תקמד. שלא לקח אם על בנים. – ספר החינוך

שלא נקח קן צפור האם והאפרוחים או הביצים בכללו, אלא שנשלח האם, ועל זה נאמר (דברים כב ו) לא תקח האם על הבנים. משרשי המצוה. וקצת דיניה וכל ענינה כתבתי בעשה שלו שבסדר זה (מצוה תקמה), תראנו משם, ושם דברנו גם כן על הלאו הזה שהוא ניתק לעשה דשלח תשלח את האם. וכבר למדונו זכרונם … להמשך קריאה

מַה הֵם גִּדְרֵי אִסּוּר הִסְתַּכְּלוּת?

——– א. אָסוּר לְאִישׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּאִשָּׁה, אִם הוּא הִסְתַּכְּלוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲנָאָה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ הֲנָאָה אַךְ מַבִּיט וּמִסְתַּכֵּל עַל צוּרָתָהּ אֵיךְ הִיא נִרְאֵית וּכְמוֹ הַמִּתְבּוֹנֵן עַל יֶלֶד נָאֶה שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לַעֲבֵרָה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא דְּאוֹרַיְתָא (עיין בהלכות קדושה וצניעות גדרים מפורטים בענין הסתכלות מספר "חוט שני" (פ"ה … להמשך קריאה

סידור השער ביד

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לסדר שערותיו בידיים. וכן מותר לאשה לחלוק את שערות ראשה בידיה ולהפרידן זו מזו, ולעשות כמין שביל. (שבת ה יג) ואם מותר לקלוע צמה או להתירה בשבת, וכן אם מותר לתת קרם או להתיז ספריי על השיער, עיין להלן במלאכות בונה וסותר. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סעי' ג' – בכל מקום שיחיד שטעה חוזר, חוזר הש"צ שטעה בחזרה, חוץ מר"ח שחרית אם סיים החזרה, כיון שמזכיר במוסף. – ספר מנחת שי

——– בגמ' ברכות ל: תניא טעה ולא הזכיר של ראש חודש שחרית אין מחזירין אותו מפני שתפילת המוספין לפניו א"ר יוחנן ובציבור שנו. וכתב ה"ר יונה (שם ד"ה ובציבור) ובציבור שנו כלומר שליח ציבור כשטעה אין מחזירין אותו מפני טורח הציבור כיון דתפילת המוספין לפניו שיזכיר בה ענין ראש חודש אבל יחיד מחזירין אותו בין … להמשך קריאה

סימן תרטז – הקטנים כיצד נוהגים בהם – ערוך השולחן

——– א התינוקות מותרים באכילה ושתייה, וכן ברחיצה וסיכה כשצריכים לזה. חוץ מבנעילת הסנדל, שראוי לחנכן, מפני שאין חוששין לזה כל כך, שהרבה פעמים גם בלא יום הכיפורים אין נועלין סנדל, ולמה לא יחונכו בזה ביום הקדוש הזה? אבל אכילה ושתיה מוכרחים לזה, ורחיצה וסיכה תלוי כפי ההרגל שלהם. ואצלינו אין התינוקות מורגלים בזה, ולכן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לר"י דף ל"ז ע"ג נִרְגָּן אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָׁלוֹם (משלי יח) דִבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן. פֵּירוּשׁ הַנִרְגָּן הוּא הָאִישׁ אֲשֶׁר דַרְכּוֹ וְחוּקוֹ לְהִתְאוֹנֵן וּלְהִתְרַעֵם וְיִמְצָא תְּלוּנוֹת עַל חֲבֵירוֹ תָּמִיד עַל מַעֲשָׂיו וְעַל דְבָרָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲבֵירוֹ בְּתוּמוֹ הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ וְלֹא זָד עָלָיו בְּדָבָר וְיָדוֹן כָּל דָּבָר לְחוֹבָה וְלֹא … להמשך קריאה

מַה הֵם גִּדְרֵי הָאִסּוּר שֶׁלֹּא לָלֶכֶת אֲחוֹרֵי אִשָּׁה?

