סימן תצח – דיני שחיטה ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצח – דיני שחיטה ביום טוב א אֵין מַרְאִין סַכִּין לְחָכָם בְּיוֹם טוֹב לִרְאוֹת אִם הוּא רָאוּי לִשְׁחֹט בּוֹ, שֶׁמָּא תִּהְיֶה פְּגוּמָה וְיֹאמַר לוֹ: אָסוּר לִשְׁחֹט בָּהּ מִפְּנֵי פְּגִימָתָהּ, וְיֵלֵךְ וִיחַדְּדֶנָּה בְּמַשְׁחֶזֶת. וְחָכָם שֶׁרָאָה סַכִּין לְעַצְמוֹ, יָכוֹל לְהַשְׁאִילוֹ לַאֲחֵרִים. { הַגָּה: וְעַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל שׁוֹחֵט רוֹאֶה סַכִּין בְּעַצְמוֹ, כָּל הָרוֹצֶה לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ע"א ע"א אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעֵת הַתְּפִלָּה לֹא יְהֵא דָבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר וְהָרֶמֶז לִשְׁכִינָה שֶׁיָּסִיר כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה אוֹ אֲפִילוּ בִּלְתִּי רָעָה מִלְּבָבוֹ וְלֹא יְכַוֵּין אֶלָּא לְפִירוּשׁ מַה שֶׁמּוֹצִיא בִשְׂפָתָיו. יְדַּמֶּה הָאָדָם זֶה הָעוֹלָם לְקַיִץ יָפֶה וְאַחֲרֵי מָוֶת לְחוֹרֶף קָשֶׁה וְאִם לֹא יָכִין בַּקַיִץ יָמוּת בַּחוֹרֶף וְהַיְינוּ דִּכְתִיב (משלי … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר כ"ז) כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְגוֹ' הִכָּרֵת וְגוֹ' רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר זֶה כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק וְכוּ', וְאָמַר רַב כָּל הַפּוֹרֵשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה נוֹפֵל בְּגֵיהִנָּם וּמַאֲכִילִין לוֹ גַחֲלֵי רְתָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ל') הַקּוֹטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְגוֹ'. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ … להמשך קריאה

תקכב. שלא להסיג גבול. – ספר החינוך

שלא נסיג גבול. והענין הוא, שלא נשנה גבול שיהיה בינינו ובין זולתנו עד שיתכן למשקר שיאמר שארץ זולתו היא שלו, וכן אם שנה סימני הגבול וקבעם בתוך קרקע של חברו ויאמר שלא שנהו ושהקרקע הוא שלו עד הגבול, על כל זה נאמר (דברים יט יד) לא תסיג גבול רעך וגו', ואמרו בספרי לא תסיג גבול … להמשך קריאה

סימן תקצד – אם יכול אחד להוציא לחבירו – ערוך השולחן

——– א מי שלא שמע התקיעות – יכול אחר שכבר תקע לתקוע לו, כדין כל המצות, שאף על פי שכבר יצא – מוציא. ויכול גם לברך בעדו, כמו בקידוש והבדלה. אבל מי שלא בירך מלכיות, זכרונות, ושופרות, או שלא התפלל כלל – אין חבירו יכול להוציאו. ודווקא שליח הציבור מוציא אחרים, מפני שזהו ברבים. אבל … להמשך קריאה

וזאת הברכה יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (טז) וּמִמֶּ&#1431גֶד א&#1434ֶרֶץ וּמְלֹאָ&#1428הּ וּרְצ&#1445וֹן שֹֽׁכְנִ&#1430י סְנֶ&#1425ה תָּב&#1448וֹאתָה&#1433 לְר&#1443ֹאשׁ יוֹסֵ&#1428ף וּלְקָדְק&#1430ֹד נְזִ&#1445יר אֶחָֽיו: וּמִטוּב אַרְעָא וּמָלָאַהּ וְרָעֵי לֵהּדִשְׁכִנְתֵּהּ בִּשְׁמַיָא וְעַל מֹשֶׁה אִתְגְלִיבַאֲסָנָא יֵיתוּן כָּל אִלֵין לְרֵישָׁאדְיוֹסֵף וּלְגַבְרָא פָּרִישָׁא דַאֲחוֹהִי: ורצון שכני סנה. כמו שוכן סנה … להמשך קריאה

גידולי קרקע

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין טוחן באוכלים אלא בגידולי קרקע. על כן, מותר לחתוך בסכין בשר או גבינה צהובה דק דק, אף שאינו אוכל לאלתר. (סימן שכא סעי' ט, י. שבת ד רסז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

סימן תצט – דין מליגה ומליחה ביום טוב – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תצט – דין מליגה ומליחה ביום טוב א אֵין מַרְגִּילִין בְּיוֹם טוֹב, כֵּיצַד הוּא א מַרְגִּיל, זֶה הַמּוֹצִיא כָּל הַבָּשָׂר מֵרֶגֶל אֶחָד כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא כָּל הָעוֹר שָׁלֵם וְלֹא יִקְרַע, מִפְּנֵי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּהֶפְשֵׁט זֶה טֹרַח גָּדוֹל וְאֵין בּוֹ צֹרֶךְ לַמּוֹעֵד. ב אָסוּר לִמְלֹג גְּדִי אֶלָּא אִם כֵּן מוֹלְגוֹ ב לֶאֱכֹל הָעוֹר. ג בְּהֵמָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בְּיוֹם … להמשך קריאה

ויגש יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (לג) וְעַתָּ&#1431ה יֵֽשֶׁב-נָ&#1444א עַבְדְּךָ&#1433 תַּ&#1443חַת הַנַּ&#1428עַר עֶ&#1430בֶד לַֽאדֹנִ&#1425י וְהַנַּ&#1430עַר יַ&#1445עַל עִם-אֶחָֽיו: וּכְעַן יֵתֶב כְּעַן עַבְדָּךְ תְּחוֹתעוּלֵימָא עַבְדָּא לְרִבּוֹנִי וְעוּלֵימָא יִסַּקעִם אֲחוֹהִי: ישב נא עבדך וגו'. (בראשית רבה) לכל דבר אני מעולה ממנו, לגבורה, ולמלחמה, ולשמש: … להמשך קריאה

תקכג. שלא יקום דבר העדות בעד אחד. – ספר החינוך

שנמנענו שלא נעמיד גבולי הענש בגוף הנענש, וכן שלא נוציא ממון, על פי עדות עד אחד, ואפילו הוא בתכלית הכשרות והחכמה, או אפילו נביא, ועל זה נאמר (דבוים יט טו) לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת. משרשי המצוה. לפי שיצר לב האדם רע ולפעמים יעלה בלבו טינא על חברו, ואפילו יהיה האדם … להמשך קריאה

נביאים – יהושע – פרק א – חק לישראל

——– א (א) וַיְהִ&#1431י אַחֲרֵ&#1435י מ&#1445וֹת מֹשֶׁ&#1430ה עֶ&#1443בֶד יְהוָ&#1425ה וַיֹּ&#1444אמֶר יְהוָה&#1433 אֶל-יְהוֹשֻׁ&#1443עַ בִּן-נ&#1428וּן מְשָׁרֵ&#1445ת מֹשֶׁ&#1430ה לֵאמֹֽר: וַהֲוָה בָּתַר דְּמִית משֶה עַבְדָּאדַייָ וַאֲמַר יְיָ לִיהוֹשֻׁעַ בַּרנוּן מְשַׁמְּשׁוּנֵהּ דְמשֶה לְמֵימָר: ויהי אחרי מות משה . מחובר על סדר התורה המסיימת בפטירת משה , וזה מחובר לה : (ב) מֹשֶׁ&#1445ה עַבְדִּ&#1430י מֵ&#1425ת וְעַתָּה&#1449 (פ) ק&#1448וּם עֲבֹ&#1436ר אֶת הַיַּרְדֵּ&#1443ן … להמשך קריאה

מַה הֵן הַהַשְׁלָכוֹת מִשְּׂמָחוֹת הַנַּעֲשׂוֹת לְלֹא גִּדְרֵי צְנִיעוּת כָּרָאוּי?

——– "מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה בְּרָכוֹת וְהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת נִמְנָעוֹת מִזּוּגוֹת עַל יְדֵי מַכְשֵׁלַת הָרַבִּים בְּשִׂמְחָתָם" וְרָאוּי לָתֵת תְּשׂוּמֶת לֵב כַּאֲשֶׁר עוֹרְכִים שְׂמָחוֹת בְּבַיִת אוֹ בְּאוּלָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַצָּבִים שֶׁל תַּעֲרֹבֶת גְּבָרִים וְנָשִׁים וְהִלּוּכֵי דֹחַק בְּחַדְרֵי הַכְּנִיסָה אוֹ בַּמַּדְרֵגוֹת, וּמוּטָב לְהַפְסִיד מָמוֹן בִּכְדֵי לְהַצִּיל מִמִּכְשׁוֹלוֹת עַל יְדֵי שְׂכִירַת מָקוֹם הַנָּקִי מֵחֲשַׁשׁ מִכְשׁוֹל מֵאֲשֶׁר לְהַכְשִׁיל אֶת הָרַבִּים, חַס … להמשך קריאה

מיעוט שינה

——– שינת האדם בלילה אין לה שיעור קבוע, והכל לפי בריאות האדם. ואדם בריא, די לו לישון כשש שעות. ולא ירבה בשינה יותר ממה שצריך לבריאותו, כי שינה מרובה לצדיקים, רע להם ורע לעולם, מפני שאינם עוסקים בתורה. (סימן רלח משנ"ב סק"ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר … להמשך קריאה

סימן תקצה – לאיזה מקום לילך, אם לתקיעות אם לברכות – ערוך השולחן

——– א אדם שאינו יכול לא לתקוע בעצמו, ולא לברך הברכות בעצמו, וישנו לפניו שני מקומות: שבאחד תוקעים ולא מברכים, שאין שם מי שיודע לברך ברכות אלו דמלכיות, זכרונות, שופרות; ובמקום אחד יש שמברכים הברכות, ואין שם שופר או שאין שם מי שיודע ליתקע – פשיטא שהולך למקום שתוקעין, ולא למקום שמברכין. דתקיעות הוי דאורייתא, … להמשך קריאה

פקודי יום רביעי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וָ דמילוי וו דשם ב"ן לקנות הארת מתוספת נפש יתרה משבת הבאה: (ה) וְחֵ&#1448שֶׁב אֲפֻדָּת&#1436וֹ אֲשֶׁ&#1443ר עָלָ&#1431יו מִמֶּ&#1443נּוּ הוּא&#1432 כְּמַֽעֲשֵׂ&#1426הוּ&#1426 זָהָ&#1431ב תְּכֵ&#1447לֶת וְאַרְגָּמָ&#1435ן וְתוֹלַ&#1445עַת שָׁנִ&#1430י וְשֵׁ&#1443שׁ מָשְׁזָ&#1425ר כַּֽאֲשֶׁ&#1435ר צִוָּ&#1445ה יְהוָֹ&#1430ה אֶת-מֹשֶֽׁה: (ס) וְהֶמְיַן תִּקוּנֵהּ דִי עֲלוֹהִי מִנֵהּהוּא כְּעוֹבָדוֹהִי דַהֲבָא תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָאוּצְבַע זְהוֹרִי וּבוּץ שְׁזִיר כְּמָאדִי פַקִיד יְיָ … להמשך קריאה

מַה הֵן ההַנְהָגוֹת לִמְנִיעַת קֵרוּב דַּעַת וִידִידוּת?

——– א. עוֹבְדִים וְעוֹבְדוֹת לֹא יְשׂוֹחֲחוּ יַחַד עַל נוֹשְׂאִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים יְשִׁירוֹת לְתַפְקִידָם (בְּעִנְיְנֵי חֲדָשׁוֹת, פּוֹלִיטִיקָה וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ לֹא לְנַסּוֹת לְהַחְזִיר אֶחָד מֵהָעוֹבְדִים בִּתְשׁוּבָה). הַדָּבָר אָסוּר גַּם בְּשִׂיחָה שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ כַּמָּה עוֹבְדִים, וְקַל וְחֹמֶר בְּשִׂיחָה בִּיחִידוּת בֵּין עוֹבֵד לְעוֹבֶדֶת. יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִלְּשׂוֹחֵחַ שִׂיחוֹת שֶׁאֵינָם מֵעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה גַּם בִּפְגִישָׁה אַקְרָאִית בָּרְחוֹב אוֹ בַּטֶּלֶפוֹן. וַאֲפִלּוּ בְּעֵצוֹת בַּדְּבָרִים … להמשך קריאה

נביאים – יחזקאל – פרק לח – חק לישראל

——– (ב) בֶּן-אָדָ&#1431ם שִׂ&#1444ים פָּנֶ&#1433יךָ&#1433 אֶל-גּוֹג&#1433 אֶ&#1443רֶץ הַמָּג&#1428וֹג נְשִׂ&#1429יא רֹ&#1430אשׁ מֶ&#1443שֶׁךְ וְתֻבָ&#1425ל וְהִנָּבֵ&#1430א עָלָֽיו: בַּר אָדָם קַבֵּיל נְבוּאָה עַלגּוֹג אַרְעָא מָגוֹג רַב רֵישׁמֶשֶׁךְ וְתוּבָל וְאִתְנַבֵּי עֲלוֹהִי: אל גוג . כך שם המלך : המגוג . שם האומה כד"א גומר ומגוג ( בראשית י ) : (ג) וְאָ&#1443מַרְתָּ&#1428 כֹּ&#1445ה אָמַ&#1430ר אֲדֹנָ&#1443י יְהוִ&#1425ה הִנְנִ&#1444י אֵלֶ&#1433יךָ&#1433 גּ&#1428וֹג נְשִׂ&#1429יא … להמשך קריאה

תקכד. לעשות לעד זומם כאשר זמם. – ספר החינוך

שנצטוינו לעשות לעדים אשר העידו עדות שקר, כפי מה שבקשו להזיק בעדותם לאשר העידו עליו, הן בממון, הן במלקות, הן במיתה, ואף על פי שאפשר מבלי מעשה, כדאיתא פרק ארבע מיתות (סנהדרין סה, ב) לוקין הם מרבויא דקרא (דברים כה, א) והצדיקו את הצדיק וגו'. ועל זה נאמר (שם יט יט) ועשיתם לו כאשר זמם … להמשך קריאה

סימן תק – הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג, וסדר מליחתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תק – הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג, וסדר מליחתו א אֵין קוֹנִים בָּשָׂר בְּפִסוּק דָּמִים לוֹמַר לַטַּבָּח: תֵּן לִי בְּסֶלַע אוֹ בִּשְׁתַּיִם, וְכֵן לֹא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵינִי שֻׁתָּף עִמְּךָ בַּסֶלַע, אֶלָּא א מְחַלֵּק לָהֶם שְׁלִישִׁיּוֹת אוֹ רְבִיעִיּוֹת כְּפִי הַחֲלָקִים שֶׁדֶּרֶךְ לְחַלֵּק בָּעִיר בְּלֹא פִּסוּק דָּמִים, וּמֵבִיא שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת וְיֹאמַר: ב זוֹ כְּזוֹ, וּלְמָחָר … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ח – חק לישראל

——– (ד) וַֽיַּעֲל&#1438וּ אֶת-אֲר&#1444וֹן יְהוָה&#1433 וְאֶת-אֹ&#1443הֶל מוֹעֵ&#1428ד וְאֶֽת-כָּל-כְּלֵ&#1445י הַקֹּ&#1430דֶשׁ אֲשֶׁ&#1443ר בָּאֹ&#1425הֶל וַיַּעֲל&#1443וּ אֹתָ&#1428ם הַכֹּהֲנִ&#1430ים וְהַלְוִיִּֽם: וַאֲסִיקוּ יָת אֲרוֹנָא דַּיְיָ וְיָתמִשְׁכַּן זִמְנָא וְיָת כָּל מָנֵיקוּדְשָׁא דִּי בְּמַשְׁכְּנָא וַאֲסִיקוּ יָתְהוֹןכַּהֲנַיָּא וּלֵוָאִי: ואת אהל מועד . שעשה משה , וגנזו שלמה משנבנה בית ראשון , כמו ששנינו בתוספתא דסוטה ( יג א ) : אשר באהל . אשר … להמשך קריאה

שתיה באמצע הלילה

——– המתעורר משנתו בלילה והוא צמא, רשאי לנקות ידיו בשמיכה או בבגד שהוא, ויברך על המים וישתה. ואמנם יקפיד שלא לגעת בידיו במים אלא בכוס, מפני הרוח רעה ששורה על ידיו. ואם יכול ליטול ידיו קודם, תבוא עליו ברכה. ואם הגיע זמן עמוד השחר יטול ידיו עם ברכה, ואחר כך יברך על המים וישתה. ואם … להמשך קריאה

סעי' א' – מי שאינו יודע להתפלל ומכוין לתפלת החזרה יוצא בזה, ויפסע בסוף ג' פסיעות לאחריו. – ספר מנחת שי

——– בראש השנה לג: נחלקו במשנה חכמים ורבן גמליאל אם ש"צ מוציא את מי שאינו בקי, לחכמים מוציא רק את הבקי ולרבן גמליאל מוציא אף את מי שאינו בקי. ומסקנת הגמ' שהלכה כחכמים שלא מוציא את הבקי חוץ מראש השנה ויוה"כ שמוציא גם את הבקי. וכתב הב"י שהאינו בקי צריך לפחות להבין את הלשון שאל"כ … להמשך קריאה

כתובים – תהילים – פרק צז – חק לישראל

——– (ח) שָׁמְעָ&#1452ה וַתִּשְׂמַ&#1448ח | צִיּ&#1431וֹן וַ&#1453תָּגֵלְנָה בְּנ&#1443וֹת יְהוּדָ&#1425ה לְמַ&#1430עַן מִשְׁפָּטֶ&#1443יךָ יְהוָֽה: שַׁמְעַת וַחֲדַת כְּנִשְׁתָּא דְצִיוֹן וְדָצְיָןבְנָתָא דְבֵית יְהוּדָה מִן בִּגְלַלדִנָיִיךְ יְיָ: משפטיך . נקמתך : (ט) כִּֽי-אַתָּ&#1444ה יְהוָ&#1431ה עֶלְי&#1445וֹן עַל-כָּל-הָאָ&#1425רֶץ מְאֹ&#1445ד נַ&#1437עֲלֵ&#1431יתָ עַל-כָּל-אֱלֹהִֽים: אֲרוּם אַתְּ הוּא יְיָ עִלָאָהעַל כָּל יָתְבֵי אַרְעָא לַחֲדָאאִתְעַלִיתָ עַל כָּל דַחֲלַיָא: (י) אֹהֲבֵ&#1445י יְהוָ&#1431ה שִׂנְא&#1451וּ רָ&#1445ע שֹׁ&#1453מֵר נַפְשׁ&#1443וֹת חֲסִידָ&#1425יו מִיַּ&#1445ד … להמשך קריאה

הַצּוּר תָמִים פָּעֳלוֹ – דובב שפתי ישנים

——– ל"ב, ד': הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פֻּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – לֹא בְּשֶׁטֶף הוּא מֵבִיא, כִּי אִם בַּדִּין, כִּי תָּמִים פָּעֲלוֹ. נִצְטַוֵּינוּ *(((בדברים י"א, כ"ב: "כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת אשר אנכי … להמשך קריאה

סימן תקצו – מנהג התקיעות לאחר התפילה – ערוך השולחן

——– א אנחנו נוהגים לתקוע אחר התפלה, להשלים עד מאה קולות, נגד מאה פעיות דפעיא אימיה דסיסרא, כמו שכתב הערוך. והביאוהו התוספות והרא"ש בפרק רביעי דראש השנה. והטור כתב בשם רב עמרם דאחר התפלה – מריעין תרועה גדולה בלא תקיעה כדי לערבב השטן. ואין אנו נוהגין כן. ב וכתב רבינו הרמ"א דלאחר שיצאו בזה – … להמשך קריאה

משנה עדיות פרק ב – חק לישראל

——– א. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הֵעִיד אַרְבָּעָה דְבָרִים. מִימֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים לֹא נִמְנְעוּ מִלִּשְׂרוֹף אֶת הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטֻּמְאָה עִם הַבָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטֻּמְאָה אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיפִין טֻמְאָה עַל טֻמְאָתוֹ. הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא, מִימֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים לֹא נִמְנְעוּ מִלְּהַדְלִיק אֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּפְסַל בִּטְבוּל יוֹם בְּנֵר שֶׁנִּטְמָא בִטְמֵא מֵת אַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיפִין טֻמְאָה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן