בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ה': לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי רכ"ו. ועוד עיין בנזיר (נ"ט ע"א).))) שֶׁתְּהֵא דּוֹמָה לָאִישׁ כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף. לִמְּדָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: *(((תהלים מ"ה, י"ד.))) "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה". … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק ט' א. הַמֵיסֶךְ חַיָּיב וְהוּא מְלָאכָה מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת. וְהַשּׁוֹבֵט עַל הַחוּטִין עַד שֶׁיְּפַרְקֵם וִיתַקְּנֵם הֲרֵי זֶה תוֹלְדַת מֵיסֶךְ וְכַמָּה שִׁיעוּרוּ מִשֶּׁיְּתַקֵּן רוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וְכֵן הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוֹטִין בְּרוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת חַיָּיב בֵּין שֶׁאָרְגָן בַתְּחִלָּה בֵּין שֶׁהָיָה מִקְצַת הַבֶּגֶד אָרוּג וְאָרַג עַל הָאָרוּג שִׁיעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין וְאִם אָרַג חוּט אֶחָד … להמשך קריאה

זוהר בשלח דף מ"ז ע"ב – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי הַהוּא מִלָּה דְּנָפִיק מִפּוּמֵיהּ דְּבַר נַשׁ סָלְקָא וְאִתְעָר אִתְעֲרוּתָא לְעֵילָא אִי לְטָב אִי לְבִישׁ וּמַאן דְּיָתִיב בְעִנּוּגָא דְּשַׁבַּתָּא אָסִיר לֵיהּ לְאַתְעָרָא מִלָּה דְּחוֹל דְּהָא פָּגִים פְּגִימוּ בְּיוֹמָא קַדִּישָׁא, מַאן דְּיָתִיב בְּהִלּוּלָא דְּמַלְכָּא לָא יִתְחֲזֵי לְמִשְׁבָּק לְמַלְכָּא וְיִתְעַסַק בְּאָחֳרָא, וּבְכָל יוֹמָא בָּעֵי לְאַחֲזָאָה עוֹבָדָא וּלְאַתְעָרָא אִתְעֲרוּתָא מִמַּה דְּאִצְטְרִיךְ, וּבְשַׁבָּת בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא וּבִקְדֻשָׁא דְּיוֹמָא … להמשך קריאה

סעי' ב' – ארץ הצריכה לגשם בקיץ שואלים בשומע תפלה, ומי שטעה ושאל בברכת השנים יחזור בתנאי של נדבה. – ספר מנחת שי

——– בתענית יד: שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דצריכינן מיטרא אפילו בתקופת תמוז כיחידים דמינן ובשומע תפילה או כציבור דמינן ובברכת השנים שלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפילה ופסקו כן כל הפוסקים. והטעם שלא ישאלו בברך עלינו כמו ששואלים שם על הפרנסה, כתב הר"ן כיון שאם שואל בברך עלינו מתפרש הדבר כענין ששואל … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– רמב"ם הלכות שבת פרק י א. הַצַד דָּבָר שֶׁדֶּרֶךְ מִינוֹ לָצוּד אוֹתוֹ חַיָּב, כְּגוֹן חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים. וְהוּא שֶׁיָּצוּד אוֹתָן לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְחֻסַּר צֵדָה. כֵּיצַדִ כְּגוֹן שֶׁרָדַף אַחֲרֵי צְבִי עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ לְבַיִת אוֹ לְגִנָּה אוֹ לְחָצֵר וְנָעַל בְּפָנָיו, אוֹ שֶׁהִפְרִיחַ אֶת הָעוֹף עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ לַמִּגְדָּל וְנָעַל בְּפָנָיו. אוֹ שֶׁשָׁלָה דָּגִים מִן הַיָּם בְּתוֹךְ סֵפֶל … להמשך קריאה

הגדרת המלאכה

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אוכל ופסולת המעורבים יחד, אסור לברור ולהפריד ביניהם, אלא באם יתקיימו ג' התנאים הבאים: א. שיברור את האוכל מתוך הפסולת, ולא את הפסולת מתוך האוכל. ב. שהברירה תעשה ביד, ולא בכלי של ברִירה כנפה. ג. שיברור את האוכל על דעת לאוכלו לאלתר [מיד] ולא לאחר זמן. [וסימן לדבר … להמשך קריאה

גמרא נדה דף כ' ע"ב – חק לישראל

——– רִבִּי רָאָה דָם בַּלַּיְלָה וְטִימֵא. רָאָה בַיּוֹם וְטִיהֵר. הִמְתִּין שָׁעָה אֶחָת. חָזַר וְטִימֵא. אָמַר. אוֹי לִי שֶׁמֶּא טָעִיתִי. שֶׁמֶּא טָעִיתִי. וַדָּאי טָעָה. דְּתַנְיָא לֹא יֹאמַר חָכָם אִילוּ הָיָה לַח הָיָה וַדָּאי טָמֵא. אֶלָּא אַמְרֵינָן אֵין לוֹ לְדַיָּין אֶלָּא מַה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת. מֵעִיקָרָא אַחְזְקֵיהּ בְּטָמֵא. כֵּיוָן דְּחָזָא לְצַפְרָא דְאִשְׁתַּנֵּי אָמַר לָהּ וַדָּאי טָהוֹר הֲוָה וּבַלַּיְלָה … להמשך קריאה

שיעור תורה בין מנחה לערבית

——– כתב מרן השלחן ערוך (יורה דעה סימן רמו): חייב אדם לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א ח): "והגית בו יומם ולילה". וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה סימן קנה): ומן הנכון שמלבד קביעות שאחר תפילת שחרית, יקבע גם בין מנחה למעריב, שבזה יצא גם ידי חובת לימוד תורה בלילה. וכבר בזמן … להמשך קריאה

סימן תקסח – דיני נדרי תענית – ערוך השולחן

——– א איתא בירושלמי נדרים (פרק שמיני): נדר להתענות, ושכח ואכל – איבד תעניתו. והוא שאמר "יום" סתם. אבל אם אמר "יום זה" – מתענה ומשלים, כלומר: דוודאי ביום המיוחד לתענית, כמו כל תענית ציבור, או תענית חלום, או יארציי"ט והוא יום שמת בו אביו ואמו כשרגיל להתענות; או המתענים ערב ראש חודש, ושני וחמישי … להמשך קריאה

תצה. לשמע בקול בית דין בכל זמן. – ספר החינוך

לשמע בקול בית דין הגדול ולעשות כל מה שיצוו אותנו בדרכי התורה באסור ומתר, וטמא וטהור, וחיב ופטור, ובכל דבר שיראה להם, שהוא חזוק ותקון בדתנו, ועל זה נאמר (דברים יז י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך. ונכפל בסמוך (שם יא) לחזוק הדבר על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך … להמשך קריאה

סימן תעב – דיני הסבה וארבע כוסות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעב – דיני הסבה וארבע כוסות א יִהְיֶה שֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ מִבְּעוֹד יוֹם, כְּדֵי לֶאֱכֹל מִיָּד א כְּשֶׁתֶּחְשַׁךְ; וְאַף אִם הוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, יָקוּם מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוָה לְמַהֵר וְלֶאֱכֹל בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא יִישְׁנוּ, אֲבָל לֹא יֹאמַר קִדּוּשׁ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. ב יְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ יָפֶה בְּכֵלִים ב נָאִים כְּפִי כֹּחוֹ, וְיָכִין מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בַּהֲסַבָּה דֶּרֶךְ חֵרוּת. { … להמשך קריאה

זוהר תרומה דף קל"ח ע"א – חק לישראל

——– מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַׁבָּת (תהלים צ"ב). תּוּשְׁבַּחְתָּא דָא אָדָם הָרִאשׁוֹן קָאָמַר לָהּ בְּשַׁעְתָּא דְאִתְתְּרַךְ מִגִּנְתָּא דְעֵדֶן וְאָתָא שַׁבָּת וְאָגִין עָלֵיהּ וְאוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. תּוּשְׁבַּחְתָּא דָּא עַלְמָא תַתָּאָה קָא מְשַׁבַּח לְגַבֵּי עַלְמָא עִלָּאָה. יוֹמָא (דְכֹלָא בֵיהּ) אִיהוּ כֻלּוֹ שַׁבָּת מַלְכָּא דִשְׁלָמָא דִילֵיהּ וְדָא אִיהוּ מִזְמוֹר שִׁיר וְלָא כְתִיב מָאן קָאָמַר לֵיהּ כְּמָה דְאוֹקִימְנָא. לְיוֹם הַשַׁבָּת יוֹמָא … להמשך קריאה