——– א. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל שֶׁאָסוּר לָלֶכֶת אֲחוֹרֵי אִשָּׁה, אֶלָּא לְפָנֶיהָ אוֹ לִצְדָדִין, וְלָכֵן נִדְרָשׁ זְהִירוּת בְּמִשְׂרָדִים לְהַקְפִּיד עַל אִסּוּר זֶה. ב. וְאִם הוּא בְּמַצָּב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקְפִּיד עַל כָּךְ, כְּגוֹן שֶׁמְּקוֹם הַמַּעֲבָר הַמּוֹלִיכוֹ לַמִּשְׂרָד הוּא מָקוֹם צַר בְּלִי רֶוַח לְהִלּוּךְ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִנְטוֹת לִצְדָדֵי הָאִשָּׁה, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַמְתִּין … להמשך קריאה

סימן תקכא – דין שלשול פרות ביום טוב ממקום למקום – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכא – דין שלשול פרות ביום טוב ממקום למקום א א מַשִׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ ב אֲרֻבָּה { פי' מִן כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךְ } (דְּבָרִים כח, מ) { כְּלוֹמַר מַפִּילִין הַפֵּרוֹת לָאָרֶץ } בְּיוֹם טוֹב; וְלֹא יְשַׁלְשְׁלֵם ג בְּחַלּוֹנוֹת וְלֹא יוֹרִידֵם ד בְּסֻלָּמוֹת וְלֹא יְטַלְטְלֵם מִגַּג לְגַג, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן שָׁוִין. ב מֻתָּר לְכַסוֹת … להמשך קריאה

הסרת פלסטר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להסיר פלסטר הדבוק במקום שיער, אף שבודאי יתלשו שערות. (שבת ג תג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי … להמשך קריאה

תקמה. לשלח האם אם לקחה על הבנים. – ספר החינוך

לשלח האם מן הקן קדם שיקח הבנים, שנאמר (דברים כב ז) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך. משרשי המצוה. לתת אל לבנו שהשגחת האל ברוך הוא על בריותיו במין האדם בפרט, כמו שכתוב (איוב לד, כא) כי עיניו על כל דרכי איש וגו' ובשאר מיני בעלי חיים במינים דרך כלל, כלומר שחפצו ברוך … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק י"ח א. נוֹתְנִין גַּרְגִּיר שֶׁל מֶלַח וּגְרִיס שֶׁל פּוּל עַל פִּי הַנֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיִּהְיֶה דוֹלֵק בְּלֵיל שַׁבָּת וְכָל הַפְּתִילוֹת שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בָּהֵן בְּשַׁבָּת עוֹשִׂין מֵהֶן מְדוּרָה בֵּין לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ בֵּין לְהִשְׁתַּמֵּשּׁ לְאוֹרָהּ בֵּין עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה בֵּין עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְלֹא אָמְרוּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹתָן פְתִילָה לְנֵר בִּלְבָד ב. שֶׁמֶן … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ט ע"א – חק לישראל

——– תּוּ אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּתִיב לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מָאי טַעְמָא בְּגִין דְּלָא אִתְחֲזֵי דִינָא בְהָאי יוֹמָא וְאִי תֵימָא הָא לִגְבוֹהַּ סַלְקָא בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם קָאָמַר וְלָא לִגְבוֹהַּ וְהַהוּא דְסַלְקָא לְגָבוֹהַּ לְאִכַּפְיָא לְדִינָא אַחֲרָא סַלְקָא דְתָנֵינָן אִית אֶשָּׁא אַכְלָא אֶשָּׁא וְאֶשָּׁא דְמַדְבְּחָא אַכְלָא אֶשָּׁא אַחֲרָא וּבְגִינֵי כָךְ אִתְגַלְיָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא בְהָאי יוֹמָא … להמשך קריאה

סעי' ד' – טעה ש"צ בתפלת לחש שלו, בג' ראשונות חוזר לראש, ובשאר התפלה סומך על תפלת החזרה. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב הרמב"ם בפ"י מהלכות תפילה (ה"ב) [ אלא שנוסחת הטור אינה מכוונת עם נוסחא דידן דהכי גרסינן בספרים שלנו ] מי שטעה באחת משלוש ברכות הראשונות חוזר לראש ואם טעה באחת משלוש ברכות האחרונות חוזר לעבודה ואם טעה באחת מן האמצעיות חוזר לתחלת ברכה שטעה בה ומשלים תפילתו על הסדר וכן שליח … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ח ע"ב כְּתִיב (תהלים כ') וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגּוֹל שֶׁצָרִיךְ שֶׁיִּשָּׂא דֶגֶל ה' בִּימִינוֹ וְשֵׁם הַשֵּׁם חָקוּק עָלָיו כִּי מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הִיא מִלְחֶמֶת ה' וְהָרְשָׁעִים וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן דֶּגֶל הַטֻּמְאָה הַחִיצוֹנִית וְאָז גּוֹרֵם לִשְׁלוֹט הַבָּאִים לְסִטְרָא דִילֵיהּ שֶׁהֵם הַגּוֹיִם. וְהַצַדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים מְרִימִין דִּגְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתוֹתָיו וְאָז (שם) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ … להמשך קריאה

