——–
א. ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה (יג.ל)
פירש רש"י – "עלה נעלה"- אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם, נצליח בכל דרכיו.
ויש לדקדק, מדוע כפל כלב באומרו: "עלה נעלה", הרי יכול היה לומר בפשטות: "נעלה וירשנו וכו'", ומדוע כפל לשונו?
ב. עוד יל"ע, בדברי הרש"י: "אפילו וכו' עשו סולמות ועלו וכו'". מדוע נקט כלב כדוגמא, דווקא "סולמות" ולא הביא דוגמא של שם המפורש וכדו' כאפשרות לעלות לשמים?
ג. ויתאבלו העם מאוד. וישכימו בבוקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו. ויאמר משה למה זה אתם עוברים את פי ה' והיא לא תצלח. אל תעלו כי אין ה' בקרבכם וכו' (יד.לט-מב)
יש להבין, מדוע לא הועילה החרטה אשר התחרטו על מעשיהם, הרי הוכיחו אף במעשיהם כי מתחרטים הם, וחוזרים בתשובה על קלקלתם, ומדוע לא היה ה' בעזרם?
ד. עוד יש לידע, מהיכן ידע משה כי בודאי "עוברים הם את פי ה'". ולא יצליחו בדרכם, הרי לא אמר לו ה' כי תשובתם לא התקבלה?
ה. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וכו' (טו.כ)
יש לדקדק, מדוע נקט קרא לשון "תרימו" ולא "תתנו"? [בעוד שלקמן נקט לשון "תתנו", דכתיב: מראשית עריסותיכם "תתנו" לה' תרומה לדורותיכם]?
ו. ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת (טו.לח)
איתא בחולין (פט.) – ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין? מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד.
לכאורה יש לשאול, מדוע צריך את כל המדרגות הללו, מדוע לא ציוה ה' לעשות כצבע אשר דומה יותר לכסא הכבוד, ומיד יזכר האדם בכיסא הכבוד?
ז. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם (טו.מ)
יש להבין, מדוע לא נקט קרא: "ותעשו את כל מצוותי", הרי לשון נופל על לשון, ואם כתוב לפני כן "למען תזכרו" היה לו לכתוב בהמשך "ותעשו"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של החפץ חיים בספרו משלי החפץ חיים [משל קנ] בעניין תשובה בשלבים. וז"ל – אמנם גלוי וידוע לפניו יתברך שלמרות הבטחותינו נשוב ונחטא, אולם אף על פי כן, אין הוא, שרחום וחנון שמו, יכול להשיב פנינו ריקם בבקשתנו, ואפשר שאף היה נעתר לנו ושולח לנו באמת גואל צדק להעלותנו מבור גלותנו.
ברם, כאן באה מידת הדין ומעכבת בידו כביכול, וטוענת שאנו "בנים לא אמון בם"- מבטיחים אנו לחזור בתשובה שלימה אך מעולם לא עמדנו בדיבורינו ולא קיימנו הבטחותינו.
לפיכך אין דרך אחרת לפנינו אלא לעשות כאותו חנווני, אם אין בכחנו לקנות כמות גדולה של סחורה ולחזור בתשובה שלימה – האין טוב לנו לקנות מעט מעט ובמזומנים? הבה נתחיל ונחזור בתשובה על עוונות קלים שבידינו לשון הרע שקר ורכילות, קמעא קמעא נסלק את חובותינו עד אשר נעמוד על רגלינו כבני אדם מהוגנים ודיבור שלנו יהא נאמן עליו יתברך. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי דרך השיבה בתשובה, חייבת להיות שלב שלב קמעא קמעא, ולא בבת אחת, כי תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת.
ותדע – שהרי האדם הינו גוף חומרי, עם נשמה רוחנית ואדם שהיה שקוע בחומר וטימא את נשמתו, צריך לטהרה ולזככה, זה יכול להיות רק בשלבים, במיוחד בזמן שהגוף החומרי מושך לכיוון הגשמיות להיטמא עוד ועוד. לכן כדי לבטל רצונותיו צריך להחדיר לאט לאט את התרופה – התורה הקדושה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – כפל כלב באומרו: "עלה נעלה". לרמז, כי בכדי להגיע לשמים ולעשות רצון ה' בשלימות, א"א לעשות החיזוק במהירות, אלא שלב אחר שלב. "עלה"- שלב אחד, ואח"כ "נעלה"- נמשיך לעלות שלב נוסף, אך לא בבת אחת.
אף דימה כלב את העלייה "כסולמות"- העשויים שלבים שלבים, אשר העולה עליהם אינו עולה עלייה ישירה למעלה, אלא שלב אחר שלב ולא בבת אחת – כך עולים ברוחניות ומתחזקים בעבודת ה' יתברך.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – לא הועילה חרטתם של המעפילים, היות ואחרי התדרדרותם ברוחניותם התדרדרות גדולה כ"כ, לא היו הם יכולים מיד לתקן הכל, ולחזור לדרגתם הרוחנית הקודמת לזכות להכנס לארץ, [ובוודאי היו הם חוזרים לסורם – כי א"א לעלות ברוחניות בבת אחת]. כי ברוחניות עולים שלב שלב. לכן נפלו הם במלחמה והוכו עד חרמה.
כ"כ, על אף שלא נגלה ה' אל משה בעבור חטא המעפילים, היה בטוח משה כי לא יצליחו הם במלחמתם, וכי עוברים הם את פי ה'. מפני שידע משה, כי אי אפשר להתחזק ולהתעלות בבת אחת, ואין זו תשובה ברת קיימא שבעבור זה ימחל עוונם, אלא עליהם להתחזק ולהתעלות שלב אחר שלב.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – נקטה התורה לשון "תרימו". לרמז לנו, כי "ראשית עריסותיכם"- ראשית העלייה הרוחנית מהעריסה – כביכול, בהיותם בדרגות שפילות. ורצונם כעת להתקרב אל ה'.
צריכים הם להיות בבחינת "תרימו תרומה", "תרימו"- ולא "תגביהו" או "תתנו"- כי "הרמה" הינה הגבהה מעט מעט, ולא בבת אחת – לרמזנו, כי ברוחניות עולים שלב אחר שלב, עד שלבסוף לאחר התקרבותנו אל ה' כראוי, מגיעים לבחינת "מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם"- אותה עלייה נכונה ואותו חיזוק יתקיים בידו, ויזכה בשכרו לעוה"ב.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – עניין המדרגות בצבע התכלת אשר לא נידמה לצבע כיסא הכבוד, אלא נידמה לכמה דרגות עד שמגיעים לכיסא הכבוד. בא לרמז לנו, כי בעלייה ברוחניות, אין עולים במהירות בבת אחת ומגיעים לכיסא הכבוד, כי חיזוק כזה איננו בר קיימא.
אלא צריכים לעלות שלב אחר שלב, ראשית נזכרים בים, אח"כ מתקרבים עוד שלב אל ה', ונזכרים ברקיע, אח"כ מתקרבים עוד ונזכרים באבן ספיר, עד שמגיעים לבסוף לכסא הכבוד – אל "זכירת ה'". ההתקרבות האמיתית והראויה ביותר הינה אך ורק בהתקרבות שלב אחר שלב ולא בבת אחת, זהו יסוד התכלת שבציצית.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – שינה הפסוק בלשונו, ללמדנו את דרך ההתקרבות אל מקור הקדושה. כי יכול להיות אדם אשר הינו כעת רק בבחינת "תזכרו"- בגדר של "זכירת" המצוות בלבד, ללא עשייה גמורה בפועל.
אבל אח"כ לאחר המשיכו בחיזוקו בעלותו שלב אחר שלב, מגיע הוא לבסוף לבחינת "ועשיתם את כל מצוותי", לקיים – את "כל מצוות ה'", אז כאשר הינו כבר במצב של קיום המצוות בפועל, יוכל הוא להגיע ל"והייתם קדושים לאלקיכם".
כל זה יכול לחול רק בעלייה רוחנית נכונה שלב אחר שלב, ולא כאשר מיד מגיעים לבחינת "ועשיתם". בהתחילנו בקיום רק חלק מן המצוות, כל פעם להיות בבחינת מוסיף והולך, עד היותנו מקיימים את כל תרי"ג המצוות בהתקדשנו לפני ה' בתכלית, בבחינת "והייתם קדושים לאלקיכם". כי זוהי הדרך להתקרבות והתחזקות אמיתית וברת קיימא אל ה' יתברך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5