——–
ל"א, כ"ט: כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : וַהֲרֵי כָּל יְמוֹת יְהוֹשֻׁעַ לֹא הִשְׁחִיתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר *(((יהושע כ"ד, ל"א.))) "וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ"? מִכָּאן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְּגוּפוֹ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ הָיָה חַי, הָיָה נִרְאֶה לְמֹשֶׁה כְּאִלּוּ הוּא חַי.
*(((כ"כ הג"ר חיים שמואלביץ זצ"ל בספרו "שיחות מוסר" (מאמר מ'), ע"ש מה שכתב בנושא באורך.))) הָרַב וְהַתַּלְמִיד הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד: אֵין חַיֵּי הַתַּלְמִיד חַיִּים בְּלִי הָרַב, וְאֵין חַיֵּי הָרַב חַיִּים בְּלִי הַתַּלְמִיד, וְצֵא וּלְמַד *(((ראה בבא מציעא (פ"ד ע"א) כל המעשה.))) מְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁמִּשֶּׁמֵּת תַּלְמִידוֹ רֵישׁ לָקִישׁ אִבֵּד גַּם הוּא טַעַם לְחַיָּיו עַד שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עָלָיו חֲכָמִים וָמֵת. וְלָכֵן נִמְשְׁלוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל הָאָדָם לִשְׂפָתָיו הַמְצַפִּים לְמוֹצָא פִּיו, שֶׁנֶּאֱמַר *(((מלאכי ב', ז'. וראה מועד קטן (י"ז ע"א) מה שפירשו בפסוק. ונרמז בפסוק שהתלמידים הם בבחינת שפתיים המחכים למוצא הפה להוציאו לעולם בדיבור, כך התלמידים מצפים למוצא פי הרב לקיים דבריו.))) "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ". וּמִטַּעַם זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל *(((סנהדרין ק"ה ע"ב. ומכלל לאו אתה שומע הן: שאם מתקנא הוא בו – סימן שזה אינו רבו וזה אינו תלמידו…))) שֶׁאֵין אָדָם מִתְקַנֵּא בְּתַלְמִידוֹ, שֶׁמִּי הוּא זֶה שֶׁיְּקַנֵּא בְּעַצְמוֹ? וּמִמֵּילָא *(((כך אמר לי הגאון הגדול נאמ"ן שליט"א בדברי עמו בנושא זה, שאהבת הרב והתלמיד היא אהבה שאינה תלויה בדבר, שהרי גם לאחר שסיים הרב ללמד והתלמיד ללמוד עדיין ממשיכים לאהוב זא"ז. ועוד: שהרי כל אהבתם זל"ז תלויה בתורה, והתורה הרי אינה בטילה לעולם, ממילא גם אהבתם אינה בטילה לעולם. ושפתיים יישק.))) אַהֲבָתָם אֵינָהּ תְּלוּיָה בַּדָּבָר וְאֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם, *(((כן איתא בכתבי האריז"ל (שער מאמרי חז"ל אבות ד', ט"ז) שהאב מעניק לבנו מנשמתו חיות בעולם הזה ובימות משיח, ואילו הרב מעניק לתלמידו מנשמתו חיות גם בעולם הבא ובתחיית המתים, ולכן חייב בכבוד רבו יותר מבכבוד אביו. ועע"ש באורך.))) וּגְדוֹלָה קִרְבָתָם בַּעוה"ז וּבַעוה"ב יוֹתֵר מִקִּרְבַת הָאָב וְהַבֵּן, שֶׁנַּעֲשִׂים לְשֹׁרֶשׁ אֶחָד לְעוֹלָם וָעֶד.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5