סימן תריז – דין יולדת ביום הכיפורים, ועוברות ומניקות – ערוך השולחן

——– א עוברות ומניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים כשארי בני אדם. ואפילו בתשעה באב הדין, כן כמו שכתבתי בסימן תקנד, משום דאין בהן שום סכנה כשיתענו, אלא אם כן הן חולות בלאו הכי, ודינן ככל החולות שיתבאר בסימן הבא. האמנם עוברה שהריחה ריח מאכל דהעובר מריח, והיא מתאווה לזה, ואם אינה אוכלת – שניהן מסוכנים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פ"ב א. לֹא יִתֵּן אָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת כֵּלִים לְאוּמָן נָכְרִי לַעֲשׂוֹתָן אַף עַל פִּי שֶׁפָּסַק עִמּוֹ אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיֵּצֵא בָּהֶן מִבֵּיתוֹ קוֹדֶם שֶׁחֲשֵׁיכָה וְכֵן לֹא יִמְכּוֹר אָדָם חֲפָצָיו לְנָכְרִי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יַלְוֶנּוּ וְלֹא יְמַשְׁכְּנֶנוּ וְלֹא יִתֵּן לוֹ בְמַתָּנָה אֶלָּא בִּכְדֵי שֶׁיֵּצֵא בְּאוֹתוֹ חֵפֶץ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ קוֹדֶם הַשַּׁבָּת שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא … להמשך קריאה

תלישת נוצות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתלוש נוצות מעור עוף מבושל. לפי שאין דרך מלאכת גזיזה לאחר הבישול. וגם כיון שבבישול התרככו הנוצות במקום חיבורם, הרי הם כתלושים, ואין בהם איסור תולש. (שבת ד רא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל … להמשך קריאה

תקמו. מצות מעקה. – ספר החינוך

להסיר המכשולים והנגפים מכל משכנותינו, ועל זה נאמר (דברים כב ח) ועשית מעקה לגגך. והענין הוא שנבנה קיר סביב הגגות וסביב הבורות והשיחין ודומיהן, כדי שלא תכשל בריה לפל בהם או מהם, ובכלל מצוה זו, לבנות ולתקן כל כתל וכל גדר שיהיה קרוב לבוא תקלה ממנו, וזה שהזכיר הכתוב לגגך דבר הכתוב בהווה ולשון ספרי … להמשך קריאה

סימן תקכב – קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכב – קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב א אֵין הַסוּמָא יוֹצֵא א בְּמַקְלוֹ, וְלֹא הָרוֹעֶה בְּתַרְמִילוֹ, { וְדִין חִגֵּר דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"א } (סָעִיף י"ז). ב אֵין יוֹצְאִין ב בְּכִסֵא, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה; וְאִישׁ שֶׁהָיוּ רַבִּים ג צְרִיכִים לוֹ, מֻתָּר, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף אֲפִלּוּ בְּאַפִּרְיוֹן. … להמשך קריאה

הֵיאַךְ לִנְהֹג בְּעִנְיַן הֲלִיכַת אִשָּׁה לְרוֹפְאִים?

——– כָּתַב בְּסֵפֶר "מִצְוַת הַנָּשִׁים": א. אֵין לְאִשָּׁה לְהִבָּדֵק אֵצֶל רוֹפֵא אִם יֵשׁ רוֹפְאָה מֻמְחִית הַבְּקִיאָה בַּדָּבָר, וְכֵן אֵין לְאִשָּׁה לְהִבָּדֵק בְּדִיקָה שִׁגְרָתִית בִּתְקוּפַת הַהֵרָיוֹן אֵצֶל רוֹפֵא לְהִוָּכַח בְּהִתְפַּתְּחוּת הָעֻבָּר, אֶלָּא תַּעֲשֶׂה זֹאת עַל יְדֵי רוֹפְאָה. אֲבָל בִּמְקוֹם הַצֹּרֶךְ וּשְׁעַת הַדְּחַק, כְּגוֹן שֶׁרוֹפֵא זֶה מֻמְחֶה הוּא בְּיוֹתֵר לְמַחֲלָה מְסֻיֶּמֶת וְאֵין רוֹפְאָה מֻמְחִית כָּמוֹהוּ – רַשָּׁאִית … להמשך קריאה

מַה דִּין בִּקּוּר אִישׁ חוֹלֶה?

