ישן לבד בבית

——– בית הנמצא בגבול העיר, אסור לישון שם כשהוא לבדו יחידי. ובמקום צורך, ידליק מנורה קטנה בחדר הסמוך, כדי שיהיה קצת אור בבית. והנכון, שבכל מצב ישאיר אור דלוק, אף אם ישן יחידי בבית שבתוך העיר. (ח"ג תרסז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה

מִי בָּרֹאשׁ? – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, ז': וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((סנהדרין ח' ע"א.))) הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ! טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקָדָן! *(((פירוש: מנהיג (שפתי חכמים).))) דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, וְלֹא שְׁנֵי דַּבָּרִים לַדּוֹר. … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות ברכות פרק ז א. אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת. וְאֵין מַעֲבִירִין כּוֹס מָלֵא עַל הַפַּת וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּעָרָה בְּפַת. וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת. וְלֹא אֶת הַחֲתִיכוֹת וְלֹא הָאוֹכָלִין שֶׁאֵין לָהֶן קְלִיפִין. כְּגוֹן תּוּתִים וַעֲנָבִים וּתְאֵנִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִמְאָסִין. וּמֻתָּר לִמְשֹׁךְ אֶת הַיַּיִן בְּצִנּוֹרוֹת בְּבָתֵּי חֲתָנִים וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים בִּימוֹת … להמשך קריאה

סימן תצו – דיני יום טוב שני של גליות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצו – דיני יום טוב שני של גליות א בְּגָלֻיּוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים מִסָפֵק, כָּל מַה שֶּׁאָסוּר בָּרִאשׁוֹן אָסוּר בַּשֵּׁנִי וְהָיוּ מְנַדִּין לְמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בּוֹ; וְאִם הוּא צוֹרְבָא דְּרַבָּנָן, לֹא הָיוּ מַחְמִירִין לְנַדּוֹתוֹ אֶלָּא הָיוּ א מַלְקִין אוֹתוֹ. ב אֵין חִלּוּק בֵּין רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי אֶלָּא לְעִנְיַן מֵת, וְכֵן לִכְחֹל אֶת הָעַיִן; { הַגָּה: … להמשך קריאה

סימן תקצא – סדר תפילת מוסף בלחש – ערוך השולחן

——– א משונה תפלת המוספין בראש השנה מכל מוספי השנה, דכל המוספין הם שבע ברכות, ומוסף ראש השנה תשע ברכות, שנתוסף ברכת מלכיות, וברכת זכרונות, וברכת שופרות. ואם תאמר: אם כן עשרה הן? דאינו כן, דכולל קדושת היום עם מלכיות (ראש השנה לב א). והני תשע דראש השנה כנגד תשעה אזכרות שהזכירה חנה בתפילתה (ברכות … להמשך קריאה

סעי' ד' – מי שמוסיף על שלוש פסיעות הוי יוהרא. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתוב בשבלי הלקט (סי' יח) בשם גאון מי שמוסיף על שלוש פסיעות יוהרא הוא: ובסימן צד' סעי' ז' נתבאר שהמתפלל מיושב שכך דעתו יותר מיושבת עליו שירא לעמוד מפני גויים וכיוצ"ב, פטור משלוש פסיעות. וכ"פ מרן. מי שמוסיף על ג' פסיעות, הוי יוהרא. וכתב המ"ב (ס"ק יז') הוי יוהרא שנראה שהוא חולק … להמשך קריאה

פומפיה. קרש חיתוך.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אסור להשתמש בפומפיה, משום שהיא כלי המיוחד לטחינה, ובכלי של טחינה לא התירו לטחון אפילו לאלתר. ואולם מותר לחתוך על גבי קרש חיתוך ללא חשש. (שבת ד רסו, רסח. ה"ע ד קכ) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

