——–
אלא שעדיין יש להבין, מדוע מידת הדין לא שככה אלא במעשה מסירותו של פינחס, והלא עדיין היו רבים בישראל שלא נכשלו בחטא זנות מואב, היכן זכותם של משה רבנו והזקנים וכל יתר הצדיקים שבעם ישראל, ומדוע לא היה בזכותם להגן על עם ישראל עד שהוצרך למעשה קנאותו של פינחס דוקא?
והתשובה, כאשר ישנו חילול הקדושה בעם ישראל ובפרט כשהוא באופן שיש בו חילול ה' גדול בפומבי כמעשה זימרי – לעיני העדה, הרי שאז ישנה סטיה גדולה מהסטנדרט לכיוון השלילי, ולכך כמו כן דרושה הפגנת קדושה שיש בה קידוש ה' גדול מעבר לסטנדרט, כדי שיהא בכוחה לכפר ולהחזיר את קידוש ה' לעומת מה שנתחלל, ובפרט כשכבר העונש והגזירה על החילול בתוקף עיצומו, מעשים סטנדרטיים אינם מספיקים לבטל את הגזירה, ובפרט כשהיא בתוקפה כמגיפה שהיתה בעם ישראל, שבאה מסיבת החילול ה' הגדול בעוון ע"ז וג"ע, לפי שבמעשים הסטנדרטיים יש בהם הרגל, שכן הורגלו כבר בתורה ומצוות, ואין כאן מעשה של מסירות נפש, אזי יש בכוחם לשמור ולהגן על עם ישראל כשהינו במצבו הקיים, אולם כשנעשה חילול ה' גדול בישראל ובשביל כך נגזרה עליהם גזירה, נצרך כדי לבטלה מעשה שיוצא מטבע ההרגל, רק מעשה חריג וקיצוני הוא זה שיש בכוחו להשיב חרון אף, כי מעתה נדרש מעשה המוכיח בפירסום את אמינותו של עם ישראל לאלוקיו.
וכמו כן נצרכת הקנאות באופן קיצוני דוקא, כדי לעורר ולהשיב את עם ישראל לדרך הישרה, ולכך נצרך מעשה חריג דוקא ולא מספיק מעשים המורגלים, שהרי עובדה, עם ישראל היה אז עם משה רבנו והזקנים, ובכל זאת העזו לקום ולחטוא בבנות מואב, הרי שלא הספיקה להם מרותם של משה והזקנים להטיל עליהם אימת שמים ולהחריד אותם בזעזוע ממעשה נורא כזה. ואילו כאשר בא פינחס, וקינא לה' במסירות נפש, החדיר עמוק בליבותם כמה חמור מעשה שכזה לזנות את בת אל נכר, עד כדי שראוי החוטא לעונש נורא זה להידקר בחרב, ובכך הוכיח להם חומר עוון זה, עד כדי שנפלה עליהם אימתה ופחד מיראת העונש, והרהור תשובה או לפחות הזעזוע שעלה בליבם ממעשה קנאות זה הוא שהשיב את החרון אף, ובזה עשה שלום בין הפילוג שהיה בעם בהסירו את המורדים והפושעים, ובעל כרחם של החוטאים השיבם לאמת, ובכך ישובו כולם לדעה אחת להתנזר מתועבת ה'.
ואפשר עוד להסביר לשלימות הענין בתועלת הקנאות של פינחס להשיב מחרון-אף, לטעם נוסף: במעשה חריג של קנאות לכבוד ה' מעל הטבע – במסירות נפש דוקא, בכך מהממים ומרעישים את זכויותיהם של ישראל, ומפילים את כל כח מידת הדין, שאינו נמנע מלקטרג אף על הזכאים שיש בישראל, שהרי כל ישראל עריבים זה לזה, וכשישראל חוטאים ישנה אשמה אף על הזכאים שבהם שלא פעלו מספיק לכך שלא יקרו בישראל חטאים שכאלה, ורק בהראות מעשה חריג של תוכחה כראוי כמעשה כזה של מסירות נפש, נשתק ונידם תוקף מידת הדין מלקטרג על ישראל, לפי שהתוכחה והקנאות נדרשת להיות בהתאם לגודל החטא.
הרי לנו מכאן לימוד נורא, כשעם ישראל חוטא לאלוקיו, נוצר קטרוג חלילה להאבידם ולהשמידם, הגם היות בהם גדולים וצדיקים, עם כל זה מידת הדין – שבטבעה למצות הדין ברשעים – רואה שיש מקום לתבוע ולהעניש, ועוד מוכח מכאן שלא מספיק במצב שכזה המצב הסטנדרטי של עובדי ה' לבטל את הגזירה, מידת הדין עדיין יוצאת מוצדקת במשפטה להאביד ולהשמיד. מה העצה היחידה שנותרה – לקום בקנאות לה' ולגדור פירצה במסירות נפש למעלה מהטבע – הפגנה של קידוש ה' לעומת הפגנה של חילול ה', ובכך לזעזע את ליבות עם ישראל להחרד לדבר ה' – מה שלא היה קודם על אף מציאות החסידים והצדיקים שבתוכם, כי המצב שקודם הקנאות עדיין נחשב למצב הטבעי, ואינו מספיק לעקור את מידת הדין אלא רק כשבא מצב לא טבעי – חריג, ואז בכח עוצמת קידוש ה' המופגנת במסירות נפש מתגברים על מידת הדין, היות שבכך לכל הפחות נוצר מצב של זעזוע בעם, שיש בו כדי להשיבם לדעה אחת שווה עם שומרי התורה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5