——– אף בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ לְבַקֵּר קְרוֹבַת מִשְׁפָּחָה יֵשׁ לָשִׂים לֵב שֶׁחֲלִילָה לֹא יַגִּיעוּ לִידֵי יִחוּד וְכֵן עַל הָאִשָּׁה הַחוֹלָה לְהַקְפִּיד לִשְׁכַּב בִּצְנִיעוּת וְלִהְיוֹת מְכֻסָּה הֵיטֵב. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לְמַעֵט בְּבִקּוּר אִישׁ אֵצֶל אִשָּׁה (וּבִפְרָט בִּזְמַנֵּנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הַחוֹלָה נִמְצֵאת בְּבֵית חוֹלִים אוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵיתָהּ, יֵשׁ לָהּ אֶת כָּל הַצָּרִיךְ לָהּ וְאֵינָהּ זְקוּקָה לַאֲחֵרִים) אַף שֶׁשּׁוֹכֶבֶת … להמשך קריאה

עור אדם. צפרניים.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור לתלוש צפרניים או עור. והרגילים בימי החול לכסוס ציפורניהם או את העור בראשי אצבעותיהם או בשפתיהם, ישימו לב שלא יכשלו בחילול שבת. (ה"ע ד רלו) "שומר שבת כדת מחללו" אדמו"ר אחד ישב עם קהל חסידים גדול בליל שבת קודש, ויחד זימרו בקול נעים את הזמר: "כל מקדש … להמשך קריאה

סימן תקכג – דינים הנוהגין בבהמות ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תקכג – דינים הנוהגין בבהמות ביום טוב א מְסִירִים זְבוּבִים הַנִּתְלִים בַּבְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עוֹשִׂין חַבּוּרָה. ב אֵין מְגָרְדִין בְּהֵמָה בְּמִגְרֶדֶת בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת שֵׂעָר. ג אֵין מְיַלְּדִין בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מְסַעֲדִין אוֹתָהּ, שֶׁאוֹחֵז בַּוָּלָד שֶׁלֹּא יִפֹּל לָאָרֶץ, וְנוֹפֵחַ לוֹ בְּחוֹטְמוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דַּד לְתוֹךְ פִּיו. ד בְּהֵמָה שֶׁרִחֲקָה וְלָדָהּ, … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ה' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ הֵן נִכְתָּבִין עַל פִּנְקָסוֹ שֶׁל אָדָם וְקוֹרִין לְפָנָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ וְכוּ' וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל אָדָם מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנָוָה וְהָעֲנָוָה הִיא רֹאשׁ לְכָל יִרְאַת שָׁמַיִם וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִהְיֶה דוֹמֵם וּמַדְבִּיק שִׂפְתוֹתָיו זוֹ לְזוֹ כִּשְׁתֵי רֵיחַיִּים … להמשך קריאה

תקמז. שלא להניח מכשול. – ספר החינוך

שלא להניח המכשולים והמוקשים בארצותינו ובבתינו, כדי שלא ימותו (ומב"ם הל' רוצח פי"א) ולא יזוקו בם בני אדם, ועל זה נאמר (דברים כב ח) ולא תשים דמים עביתך, ואמרו בספרי ועשית מעקה לגגך, עשה, ולא תשים דמים בביתך, לא תעשה. משרשי המצוה. וכל ענינה כתבתי בעשה שלו (מצוה תקמו) שבסדר זה, וקחנו משם אם נפשך … להמשך קריאה

סימן תריח – דיני חולים ביום הכיפורים – ערוך השולחן

——– א דע דבמשנה (פב א) ובגמרא ובפוסקים מבואר דאכילת החולה ביום הכיפורים תלוי ברופאים ובחולה עצמו. כמו ששנינו במשנה שם: חולה – מאכילין אותו על פי בקיאין. אם אין שם בקיאין – מאכילין אותו על פי עצמו. ואיך הדין כשאין שם רופא, והחולה אינו אומר כלום, כמו שכן הוא ברוב המחלות? וידענו שהחולה יאמר … להמשך קריאה

דילוג לתוכן