זוהר ויגש דף ר"ח ע"א – חק לישראל

——– וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכָל הַנִּצָבִים עָלָיו וְגוֹ' רַבִּי חִיָּא פָּתַח וְאָמַר (תהלים קי"ב) פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד, תָּא חֲזֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרָא עָלְמָא וְאַשְׁלִיט עֲלֵיהּ לָאָדָם דִּיהֵא מַלְכָּא עַל כֹּלָּא וְהַאי בַּר נַשׁ מִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ בְּעָלְמָא כַּמָּה זִינִין מִנְּהוֹן צַדִּיקַיָּא וּמִנְּהוֹן רְשִׁיעַיָּא מִנְּהוֹן טִפְּשִׁין וּמִנְהוֹן חַכִּימִין וְכֻלְּהוּ … להמשך קריאה

זוהר פקודי דף רמ"ט ע"ב – חק לישראל

——– זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּיָדַע לְסַדְרָא שְׁבָחֵי דְמָארֵיהּ בַאֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ עַד הָכָא דְבֵקוּתָא וּבִרְכָּאָן וּקְדוּשָׁה כַחֲדָא בַאֲבָהָן. מִכָּאן וּלְהָלְאָה קַיְימִין שְׁאֶלְתִּין וּבָעוּתִין. שִׁירוּתָא דְבָעֵי בַר נָשׁ לְמִשְׁאַל לְמִנְדַּע בְּמִלִּין דְּמָארֵיהּ בְּגִין לְמֶחֱזֵי תִיאוּבְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ וְלָא יִתְפָּרָשׁ מִנֵּיהּ בְּגִין דְּבָעֵי בַר נָשׁ לְאִשְׁתַּתְּפָא בִקְדוּשָׁא דִשְׁמָא קַדִּישַׁא עִלָּאָה לְאִתְעַטְּרָא בֵיהּ וְאִיהוּ שְׁמָא דְבִרְכָּאן וְקִדּוּשִׁין. כוּ"זוּ. רָזָא דִשְׁמָא … להמשך קריאה

תקכ. מצוה להכין שש ערי מקלט. – ספר החינוך

להבדיל שש ערי מקלט מערי הלוים, שתהיינה מועדות לנוס שמה מכה נפש בשגגה, ושיתקנו הדרכים לעמת הערים ויתישרו וכענין שאמרו זכרונם לברכה (מכות י, ב), שמקלט מקלט היו כותבין בפרשת הדרכים, ומפנים הדרכים שלא יהא בהן דבר שיאחר הבורח מן המרוצה ועל זה נאמר (דברים יט ג) תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך וגו'. … להמשך קריאה

איסור שינה על הגב או על הבטן

——– איסור חמור מאוד לאיש לישון על הגב או על הבטן, ואין הבדל אם ישן על מיטה או ספסל, על כן לא יישן אלא כשמטה עצמו מעט לצד. והרואה את חבירו ישן על הגב או הבטן, יעירהו משינתו, ואין בזה חשש גזל שינה, שהרי רבי יהושע בן לוי קילל את מי שישן כך (ברכות יג … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תפלה פרק ב' א. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מִתְפַּלֵּל בִּבְרָכָה רְבִיעִית בַּלַּיְלָה וַתּוֹדִיעֵנוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ וַתְּלֵמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חוּקֵי רְצוֹנֶךָ וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ קְדוּשַׁת שַׁבָּת וּכְבוֹדּ מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל בֵּין קְדוּשַׁת שַׁבָּת לִקְדוּשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶּׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה הִקְדַּשְׁתָּ וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים … להמשך קריאה

מַה הֵמָּה כְּלָלֵי הַנְהָגָה בִּמְקוֹמוֹת עֲבוֹדָה?

