סימן תפו – שעור כזית – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפו – שעור כזית א שִׁעוּר כַּזַּיִת, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּהָוֵי א כַּחֲצִי בֵּיצָה. { הַגָּה: וְיֹאכְלֶנּוּ בְּיַחַד וְלֹא מְעַט מְעַט; וּבִירָקוֹת צָרִיךְ לִמְעֹךְ חֲלַל הָאֲוִיר שֶׁבֵּין הַיָּרָק, וּלְשַׁעֵר שִׁעוּר הַכַּזַּיִת בַּיְּרָקוֹת עַצְמָן וְלֹא } ב { בָּאֲוִיר שֶׁבֵּינֵיהֶם. } באר היטב – סימן תפו – שעור כזית א א כחצי. והמ"א הכריע דהוי פחות … להמשך קריאה

כתובים – משלי – פרק י – חק לישראל

——– (יא) מְק&#1443וֹר חַ&#1453יִּים פִּ&#1443י צַדִּ&#1425יק וּפִ&#1445י רְ&#1437שָׁעִ&#1431ים יְכַסֶּ&#1445ה חָמָֽס: מַבּוּעָא דְחַיֵּי פּוּמָא דְצַדִיקֵי וּפוּמְהוֹןדְּרַשִּׁיעֵי נְכַסָא חֲטוֹפָא: מקור חיים פי צדיק ופי רשעים וגו' . פיהם יכסה חמס שבלבם שמחליקין את שפתיהם ושנאה טמונה בלבם ואין פתרון מקרא זה דומה לפתרון העליון והענין יורה עליהם : (יב) שִׂ&#1453נְאָה תְּעוֹרֵ&#1443ר מְדָנִ&#1425ים וְעַ&#1445ל כָּל-פְּ&#1437שָׁעִ&#1431ים תְּכַסֶּ&#1445ה אַהֲבָֽה: סְנִיאֲתָא … להמשך קריאה

גמרא מועד קטן דף יב ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה נָפַק בְּחוּמְרְתָא דִּמְדוּשָׁא וְאִשְׁתִּי מַיָּא דְּאַחִים קְפֵילָא אַרְמָאָה שָׁמַע רִבִּי אָמֵי אִיקְפַּד אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי טַעֲמָא אִיקְפַּד אִי מִשּׁוּם חוּמְרְתָא דִּמְדוּשָׁא הָא תַּנְיָא הַשִּׁירִין הַנְּזָמִים וְהַטַּבָּעוֹת הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בֶּחָצֵר אִי מִשּׁוּם דִּאִשְׁתֵּי מַיָּא דְּאַחִים קְפֵילָא אַרְמָאָה הָא אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: כָּל שֶׁנֶּאֱכַל כְּמוֹת שֶׁהוּא … להמשך קריאה

סימן תפז – סדר תפלת ערבית של פסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפז – סדר תפלת ערבית של פסח א סֵדֶר הַיּוֹם, עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע: אַתָּה בְחַרְתָּנוּ וְכו' וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא א קֹדֶשׁ הַזֶּה, { וְע"ל סִימָן ת"צ סָעִיף ג', } זְמַן חֵרוּתֵנוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְהַשִּׂיאֵנוּ וְחוֹתֵם: מְקַדֵּשׁ … להמשך קריאה

משנה שבת פרק כג – חק לישראל

——– א. שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַלְוֵנִי, וְכֵן הָאִשָּׁה מֵחֲבֶרְתָּהּ כִּכָּרוֹת. וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ, מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. וְכֵן עֶרֶב פֶּסַח בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְנוֹטֵל אֶת פִּסְחוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר יוֹם טוֹב: (א) שואל. ובלבד שלא יאמר הלויני. דהלואה … להמשך קריאה

משנה שבת פרק יא – חק לישראל

——– א. הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, חַיָּב. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין: (א) הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים. רשות היחיד הוא מקום שהוקף ארבע מחיצות גבוהות עשרה טפחים וביניהן ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יותר על כן אפילו יש בו כמה מילין … להמשך קריאה

