——–
א. אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (ח.ב)
פירש רש"י – אל מול נר האמצעי שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה.
יש להבין – מה העניין שכל הנרות מכוונים כנגד נר האמצעי?
ב. ויהי אנשים טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני וכו'. ויאמרו האנשים ההמה אליו (ט.ו-ז)
איתא בספרי –"ויאמרו האנשים ההמה אליו"- מגיד שהיו אנשים כשרים וחרדים על המצוות.
ויש לידע, מהיכן מוכח כי היו אנשים אלו כשרים וחרדים על המצוות? (הגר"מ רובמן בזכרון מאיר)
ג. והיית לנו לעינים (י.לא)
פירש רש"י – ד"א לשון עתיד כל דבר ודבר שיתעלם מעיננו תאיר עיננו.
א"כ יש להבין לפירוש הרש"י – מדוע קראו "עינים". מדוע לא קראו "מאיר עיננו" שהוא לשון מדויק ונכון יותר?
ד. וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח וכו'. וירץ הנער ויגד למשה וכו'. ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם וכו' (יא.כו-כח)
פירש רש"י – "כלאם" ד"א תנם אל בית הכלא לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ.
יש להבין, וכי בגלל שנתנבאו נבואה נכונה צריך לכולאם. מדוע מיד החליט יהושע כי נבואתם הינה נבואת שקר וצריך לכולאם?
ה. משרת משה מבחוריו (יא.כח)
יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: גם "משרת משה" וגם "מבחוריו"?
ו. ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית (יב.א)
שואל הגרא"א דסלר במכתב מאליהו: האם שאלה זו ששאלה מרים נחשבת לדיבור לשון הרע שבגינו לקתה בצרעת. וכי בגלל קושיא על הנהגת רבו ושיטתו, יקרא אדם בעל לשון הרע?
ז. והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה (יב.ג)
ויש להבין, מה עניין הזכרת מידת ענוותנותו של משה לפרשת דיבור משה ואהרון בו. הלא חטא הדיבור איננו תלוי כלל אם נפגע האיש שדיברו אודותיו, ומדוע הזכירה התורה את עניין ענוותנותו של משה הכא?
ח. והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרון אל מרים והנה מצרעת (יב.י)
בעיקר האי נגע אשר קבלה מרים מחמת דיבורה במשה אחיה. יש לבאר, מה טעם נידונה מרים יותר מאהרון, הלא שניהם דיברו במשה. ואף שמרים פצחה בדיבור דהכי חזינן דהקדים מרים לאהרון [רש"י לעיל יב.א], מכל מקום, כיוון שדיברו שניהם מה טעם לא נענשו שניהם?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו [ח"א עמ' 59] בעניין אמונת חכמים. וז"ל – עצה יקרה זו כבר נתן לנו רמח"ל ז"ל בספרו הנפלא "מסלת ישרים" (פ"ג) במשלו המפורסם של "גן המבוכה" אשר,
"ההולך בין השבילים הוא לא יוכל לראות ולדעת כלל אם הוא בשביל האמיתי או בכוזב, כי כולם שוים ואין הפרש ביניהם לעין הרואה אותם… והנה העומד על האכסדרה הוא רואה כל הדרכים ומבחין בין האמתיים והכוזבים, והוא יכול להזהיר את ההולכים בם לומר, זה הדרך, לכו בה'.
והנה מי שירצה להאמין לו, יגיע למקום המיועד, ומי שלא ירצה להאמין, וירצה ללכת אחר עיניו, ודאי שישאר אובד ולא יגיע אליו.
כן הדבר הזה: מי שעדיין לא משל ביצרו הוא בתוך השבילים, לא יוכל להבחין ביניהם. אך המושלים ביצרם, שכבר הגיעו לאכסדרה… וראו כל הדרכים לעיניהם בבירור, הם יכולים ליעץ למי שירצה לשמוע, ואליהם צריכים אנו להאמין".
מזה יוצא לנו גדר "אמונת חכמים". מי שרוצה להאמין להם, יוכל להשתמש בראייתם הבהירה, והיו לו לעינים. מדבריהם נוכל לקבל הישרה בהשקפות העולם ובהנהגה מעשית. ולא עוד, אלא בה במידה שאנו נעשים תלמידיהם ומתאמצים להבין דרכי המחשבה שלהם, באותה מידה גם דעתנו מקבלת יישור.
ולפיכך גדולי דורותינו אשר עסק חייהם להמשיך, כתלמידים נאמנים, בדרכי מחשבתם של חז"ל, זוכים לישרות זו במידה עצומה, עד שחוות דעתם – אפי' בדברים שאין להם מקור מפורש, וגם סתם עצות במילי דעלמא – ברורה ואמיתית "כאשר ישאל איש בדבר אלקים", כמו שרואים בעינינו ת"ל גם בדור הזה. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה מחויבת היא האמונת חכמים, להבין כי דעת הת"ח אף במילי דעלמא, הינה הדרך הנכונה והישרה. אף שעינינו אינן רואות האמת, חייבים אנו להאמין לחכמים אשר הגיעו כבר "לאכסדרה" ורואים הם מה שעינינו אינן יכולות לראות.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיא הראשונה מתורצת – עניין הטבת ג' הנרות אשר בכל צד הפונים לעבר הנר האמצעי. בא ללמדנו, כי כולם צריכים להיות כפופים תחת מוראו של גדול הדור, לשמוע עצתו ולהיוועץ עימו בכל נושא שהוא, כפי שהרש"י כותב -"גופו של העם מרכזו וליבו כמו הנר האמצעי שהוא בגוף המנורה ובאמצעה". עניין הטבת המנורה בא להשריש בנו את יסוד האמונת חכמים, אף הנרות המאירים בעצמם באור התורה, צריכים לילך תמיד אחר עצת החכם שבדור.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – נושאי ארונו של יוסף, אשר שמעו לקול רבם, לצורך נשיאת הארון, על אף איבוד מצוות הפסח – השמיעה לקול החכמים ללא שאלות וטענות, מחייבת כי אותם נושאי הארון – הינם "אנשים כשרים וחרדים על המצוות".
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – קרא משה את יתרו "עיניים", כי הת"ח המאיר עיני ישראל, הוא העיניים של הדור, אשר רואה דברים שהדור אינו רואה, לכן יש לשמוע תמיד לעצתו.
לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – קינאת יהושע נבעה מכח אמונת החכמים אשר היתה בו כלפי משה, היות והאמונת חכמים שבו היתה כ"כ גדולה עד שלא יכל לשמוע שרבו משה לא יכנס לארץ.
על אף שאמרו הם כי הוא [יהושע] זה שיכניס את העם במקום משה, מ"מ, לא יכל הוא לשמוע הדבר, כי הרי כל דעותיו ודרכיו של משה אמת הן. ואין סיכוי שיענש בגלל איזה עוון שלא להיכנס לארץ. לכן ביקש יהושע ממשה שיכלאם והחליט מיד כי נבואתם איננה אמת, שהרי כל דרכיו של משה רבו אמת הן.
לזה דקדק קרא בקוראו "מבחוריו" בנוסף למה שכתב כי היה "משרת משה", רצתה התורה לרמז לנו, כי כל דברי יהושע נבעו מתוך היותו תלמיד מסור של משה בהאמינו כל דרכי רבו לאמת גמורה, לכן בקש לכולאם.
לפ"ז גם הקושיות ו' וח' מתורצות – מבאר המכתב מאליהו [בח"ד]: ברם, אפשר לשאול על דרכו של הרב מתוך שני הנחות – או מתוך ביקורת הפסולה או מתוך בקשה להבין את דרכו של הרב ולרדת לסוף דעתו תוך ידיעה שדרכו היא אמת וזו הדרך הנכונה.
ואעפ"כ בדברי הקב"ה שאמר להם "מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה" מבינים אנו ששאלת מרים הינה מסוג השאלות הפסולות וע"כ נתבעה על לשון הרע ולקתה בצרעת.
ולפ"ז מובן מדוע נענשה דווקא היא ולא אהרון, משום שמרים שאלה כביקורת והיא התחילה בדבר, בשונה מאהרון ששמע לשון הרע, אך הוא עצמו התבונן לידע בדרכו של משה מתוך בקשה לידע דרכיו ולא כביקורת פסולה – מתוך אמונת חכמים כשרה.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – הקב"ה אמר על משה דווקא כאן שהוא "הענו מכל האדם"- היות ורצה לרמז, כי דרכיו של משה נכונות וישרות, שהרי גדול וענו הוא מכל האדם (וכדמצינו שענוה היא חלק מסימן הגדלות שבאדם לדעות צלולות), לכן לא היה להם לשאול ביקורת על דרכיו היות וודאי שכל דרכיו נכונות.
ככל התלמידי חכמים שכל דעותיהם ודרכיהם נכונות, שהרי הם אלה העומדים על האכסדרה ורואים למרחוק מה שאין אנו יכולים לראות, הם "עיני העדה" של כל עם ישראל.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5