סימן תכה – דיני ראש חדש שחל להיות בשבת – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן תכה – דיני ראש חדש שחל להיות בשבת

א רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וְאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא בָּעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, וּמוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים וְקוֹרִין בָּרִאשׁוֹן שִׁבְעָה בְּסֵדֶר הַיּוֹם, א וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא מַפְטִיר וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וּמַפְטִירִין ב הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, { וְאִם מַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַיֵּן לְעֵיל סִימָן רפ"ד ס"ב, } חוּץ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁמַּפְטִירִין עֲנִיָּה סֹעֲרָה. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי } (טוּר וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר וּמִנְהָגִים) { וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. אֲבָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין שִׁמְעוּ } (אַבּוּדַרְהַם וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר וּמִנְהָגִים), { וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְכֵן עִקָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, } (ת"ה סִימָן י"ט וּמִנְהָגֵי מהרא"ק). { וְאִם אֵרַע רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּד' פָּרָשִׁיּוֹת, מַפְטִירִין בְּשֶׁל פָּרָשָׁה } (מִנְהָגִים), { וְעַיִּןִ לְקַמָּן סִימָן תרפ"ה. } ב רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, מַפְטִירִין בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ { וְאֵין דּוֹחִין עֲנִיָּה סֹעֲרָה } ג { וְלֹא שִׁמְעוּ מִשּׁוּם מָחָר חֹדֶשׁ } (מִנְהָגִים). וְאִם רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, שַׁבָּת וְיוֹם רִאשׁוֹן, מַפְטִירִין הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְנוֹהֲגִים לוֹמַר אַחַר כָּךְ פָּסוּק רִאשׁוֹן וּפָסוּק אַחֲרוֹן מֵהַפְטָרַת וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָתָן לְזֵכֶר שֶׁמָּחָר גַּם כֵּן הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. { הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהַפְסִיק מִנָּבִיא לְנָבִיא וְאֵין אוֹמְרִים רַק הַפְטָרַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, } (ת"ה סי' ב' וּפְסָקָיו סִימָן צ"ד), { וְכֵן נוֹהֲגִין, אֲבָל אִם הַהַפְטָרָה בְּאוֹתוֹ נָבִיא עוֹשִׂין כֵּן. וְכֵן אִם הָיָה חֲתֻנָּה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בִּשְׁאָר שַׁבָּתוֹת, } ד { שֶׁאֵין דּוֹחִין הַהַפְטָרָה. } ג רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, כּוֹלֵל בְּמוּסָף בִּבְרָכָה רְבִיעִית שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחוֹתֵם מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל ה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

באר היטב – סימן תכה – דיני ראש חדש שחל להיות בשבת

א א ובשני. לשון מנהגים ומניחים ספר תורה שנייה אצלה ואו' חצי קדיש על שניהם: ב השמים. ואז מפטירין בכי תצא רני עקרה וגם ענייה סוערה. לבוש: ב ג ולא שמעו. זהו משנה שא"צ דלעולם אין ר"ח אב בא' בשבת: ד שאין דוחין. ואז אומרים מקצת שוש אשיש. מ"א: ג ה וראשי. ואם חתם בשל שבת לבד יצא בתפילה ולא בקידוש בי"ט ע"ש דף קי"ז ועמ"א סימן תפ"ז ס"ק ב':

מגן אברהם תכ״ה – סימן תכה – דיני ראש חדש שחל להיות בשבת

א׳ וי"א השמים כסאי. ואז מפטירין בכי תצא רני עקרה וגם עניה סוערה (לבוש סי' תקפ"א): ב׳ וכן עיקר. וכן נהגו בפוזנא (לבוש): ג׳ ולא שמעו. זהו משנה שא"צ דלעולם אין ר"ח אב בא' בשבת: ד׳ וי"א שאין להפסיק כו'. וכ"כ ב"ש ד' נ"ח שיש לבטל מנהגים הדולגי' עסי' תרע"ד סס"ב (עסי' קמ"ד): ה׳ וכן אם היה חתונה וכו'. אז אומרים מקצת שוש אשיש: ו׳ וראשי חדשים. ואם חתם בשל שבת לבד כתבתי בתשו' מה דינו (כ"ה) ועסי' רס"ח ס"ד וסי' תכ"ז ס"א:

טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים תכ״ה

א׳ ואינו מזכיר של שבת. עיין סי' תפ"ה מזה: ב׳ וי"א השמים כסאי. כי יש בה תרתי דהיינו ר"ח ונחמות ירושלים ג"כ כמו בענייה סוערה:

ספר מחצית השקל על אורח חיים תכ״ה

תכ״ה:תפ״ה א׳ (ס"ק א) וי"א השמים כו' טעם י"א אלו. וטעם דעה א' היא לפי שעניה סוערה היא א' מז' הפטורת דנחמתא המוזכרים בסי' תכ"ח סעיף ח' ולכן אין לדחותה. דטעם י"א דבהשמים כסאי אית בה תרתי שיש בה זכרון ר"ח וגם נחמות ירושלים. עכ"פ בפרשת כי תצא שקורין רני עקרה עד אחר מרחמך ה' שהיא ג"כ א' מז' דנחמתא. ישיימו אז לקרות גם עניה סוערה שכתובה מיד אחר מרחמך ה': תכ״ה:תפ״ח א׳ (ס"ק ד) וי"א כו' עיין סי' רפ"ד כצ"ל ששם כתב מ"א בשם ת"ה דעכשיו בזמן הזה שההפטורת כתובים בקונטרוסים ואפשר לסמן ולמצוא מהרה מדלגים מנביא לנביא ע"ש: תכ״ה:תפ״ט א׳ (ס"ק ה) וכן כו' אז כו' שדרך קצת מקומות כשיש חתונה לדחות הפטורת השבוע ולקרות הפטורת שוש אשיש. וכשחל בשבת ור"ח יקראו השמים כסאי ומקצת שוש אשיש ששניהם בישעיה ובשאר שבתות שאין דוחין ההפטרה כשיש חתונה יש סילוק אם שוש אשיש באותו נביא שקורין בו הפטרה אז דוקא קורין מקצת שוש אשיש ולא כשהפטרה בנביא אחר: ב׳ ס"ק וי"ו ור"ח כו' כתבתי בתשובה מה דינו. ובס' א"ר הביא משמו דיצא: ג׳ ועס"י כו' וסי' תפ"ז כצ"ל ששם כתב מ"א דראוי לומד דעיקר אזלינן בתר החתימה והניח הדבר בצ"ע ע"ש:

לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד –

שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א