——–
ד', מ"ז: מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת מַשָּׂא בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((ערכין י"א ע"א.))) "עֲבֹדַת עֲבֹדָה" הִיא הַשִּׁיר בִּמְצִלְתַּיִם וְכִנּוֹרוֹת, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה אַחֶרֶת.
*(((ראה כסף משנה על הרמב"ם (בהלכות כלי המקדש) שכתב ששירה היא חכמה גדולה, וצריכה לימוד המוסיק"א. וידוע שכל אחד מנבראי העולם, דומם צומח וחי, יש לו שיר המיוחד לו לה', כמובא בפרק שירה ובמפרשים שם. וראה בשו"ת "כרך של רומי" שהביא שמכל הניגונים המקובלים והמסורים בידינו, יקר הוא הניגון של מזמור "לדוד ברוך ה' צורי.." הנאמר במוצאי שבתות, שהוא היחיד שכל העדות והמקומות משתווים בו, וידיו מוכיחות על קדושתו. עכת"ד. (וא"ה: תמיהני מדוע במקומות רבים כיום נשתכח דבר יקר זה, ואנו באתרנו חזרנו וייסדנוהו בס"ד).))) רָמָה וְנִשְׂגָּבָה הִיא מַעֲלַת הַשִּׁירָה, שֶׁמְּקוֹרָהּ טָהוֹר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, *(((כן דרשו חז"ל בגמרא (ערכין י"א ע"א) את הפסוק (דברים כ"ח, מ"ז): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" – זוהי השירה.))) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ – זוֹהִי שִׁירָה, *(((כן אמרו בגמרא (שם) שבתורה נאמר "שמחה" בלבד, ואילו בשירה נאמר "שמחה וטוב לבב". וע"ש בתוספות ד"ה "משמח" מש"כ ע"ז, ואכמ"ל.))) וְאַף הִגְדִּילוּהָ מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, *(((כן כתב הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א בספרו "זרע קודש" בעניין יוה"כ, שכמו שיש רפואות המועילות לדברים מסויימים, אך יש רפואות הטובות ומועילות תמיד, כך השירה מעוררת ומועילה בכל עת.))) שֶׁכֹּחָהּ וְעָצְמָתָהּ כְּבִשְׁעַת תְּפִלַּת נְעִילָה, וְאַף כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הִיא מוֹעִילָה, שֶׁיִּשְׁנֶה מִשְׁנָתוֹ בְּקוֹל וּבִנְגִינָה, *(((ראה עירובין (נ"ג ע"ב) שכן אמרה ברוריה אשת רבי מאיר לאותו תלמיד שהיה גורס תלמודו בלחישה. ע"ש המעשה. וראה בס' "עץ חיים" (לאחי המהר"ל, בשער ב') שלכן קיבלנו את התורה בניגון ובטעמים, שעי"ז מתעורר השכל והעיון. ובספר הפליאה כתב שכל השונה בלא ניגון התורה חוגרת שק עליו. ובתורת רבינו האריז"ל ישנה אריכות גדולה בעומק סודם של טעמי המקרא, שקדושתם אף למעלה מקדושת אותיות התורה, ואכמ"ל.))) וְיִתְקַיֵּם בּוֹ "עֲרוּכָה בַּכֹּל וּשְׁמוּרָה". וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה – *(((ראה בתוספות יו"ט עמ"ס מדות (א', ג') שכתבו שבבית המקדש היתה לשכה מיוחדת בה היו מלמדים הלויים את מלאכת הניגון, שלכל מזמור היה ניגון מיוחד משלו.))) עֲבוֹדַת הַנְּגִינָה, *(((כך נאמר בנביא (מלכים ב', ג', ט"ו): "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' ", שאין השכינה שורה אלא מתוך שמחה (שבת ל' ע"ב), ולצורך כך היה הנביא שומע נגינה, ומתוך כך היה בא לידי שמחה, ורוח הקודש היתה שורה עליו. ))) שֶׁעַל יָדָהּ וּבִזְכוּתָהּ שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה, וּמְקוֹם הֵיכָלָהּ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, *(((ראה פירוש הגר"א על תיקוני הזוהר (תיקון י"ג). וראה עוד בספה"ק "אור המאיר" פרשת האזינו שכתב: שזך הראות וטהור הרעיון יוכל לדעת בשירת אדם כל מעשיו ופעליו!!!))) וְהַיּוֹדֵעַ סוֹדָהּ מְגַלֶּה בָּהּ נִסְתָּרִים, *(((ראה בליקוטי מוהר"ן (תורה ג') שכתב שנגן רשע מושך ניגונו מהקליפה, ומחדירו בנשמת השומע, ונגן כשר להיפך.))) וְנִגּוּן שֶׁל רָשָׁע יְקַלְקֵל לֵב טְהוֹרִים, וְנִגּוּן מֵאִישׁ כָּשֵׁר יְעוֹרֵר לְמַעֲשִׂים. *(((ראה ביחווה דעת (ח"ו סי' ל"ד) מש"כ בנידון, ומשם ישקו כל העדרים.))) וּכְבָר דָּנוּ הַפּוֹסְקִים בִּשְׁמִיעַת מַנְגִּינָה, מִיּוֹם שֶׁנֶּחְרַב לָנוּ בֵּית מְעוֹנָה, מָתַי וְאֵיךְ מֻתָּר הַדָּבָר, וְאַשְׁרֵי הַמְקַיֵּם וְנִזְהַר בַּדָּבָר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב דוד רחימי שליט"א
דובב שפתי ישנים
על פרשת השבוע
יכיל בקרבו הגיגים ופנינים יקרים, הליכות הלכות ומוסרים, את הלב מעוררים,
לתשובה ולמעשים, העולים ונלמדים, מדבריו הטהורים, ופירושיו המאירים,
על חמשת החומשים, של גדול המפרשים רבינו שלמה יצחקי – רש"י ז"ל.
ונלווה בכתובים, "דובב מישרים", באור הדברים, ומקור המאמרים.
נתחבר בעזרת ה' יתברך – מאתי דוד רחימי יצ"ו – חולון יע"א
שנת "יראת ה' אלמדכם" (תשע"ב) לפ"ק
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5