תצג. שלא להקים מצבה. – ספר החינוך

שלא להקים מצבה בשום מקום, ועל זה נאמר (דברים טז כב) ולא תקים לך מצבה אשר שנא יי אלהיך. וענין המצבה שאסרה תורה, כתב הרמב"ם זכרונו לברכה (ע"ז פ"ו ה"ו), שהוא בנין גבוה של אבנים או של עפר, שהיה מנהג העובדים עבודה זרה לבנות ולהתקבץ עליו לעבדתם הרעה, ולכן הרחיקנו הכתוב שלא נעשה כמוהו אנחנו, … להמשך קריאה

עניית ברכו קודם מנחה

——– הבא להתפלל מנחה ושמע ממנין אחר שאומרים "ברכו את ה' המבורך" של ערבית, יענה עמהם. [ורק בערב שבת, לא יענה, מאחר שבענייתו יקבל שבת עם הציבור ולא יוכל להתפלל מנחה לאחר מכן, ואם ענה, עליו להתפלל ערבית של שבת שתים.] (ח"ג תרמה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

משנה מקואות פרק י – חק לישראל

——– א. כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהִכְנִיסָן שֶׁלֹּא כְדַרְכָּן, אוֹ שֶׁהִכְנִיסָן כְּדַרְכָּן וְלֹא מֵרְקָן, אוֹ שֶׁמֵּרְקָן וְנִשְׁבָּרוּ, הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין. כְּלִי שֶׁהִטְבִּילוֹ דֶּרֶךְ פִּיו, כְּאִלּוּ לֹא טָבַל. הִטְבִּילוֹ כְּדַרְכּוֹ בְּלֹא זִבּוּרִית, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. כְּלִי שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ טָהוֹר, עַד שֶׁיַּטֶּנּוּ עַל צִדּוֹ. צְלוֹחִית שֶׁפִּיהָ שׁוֹקֵעַ, אֵינָהּ טְהוֹרָה, עַד שֶׁיְּנַקְּבֶנָּה … להמשך קריאה

סימן תקסו – דין "ענינו" לשליח ציבור, וסליחות ונשיאת כפים – ערוך השולחן

——– א בתענית ציבור אומר שליח הציבור "ענינו" בברכה בפני עצמה בין "גואל ישראל" לבין "רפאינו". וסמכו לה אקרא, דכתיב: "יהיו לרצון… צורי וגואלי", וסמיך ליה "יענך ה' ביום צרה". וכיון שמזכירין "גואל ישראל" מבקשין "ענינו… כי בצרה גדולה אנחנו", וחותם: "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה". כן הוא הנוסחא בטור ושולחן ערוך. … להמשך קריאה

סימן תע – שהבכורות מתענין בערב פסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תע – שהבכורות מתענין בערב פסח א הַבְּכוֹרוֹת מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב פֶּסַח, בֵּין בְּכוֹר מֵאָב בֵּין בְּכוֹר א מֵאֵם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ ב נְקֵבָה בְּכוֹרָה מִתְעַנָּה, { וְאֵין הַמִּנְהָג כֵּן } (מַהֲרִי"ל). ב אִם חָל עֶרֶב פֶּסַח בְּשַׁבָּת, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּתְעַנִּים הַבְּכוֹרוֹת ג בְּיוֹם ה', וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מִתְעַנִּים כְּלָל. { הַגָּה: אֲבָל יֵשׁ … להמשך קריאה

מוליד ריח

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אין להתיז מי בושם על בגד, משום איסור "מוליד [יוצר] ריח", שהריח מתקיים בו. אבל מותר להתיז על גופו ושערו, כיון שהזיעה מעבירתו ומתנדף והולך. (יחוה דעת א לא) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג גַּבַּאי הַמְאַסֵּף לְצָרְכֵי עֲנִיִּים?