קְדֻשַּׁת הָאָדָם – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ה': לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי.))) לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל: *(((קדושין פ"ב ע"א.))) כָּל שֶׁעִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים – סוּרוֹ רַע! שֶׁכֵּן *(((כן אמרו במסכת מכות (כ"ג ע"ב): גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קמ"ט ק"נ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. מְאֹד מְאֹד יֵשׁ לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת זָרִיז לְתַקֵּן צָרְכֵי שַׁבָּת וּמָהִיר וְזָרִיז כְּאָדָם אֲשֶׁר שָׁמַע כִּי הַמַלְכָּה בָּאָה וְנִתְאַכְסְנָה בְּבֵיתוֹ אוֹ הַכַּלָה וְכָל בְּנֵי חֲבוּרָתָה בָּאִים אֵל בֵּיתוֹ מַה הוּא עוֹשֶׂה שָׂמֵח שִׂמְחָה וְאוֹמֵר כַּמָּה עוֹשִׂין לִי כָּבוֹד גָּדוֹל … להמשך קריאה

הלכות תפילת ערבית

——– תפלת ערבית ראשונה לכל התפלות כה אמר התנא הגדול רבי אליעזר בן הורקנוס בצוואתו לבנו (אות ה): "בני, ירא את ה' אלהי אביך ועבדהו, והוי זהיר בקריאת שמע ערבית, ובתפילה של שחרית, כמו שאמר דוד המלך (תהלים נה יח): עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי", וכמו שתקנו האבות הראשונים. ותפילת ערבית שים ראשונה … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק ו' א. מֻתָּר לְהַשְׁאִיל כֵּלִים וּלְהַשְׂכִּירָן לְנָכְרִי וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֵן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁאֵין אָנוּ מְצֻוִּים עַל שְׁבִיתַת הַכֵּלִים אֲבָל בְּהֶמְתּוֹ וְעַבְדּוֹ אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מְצֻוִּים עַל שְׁבִיתַת בְּהֵמָה וְעֶבֶד: ב. הַמִּשְׁתַּתֵּף עִם הַנָּכְרִי בִּמְלָאכָה אוֹ בִסְחוֹרָה בַחֲנוּת אִם הִתְנוּ בַּתְּחִלָּה שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַר הַשַּׁבָּת לְנָכְרִי לְבַדּוֹ אִם … להמשך קריאה

סעי' ג' – אם שאל מטר בימות החמה, מחזירין אותו. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור ואם שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו. וכתב הב"י כבר נתבאר בסימן קי"ד שכל שהזכיר גשם בימות החמה מחזירין אותו וכל שכן כששאל דהוי מיקל טפי ולדברי המפרש (הרמב"ן שם) שאם הזכיר טל ומטר אין מחזירין אותו צריך לומר דהיינו דוקא בהזכרה אבל בשאלה מודה שכל שהזכיר מטר אע"פ שהזכיר ג"כ טל … להמשך קריאה

תצו. שלא לסור מדבריהם. – ספר החינוך

שנמנענו מלחלק על בעלי הקבלה עליהם השלום ומלשנות את דבריהם ולצאת ממצותם בכל עניני התורה, ועל זה נאמר (דברים יז יא) לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ואמרו זכרונם לברכה בספרי (כאן), לא תסור, זו מצות לא תעשה. משרשי המצוה (עי' רמב"ן עה"ת יז יא). לפי שדעות בני אדם חלוקין זה מזה, … להמשך קריאה

סימן תקסט – דין נודר על צרה ועברה צרתו – ערוך השולחן

——– א יחיד שנדר להתענות על איזה צרה והתחיל להתענות, ועברה הצרה באמצע היום – מכל מקום חייב להשלים התענית. ולא עוד, אלא אפילו התענה על חולה שיתרפא, ומת החולה – מכל מקום חייב להשלים התענית. ולא עוד, אלא אפילו קיבל עליו הרבה תעניות – מחוייב להתענות כולם. ולא אמרינן: הרי אנן סהדי שלא קיבלם … להמשך קריאה

מַה הֵן הָעֵצוֹת לְפִתְרוֹן שִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת?

——– א. לָדוּן לְכַף זְכוּת, וְגַם אֶת הַמֻּשְׁחָת בְּיוֹתֵר יֵשׁ לָדוּן לִזְכוּת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת יְצָרָיו. ב. אִם יֵשׁ לְךָ שִׂנְאָה עַל מִישֶׁהוּ – הִתְפַּלֵּל עָלָיו וְהַזְכִּירֵהוּ בַּתְּפִלָּה לִישׁוּעָה וְרַחֲמִים וּבָזֶה תּוּסַר וּתְסֻלַּק הַשִּׂנְאָה. ג. אָדָם שֶׁדָּחוּי וּמָאוּס אֶצְלְךָ, רְאֵה דַּוְקָא לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כִּי הַשְּׁתִיקָה וְהַפֵּרוּד מַגְבִּירִים אֶת הַשִּׂנְאָה וְהַדִּבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַשִּׂנְאָה. וְהוּא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– שערי תשובה דף לב עא הַמְכַבֵּד אֶת הָרְשָׁעִים מִדֶּרֶךְ שָׁלוֹם, אָמְנָם לֹא יְדַבֵּר טוֹב עַל הָרָשָׁע וְלֹא יִתְנַהֵג בִּכְבוֹדוֹ עַל דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יְחַשְּׁבוּ בְּנֵי אָדָם כִּי יְכַבְּדֶנּוּ מֵאֲשֶׁר יָקָר בְּעֵינָיו נִכְבָּד כִּי לֹא יַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד זוּלָתִי כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּכַבְּדִים בְּנֵי אָדָם אֶת הָעֲשִׁירִים מִדֶּרֶךְ סִלְסוּל וּלְתִקְוַת הַתּוֹעֶלֶת בַּעֲבוּר כִּי צָלְחָה דַּרְכָּם וְלֹא מִפְּנֵי חֵן … להמשך קריאה

סימן תעג – דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס השני – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעג – דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס השני א מוֹזְגִין לוֹ כּוֹס רִאשׁוֹן וּמְקַדֵּשׁ עָלָיו, וּמְבָרֵךְ א שֶׁהֶחֱיָנוּ. וְאִם חָל ב בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר וַיְכֻלּוּ, וְאִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמֵר יקנה "ז, וְאִם שָׁכַח לְהַבְדִּיל וְלֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִתְחִיל הַהַגָּדָה, יַשְׁלִים הַהַגָּדָה עַד גָּאַל יִשְׂרָאֵל וְאַחַר כָּךְ ג יַבְדִּיל. { הַגָּה: וְאֵין לִטֹּל … להמשך קריאה

ברירה לצורך אחרים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לברור אוכל מתוך פסולת ביד ולאלתר לצורך אחרים, אף שאינו אוכל עימהם, ויברור את הכמות הדרושה להם ולא יותר, כדלהלן. (שבת ד קפג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבת פ"ה א. מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה עַד שֶׁיִּרְאוּ ג' כּוֹכָבִים בֵּינוֹנִים הוּא הַזְּמַן הַנִּקְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּכָל מָקוֹם וְהוּא סָפֵק מִן הַיּוֹם סָפֵק מִן הַלַּיְלָה וְדָנִין בּוֹ לְהַחֲמִיר בְּכָל מָקוֹם וּלְפִיכָךְ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג חַיָּיב חַטָּאת בְּכָל מָקוֹם וְכוֹכָבִים אֵלּוּ לֹא גְדוֹלִים הַנִּרְאִים בַּיּוֹם … להמשך קריאה

סימן תקע – חנוכה ופורים שפגשו בימי גזירת תענית – ערוך השולחן

——– א כתב הרמב"ם בפרק שלישי מנדרים דין ט: הנודר שיצום בשבת או ביום טוב – חייב לצום, שהנדרים חלים על דבר מצוה. וכן הנודר שיצום ביום ראשון או ביום שלישי כל ימיו, ופגע בו יום זה והרי הוא יום טוב או ערב יום הכיפורים – הרי זה חייב לצום. ואין צריך לומר ראש חודש. … להמשך קריאה

תצז. למנות מלך מישראל. – ספר החינוך

שנצטוינו למנות עלינו מלך מישראל, כדי שיקבצנו כלנו וינהיגנו כחפצו, ועל זה נאמר (דברים יז טו) שום תשים עליך מלך וגו'. ובספרי שום תשים עליך מלך מצות עשה. משרשי המצוה. כתבתי בסדר משפטים בלאו דנשיא (מצוה עא), ושם הארכתי בתועלת הנמצא [ת] לעם בהיות עליהם איש אחד לראש ולקצין, כי לא יתקים ישוב העם בשלום … להמשך קריאה

דילוג לתוכן