תקי. שלא לקסם. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לקסם, וכתב הרמב"ם זכרונו לברכה (בספר המצוות ל"ת לא) שענין הקסימה הוא, המניע כחו ומחשבתו לחשב במין ממיני התנועה, כאשר יעשו בעלי הכוחות כלם, שיגידו מה שיתחדש קדם היותו, ואמנם יתאמת להם זה, בהיות כח המחשבה והשעור מהם חזק מאד. (פרוש לפרושו) כלומר שמתבודדים במחשבתם וקובעים כל הכונה וכל ההרגש שלהם על אותו … להמשך קריאה

סעי' ב' – האומר מודים מודים, משתקים אותו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור האומר מודים מודים, משתקים אותו. וכתב הב"י שכן הוא במשנה ברכות לג: ומגילה כה. ומפרש בגמרא טעמא משום דמחזי כשתי רשויות וכתבו התוספות (ברכות לד. ד"ה אמר) דאיתא בירושלמי (שם פ"ה ה"ג) הדא דתימא בציבור אבל ביחיד תחנונים הם וכבר כתב רבינו גבי אומר שמע שמע בסימן ס"א דאין נראה לחלק כיון … להמשך קריאה

בַּמֶּה יֵּשׁ לְקַדֵּם פְּנֵי הָרָעָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַבָּנִים לְתַרְבּוּת רָעָה חַס וְחָלִילָה?

——– בֶּהֱיוֹת וְרֹב כְּכָל הַיּוֹרְדִים מִן הַדֶּרֶךְ לִדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת סִבָּתָם מִקִּלְקוּל בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, רָאִינוּ לְהָבִיא בָּזֶה כַּמָּה הַדְרָכוֹת נְחוּצוֹת לַהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג בָּהֶם בְּיַלְדוּת בְּנֵיהֶם, כְּדֵי לִמְנֹעַ תּוֹפָעוֹת שְׁלִילִיּוֹת בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה בְּבַגְרוּתָם. א. עַל הָאֵם לִנְהֹג בִּצְנִיעוּת גַּם בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, לֹא מְעַט בַּחוּרִים מִתְלוֹנְנִים שֶׁהֶעְדֵּר הַצְּנִיעוּת שֶׁל אִמָּם בַּבַּיִת פּוֹגַעַת לָהֶם בַּקְּדֻשָּׁה, וּכְגוֹן לְהִמָּנַע מִלְּהִסְתּוֹבֵב … להמשך קריאה

הַרְאֵנוּ ה' חַסְדְּךָ – דובב שפתי ישנים

——– כ"ט, ג': וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : לֵב וְעֵינַיִם וְאָזְנַיִם – לְהַכִּיר אֶת חַסְדֵי ה' וּלְהִדַּבֵּק בּוֹ. צָרִיךְ לָאָדָם לֵב מֵבִין וְעֵינַיִם צוֹפִיּוֹת וּזְכוּת מִן הַשָּׁמַיִם, בִּכְדֵי לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אֶת חַסְדֵי ה' עָלֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: *(((תהלים ק"ז, מ"ג.))) "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ … להמשך קריאה

פרי רקוב. עוקץ. גרעין.

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– פרי הרקוב בחלקו, מותר לחתוך את החלק הרקוב על דעת לאכול את השאר לאלתר, שהרי זה כקולף פרי מקליפתו המחוברת אליו. ומותר להוציא את העוקץ שבראש הפרי והגרעין, בשעת האכילה. (שבת ד קעט, קצד. ג שיז) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

סימן תקפב – סדר תפילות ראש השנה ועשרת ימי תשובה – ערוך השולחן

——– א ערבית נכנסין לבית הכנסת, וקורין קריאת שמע בברכותיה, וחותמין "ופרוס", ואומרים פסוק "תקעו בחודש שופר'. ויש מקומות שאין אומרים זה. ואומרים "חצי קדיש" בניגון, ומתפללין. והעולם נהגו להתפלל בקול רם, ואף על פי שאין דעת חכמים נוחה מזה – מכל מקום נהגו כן. ומוסיפין בתפלה כמה דברים, והיינו: בחתימת "אתה קדוש" מסיימין "המלך … להמשך קריאה

לימוד קבוע

——– מי שיש לו קביעות ללמוד זמן מסויים ביום, והיה טרוד ביום ולא הספיק ללומדו, ישלימנו בלילה מיד, ואפילו בלילות הקצרים ישאר ער כדי להשלים לימודו, שכל דבר מצוה שאדם נוהג שלוש פעמים והיתה דעתו להמשיך בזה תמיד ולא אמר "בלי נדר", הרי זה עליו כנדר. (סימן רלח ס"א ומשנה ברורה ס"ק ה) ——– לעילוי … להמשך קריאה

סימן תפח – דין סדר תפלת שחרית של פסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפח – דין סדר תפלת שחרית של פסח א שַׁחֲרִית נִכְנָסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרִים א הַזְּמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת, וּמִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְגוֹמְרִין הַהַלֵּל { וּמְבָרְכִין } ב { לִקְרוֹת הַהַלֵּל, } וְאֵין מַפְסִיקִין בּוֹ אֶלָּא כַּדֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָבִיו אוֹ רַבּוֹ וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְאָדָם נִכְבָּד שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם, וּבֵין … להמשך קריאה

סימן תקפג – דברים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה – ערוך השולחן

——– א גרסינן בכריתות (ו א): אמר אביי: השתא דאמרת סימנא מילתא היא – יהא אדם רגיל למיכל בריש שתא רוביא, כרתי, סילקי, תמרי, קרא. וכשאוכל רוביא אומר: "יהי רצון שיתרבו זכיותינו". כרתי: "יכרתו שונאינו". סילקי: "יסתלקו אויבינו". תמרי: "יתמו שונאינו". קרא: "יקרע גזר דינינו, ויקראו לפניך זכיותינו." והולכין בזה כפי לשון המדינה. ולכן אצלינו … להמשך קריאה

גמרא שבת דף קנ"ג ע"א – חק לישראל

——– תְּנַן הָתָם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ אֵיזֶה יוֹם יָמוּת אָמַר לְהוּ וְכָל שֶׁכֵּן יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר וְנִמְצָא כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ (קהלת ט') בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן … להמשך קריאה

סעי' ג' – יחיד אין לו לומר ברכת כהנים. – ספר מנחת שי

——– כתב הב"י כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קטז) וזה לשונו אסור ליחיד לומר ברכת כהנים בתפילתו כי בציבור נתקנה כנגד נשיאת כפים שאינה אלא בעשרה וכן כתב המנהיג (תפלה סי' סג): וכ"כ הטור. וכ"פ מרן יחיד אין לו לומר ברכת כהנים. הגה: וכן עיקר וכן נראה לי לנהוג, אבל המנהג הפשוט אינו כן רק … להמשך קריאה

זוהר אמור דף קג ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי כָּל אִנּוּן שְׁנִין דְּקָאִים אַהֲרֹן הֲווּ יִשְׂרָאֵל בְּצִלָּא דִּמְהֵימָנוּתָא תְּחוֹת אִלֵּין עֲנָנִין. בָּתַר דְּמִית אַהֲרֹן אִסְתַּלַּק עֲנָנָא חַד דְּהוּא יְמִינָא דְּכֹלָּא וְכַד הַאי אִסְתַּלַּק אִסְתַּלָּקוּ כָּל שְׁאָר עִמֵּיהּ (נ"א עֲנָנִין) וְאִתְחֲזִיאוּ כֻּלְּהוּ בִּגְרִיעוּתָא וְהָא אוֹקְמוּהָ דִּכְתִיב (במדבר כ) וַיִּרְאוּ כָל הָעֵדָה כִּי גָּוַע אַהֲרֹן אַל תִּקְרֵי וַיִּרְאוּ אֶלָּא וַיִּירְאוּ מִיָּד וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי … להמשך קריאה

גמרא שבת דף קי"ג ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי אַחָא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מְנַיִן לְשִׁנּוּי בְּגָדִים מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו') וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְתָנָא דְבֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לִמְּדָךְ תּוֹרָה דֶרֶךְ אֶרֶץ בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזוֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא בַר אַבָּא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן גְּנַאי הוּא לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּצֵא בְּמַנְעָלִין … להמשך קריאה

אָדָם שֶׁמִּטִּבְעוֹ הִנּוֹ עָנָו, רַחְמָן, וְעוֹד כַּיּוֹצֵא בְּמִדּוֹת חִיּוּבִיּוֹת, הַאִם יֵשׁ חִסָּרוֹן בְּכָךְ?

——– אָדָם שֶׁטִּבְעוֹ רַחְמָן וְעָנָו, יֶשְׁנָהּ סַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה אֵצֶל אָדָם זֶה, שֶׁכֵּן פְּעָמִים נִצְרָךְ לִנְהֹג בְּאַכְזָרִיּוּת וּבְגַאֲוָה, וְאָדָם זֶה שֶׁמִּטִּבְעוֹ הִנֵּהוּ רַחְמָן וְעָנָו קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְשַׁנּוֹת מִדּוֹתָיו כְּפִי הַצֹּרֶךְ. וְהִנֵּה מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיְתָה מִדָּתוֹ וּמַהוּתוֹ חֶסֶד, וְעִם כָּל זֶה כְּשֶׁנִּצְרַךְ לְהִתְאַכְזֵר עַל יִשְׁמָעֵאל, שְׁלָחוֹ עִם אִמּוֹ כְּשֶׁהָיָה חוֹלֶה לִמְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל … להמשך קריאה

קריאת תנ"ך

——– על פי הקבלה נוהגים שלא לקרוא פסוקי תנ"ך [תורה, נביאים, כתובים] בלילה. אולם מותר ללמוד פסוקים עם פירוש רש"י וכיוצא. וכן רשאי לקרוא בלילה לאחר חצות. ובלילי שבת ויום טוב, מותר לקרוא כל הלילה. ומכל מקום אדם שאינו יודע ללמוד אלא מקרא, מותר לו לקרוא בלילה, כדי שלא יתבטל מהתורה. (ח"ג תרסד) מותר לקורא … להמשך קריאה

אשכול ענבים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אשכול ענבים שיש בו מעט ענבים רקובים, יתלוש רק את הענבים הטובים ויאכלם לאלתר, ולא יתלוש את הרקובים, שנמצא בורר פסולת מתוך אוכל. ומה שהתבאר לעיל ש'אין ברירה במחובר', היינו כעצמות דגים ועור ושומן, שמחוברים ממש בחתיכה. (שבת ד קעט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

תקיא. שלא לכשף. – ספר החינוך

שלא נשתדל בכל מעשה כשוף כלל, ועל זה נאמר (דברים יח י) לא ימצא בך וגו' ומכשף. וענין הכשוף ידוע לכל דרך כלל, שיעשו בני אדם תחבולות בלי מספר במיני עשבים ואבנים והדבק, מן הדברים שמשתמשים בהן בני אדם אלו עם אלו, ומהם שיכונו המעשים הרעים ההם בעתים ידועות ובחדשים מכונין לאותן מלאכות, ומכל אלו … להמשך קריאה

עלי חסה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לתלוש את העלים הרקובים החיצוניים המחוברים לקלח החסה, כדי להגיע לעלים הפנימיים הטובים ולאוכלם לאלתר, שהרי זה כקולף פרי מקליפתו. אבל אסור לתלוש את העלים הרקובים הפנימיים, שנמצא בורר פסולת מתוך אוכל, אלא יקח את הטובים וישאיר את הרקובים. (שבת ד קפט) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

סימן תפט – סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העמר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תפט – סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העמר א א בְּלֵיל שֵׁנִי אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית מַתְחִילִין ב לִסְפֹּר הָעֹמֶר, וְאִם שָׁכַח לִסְפֹּר בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וְסוֹפֵר כָּל הַלַּיְלָה. וּמִצְוָה ג עַל כָּל אֶחָד לִסְפֹּר לְעַצְמוֹ. וְצָרִיךְ לִסְפֹּר ד מְעֻמָּד ה וּלְבָרֵךְ תְּחִלָּה. וְסוֹפֵר הַיָּמִים ו וְהַשָּׁבוּעוֹת. כֵּיצַד, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר: ז הַיּוֹם … להמשך קריאה

סימן תקפד – סדר קריאת התורה בראש השנה – ערוך השולחן

——– א שחרית נכנסין לבית הכנסת בהשכמה, ומסדרין הזמירות כמו בכל יום טוב. ומנהגינו לומר "שיר היחוד" ו"אנעים זמירות" ו"שיר של יום" – קודם התפלה. והשליח ציבור לובש הקיט"ל, ומתחיל "אדון עולם" בניגון של ימים נוראים. וכן הברכות, ופסוקי דזמרה עד "המלך יושב" וכו'. ואז הולך שליח ציבור אחר ומנגן על מקומו בניגון מאויים, ומסיים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן