מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף מ"ט ב' הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל (עמוס ד') כִּי נִשְׁמָתְךָ כִּסֵּא לוֹ וְלִבְּךָ שְׁרַפְרָף הֲדוֹם רַגְלָיו דִּכְתִיב (ישעי' ס"ו) הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי וּפִירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ הַשָּׁמַיִם הַיְינוּ נְשָׁמָה וְהָאָרֶץ זֶה הַגּוּף אֵיזֶה בַּיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי זוֹ הַנְשָׁמָה דְפִירֵשׁ בְּזוֹהַר … להמשך קריאה

סעי' ד' – לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירים אותו, לא שאל טל אין מחזירין אותו. – ספר מנחת שי

——– בברכות כו: תניא טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו ובריש תעניות כתב הרי"ף (א:) ירושלמי (תענית פ"א ה"א) היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והתניא אם לא שאל בברכת השנים או שלא אמר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו ההוא דלא אדכר לא … להמשך קריאה

יָפְיֵךְ לַנָּשִׁים! – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ה': לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((נזיר נ"ט ע"א.))) שֶׁלֹּא יָסִיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וּשְׂעַר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי. אַזְהָרוֹת רַבּוֹת הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ *(((ראה שלחן ערוך יו"ד סימן קפ"ב ובאחרונים.))) הַפּוֹסְקִים בְּאִסּוּר "לֹא יִלְבַּשׁ" שֶׁלֹּא יְתַקֵּן אָדָם עַצְמוֹ בְּתִקּוּנֵי … להמשך קריאה

זמן התפילה

——– רשאי להתפלל ערבית משעת "פלג המנחה [דהיינו שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, לפי שעות זמניות], ובלבד שיחזור ויקרא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים. וזמנה נמשך לכתחילה עד חצות לילה [בקיץ בערך: 12:40, ובחורף בערך: 11:30.] ואם עבר חצות, רשאי להתפלל עד עמוד השחר. ולאחר עמוד השחר עד הזריחה, אם היה אנוס או חולה, יקרא … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' שבת פ"ה א. הַבּוֹרֵר פְּסוֹלֶת מִתּוֹךְ הָאוֹכֶל וַאֲפִילוּ בְיָדוֹ אֶחָת חַיָּיב וְהַבּוֹרֵר תּוֹרְמִיסִין מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת שֶׁלָּהֶן חַיָּיב מִפְּנֵי שֶׁהַפְּסוֹלֶת שֶׁלָּהֶן מְמַתֶּקֶת אוֹתָן כְּשֶׁיִּשְׁלְקוּ אוֹתָן עִמָּהֶם וְנִמְצָא כְּבוֹרֵר פְּסוֹלֶת מִתּוֹךְ אוֹכֶל וְחַיָּיב. הַבּוֹרֵר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת בְּיָדוֹ לְהַנִּיחוֹ אֲפִילוּ לְבוֹ בַיּוֹם נַעֲשָׂה כְּבוֹרֵר לְאוֹצָר וְחַיָּיב. הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי מִינֵי אוֹכְלִין מְעוּרָבִין בּוֹרֵר אֶחָד … להמשך קריאה

מָה הָעֵצָה לְסַלֵּק אֶת הַשִּׂנְאָה הַנּוֹבַעַת מְקִנְּאָה?

——– לְהַהֲבִיל וּלְאַפֵּס אֶת עֶרֶךְ דָּבָר זֶה שֶׁהִנְּךָ מְקַנֵּא עָלָיו, לְמָשָׁל עֹשֶׁר, נוֹי, הַצְלָחַת עוֹלָם הַזֶּה, וְכַדּוֹמֶה. לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהֲרֵי הֶבֶל הֵמָּה וְאֵין אָדָם לוֹקֵחַ עִמּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְהֵמָּה הַתַּכְשִׁיטִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַנְּשָׁמָה, שְׁאָר הַדְּבָרִים אֵינָם אֶלָּא נֶגַע צָרַעַת לַנְּשָׁמָה, וְאַדְּרַבָּה כָּל מִי שֶׁמְּחֻסָּר מֵהֶם, עֲבוֹדָתוֹ קַלָּה לְהַגִּיעַ לַמַּטָּרָה – עוֹלָם הַבָּא – נָקִי … להמשך קריאה

סימן תעד – על כוס ב' אין מברכין – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעד – על כוס ב' אין מברכין א שׁוֹתֶה כּוֹס שֵׁנִי וְאֵין מְבָרֵךְ עָלָיו לֹא בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, שֶׁאֵין מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן כִּי אִם עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ וְעַל כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַגֶּפֶן כִּי אִם אַחַר כּוֹס רְבִיעִי. { הַגָּה: וְהַמִּנְהָג בֵּין הָאַשְׁכְּנַזִּים לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה עַל … להמשך קריאה