——– בִּמְקוֹמוֹת עֲבוֹדָה רַבִּים, מָצוּי שֶׁעוֹבְדִים יַחְדָּו אֲנָשִׁים וְנָשִׁים. מַצָּב זֶה עָלוּל לְהָבִיא לְמִכְשׁוֹלוֹת חֲמוּרִים בְּשֶׁל הַקִּרְבָה הַתְּמִידִית בֵּין הָעוֹבְדִים וְהָעוֹבְדוֹת. לָכֵן לְכַתְּחִלָּה, גַּם הַצְּרִיכָה לַעֲבֹד מִחוּץ לַבַּיִת, לֹא תַּעֲבֹד כְּלָל בְּמָקוֹם שֶׁיֶּשְׁנָם גְּבָרִים. וְרַק בִּשְׁעַת הַדְּחַק וְדִיעֲבַד, תִּשְׁאַל רַב מֻבְהָק עַל מְקוֹם הָעֲבוֹדָה הַמֻּצָּע, הַאִם לְפִי תְּנָאֵי הַמָּקוֹם וְהַמַּצָּב, הָעֲבוֹדָה בּוֹ מֻתֶּרֶת. אָמְנָם פָּשׁוּט … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות תשובה פרק א' א. אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל וְעִצוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר יֵשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁהֵן מִתְכַּפְּרִין בְּשַׁעְתָּן וְיֵשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִין אֶלָּא לְאַחַר זְמָן. כֵּיצַד עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּה כָּרֵת וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר (ירמי' ג') שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– משערי תשובה לרבינו יונה דף ל"ב ע"ד בַּעַל הַלָּשׁוֹן תְּשׁוּבָתוֹ קָשָׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר לִמַּד לְשׁוֹנוֹ דְּבַר שֶׁקֶר וּפִיו שָׁלֻחַ בְּרָעָה וּמֵרֹב הַהֶרְגֵּל אֵינֶנּוּ שַׁלִּיט בְּרוּחוֹ. וּכְאִלּוּ לְשׁוֹנוֹ גָּרַם הַמַּחֲשָׁבָה כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נב) הַוּוֹת תַּחְשׁוֹב לְשׁוֹנֶךָ. וְנֶאֱמַר (קהלת י) שִׂפְתֵי כְסִילִים תְּבַלְּעֶנוּ וְנֶאֱמַר (משלי יא) פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ מְחִתָּה לְשׁוֹן יִרְאָה וּמָגוֹר רְצוֹנוֹ … להמשך קריאה

מקצץ ביצים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר להשתמש במקצץ ביצים [כלי הפורס את הביצה לפרוסות דקות]. (ג שצב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם … להמשך קריאה

סימן תצז – דיני הכנה ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצז – דיני הכנה ביום טוב א אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבֵּיבָרִים. { הַגָּה: אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָם מְחֻסָּרִים צֵידָה, לְפִי שֶׁהַבֵּיבָר רָחָב הַרְבֵּה וְהַדָּגִים } א { נִשְׁמָטִים אֵילָךְ וָאֵילָךְ } (הַמַּגִּיד פ"ב). ב דָּגִים וְעוֹפוֹת וְחַיָּה שֶׁהֵם מֻקְצֶה, אֵין מַשְׁקִים אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב וְאֵין נוֹתְנִים ב לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת שֶׁמָּא יָבֹא לִקַּח מֵהֶם. וְכָל … להמשך קריאה

זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל יִהְיֶה – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, י"ב: הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((חגיגה ג' ע"א.))) הַטַּף לְמַה בָּאוּ? לָתֵת שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם. הִטִּילוּ חֲכָמִים עַל הָאָב *(((אמנם התחבטו הפוסקים אם החיוב ההלכתי לחנך חל גם כן על האם, … להמשך קריאה

סימן תקצג – דין אם הברכות והתקיעות מעכבין זה את זה – ערוך השולחן

——– א אין התקיעות מעכבות את הברכות, ולא הברכות מעכבות את התקיעות. כגון מי שאין לו שופר לתקוע – מכל מקום יברך מלכיות, זכרונות, ושופרות. וכן מי שאינו יודע הברכות – מכל מקום חייב לתקוע, כשיש לו שופר. ואף שתקנו חכמים שיתקעו על סדר הברכות, מכל מקום אין זה לעיכובא. וזה הדין בין בראש השנה, … להמשך קריאה

תקכא. שלא לחוס על הרוצח וחובל. – ספר החינוך

שנמנענו מלחמל על מי שהרג חברו או חסר אחד מאבריו, שלא יאמר הדין עני זה שכרת יד חברו או סמא עינו, לא בכונה עשה זה. ויחמל עליו וירחמהו מלשלם לו כדי רשעתו, ועל זה נאמר (דברים יט, כא) ולא תחוס עינך, נפש בנפש וגו'. ונכפלה המניעה בזה במקום אחר, שנאמר (שם יג) לא תחס עינך … להמשך קריאה

