סמוך להסקה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור להניח בגד רטוב סמוך להסקה כדי לייבשו, כל שהמים הבלועים יכולים להגיע לחום שהיד סולדת בו [דהיינו, שאי אפשר להחזיק בהם את האצבע מחמת החום], כי אז בחום מתנקה הבגד היטב. אבל רשאי להניח את הבגד רחוק מעט מההסקה באופן שאין המים מגיעים לחום שהיד סולדת בו, … להמשך קריאה

סימן תרכג – סדר תפילת נעילה – ערוך השולחן

——– א קודם תפילת נעילה אומרים "אשרי", "ובא לציון", וקדיש. ואותן האומרים זה קודם מנחה – יאמרו רק "אשרי", כדי שיהא על מה לומר קדיש. ועניין תפלת נעילה: דבכל תענית ציבור גמור מוסיפין תפילה אחת אחר מנחה, ונקראת תפילת "נעילה", כמבואר בפרק רביעי דתענית (כו ב). אלא דאין לנו בחוץ לארץ תענית ציבור גמור, כמו … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף ו' ע"א – חק לישראל

——– תַּנְיָא אַבָּא בִנְיָמִין אוֹמֵר אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א ח') לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה בְּמָקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְפִלָּה. אָמַר רָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רִבִּי יִצְחָק מְנַיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ"ב) אֱלֹהִים נִצָב בַּעֲדַת אֵל וּמְנַיִן לַעֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שֶׁשְּׁכִינָה עִמָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים … להמשך קריאה

סעי' א' – כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ובית המדרש, ולקנות ספרים. – ספר מנחת שי

——– בתוספתא בבא מציעא פי"א הלי"ב כופין בני העיר זה את זה לבנות להן בית הכנסת, לקנות להן ספר תורה ונביאים. וכ"כ הרי"ף, והרא"ש בפ"ק דבבא בתרא, והטור. וכ"פ מרן כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ולקנות להם תורה נביאים וכתובים. {(וע"ל סי' נ"ה אם כופין זה את זה לשכור להם מנין).} … להמשך קריאה

סימן תקכח – דיני ערובי חצרות ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכח – דיני ערובי חצרות ביום טוב א יוֹם טוֹב אֵינוֹ צָרִיךְ א עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְשִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, אֲבָל עֵרוּבֵי תְּחוּמִין צָרִיךְ. וְכָל הִלְכוֹת תְּחוּמִין נִתְבָּאֲרוּ בְּהִלְכוֹת עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. ב יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אֵין מְעָרְבִין לֹא עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת וְלֹא עֵרוּבֵי תְּחוּמִין { אֲפִלּוּ אִם הִנִּיחַ עֵרוּב תַּבְשִׁילִין } (רַ"ן פ"ב דְּבֵיצָה); אֲבָל … להמשך קריאה

מַה דִּין שִׁירָה בִּפְנֵי גְּבָרִים?

——– א. אִם יֵשׁ אוֹרֵחַ בַּבַּיִת, אֵין לְנָשִׁים לָשִׁיר בְּפָנָיו, אֲפִלּוּ זְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת כְּגוֹן "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם" וְכַדּוֹמֶה. כֵּיוָן שֶׁאָסוּר לוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל שִׁירָתָן. וְקוֹל אֲחוֹתוֹ, אוֹמְרִים בְּשֵׁם הַ"חֲזוֹן אִישׁ" שֶׁאָסוּר. (וראה עוד בזה לקמן בנושא "קדושה וצניעות פ"י ה"ז להגר"נ קרליץ שליט"א) ב. אָסוּר לְנָשִׁים אוֹ לְבָנוֹת (וּבִפְרָט שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִגִּיל אַחַת עֶשְׂרֵה) … להמשך קריאה

סעי' ב' – בית הכנסת בונים במקום הכי גבוה, וגבוה מכל בתי העיר. – ספר מנחת שי

——– בתוספתא מגילה פ"ג הי"ד אין בונים אותו אלא בגובהה של עיר שנאמר בראש הומיות תקרא. ובגמ' שבת יא. צריך להגביה אותה עד שתהיה גגה גבוה מכל בתי העיר שנאמר לרומם את בית אלוקינו. ואמרו בגמ' שם שדוקא בתים אסור להגביה אבל קשקושי ואברורי מותר. ופירש הרא"ש מגדלים וברניות שלא משתמשים על גגותיהם. וכתב הרא"ש … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לִנְהֹג בַּהֲלִיכָה לַיָּם?

——– א. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר בְּכָל תֹּקֶף לְהִתְרַחֵץ בְּיָם מְעֹרָב שֶׁאֵין בּוֹ הַפְרָדָה מֻחְלֶטֶת בֵּין אֲנָשִׁים לְנָשִׁים, וְדָבָר זֶה אָסוּר עַל פִּי הַהֲלָכָה, וְאֵינוֹ רַק מִנְהָג שֶׁל חֻמְרָא, אֶלָּא אִסּוּר חָמוּר מִן הַדִּין. ב. נָשִׁים שֶׁמִּתְרַחֲצוֹת בַּיָּם בְּחוֹף נִפְרָד הַמְיֹעָד רַק לְנָשִׁים, עִם כָּל זֶה חַיָּבוֹת לְכַסּוֹת הֵיטֵב אֶת גּוּפָן בְּחָלוּק וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הֵן … להמשך קריאה

על גבי כסא

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– בגד שנרטב או נספג בזיעה, מותר להניחו על גבי כסא לייבשו, אך לא יפרסהו על גבי כמה כסאות, מפני שניכר שמתכוין לייבשו, ושמא יחשדו בו שכיבס בשבת. אבל אם ניכר הלכלוך על הבגד, כגון בגדי ילדים קטנים, מותר לתלותו אפילו על חבל כביסה, שכיון שניכר הלכלוך, אין לחשוד … להמשך קריאה

סימן תרכד – סדר מוצאי יום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א מתפללים תפילת ערבית, ואומרים הבדלה ב"חונן הדעת'. ולא קיימא לן כמאן דאמר תפילת נעילה פוטרת של ערבית. ואפילו מי שסובר כן להלכה – מכל מקום קבלנו עלינו להתפלל ערבית בפני עצמה, כמו שכתב הרי"ף סוף יומא, עיין שם. וצריך להוסיף מחול על הקודש גם ביציאתו, והיינו שימתינו מעט גם אחר צאת הכוכבים. ולכן … להמשך קריאה

זוהר ויחי דף רט"ז ע"ב – חק לישראל

——– וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אַמַּאי פָּרַשְׁתָּא דָּא סְתִימָא, רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִית יַעֲקֹב אִסְתִּימוּ עֵינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר דִּכְדֵין נָחֲתוּ לְגָלוּתָא וְאִשְׁתַּעְבִּידוּ בְּהוֹן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מַה כְּתִיב לְעֵילָא וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָּהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּכְתִיב וַיְחִי יַעֲקֹב דְּלָא אִתְחֲזֵי לְאַפְרָשָׁא בֵּין דָּא לְדָא מַה אִנּוּן קַיְּמֵי … להמשך קריאה

סימן תקכט – דיני שמחת יום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכט – דיני שמחת יום טוב א מִצְוַת יוֹם טוֹב לְחַלְּקוֹ חֶצְיוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְחֶצְיוֹ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְאַל יְצַמְצֵם בְּהוֹצָאַת יוֹם טוֹב, וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ וּלְעַנְּגוֹ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת. { הַגָּה: אָסוּר לֶאֱכֹל מִמִּנְחָה וּלְמַעְלָה } א { בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁזֶּהוּ מִכְּלַל הַכָּבוֹד } (רַמְבַּ"ם פ"ו); { מִיהוּ אִם עֶרֶב יוֹם טוֹב שַׁבָּת, … להמשך קריאה

תקנג. מצוה שתשב אשת מוציא שם רע תחתיו לעולם. – ספר החינוך

שנצטוה מוציא שם רע על אשתו שתשב תחתיו לעולם ואפילו היא עורת או מכת שחין, שנאמר (דברים כב יט) ולו תהיה לאשה. ומכלל דין זה, שנצטוו בית דין גם כן להלקותו על אשר הוציא שם רע בשקר ולענשו מאה סלעים כסף מזקק, כמו שנאמר בפרשה, ופרשו זכרונם לברכה (כתובות מו, א) שאזהרת מוציא שם רע, … להמשך קריאה

מַה דִּין עִשּׁוּן סִיגַרְיוֹת לְאִשָּׁה?

——– רָאוּי לְאִשָּׁה לְהִמָּנַע מִלְּעַשֵּׁן סִיגַרְיוֹת, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר זֶה נוֹגֵד אֶת דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת (בְּנוֹסָף לַנֶּזֶק הַבְּרִיאוּתִי הַנִּגְרָם כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ), וְלָכֵן צְרִיכָה לְהִמָּנַע מִכָּךְ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לָהּ לְעַשֵּׁן בִּפְנֵי רַבִּים, שֶׁזֶּה בִּכְלָל פְּרִיצַת גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

תקנד. שלא יגרשנה כל ימיו. – ספר החינוך

שנמנע מוציא שם רע על אשתו ונמצא שקרן בדבריו שלא לגרשה לעולם, ועל זה נאמר (דברים כב יט) לא יוכל לשלחה כל ימיו. משרשי המצוה. וכיצד הוצאת שם רע וקצת דיניה כמנהגי כתבתי במצות עשה שלו שבסדר זה (מצוה תקנג), וקחנו משם. —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן לעילוי נשמת ולזכות … להמשך קריאה

ניעור בגד ממים מועטים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– טל או טיפות מים מועטות שנפלו על בגד שהתקיימו בו ג' התנאים הבאים: חדש [שלא השתמש בבגד הרבה, וניכר בו חידושו], שחור [ולא צבעים אחרים אפילו כֵּהִים, כמו אדום], ומקפיד שלא ללובשו אף פעם בלי ניעור, אסור לנערו, שהרי זה ככיבוס. אבל אם חסר אחד משלושת התנאים, מותר … להמשך קריאה

סעי' ג' – מי שהגביה ביתו יותר מבית הכנסת ישפילנו או יגביה בית הכנסת. – ספר מנחת שי

——– בגמ' שבת יא. אמר רב אשי אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה. ופירש הרא"ש שכפאן להשפיל הבתים. ורש"י פירש שמנעם מלהגביה בתיהם קודם שבנו. ור"ח ור"ת פירשו שציוה להגביה בית הכנסת. וכתב הב"י שכן הלכה. (וצ"ע למה לא פסק כן בשו"ע). וכ"פ מרן מי שהגביה ביתו יותר מבהכ"נ, י"א שכופין אותו להשפילו. {(ואם עשה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פרק ב' א. (כְּתִיב [משלי כ"ח] מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ) בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ אֲבָל בַּעֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְפַרְסֵם עַצְמוֹ וְעַזּוּת פָּנִים הִיא לוֹ אִם גִּלָּם אֶלָּא שָׁב לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא וּפוֹרֵט חֲטָאָיו לְפָנָיו וּמִתְוַדֶּה עֲלֵיהֶם לִפְנֵי רַבִּים סְתָם וְטוֹבָה הִיא לוֹ שֶׁלֹּא נִתְגַּלֶּה … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ע"א ע"ב תְּקַע יָתֵד הַחֲזָקָה אֵצֶל כּוֹתֵל מַעֲרָבִי וְיָתֵד בִּלְבָבְךָ אֲחוּזוֹת קְשׁוּרוֹת יָפֶה בְּחֶבֶל קָלוּעַ בְּשָׁלשׁ קְלִיעוֹת. אֶחָד, אַהֲבָתוֹ בְּלִי פִרוּד (הושע י"א) בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשָׁכֵם בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה. ב', פָּסוּק תּוֹרָה הַמַּתִּיר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ חַיָּיב מִיתָה וַהֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִתְבָּרַךְ אָסַר הַלָּשׁוֹן בִּשְׁתֵּי חוֹמוֹת אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר אֵיךְ לֹא … להמשך קריאה

סימן תרכה – ביאור מצות סוכה – ערוך השולחן

——– א מצות עשה מן התורה לישב בסוכה שבעת ימים, מן חמישה עשר לחודש תשרי עד אחר יום עשרים ואחד בתשרי, דכתיב בפרשת אמור (ויקרא כג לד): "בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה – חג הסוכות שבעת ימים לד'… בסכות תשבו שבעת ימים. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את … להמשך קריאה

תקנה. מצוה על בית דין לסקל המחיב. – ספר החינוך

שנצטוו בית דין לרגם באבנים מי שעבר על קצת עברות, ואחת מהן הבא על נערה מארסה, שנאמר (דברים כב כד) וסקלתם אותם באבנים. וזו היא אחת מארבע מיתות בית דין הידועות שהן סקילה שרפה, הרג, וחנק, ובמסכת סנהדרין פרק ארבע מיתות (מט, ב), חלקו רבי שמעון ורבנן סקילה ושרפה אי זו מהן חמורה יותר? ורבנן … להמשך קריאה

סימן תקל – חל המועד אסור בקצת מלאכות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקל – חל המועד אסור בקצת מלאכות א חֹל הַמּוֹעֵד א אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת, וּמֻתָּר בְּמִקְצָתָן. { הַגָּה: לְפִי צֹרֶךְ הָעִנְיָן שֶׁהָיָה נִרְאֶה לַחֲכָמִים לְהַתִּיר. } באר היטב – סימן תקל – חל המועד אסור בקצת מלאכות א א אסור. וחייב לכבד חה"מ במאכל ומשתה ובכסות כשאר יום טוב ומהרי"ל לבש בגדי שבת ועונש … להמשך קריאה

מַה דִּין שִׁמּוּשׁ בְּנֶשֶׁק לְאִשָּׁה?

——– מֻתָּר לְמוֹרוֹת וְגַנָּנוֹת בְּיִשּׁוּבֵי הַסְּפָר לְהִתְאַמֵּן וְלֶאֱחֹז בְּנֶשֶׁק בְּעֵת שְׁמִירָתָן עַל בָּתֵּי הַסֵּפֶר, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מִפַּחַד הַמְרַצְּחִים הַמְחַבְּלִים, שֶׁשָּׂמוּ לָהֶם לְמַטָּרָה לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַהֶתֵּר הוּא בִּתְנַאי שֶׁיַּקְפִּידוּ מְאֹד עַל כָּל כְּלָלֵי הַצְּנִיעוּת בְּעֵת אִמּוּנָן, כָּרָאוּי לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, וְלֹא יִתְיַחֲדוּ עִם גֶּבֶר זָר בִּשְׁעַת הָאִמּוּנִים בְּנֶשֶׁק (ע"פ המבואר בשו"ע … להמשך קריאה

סעי' ד' – הבונה כנגד חלון בית הכנסת מרחיק יותר מד' אמות. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם האגודה בבא בתרא (סי' יב') הבונה נגד חלון בית הכנסת צריך להרחיק מחלון בית הכנסת יותר ממה שמרחיק ארבע אמות מחלון חבירו כיון שבית הכנסת צריך אור גדול. וכ"פ מרן הבונה כנגד חלון בית הכנסת, אין מספיק לו בהרחקת ד"א, לפי שהוא צריך אור גדול. וכתב המ"ב (ס"ק ט') השיעור שצריך … להמשך קריאה

ניעור בגד ממים רבים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– גשם שירד על בגד חדש, אסור לנערו, כי אדם מקפיד שלא יהיו עליו מים רבים ויכווצוהו. אבל בגד ישן שאינו מקפיד עליו, מותר לנערו בנחת. (ב עו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם … להמשך קריאה

תקנו. שלא לענש האנוס בחטא. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לדון מי שהוא אנוס בחטא שיעשה, כלומר שאין לנו לענש שום אדם בדבר שיעשה אותו על כרחו, ועל זה נאמר (דברים כב כו) ולנערה לא תעשה דבר וגו'. וזהו לאו כולל כל מי שהוא אנוס בפעלה רעה שיעשה שאין לנו לענש אותו בה, ובפרוש אמרו זכרונם לברכה במסכת סנהדרין (צ"ל נדרים כז א) … להמשך קריאה

דילוג לתוכן