——– א. לֹא לְזַלְזֵל בְּשׁוּם תְּרוּמָה וְלוּ הַזְּעִירָה בְּיוֹתֵר. ב. לָדוּן לְכַף זְכוּת אֶת הַצִּבּוּר, וְלֹא לִזְעֹם וְלֹא לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם כְּשֶׁנִּמְנָעִים לִתֵּן לוֹ. ג. לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו, וִיהֵא מֻסְכָּם אֶצְלוֹ לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו. כְּדֵי שׁלֹּא יֵצֵא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. קְדֻשַּׁת הָאֲכִילָה ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר … להמשך קריאה

גמרא נדה דף כ"ד ע"א – חק לישראל

——– אִיתְמַר הַמַּפֶּלֶת מִי שֶׁפָּנָיו מוּסְמְסִים רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִמּוֹ טְמֵאָה רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אִמּוֹ טְהוֹרָה אֵיתִיבֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ הַמַּפֶּלֶת יַד חֲתוּכָה וְרֶגֶל חֲתוּכָה אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם בָּאתָה וְאִם אִיתָא לִיתְנֵי שֶׁמָּא מִגּוּף אָטוּם אוֹ מִמִּי שֶׁפָּנָיו מוּסְמְסִין. אָמַר רַב פַּפִּי בְּפָנָיו מוּסְמְסִין כּוּלֵי עַלְמָא לָא פְּלִיגֵי דִטְמֵאָה … להמשך קריאה

גמרא נדה דף לא ע"ב – חק לישראל

——– תַּנְיָא הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה נִדָּה לְשִׁבְעָה. מִפְּנֵי שֶׁרָגִיל בָּהּ וְקָץ בָּהּ. אָמְרָה תּוֹרָה: תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לְחֻפָּה. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל רִבִּי דּוּסְתָּאי בְּרִבִּי יַנַּאי: מִפְּנֵי מָה אִישׁ מְחַזֵּר עַל אִשָּׁה וְאֵין אִשָּׁה מְחַזְּרְת עַל אִישׁ. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאָבַד לוֹ אֲבֵדָה מִי … להמשך קריאה

דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ – דובב שפתי ישנים

——– כ"א, כ"ג: לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בְּיוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי וְלֹא תִּטְמָא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נָתַן לְךָ נַחֲלָה. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((תוספתא סנהדרין ט'.))) זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הוּא, שֶׁאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקְנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו. מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים, שֶׁהָיוּ דּוֹמִין זֶה לָזֶה, אֶחָד נַעֲשָׂה מֶלֶךְ … להמשך קריאה

הפטרת בחוקותי – ירמיה טז – חק לישראל

——– (יט) יְהוָ&#1438ה עֻזִּ&#1447י וּמָעֻזִּ&#1435י וּמְנוּסִ&#1430י בְּי&#1443וֹם צָרָ&#1425ה אֵלֶ&#1431יךָ גּוֹיִ&#1444ם יָבֹ&#1433אוּ&#1433 מֵֽאַפְסֵי-אָ&#1428רֶץ וְיֹאמְר&#1431וּ אַךְ-שֶׁ&#1433קֶר&#1433 נָחֲל&#1443וּ אֲבוֹתֵ&#1428ינוּ הֶ&#1430בֶל וְאֵֽין-בָּ&#1445ם מוֹעִֽיל: (כ) הֲיַעֲשֶׂה-לּ&#1445וֹ אָדָ&#1430ם אֱלֹהִ&#1425ים וְהֵ&#1430מָּה לֹ&#1445א אֱלֹהִֽים: (כא) לָכֵן&#1433 הִנְנִ&#1443י מֽוֹדִיעָ&#1428ם בַּפַּ&#1443עַם הַזֹּ&#1428את אוֹדִיעֵ&#1445ם אֶת-יָדִ&#1430י וְאֶת-גְּבֽוּרָתִ&#1425י וְיָדְע&#1430וּ כִּֽי-שְׁמִ&#1445י יְהוָֽה: יז (א) חַטַּ&#1443את יְהוּדָ&#1431ה כְּתוּבָ&#1435ה בְּעֵ&#1445ט בַּרְזֶ&#1430ל בְּצִפֹּ&#1443רֶן שָׁמִ&#1425יר חֲרוּשָׁה&#1433 עַל-ל&#1443וּחַ לִבָּ&#1428ם וּלְקַרְנ&#1430וֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶֽם: (ב) כִּזְכֹּ&#1444ר בְּנֵיהֶם&#1433 … להמשך קריאה

משנה פרה פרק יב – חק לישראל

——– א. הָאֵזוֹב הַקָּצֵר, מְסַפְּקוֹ בְּחוּט וּבְכוּשׁ, וְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה, וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כְּשֵׁם שֶׁהַזָּיָה בָּאֵזוֹב, כָּךְ טְבִילָה בָּאֵזוֹב: (א) האזוב הקצר מספקו. מאריכו כדי סיפוקו: ובכוש. הוא הפלך שהנשים טוות בו: וטובל ומעלה. ואע"ג דכתיב ולקח אזוב וטבל במים, והוא לוקח הפלך שהאזוב נתון בראשו, שפיר קרינן ביה ולקח אזוב, … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף ר"ד ע"ב – חק לישראל

——– בְּהַאי רָזָא אִית אַחֲרָא. הַאי רוּחָא אִתְהֲנֵּי בְהַאי יוֹמָא מֵהַנָּאוּתָן דְּיִשְׂרָאֵל וּמֵעִנּוּגָא דִילְהוֹן וּבְגִין דָא בָּעֵי לְמֵיהַב לֵיהּ עִנּוּגָא בְּמֵיכְלָא וּבְמִשְׁתְּיָא תְּלַת זִמְנִין בִּתְלַת סְעוּדָתִין דִּתְלַת דַרְגֵי מְהֵימְנוּתָא כְּמָא דְאוֹקְמוּהָ וְהַאי נָטִיל חֶדְוָה וְעִנּוּגָא בְאִינוּן סְעוּדְתֵי דְיִשְׂרָאֵל זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְאַהֲנֵי לֵיהּ וּמְעַנֵּג לֵיהּ בְהַאי יוֹמָא הַאי רוּחָא אִתְהַניאָ כָל דּ שִׁיתָא יוֹמִין מֵרוּחָא … להמשך קריאה

משנה אהלות פרק ז – חק לישראל

——– א. הַטֻּמְאָה בַכֹּתֶל, וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, טְמֵאוֹת. הָיְתָה עֲלִיָּה אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, הִיא טְמֵאָה, וְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, טְהוֹרוֹת. כֹּתֶל שׁוֹנִית, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. נֶפֶשׁ אֲטוּמָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִן הַצְדָדִין, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. אִם הָיָה … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ד ע"א – חק לישראל

——– רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לַיִיט אַמַאן דְגָּנֵי אַפַרְקִיד אֵינִי וְהָא אָמַר רַב יוֹסֵף פְּרַקְדָן לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע קְרִיאַת שְׁמַע הוּא דְלֹא יִקְרָא הָא מִגְנָא שַׁפִּיר דָמֵי לְעִנְיַן מִגְנָא כִּי מַצְלֵי שַׁפִּיר דָמֵי לְעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע כִּי מַצְלֵי אָסוּר וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן מַצְלֵי וְקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע שַׁאֲנֵי רִבִּי יוֹחָנָן דְבַּעַל בָּשָׂר הֲוָה: אפרקיד. פניו … להמשך קריאה

זוהר ויקהל דף רז ע"א – חק לישראל

——– כַּד נָפַק שַׁבַּתָּא צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל דִּלְתַתָּא לְאִתְעַכָּבָא דְּהָא יוֹמָא רַבָּא עִלָּאָה אִיהוּ (וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְעַכָּבָא עֲלֵיהּ) וּבְהַאי יוֹמָא אוּשְׁפִּיזָא רַבָּא וְיַקִּירָא קָא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ בְּגִין כָּךְ בָּעִי לְאִתְעַכָּבָא לְאִתְחַזָּאָה דְּלָא דָּחֲקִין בְּאוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא. כְּדֵין פָּתְחֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמְרֵי וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְכוּ' דְּתִקּוּנָא שַׁפִּירָא אִיהוּ בְּהַאי לֵילְיָא כֵּיוָן דְּדִינָא אִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ מַה דְּלָא חָזֵי כַּד … להמשך קריאה

גמרא נדה דף י"ט ע"ב – חק לישראל

——– זְעִירִי אָמַר רִבִּי חֲנִינָא כְּדַם מַאֲכוֹלֶת שֶׁל רֹאשׁ. מְתִיבֵי הָרְגָה מַאֲכוֹלֶת הֲרֵי זֶה תּוֹלֶה בָּהּ מָאי לָאו דְּכֻלֵּיהּ גּוּפָהּ לָא דְרֹאשָׁהּ. אַמִּי וַרְדִינָאָה אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ כְּדַם אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל יַד שֶׁנָּגְפָה וְחָיְיתָה וְחָזְרָה וְנָגְפָה וְלֹא שֶׁל כָּל אָדָם אֶלָּא שֶׁל בָּחוּר שֶׁלֹּא נָשָּׂא אִשָּׁה וְעַד כַּמָּה עַד בֶּן עֶשְׂרִים. מְתִיבֵי תּוֹלָה בִּבְנָהּ וּבְבַעְלָהּ … להמשך קריאה

סעי' א' – שואלים מטר מליל ז' בחשון ובחו"ל מיום שישים לתקופת תשרי עד יו"ט ראשון של פסח. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור שמנהג אשכנז לומר בין בקיץ ובין בחורף ברך עלינו, רק בחורף אומרים ותן טל ומטר לברכה ובקיץ אומרים ותן ברכה, ולא מזכירים טל. אבל בספרד נוהגים שבימות החמה אומרים ברכנו ומזכירים טל, ואע"ג שהוא לא נעצר מתפללים עליו שיהיה לברכה. ובמשנה תענית י. בשלושה במר חשון שואלין את הגשמים ר"ג אומר בשבעה … להמשך קריאה

סימן תעא – בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכל פת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תעא – בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכל פת א אָסוּר לֶאֱכֹל פַּת מִשָּׁעָה א עֲשִׂירִית וּלְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל מַצָּה לְתֵאָבוֹן, אֲבָל אוֹכֵל מְעַט פֵּרוֹת אוֹ ב יְרָקוֹת, אֲבָל לֹא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵהֶם, { וְאִם הוּא אִיסְטְנִיס שֶׁאֲפִלּוּ אוֹכֵל מְעַט מַזִּיק בַּאֲכִילָתוֹ הַכֹּל אָסוּר } (רַבֵּנוּ יְרוּחָם). וְיַיִן מְעַט לֹא יִשְׁתֶּה, מִשּׁוּם דְּמִסְעַד … להמשך קריאה

סימן תקסז – טעימה ורחיצת הפה, שמותר בתענית – ערוך השולחן

——– א השרוי בתענית יכול לטעום התבשיל אם צריך מלח או תבלין, וטועם ופולט. ויכול לטעום עד כדי רביעית, ובלבד שיפלוט. ואף על פי שהחיך נהנה מזה – מכל מקום אין איסור בדבר, דבתענית אכילה ושתייה קביל עליה שלא יכנסו במעיו, והנאה לא קיבל עליו. ולא דמי לנודר ממאכל, שאסור לטועמו. ויש מי שאומר דאפילו … להמשך קריאה

כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ – דובב שפתי ישנים

——– כ"ב, ב': וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((בבא מציעא כ"ח ע"א.))) דָּרְשֵׁהוּ שֶׁלֹּא יְהֵא רַמַּאי. עַל אַף שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ: *(((פרשת שופטים (דברים י"ח, י"ג), ראה מה שכתבנו שם בס"ד בעניין.))) "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ", מִכָּל מָקוֹם עִם … להמשך קריאה

מַה הֵן הָעֵצוֹת לִשְׁבִירַת תַּאֲוַת הַחֹמֶר כְּזַלְלָנוּת וְסַבְאָנוּת וְכֵן יֶתֶר עִנְיְנֵי חָמְרִיּוּת שֶׁהַגּוּף דּוֹרֵשׁ אוֹתָם בְּטִבְעוֹ?

——– לְהַכְנָעַת הַחֹמֶר דְּרוּשָׁה עֲבוֹדָה אִטִּית, אִי אֶפְשָׁר בְּבַת אַחַת לְהָמִית אֶת הָרְצוֹנוֹת וּדְרִישׁוֹת הַגּוּף כִּי אָז יִפֹּל לְגַמְרֵי, לָכֵן יְסַגֵּל עַצְמוֹ בָּאֳפָנִים דִּלְהַלָּן: א. יְאַחֵר זְמַן אֲכִילָתוֹ בְּשָׁעָה אוֹ אֲפִלּוּ בְּרֶבַע שָׁעָה, וּכְשֶׁהָאֹכֶל לְפָנָיו יַמְתִּין קְצָת וְלֹא תֵּכֶף יִקְפֹּץ עָלָיו, וּבְכָךְ תִּשָּׁבֵר תַּאֲוָתוֹ. ב. לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל בַּאֲכִילָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁבֵּרֵךְ הַמּוֹצִיא וְאָכַל כְּבֵיצָה, יַעֲצֹר, יִקְרָא … להמשך קריאה

התפלל ערבית לפני מנחה

——– התפלל ערבית מוקדמת [בזמן פלג המנחה כדלהלן], ואחר כך נזכר שלא התפלל מנחה, חייב עתה להתפלל מנחה, וטוב שיסמכה לתפילת ערבית שהתפלל קודם. (שו"ת יבי"א ח"ט סימן קח אות קיד. חזו"ע שבת א שסג) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד … להמשך קריאה

תצד. שלא להקריב קרבן בעל מום עובר. – ספר החינוך

שנמנענו שלא לקריב קרבן מבהמה שיהיה בה מום, ואפילו הוא מום עובר, ועל זה נאמר (דברים יז א) לא תזבח ליי אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום וגו', ונתבאר בספרי (כאן), שבבעל מום עובר הכתוב מדבר. משרשי המצוה. כתבתי בסדר אמר אל הכהנים במצוה רע"ז ורפ"ז (מצוה רפו), וגם בלאו (מצוה רעה) יש רמז … להמשך קריאה

אֵלּוּ עֵצוֹת מַעֲשִׁיּוֹת יֶשְׁנָן לִשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן?

——– א. תְּחִלָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהַכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה בְּנַפְשׁוֹ, וּלְבַקֵּשׁ עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת לְהֵעָזֵר מִמַּחֲלָתוֹ, וְאָז, כַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ אֵצֶל הָרוֹפֵא וְיִקַּח הַסַּמִּים שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָרוֹפֵא, יוּכַל לְהֵרָפֵא מִמַּחֲלָתוֹ. כֵּן הַדָּבָר בְּעִנְיָנֵנוּ: תְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיַּכִּיר בְּחֶטְאוֹ, וְעַל כֵּן, לְכָל הַפָּחוֹת, עָלָיו לִלְמֹד בַּפְּתִיחָה לְסֵפֶר "הֶחָפֵץ חַיִּים" וְשַׁעַר הַזְּכִירָה מִסֵּפֶר "שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן", וּמִשָּׁם יַכִּיר אֶת עַצְמוֹ … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ט ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי כְּתִיב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיָי אֱלֹהֶיךָ וְגוֹמֵר כָּל מְלַאכְתֶּךָ בְּאִינוּן שִׁיתָּא יוֹמֵי עֲבִידְתַּיְיהוּ דִבְנֵי נָשָׁא. וּבְגִין הָאי מִלָּה לָא מִזְדַּוְוגֵי חַבְרַיָּיא בַּר בְּזִמְנָא דְלָא יִשְׁתְּכַח מֵעֲבִידְתַּיְיהוּ דִבְנֵי נָשָׁא אֶלָּא עֲבִידְתֵּיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמָאי עֲבִידְתֵּיהּ זִוּוּגָא דְמַטְרוּנִיתָא לְאַפָּקָא נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין לְעַלְמָא וּבְגִין כַּךְ בְּהָאי לֵילְיָא חַבְרַיָּיא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן