——–
א. ונצעק אל ה' אלקי אבותינו וישמע ה' את קולנו וכו' (כו.ז)
יש לדקדק, מדוע אמר וישמע ה' "את קולנו", ולא אמר "וישמע אותנו", או "ויעתר לנו" וכדו'?
ב. והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת (כז.ב-ג)
יש להבין, מה העניין שהוכרח משה לכתוב את כל התורה על אבנים גדולות?
ג. אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים וכו'. ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל וכו' (כז.יב-יג)
פירש רש"י – ששה שבטים עלו לראש הר גרזים וששה לראש הר עיבל, והכהנים והלוים והארון למטה באמצע. הפכו לוים פניהם כלפי הר גרזים ופתחו בברכה: "ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וכו'" ואלו ואלו עונין אמן. חזרו והפכו פניהם כלפי הר עיבל, ופתחו בקללה ואומרים: "ארור וכו'" וכן כולם וכו'.
ויש להבין, דאם רצה משה לומר לישראל הברכות והקללות, יכל היה לאמרם להם אף ללא כל מעמד ההרים?
ד. ארור מכה רעהו בסתר (כז.כד)
פירש רש"י – "מכה רעהו בסתר"- על לשון הרע הוא אומר.
ויש להבין, מדוע לאו דלשון הרע כתבה התורה בלשון "מכה רעהו"- כביכול הכהו במציאות, הרי רק דיבר עליו, ואין דיבור נחשב למעשה?
ה. יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וכו' (כח.ח)
יש לדקדק, מהו דנקט קרא יצו ה' "אתך"- כביכול, הברכה נמצאת במציאות "אתך", ולא רק חלה בכלליות על המתברך?
ו. והיה אם לא תשמע בקול ה' אלקיך לשמור לעשות את כל מצותיו וכו' ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך וכו' (כח.טו)
צריך להבין, כיצד הקב"ה מעניש את אותו אדם בקללות, הרי ה' טוב הוא, ומיטיב עם ברואיו בלבד. וכיצד מעניש את האדם בחומרה?
ז. ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול ה' אלקיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך (כח.מה)
לכאורה משמע, כי הקללות עצמן הן אלו הרודפות אחר האדם להשמידו, ולא שנענש בסתמא מכח חטאיו. והדבר צ"ב!
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ירוחם הלוי ליבוביץ ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (דברים ב.לט) בעניין שכר ועונש. וז"ל – חז"ל אמרו על הפסוק (יא.כו) ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, א"ר אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני באותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג.לח) אלא מאליה הרעה באה על עושי הרעה, והטובה באה על עושה הטובה, גדרן של דברים, כי שכר ועונש על המצוות והעבירות אינם כענין צדדי, כענין פרס על טובת הנהגתו או להיפך, שכר ועונש מציאותיות הן, מציאויות של המצוות או העבירות וכו', הברכות יבואו בעצמן, יבואו מצד עצמן, מצד מציאותן בציור כטבע של לחם שמבריא את האדם האוכלו וכו'. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי העבירות הינן מציאותיות ממש. העונש הוא יצירה של העבירה, וממילא אי אפשר להימלט מהעונש הצפון בצד העבירה המציאותית, וכן להיפך במצוות – הקב"ה נפרע על כל מצווה שיעשה האדם, כי השכר הוא יצירה של המצווה המציאותית.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – דקדקה התורה באומרה: "וישמע ה' את קולנו" דווקא. ללמדנו, כי כל מצוה היא מציאות, וכאשר צועקים ישראל אל ה' אין הוא רק נעתר לבקשתינו, אלא אף יצרנו מציאות של "קול תפילה" אשר יוצר את שכרו.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – נצטוו ישראל לכתוב את דברי התורה על האבנים הגדולות. ללמדנו לדורות, כי דברי התורה אינם רק זכויות גרידא, אלא הינם מציאות של אבנים גדולות ממשיות, כי כל זכות היא מציאות.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – רצה משה בעניין מעמד ההרים. ללמדנו, כי כל "ארור" וכל "ברוך", הוא מציאות ממשית, כמעמד בין שני הרים, תוך הסתכלות ממשית לכאן או לכאן, כי כל מצווה וכל עבירה הן מציאות, אשר יוצרות את שכרן או את עונשן.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – לאו דלשון הרע נאמר דווקא בלשון "מכה". כביכול, מציאות היא ואינו רק דיבור גרידא, כי כל עבירה היא יצירת מציאות של רע, ואף דיבור לשון הרע, אף שהינו רק דיבור, ודיבור אינו מציאות מעשה, מ"מ כל עבירה הינה מציאות כ"הכאה" מציאותית.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – "יצו ה' אתך את הברכה"- כי מצווה היא מציאות, והיא כברכה אשר נמצאת "אתך" היוצרת את שכרה – את שפע הברכה באסמיך.
ולפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – "ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך"- מפני שכל עבירה היא מציאות. חוסר השמיעה למצוות ה', היא מציאות של רע, והן "הקללות" המציאותיות אשר רודפות את החוטא עד השמידו.
כעת מובן, כי אין ה' ח"ו נותן רע ומעניש את האדם, כי הרי ה' טוב הוא ומיטיב עם ברואיו בלבד. אלא האדם הוא שיוצר מציאות של רוע בעולם, מכח עבירותיו, אשר רודפות אותו עד השמידו, לולי ישוב מדרכו הרעה ורפא לו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5