סעי' ה' – ש"צ פוסע ג' פסיעות כשמתפלל בלחש ובסוף החזרה לא צריך. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י שמהרמב"ם משמע שבתפילה ששליח ציבור מתפלל בלחש פוסע שלוש פסיעות אבל בתפילה שמתפלל בקול רם לא. וכן כתוב בתרומת הדשן סימן י"ג דשליח ציבור אינו פוסע לאחוריו לאחר תפילתו שמתפלל בקול רם אלא ממתין הוא עד סוף הקדיש שלם שתקנוהו חכמים לשליח ציבור אחר כל תפילתו. וה"ר דוד אבודרהם כתב שאם הש"צ … להמשך קריאה

אין טוחן אחר טוחן

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כל דבר שנטחן וחזר ונדבק, מותר לטוחנו שוב, כיון "שאין טוחן אחר טוחן". ולכן, מותר לפורר לחם לפני התרנגולים, כיון שמתחילה היה קמח. וכן מותר לפורר ביד או בסכין מלח, סוכר וטבק שנעשו גושים. וכן מותר להמיס כדור בליעה. (שבת ד רנא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם … להמשך קריאה

מַה הֵמָּה הַמִּכְשׁוֹלִים הַחֲמוּרִים הַמְּצוּיִים אֵצֶל נָשִׁים הָעוֹבְדוֹת בְּמִשְׂרָדִים וּבַחֲנֻיּוֹת?

——– כָּתַב בְּסֵפֶר "מַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד" (פרק יד): לְנָשִׁים הָעוֹבְדוֹת בַּחֲנֻיּוֹת וּבְמִשְׂרָדִים מְצוּיִים מִכְשׁוֹלִים חֲמוּרִים. דְּהִנֵּה, כְּשֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בְּצוּרָה מהודרת, וְגַם מְשׂוֹחַחַת עִם הַקּוֹנֶה בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּנְעִימָה – הַמִּכְשׁוֹלִים הַמַּגִּיעִים עַל יְדֵי זֶה הֵם עֲצוּמִים. וּשְׁנֵי דְּבָרִים גּוֹרְמִים לְתוֹפָעָה זוֹ: א. הֶרְגֵּל הָאִשָּׁה לְשׂוֹחֵחַ עִם אֲנָשִׁים מְרֻבִּים לְצָרְכֵי עֲבוֹדָתָהּ גּוֹרֵם שֶׁעִנְיַן הַשִּׂיחָה עִם אֲנָשִׁים זָרִים נִהְיָה קַל … להמשך קריאה

סעי' ו' – כשיחזור ש"צ התפלה, יאמר ג"כ: ה' שפתי תפתח. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י בשם האהל מועד שהש"צ בחזרה לא פותח ד' שפתי תפתח וכן לא מסיים יהיו לרצון אמרי פי . וכתב הב"י מה שכתב שאינו פותח ד' שפתי, בסוף סימן קיא' כתבתי בשם מהרא"י שיש לו לומר ד' שפתי תפתח. ואפשר דכשם שסובר שפותח בד' שפתי תפתח סובר גם כן שמשלים יהיו לרצון אמרי … להמשך קריאה

על איזה צד עדיף לישון?

——– טוב לבריאות הגוף לשכב בתחילת השינה על צד שמאל ובסוף על צד ימין. כי הכבד בצד ימין והקיבה בצד שמאל, וכאשר יטה על צד שמאל, אזי יהיה הכבד על הקיבה ויחממה בחומו ובזה יתעכל המזון מהרה, ואחרי שהתעכל המזון ראוי להטות על צד ימין, כדי שתנוח הקיבה וירד פסולת המאכל. ולא יתהפך מצד אל … להמשך קריאה

רַב וְתַלְמִיד [ב] – דובב שפתי ישנים

——– ל"א, כ"ט: כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : וַהֲרֵי כָּל יְמוֹת יְהוֹשֻׁעַ לֹא הִשְׁחִיתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר *(((יהושע כ"ד, ל"א.))) "וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ"? מִכָּאן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב … להמשך קריאה

דילוג לתוכן