ברירה לצורך בעלי חיים

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לברור פסולת מתוך אוכל בשביל להאכיל לבעלי חיים, מאחר ובמצב שכזה הפסולת נחשבת כאוכל, ונמצא בורר אוכל מתוך פסולת. (שבת ד קפו) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר שערי קדושה ח"ב שער ד' הוֹרָאַת מַעֲשָׂיו לַבְּרִיוֹת יָדַעְתָּ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עִנְיַן אוֹתָהּ הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה נֶעֱנֶשֶׁת בְּגֵיהִנָּם עַל שֶׁהָיְתָה מְסַפֶּרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ הַיּוֹם הִתְעַנֵיתִי וְכוּ' וְלֹא דַי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל שָׂכָר אֶלָּא שֶׁנָּדוֹן בְּגֵיהִנָּם כִּי הֲרֵי מְגַלֶּה דַעְתּוֹ שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו כְּלַל לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהוּא מִכְּלַל הַפְּרוּשִׁים פָּרוּשׁ נִקְפִי פָּרוּשׁ קִיזָאִי וְכוּ' וְאָמְרוּ … להמשך קריאה

ברירה בכלי

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– האיסור לברור בכלי, הוא דוקא בכלי המיוחד לברירה כנפה. אבל כף ומזלג שאינם מיוחדים לברירה, אינם נחשבים כלי של ברירה אלא כמו "יד ארוכה". על כן, מותר לנעוץ מזלג באוכל מתוך הפסולת על דעת לאכול לאלתר. (שבת ד קעג) מלחיה שהמכסה שלה מנוקב, ויש בה גרגירי אורז למניעת … להמשך קריאה

וזאת הברכה יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: לג (א) וְז&#1443ֹאת הַבְּרָכָ&#1431ה אֲשֶׁ&#1448ר בֵּרַ&#1445ךְ מֹשֶׁ&#1435ה אִ&#1445ישׁ הָֽאֱלֹהִ&#1430ים אֶת-בְּנֵ&#1443י יִשְׂרָאֵ&#1425ל לִפְנֵ&#1430י מוֹתֽוֹ: וְדָא בִרְכְּתָא דִי בְרִיךְ מֹשֶׁהנְבִיָא דַיְיָ יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵלקֳדָם מוֹתֵהּ: וזאת הברכה וגו' לפני מותו. סמוך למיתתו שאם לא עכשיו, אימתי: (ב) … להמשך קריאה

זְכוּת הַדִּבּוּר. – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ט"ז: וְאָמַר אֲבִי הַנַּעַר אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי רל"ה.))) מְלַמֵּד שֶׁאֵין רְשׁוּת לָאִשָּׁה לְדַבֵּר בִּפְנֵי הָאִישׁ. לֹא תִּמְצָאֶנּוּ אֶלָּא *(((ירמיה ג', י"ד.))) אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, *(((מדרש רבה בראשית ע"א, י"ג. וכ"ק האדמו"ר ממודז'יץ שליט"א אמר לי פעם ראייה נוספת להנהגה זו מאברהם אבינו … להמשך קריאה

סדר התפילה

——– אומרים ג' פסוקים של ה' צבאות עמנו וכו', חצי קדיש, והוא רחום, ברכו, וברכות קריאת שמע. ואם קודם ערבית עסקו בתורה, יאמרו קדיש על ישראל לאחר הלימוד, ואין צריך לחזור ולומר שוב חצי קדיש קודם ערבית. (ח"ג תרנז. ה"ב ד קצד) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר … להמשך קריאה

סימן תקעא – אם מותר להתענות או יש מצוה להתענות – ערוך השולחן

——– א בתעניתים שאין האדם מצווה יש פלוגתא בגמרא (יא ב): חד אמר כל היושב בתענית נקרא "קדוש". וחד אמר נקרא "חוטא". ואלו ואלו דברי אלקים חיים. דוודאי אם יכול לסבול התענית ואין לו על ידי זה ביטול תורה – נקרא "קדוש", שמתוך כך מתמרקין עונותיו. ואם לאו, שאינו בריא וחזק – נקרא "חוטא". וכל … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' מ"ז מַלְפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ (איוב לה). מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ לִהְיוֹת נֶאֱמָן מִכֶּלֶב שֶׁהוּא נֶאֱמָן לַאַדוֹנָיו. וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ יִלְמוֹד אָדָם מִדּוּכִיפַת זֶה תַרְנְגוֹל הַבַּר שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הִשְׁלִים אֱמוּנָתוֹ לְשַׂר שֶׁל יַם בִּימֵי שְׁלֹמֹה עֲבוּר הַשָּׁמִיר שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ חָנַק אֶת עַצְמוֹ. וּלְכַךְ כָּל שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל … להמשך קריאה

סימן תעה – יתר דיני הסדר – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעה – יתר דיני הסדר א יִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וְיִקַּח הַמַּצּוֹת כַּסֵדֶר שֶׁהִנִּיחָם, הַפְּרוּסָה בֵּין שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת, א וְיֹאחֲזֵם בְּיָדוֹ וִיבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וְעַל אֲכִילַת מַצָּה, וְאַחַר כָּךְ יִבְצַע מֵהַשְּׁלֵמָה ב הַעֶלְיוֹנָה וּמֵהַפְּרוּסָה, מִשְּׁתֵּיהֶן בְּיַחַד, וְיִטְבְּלֵם ג בְּמֶלַח. { הַגָּה: וְאֵין הַמִּנְהָג לְטַבְּלָהּ בְּמֶלַח בְּלַיְלָה רִאשׁוֹנָה, דְּפַת נָקִי אֵין צָרִיךְ מֶלַח. } … להמשך קריאה

תצח. שלא להקים עלינו מלך נכרי. – ספר החינוך

שנמנענו מלהקים מלך עלינו איש שלא יהיה מזרע ישראל, ואפילו יהיה גר צדק, ועל זה נאמר (דברים יז טו) לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא. ואמרו זכרונם לברכה בספרי לא תוכל לתת עליך איש נכרי, זו מצות לא תעשה, וכמו כן שאר המנויין אין ראוי שנמנה עלינו בדבר מהדברים, לא מנוי … להמשך קריאה

סעי' ה' – נזכר קודם שומע תפלה שואל בשומע תפלה, חתם שומע תפלה יאמר שם, התחיל רצה חוזר לברך עלינו, השלים תפלתו חוזר לראש. – ספר מנחת שי

——– בברכות כט. א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחית המתים מחזירים אותו, שאלה בברכת השנים אין מחזירים אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה. ואמרינן עוד בגמ' שם אם נזכר אחר שומע תפלה מחזירים אותו. וכתבו התוס' כל שלא עקר רגליו חוזר לשומע תפלה. וכן משמע בירושלמי, וכן הסכים ה"ר יונה. … להמשך קריאה

ויגש יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (יח) וַיִּגַּ&#1448שׁ אֵלָ&#1436יו יְהוּדָ&#1431ה וַיּ&#1432ֹאמֶר&#1432 בִּ&#1443י אֲדֹנִי&#1426 יְדַבֶּר-נָ&#1448א עַבְדְּךָ&#1444 דָבָר&#1433 בְּאָזְנֵ&#1443י אֲדֹנִ&#1428י וְאַל-יִ&#1445חַר אַפְּךָ&#1430 בְּעַבְדֶּ&#1425ךָ כִּ&#1445י כָמ&#1430וֹךָ כְּפַרְעֹֽה: וּקְרֵב לְוָתֵהּ יְהוּדָה וַאֲמַר בְּבָעוּרִבּוֹנִי יְמַלֵּל כְּעַן עַבְדָּךְ פִּתְגָּמָאקֳדָם רִבּוֹנִי וְלָא יִתְקֵף רוּגְזָךְבְּעַבְדָּךְ אֲרֵי כְפַרְעֹה כֵּן אָתְּ: … להמשך קריאה

נביאים – מלכים א – פרק ח – חק לישראל

——– (נד) וַיְהִ&#1443י | כְּכַלּ&#1443וֹת שְׁלֹמֹ&#1431ה לְהִתְפַּלֵּל&#1433 אֶל-יְהוָ&#1428ה אֵ&#1435ת כָּל-הַתְּפִלָּ&#1445ה וְהַתְּחִנָּ&#1430ה הַזֹּ&#1425את קָ&#1438ם מִלִּפְנֵ&#1448י מִזְבַּ&#1444ח יְהוָה&#1433 מִכְּרֹ&#1443עַ עַל-בִּרְכָּ&#1428יו וְכַפָּ&#1430יו פְּרֻשׂ&#1445וֹת הַשָּׁמָֽיִם: וַהֲוָה כַּד שֵׁיצֵי שְׁלֹמֹה לְצַלָאָהקֳדָם יְיָ יַת כָּל צְלוֹתָאוּבָעוּתָא הֲדָא קָם מִן קֳדָםמַדְבְּחָא דַיָי מִדַּהֲוָה כְּרוֹעַ עַלבִּרְכּוֹהִי וִידוֹהִי פְּרִיסָן בִּצְלוֹ לְצֵיתשְׁמַיָּא: (נה) וַֽיַּעְמֹ&#1429ד וַיְבָ&#1429רֶךְ אֵ&#1430ת כָּל-קְהַ&#1443ל יִשְׂרָאֵ&#1425ל ק&#1445וֹל גָּד&#1430וֹל לֵאמֹֽר: וְקָם וּבְרִיךְ יַת כָּל … להמשך קריאה

סימן תעו – מנהג אכילת צלי בליל פסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעו – מנהג אכילת צלי בליל פסח א מָקוֹם א שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל צָלִי בְּלֵילֵי פְּסָחִים, אוֹכְלִים. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, אֵין אוֹכְלִין גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: בְּשַׂר פֶּסַח הוּא. וּבְכָל מָקוֹם אָסוּר לֶאֱכֹל שֶׂה צְלִי כֻּלּוֹ כְּאֶחָד בְּלַיְלָה זֶה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּאוֹכֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ; וְאִם הָיָה מְחֻתָּךְ אוֹ שֶׁחִסֵר מִמֶּנּוּ אֵבֶר אוֹ שָׁלַק בּוֹ אֵבֶר … להמשך קריאה

הַאִם עָדִיף לִסְגֹּר יְלָדִים מֵהָרְחוֹב אוֹ לֹא, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁל הִתְמָרְדוּת?

——– בְּדוֹרֵנוּ, שֶׁהַדּוֹר שָׁטוּף בִּרְעָלִים רוּחָנִיִּים אֵין בְּכָךְ שׁוּם סָפֵק שֶׁעָדִיף לִסְגֹּר אֶת הַיְלָדִים בְּפִקּוּחַ מְדֻקְדָּק עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל, וּבַאֲשֶׁר לַחֲשַׁשׁ הִתְמָרְדוּת – יֵשׁ לַעֲשׂוֹת פִּקּוּחַ זֶה בְּרוּחַ טוֹבָה, דְּהַיְנוּ בְּהֶסְבֵּרִים נְעִימִים עַל גֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הַפִּקּוּחַ, וּכְמוֹ כֵן לְהַצִּיעַ לָהֶם תַּחֲלִיפִים – בְּרוּחַ הַהֲלָכָה – לְמַלְּאוֹת אֶת זְמַנָּם וּלְסַפֵּק אֶת שִׁעֲמוּמָם כְּגוֹן סִפְרֵי … להמשך קריאה

סימן תקעב – באיזה ימים אין גוזרין תעניות – ערוך השולחן

——– א מדינא דגמרא אין גוזרין תעניות בתחילה על הציבור ביום חמישי, שלא לייקר השער. כשיראו שיקנו שתי סעודות, לצורך הלילה ולצורך השבת, יסבורו שרעב בא לעולם, ויגדילו השער של תבואה. ואפילו במקום שאין לחוש לכך – אין לעשות כן. ומכל מקום האידנא, דלא שכיחי מפקיעי שערים, כתבו שמותר לגזור תענית ביום חמישי. וכן המנהג … להמשך קריאה

שיעור זמן לאלתר SOמידSC

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– יש לברור סמוך ממש לתחילת הסעודה. על כן, היודע שהכנת המאכל וברירתו אורכת רבע שעה, יתחיל להכינו רבע שעה קודם הסעודה. (שבת ד קפ, רסו) לא יברור סמוך לסעודה לצורך קינוח הסעודה. וכן לא יברור קודם ברכת המזון כדי לאכול לאחר ברכת המזון, כיון שהברכה מפסיקה ומחשיבה את … להמשך קריאה

פקודי יום ראשון תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה: (כא) אֵ&#1443לֶּה פְקוּדֵ&#1444י הַמִּשְׁכָּן&#1433 מִשְׁכַּ&#1443ן הָֽעֵדֻ&#1428ת אֲשֶׁ&#1445ר פֻּקַּ&#1430ד עַל-פִּ&#1443י מֹשֶׁ&#1425ה עֲבֹדַת&#1433 הַֽלְוִיִּ&#1428ם בְּיַד&#1433 אִֽיתָמָ&#1428ר בֶּֽן-אַֽהֲר&#1430ֹן הַכֹּהֵֽן: אִלֵין מִנְיָנֵי מַשְׁכְּנָא מַשְׁכְּנָא דְסַהֲדוּתָאדִי אִתְמְנֵי עַל מֵימְרָא דְמשֶׁהפָּלְחַן לֵיוָאֵי בִּידָא דְאִיתָמָר בַּראַהֲרֹן כַּהֲנָא: אלה פקודי. בפרשה זו נמנו … להמשך קריאה

בַּל תְּאַחֵר – דובב שפתי ישנים

——– כ"ג, כ"ב: כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹקֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ראש השנה ד' ע"ב.))) לֹא תְּאַחֵר – שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים. רַבִּים הֵם הַנִּכְשָׁלִים בָּזֶה בְּעווה"ר לִנְדֹּר לְגָבוֹהַּ *(((כלשון הגמרא בבבא קמא ריש פרק י'. ורמז בזה למתנדבים לבית הכנסת ובעלייה לתורה וכיוב"ז.))) בַּבַּיִ'ת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן