא תחיה (מצוה סב). והרמב"ם זכרונו לברכה כתב (בסהמ"צ ל"ת מב ובמורה נבוכים ח"ג פל"ז) בטעם האסור, לפי שהיו כומרי עבודה זרה לובשין בזמן ההוא כן, … להמשך קריאה

חבל כביסה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בגד שנרטב ממים, אסור לתלותו על חבל כביסה לייבשו, מפני מראית העין – שיחשדו בו שכיבס בשבת. ואין לשוטחו אפילו בתוך ביתו, מפני שכל דבר שאסור משום מראית העין, אפילו בצנעה, אסור. ואם תלה את הבגד קודם השבת [אפילו בחוץ] אינו צריך להסירו, ואם התייבש בשבת, מותר להורידו … להמשך קריאה

משנה פאה פרק ג – חק לישראל

——– א. מַלְבְּנוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. וּמוֹדִים, שֶׁאִם הָיוּ רָאשֵׁי שׁוּרוֹת מְעֹרָבִין, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מֵאֶחָד עַל הַכֹּל: (א) מלבנות. ערוגות מרובעות, ובשביל שעשויות כדפוסי הלבינות קרויין מלבנות: שבין הזיתים. והוא הדין לכל שאר אילנות, ונקט זיתים לאשמועינן דאפילו זיתים שחייבים בפאה … להמשך קריאה

תקנב. לשא אשה בכתבה וקדושין. – ספר החינוך

שנצטוינו לקנות אשה באחת משלש דרכים קדם הנשואין, ודרכים אלו בארו חכמים (קדושין ב, א), שהן בכסף, או בשטר, או בביאה עליה, ועל זה נאמר (דברים כב יג) כי יקח איש אשה ובא אליה, כלומר אם ירצה איש לקח לו אשה יקנה אותה תחלה בביאה, ומה שאמד הכתוב (שם כד ב) ויצאה והיתה, בא עליו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן