——–
וזהו מה שאמרו רז"ל: "אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ".
רצה לומר, אם פגע בך מנוול זה באחד מב' האופנים האמורים לעיל: או בכך שהדיחך מהתורה ושבר לך את חשקך בתורה אולם אתה עדיין קודם החטא, "ופגע בך" היינו פגשך יצרך, כמ"ש: "ויפגעו בו מלאכי אלקים" (בראשית לב), ובא בהצעה לעזוב את ספסלי ביהמ"ד, או באופן שהחטיאך לשברך מעבודת ה' כענין "ויפגע בו וימות" (מלכים א' ב), בכל אופן שיהיה – מושכהו ליצרך לבית המדרש, ואז אף באופן שהינך שרוי בחטא, אל תמנע עצמך מבית המדרש במחשבה מה יצא מזה שאהיה בבית המדרש ואלמד תורה, והלא יצרי שולט בי ומחטיאני ומה שווה עמלי בתורה, חלילה וסכנה גדולה לומר כך, אלא אף על פי כן מושכהו לבית המדרש. וכן באופן האחר – שהינך קודם החטא – אף אם שברך מלימוד התורה להסיר חשקך מהתורה, מושכהו אף על פי כן לבית המדרש להנעל שם – לבלי לצאת לרחובה של עיר – ועסוק שם בתורה באשר תוכל ואפילו במועט ביותר, כי רק אז תינצל מן החטא.
וזה רמזו חז"ל בלשון "מושכהו לבית המדרש", דהיינו משוך את יצרך לבית המדרש, שהרי ליפטר מן היצר לגמרי אין אדם יכול, אלא שיצרו מפתהו להלך למקומו שהוא הרחוב, לפחות תנצחהו בכך שתוליכהו למקומך שהוא בית המדרש, ואכן אמת שגם בבית המדרש מחליש הוא דעתך, מכל מקום בכך סיכוייך לנצחו גדולים יותר אחר שסוף סוף הנך בד' כותלי בית המדרש, ובבית המדרש האדם הוא "בעל הבית", ואילו ברחוב היצר הוא "בעל הבית" כי שם ביתו.
ועל זה נתכוונו חכמינו בהמשך דבריהם: "אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ", דאיירי בב' אופני משברי הנפש, והמאמר מתייחס לתוצאה ממעשה המנוול שהוא היצר הרע, והיינו אם אבן הוא – לבך – מחמת אותו מנוול, והוא האופן האחד שלבו אטום מלימוד התורה כאבן, וכנאמר: "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו, כו), והיינו הבטחה שיסולק הטמטום מלבנו, הרי שלב "אבן" מורה על אטימות [לעומת הברזל המורה על חוזק], והוא בכך שסר חשקו מלימוד התורה וליבו אטום בעבודת ה', ובדרך זו רוצה היצר לשוברו ולהביאו לחטא, ועל כך שייך לומר "נימוח", דהיינו "מתפורר" כדרך האבן שמתפוררת מקשיותה, שהיא היפך האטימות הסותמת ואוטמת את החלקיקים שנהיו גוש אחד, וזהו בייחס לאטימות הלב שעליה יפול לשון "נימוח" – התפוררות מאטימותו, והיינו שבכך שעם כל זה יכנס לבית המדרש – אותה אטימות וסתימה ששלטה בלב הרך והבשרי ועשתו ללב קשה כאבן – תתפורר – ויחזור הלב ללב בשר, המורה על פתיחות הלב, לשמוע דבר ה' כלשון הפסוק לעיל "והסירותי מכם וכו"'.
וכן באופן השני שמחמת אותו מנוול נעשה בלבו מעשה הברזל, והיינו שכבר החטיאו יצרו והינו שרוי בחטא ובתאווה, והינו כים נגרש להמשיך למלאות תאוותיו וחום יצרו בוער בו, ובכך חלישות דעתו מלהיות ממשיך בעבודתו – קשה היא למאוד, לפי שמעתה הינו לא רק אטום אלא קשור בשלשלאות של ברזל הן מכך שהוא בתוך החטא והן מכח טענותיו של יצרו שאינו יוצלח לכלום שהרי חוטא הוא, עם כל זה אל יתפתה לחשוב מה שווה תורתי ומצוותי ואני שרוי בחטא, דמה שנאמר "ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי", זהו ברשע שאין לבו נוקפו ושלם הוא במעשיו הרעים, אולם מי שלבו נוקפו בחרטה, אדרבא יעסוק בתורה ובזה יפוצץ את מאסר יצרו ממנו לצאת לחרות, שכן לאָסוּר בכבלי ברזל יפול יותר לשון "מתפוצץ" מאשר "נימוח" – לכבליו, שהינו אסור בהם כדי שישתחרר לחירות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5