אשכולית בסוכר

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– מותר לאכול אשכולית חצויה בכפית, אף שבאכילתו נסחט ממנה. כיון שאינו סוחט בידיו ממש אלא כלאחר יד – בשינוי. וגם סחיטת אשכולית מדרבנן, ו"פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן, מותר" [כמבואר להלן בהלכות בישול בשבת, ושם מבואר המושג בהרחבה, וכל שכן כאן שהוא פסיק רישיה בשני איסורי דרבנן … להמשך קריאה

סעי' א' – אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם מתחלת מוסף של יום טוב אחרון של סוכות עד תפלת מוסף של יו"ט ראשון של פסח. – ספר מנחת שי

——– כתב הטור בברכה שניה מזכירים בה גבורות גשמים שאומר משיב הרוח ומוריד הגשם. כדתנן ברכות לג. מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים וטעמא משום שכשם שתחיית המתים חיים לעולם כך גשמים חיים לעולם. ובגמ' תענית ד: אסיקנא דהלכה כר"י דאמר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר ביום טוב … להמשך קריאה

זוהר בחקותי דף ק"ד ע"א – חק לישראל

——– תָּא חֲזֵי רְחִימוּתָא עִלָּאָה דְקֻדְשָׁא ברִיךְ הוּא בְיִשְׂרָאֵל לְמַלְכָּא דְהָוָה לֵיהּ בַּר יְחִידָאי וַהֲוָה חָטֵי קָמֵי מַלְכָּא יוֹמָא חָד סָרַח קָמֵי מַלְכָּא אָמַר מַלְכָּא כָּל הָנֵי יוֹמִין אַלְקֵינָא לָךְ וְלָא קַבְלַת מִכָּאן וְאִילָךְ מָאי אַעְבִיד לָךְ אִי אַתְרִיךְ לָךְ מִן אַרְעָא וְאַפִּיק לָךְ מִמַּלְכוּתָא דִילְמָא יְקוּמוּן עֲלָךְ דוּבֵי חַקְלָא אוֹ זְאֵבֵי חַקְלָא אוֹ לִסְטִין … להמשך קריאה

תפ. שלא נמנע מלהלוות קדם שמטה. – ספר החינוך

שלא להמנע מהלוות אל הצריכים מפני פחד השמטה שלא תפקיע החוב, ועל זה נאמר (דברים טו ט), השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע. ולשון ספרי (כאן) השמר בלא תעשה, פן יהיה בלא תעשה, כלומר, שאלו שני לאוין באו בזה הענין, זה אחר זה לחזוק. משרשי המצוה. לחזק ולקבע בלבבנו … להמשך קריאה

סְתִירַת זְקֵנִים – דובב שפתי ישנים

——– י"ז, י"א: עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ספרי קנ"ד.))) אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל, וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין. וְכִי אֵיזֶה רַב הוּא זֶה הָאוֹמֵר עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל? הֲנִתְקַלְתֶּם אֵי פַּעַם בְּאֶחָד שֶׁכָּזֶה? אֶלָּא … להמשך קריאה

סימן תקנה – דיני תפילין וציצית בתשעה באב – ערוך השולחן

——– א אף על גב דכמה דברים דין תשעה באב כאבל, מכל מקום לא חייבו חכמים בתשעה באב בכפיית המטה ועטיפת הראש כאבל, דדווקא לעניין מצות לא תעשה שבאבל חייבים בתשעה באב, כגון: תלמוד תורה, ורחיצה וסיכה, ונעילת הסנדל, ותשמיש המטה. ולא עשה שבאבל, ככפיית המטה ועטיפת הראש (טור). ומה שאין מניחין תפילין – לא … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן קנ"א קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמּוֹצִיאִים חֵטְא וְנִבוּל פֶּה אוֹ דָּבָר רָע עַל חַבְרֵיהֶם בְּכַוָּונָה וְאוֹמְרִים הַמָּקוֹם יִמְחוֹל לָנוּ וְאֵינָם בְּמַעֲלַת הַיִּרְאָה כִּי אֵינָם יִרְאֵי חֵטְא וְלֹא שֵׁבֶט אֱלֹהִים וְאֵימָתוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁיּוּכְלוּ לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמָם שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם הַדָּבָר רָע וְכָדוֹמֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהוּא מוֹחֵל לָהֶם בְּאָמְרָם הַצוּר … להמשך קריאה

אַשְׁרֵי בָּנָיו אַחֲרָיו – דובב שפתי ישנים

——– י"ז, כ': לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((הוריות י"א, ע"ב.))) מַגִּיד שֶׁאִם בְּנוֹ הָגוּן לַמַּלְכוּת, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם. *(((משלי כ"ג, כ"ד.))) גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ, שֶׁאֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לָאָדָם מִלִּרְאוֹת אֶת בְּנוֹ … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חרדים דף ס"ה ע"א כְּתִיב (תהלים ט"ז) שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד יַעַן הֱיוֹת לְעוֹלָם חִיּוּת וְקִיּוּם מֵהַשְׁקָפַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁאִם רֶגַע אֶחָד יַפְסִיק יֹאבֵדוּ וְהָיוּ כְלֹא הָיוּ הֲיִתָּכֵן לִמְקַבֵּל הַחִיּוּת שֶׁיִּתְעַלֵּם מִלְּהַשְׁקִיף מִלִּדְרוֹשׁ אֶת ה' וְזֶהוּ (שם י"ד) ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל וְהַלְּבָנָה כְּשֶׁהִיא נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ תְּקַבֵּל … להמשך קריאה

האזינו יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) כִּי-אֵשׁ&#1433 קָֽדְחָ&#1443ה בְאַפִּ&#1428י וַתִּיקַ&#1430ד עַד-שְׁא&#1443וֹל תַּחְתִּ&#1425ית וַתּ&#1444ֹאכַל אֶ&#1448רֶץ&#1433 וִֽיבֻלָ&#1428הּ וַתְּלַהֵ&#1430ט מֽוֹסְדֵ&#1445י הָרִֽים: אֲרֵי קִדוּם תַּקִיף כְּאֶשָׁא נְפַקמִקָדָמַי בִּרְגַז וְשֵׁצֵי עַד שְׁאוֹלאֲרָעִית וְאָסֵף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ וְשֵׁצְיַתעַד סְיָפֵי טוּרַיָא: קדחה. בערה: ותיקד. בכם עד היסוד: ותאכל … להמשך קריאה

מיץ שיצא מעצמו

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– אם היו הרבה אשכולות ענבים אחד על גבי השני וזב מהם מיץ, אסור לשתותו בשבת, שמא יבוא לסוחטם בידו ממש. אבל מיץ הזב משאר פירות – אם הם מיועדים לסחיטה, אסור לשתותו, והרי הוא מוקצה. ואם הם מיועדים לאכילה, מותר לשתותו. על כן, החותך תפוזים בצלחת וזב מהם … להמשך קריאה

מסעי יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וַיִּסְע&#1430וּ מֵֽרִסָּ&#1425ה וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בִּקְהֵלָֽתָה: וּנְטָלוּ מֵרִסָה וּ:שׁרוֹ בִּקְהֵלָתָה:(כג) וַיִּסְע&#1430וּ מִקְּהֵלָ&#1425תָה וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּהַר-שָֽׁפֶר: וּנְטָלוּ מִקְהֵלָתָה וּשְׁרוֹ בְּטוּרָא דְשָׁפֶר:(כד) וַיִּסְע&#1430וּ מֵֽהַר-שָׁ&#1425פֶר וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בַּֽחֲרָדָֽה: וּנְטָלוּ מִטוּרָא דְשָׁפֶר וּשְׁרוֹ בַּחֲרָדָה:(כה) וַיִּסְע&#1430וּ מֵֽחֲרָדָ&#1425ה וַֽיַּחֲנ&#1430וּ בְּמַקְהֵלֹֽת: וּנְטָּלוּ מֵחֲרָדָה וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלוֹת:(כו) … להמשך קריאה

סימן תקנו – דין הבדלה כשחל תשעה באב ביום ראשון – ערוך השולחן

——– א תשעה באב שחל ביום ראשון בשבת, כיצד יעשה בהבדלה? דלהבדיל מבעוד יום, ולשתות הכוס – אי אפשר, דכיון דאבדיל – קביל תשעה באב עילויה, ואסור לשתות (טור). ולכן במוצאי שבת, כשרואה הנר, מברך "בורא מאורי האש". ועל הבשמים – לא יברך, דאף על גב דמותר להריח בתשעה באב, מכל מקום כיון דבשמים במוצאי … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' תפלה פ"ה א. כְּרִיעה כֵּיצַד הַמִּתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חֲמִשָּׁה כְרִיעוֹת בְּכָל תְפִלָּה וּתְפִלָּה בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַתְחִלָּה וּבְסוֹף. וּבְהוֹדָיָה בִתְחִלָּה וּבְסוֹף וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ ג' פְסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו. וּכְשֶׁהוּא כוֹרֵעַ נוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ וְאַחַר כַּךְ מִיְמִין עַצְמוֹ וְאַחַר כַּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה וּכְשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ וּכְשֶׁהוּא זוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם. … להמשך קריאה

סעי' ב' – המתפלל יחיד קודם הציבור אסור להזכיר גשם קודם שיזכיר הש"צ. – ספר מנחת שי

——– כתב הרא"ש בתענית פ"א סי' ב' בשם הירושלמי הטעם שלא מזכירים משיב הרוח מהערב, טעם א, כיון שלא כולם נמצאים בביהכ"נ בערב ולא יזכרו לומר משיב הרוח ונמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויהיו אגודות אגודות. טעם ב' שהטל סימן יפה לעולם לכן מזכירים טל במועדים בפסח שבועות וסוכות וגם בשמיני עצרת בערבית ושחרית. … להמשך קריאה

ויקהל יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וַיָּב&#1445ֹאוּ הָֽאֲנָשִׁ&#1430ים עַל-הַנָּשִׁ&#1425ים כּ&#1443ֹל | נְדִ&#1443יב לֵ&#1431ב הֵ&#1440בִ&#1440יאוּ חָ&#1443ח וָנֶ&#1436זֶם וְטַבַּ&#1444עַת וְכוּמָז&#1433 כָּל-כְּלִ&#1443י זָהָ&#1428ב וְכָל-אִ&#1429ישׁ אֲשֶׁ&#1445ר הֵנִ&#1435יף תְּנוּפַ&#1445ת זָהָ&#1430ב לַֽיהוָֹֽה: וּמַיְתַן גֻבְרַיָא עַל נְשַׁיָא כֹּלדְאִתְרְעֵי לִבֵּהּ אַיְתִיאוּ שֵׁירִין וְשִׁבְכִיןוְעִזְקַן וּמָחוּךְ כָּל מָן דִדְהַבוְכָל גְּבַר … להמשך קריאה

תפילה קודם הלימוד ולאחר הלימוד

——– קודם שמתחיל לימודו, יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי, שתאיר עיני במאור תורתך, ותצילני מכל מכשול וטעות, הן בדיני איסור והיתר, הן בדיני ממונות, הן בהוראה, הן בלימוד. שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי. ולא אומר על טמא טהור, ולא על טהור טמא, ולא על … להמשך קריאה

תפא. שלא לשלח עבד עברי ריקם. – ספר החינוך

שלא נוציא עבד עברי בידים רקניות מעבדותנו כשיוצא בן חורין לסוף שש שנים, אבל נעניקהו מהוננו על כל פנים, ועל זה נאמר (דברים טו יג) וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם. משרשי מצוה זו וכל ענינה ומקום באורה, כתוב במצות עשה דהענקה שבסדר זה (מצוה תפב). —- לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית … להמשך קריאה

סימן תנח – מצוה ללוש המצה בערב פסח – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תנח – מצוה ללוש המצה בערב פסח א נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לָלוּשׁ מַצַּת מִצְוָה בְּעֶרֶב פֶּסַח עַד אַחַר א שֵׁשׁ שָׁעוֹת, שֶׁהוּא זְמַן הַקְרָבַת קָרְבַּן פֶּסַח. וּבְי"ד שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת לָשִׁין בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת. באר היטב – סימן תנח – מצוה ללוש המצה בערב פסח א א שש שעות. ומחצה. כ"ד הב"ח וט"ז … להמשך קריאה

כֵּיצַד לְהִנָּצֵל מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה?

——– א. לִמּוּד מוּסְרֵי חֲזַ"ל בִּגְנוּת הַגַּאֲוָה וְתִעוּבָהּ לִפְנֵי ה' וּבְמַעֲלַת הָעֲנָוָה – עֲטֶרֶת הַמִּדּוֹת. ב. יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לַה' שֶׁנַּפְשׁוֹ כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה וְלִמְקַלְּלָיו נַפְשׁוֹ תִּדּוֹם. ג. יִצְטַנַּע כְּכָל הַיּוֹתֵר כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִצְטַנֵּעַ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְשַׁבְּחוּהוּ וְיָבוֹא לִידֵי גַּאֲוָה. ד. כַּאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס – תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה – רַמְבַּ"ן. ה. תִּתְבּוֹנֵן תָּמִיד … להמשך קריאה

סימן תקנז – לומר "נחם" ו"ענינו" בתשעה באב – ערוך השולחן

——– א בירושלמי פרק רביעי דברכות (הלכה ג) איתא: בתשעה באב צריך להזכיר מעין המאורע. מאי ניהו? "נחם ד' אלקינו את אבילי ציון", וכו'. והיכן אומרה? ב"עבודה", ככל דבר שהוא להבא שאומרים ב"עבודה", כמו: "יעלה ויבא". מיהו בזה אנו נוהגים דלא כהירושלמי, אלא מזכירים אותה בברכת "בונה ירושלים", שקודם החתימה אנו אומרים "נחם…" ומסיימין הברכה … להמשך קריאה

תפב. להעניק לו בצאתו לחפשי. – ספר החינוך

לתת ממה שיש לנו לעבד עברי בזמן שיצא מתחת ידינו לחרות ולא נשלחנו בידים ריקניות, ועל זה נאמר (דברים טו יד) הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יי אלהיך תתן לו. משרשי המצוה. למען נקנה בנפשנו מדות מעלות יקרות וחמודות, ועם הנפש היקרה והמעלה נזכה לטוב, והאל הטוב, חפץ להיטיב לעמו, והודנו והדרנו … להמשך קריאה

סימן תנט – מקום וסדר לישת המצות – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תנט – מקום וסדר לישת המצות א אֵין לָשִׁין בִּמְקוֹם א הַשֶּׁמֶשׁ. וּבְיוֹם הַמְּעֻנָּן ב אָסוּר תַּחַת כָּל אֲוִיר הָרָקִיעַ, מִשּׁוּם דְּיוֹמָא דְּעִיבָא כֻּלֵּיהּ שִׁמְשָׁא. { הַגָּה: וְעַל כֵּן נָהֲגוּ לִזָּהֵר מִלָּלוּשׁ נֶגֶד } ג { הַחַלּוֹן } ד { הַפָּתוּחַ אֲפִלּוּ אֵין שָׁם שֶׁמֶשׁ, שֶׁמָּא יִהְיֶה } ה { מְעֻנָּן וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ } … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סי' מ"ו לֹא יַעֲשֶׂה כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה דָבָר בְּמִנְהָג וּמוֹצִיא דְבָרִים מִפִּיו בְּלֹא הֶגְיוֹן הַלֵּב וְעַל דָּבָר זֶה חָרָה אַף ה' בְּעַמּוֹ וְשָׁלַח לָנוּ אֶת עַבְדוֹ יְשַׁעְיָהוּ וְאָמַר (ישעיה כ"ט) יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רָחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אוֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלוּמָדָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיְשַׁעְיָהוּ יְשַׁעְיָהוּ … להמשך קריאה

מקץ יום חמישי תורה – חק לישראל

——– יכוין בקריאת חמשה פסוקים אלו שהם כנגד הִ דמילוי הה אחרונה דשם ב"ן לקנות הארת רוח יתרה משבת הבאה: (כב) וָאֵ&#1430רֶא בַּֽחֲלֹמִ&#1425י וְהִנֵּ&#1443ה | שֶׁ&#1443בַע שִׁבֳּלִ&#1431ים עֹלֹ&#1435ת בְּקָנֶ&#1445ה אֶחָ&#1430ד מְלֵא&#1445ֹת וְטֹבֽוֹת: וַחֲזֵית בְּחֶלְמִי וְהָא שְׁבַע שֻׁבְּלַיָּאסָלְקָן בְּקַנְיָא חַד מָלְיָן וְטָבָן:(כג) וְהִנֵּה&#1433 שֶׁ&#1443בַע שִׁבֳּלִ&#1428ים צְנֻמ&#1445וֹת דַּקּ&#1430וֹת שְׁדֻפ&#1443וֹת קָדִ&#1425ים צֹֽמְח&#1430וֹת אַֽחֲרֵיהֶֽם: וְהָא שְׁבַע שֻׁבְּלַיָּא נָצָן לָקְיָןשְׁקִיפָן … להמשך קריאה

אָדָם הָרוֹצֶה לִנְהֹג בַּעֲנָוָה, מֶה עָדִיף? הַאִם לָשֶׁבֶת בֵּין פְּשׁוּטֵי עַם וְלִלְבֹּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים וְלִנְהֹג בְּחִיצוֹנִיּוּת בְּהַנְהָגוֹת עֲנָוָה הֲגַם שֶׁמִּידֵי מַחְשֶׁבֶת גַּאֲוָה לֹא נִצָּל כִּי נֶהֱנֶה שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא עָנָו וּבוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד וְיֵשׁ לִלְחֹם עִם הַמַּחְשָׁבָה אוּלָם לֹא עִם הַמַּעֲשֶׂה, אוֹ לִנְהֹג לָשֶׁבֶת בֵּין אֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים לְהִנָּצֵל מִמַּחְשָׁבָה הַנַּ"ל אוּלָם מֵאִידָךְ הַמַּעֲשֶׂה הוּא מַעֲשֵׂה גַּאֲוָה.

——– שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל הַגְּרָ"א וַסֶרְמַן לְהֶחָפֵץ חַיִּים, וְעָנָה לוֹ עָדִיף לָשֶׁבֶת בֵּין אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וְלִנְהֹג בְּמַעֲשֵׂי עֲנָוָה עַל אַף שֶׁעֲדַיִן יְהֵא לוֹ פְּנִיָּה שֶׁל מַחְשׁבָה שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא עָנָו, כֵּיוָן שֶׁמַּחְשָׁבָה מְבַטֶּלֶת מַחְשָׁבָה וְאֵין מַחְשָׁבָה מְבַטֶּלֶת מַעֲשֶׂה, לָכֵן אִם הַמַּעֲשֶׂה אָכֵן מַעֲשֶׂה וְהַנְהָגַת עֲנָוָה וְכָל הַמִּלְחָמָה בְּמַחְשָׁבָה – תְּהֵא מַחְשָׁבָה טוֹבָה מְבַטַּלְתָּהּ, אוּלָם אִם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן