ב. "הבא ליטהר מסייעין אותו" זו הבטחה! – אכן באים אנו ליטהר, אולם סכנת הגאווה העלולה לבוא כתוצאה מהבטחה זו חוסמת בפנינו את ההצלחה

——– ובכך תתיישב תמיהה עצומה שמתמיהים בני אדם על מאמר חז"ל: "הבא ליטהר מסייעין אותו", וכן על מאמר חז"ל (שהש"ר פ"ה): "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם", ותמהים העולם היכן הבטחה זו, וכי בכל עמלנו ויגיענו עדיין לא פתחנו פתח כחודו של מחט, וכי בכל השתדלותינו עדיין איננו … להמשך קריאה

רנט. מצות צדוק המאזנים והמשקלים והמדות. – ספר החינוך

לצדק המאזנים והמשקלים והמדות ולישר אותם ולהשמר מאד בם, שנאמר (ויקרא יט לו) מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם. ולשון ספרא (קדושים ח ז) מאזני צדק, צדק את המאזנים יפה יפה, כלומר שתהיינה המאזנים מישרות. ויש בענין המאזנים כוונין גדולים שאפשר לעשות בהם כמה מיני שקרים, ידוע הדבר. אבני צדק, צדק … להמשך קריאה

יא. אף שרואים אנו שעיקר הפיתוי הוא לעריות ותאוות, בעצם תכלית כח הרע בזה הוא להפיל במינות

——– ומה שיש להוסיף הארה בזה, דלכאורה רואים אנו דעיקר הרשע והטומאה מתמקד בחלק התאוות ובמיוחד בעריות ולא במינות, ואם פסגת הטומאה היא המינות, הרי שעל כך היה צורך שנראה את עיקר המלחמה כהיום, ולכאורה על אמונה ועיקריה אין מי שנלחם אתנו. אולם בעצם אכן גם היום עיקר המלחמה היא על האמונה, ואף שכלפי חוץ … להמשך קריאה

אחיזת הציציות

——– מצוה לאחוז שתי הציציות שלפניו בקריאת שמע בידו השמאלית בין הקמיצה לזרת כנגד הלב. וטוב לכרוך הציציות סביב הקמיצה. ויש נוהגים לאחוז ארבע ציציות. (סימן כד סעי' ב, ה. וסימן סא סעיף כה. ה"ב א תכב. ב שצג) במדרש שוחר טוב על הפסוק (תהלים לה י): "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה, ה' מִי כָמוֹךָ": אמר דוד … להמשך קריאה

יב. השבת נצחית בסגולתה לתת כח חשק והתלהבות לשמירת כל התורה כולה

——– כאמור לעיל בחר ה' במצות השבת דוקא ליתן לנו אותה במתנה, וסגולתה היא כי ממנה נבוא באופן טבעי לכל התורה, ומתנה וסגולה זו היתה לשעתו ולדורות, והדברים מבוארים בדברי הרב "מכתב מאליהו". מביא הרב "מכתב מאליהו" דברי הספר "ראשית חכמה": "ומה שציוותה תורה 'קדושים תהיו כי קדוש אני', הכוונה שנתקדש ונמשיך עלינו בכל יום … להמשך קריאה

גמרא ברכות דף ל"ה ע"ב – חק לישראל

——– תָּנוּ רַבָּנָן (דברים יא) וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ יָכוֹל דְּבָרִים כִּכְתָבָן תַּלְמוּד לוֹמַר וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ הִנָּהֵג בָּהֵן מִנְהַג דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֶפְשָׁר אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה. וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה. וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה. וְזוֹרֶה … להמשך קריאה

הַאִם תֹּקֶף הַיְצָרִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם שָׁוֶה בְּכֻלָּם?

——– לֹא. כְּפִי גְּדֻלַּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאָדָם, כֵּן תַּקִּיף יִצְרוֹ יוֹתֵר לְהַפִּילוֹ וּלְהַכְשִׁילוֹ, וְאֵצֶל אָדָם גָּדוֹל – אַף חֵטְא קַל שֶׁלּוֹ חָמוּר יוֹתֵר מִכַּמָּה חֲטָאִים שֶׁל אֲחֵרִים. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד … להמשך קריאה

משנה דמאי פרק א – חק לישראל

——– א. הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי, הַשִּׁיתִין, וְהָרִימִין וְהָעֻזְרָדִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת שִׁקְמָה, וְנוֹבְלוֹת הַתְּמָרָה, וְהַגֻּפְנִין, וְהַנִּצְפָּה. וּבִיהוּדָה, הָאוֹג, וְהַחֹמֶץ שֶׁבִּיהוּדָה, וְהַכֻּסְבָּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִשֶּׁל דּוּפְרָה. כָּל הָרִימִין פְּטוּרִין, חוּץ מֵרִימֵי שִׁקְמוֹנָה. כָּל בְּנוֹת שִׁקְמָה פְּטוּרוֹת, חוּץ מִן הַמֻּסְטָפוֹת: (א) הקלין שבדמאי. שהקלו חכמים על הפירות הללו הנזכרים במתניתין שלא לעשרן דמאי, … להמשך קריאה

מטעמי המצוה – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– לכל אחת מן ההפרשות הנ"ל, נתנו חכמינו ז"ל סיבה וטעם: תרומה גדולה – החלק הראשון מן היבול ניתן לכוהנים. משרשי המצוה, כי העולם כולו להקב"ה, על כן ראוי לבעל השדה לזכור את בוראו על הברכה אשר ברכו, ושיפריש קצת ממנו לשמו ברוך הוא, ויתנהו למשרתיו שהם הכהנים העסוקים תמיד במלאכת שמים – טרם יגע … להמשך קריאה

רנח – כשיש מחלקת על האדם – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם יְכוֹלִין לְהַטּוֹת אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַפִּילוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אִם לֹא אָדָם גָּדוֹל מְאֹד שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִזֶּה, כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהִתְפָּאֵר "רַבִּים רוֹדְפַי וְצָרָי" וְאַף-עַל-פִּי-כֵן "מֵעֵדוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי" (תְּהִלִּים קי"ט קנז): לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים. … להמשך קריאה

נסך – ספר פלא יועץ

חמר אסור יין נסך מפרש בפוסקים, ובפרט בספר "יין המשמר" מביא כמה חרמים ושמתות ואלות מכמה רבנים גאוני עולם על זה, תסמר שערת אנוש. והן בעוון בערי אדום רבה המכשלה, מחמת שיש להם משרתים בבית גוים וגויות, ואי אפשר לנצל ממגע ידם ומהיות היין נעלם מן העין, וגם יש שעושים יין בכפרים רחוקים ומרבים לעשות, … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות מ-ש

——– [במדבר פרק-ג-נ]&nbsp מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וָאֶלֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: [דברים פרק-ד-לו]&nbsp מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: [שמואל ב פרק-כב-יג]&nbsp מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ: [ירמיה פרק-ד-כט]&nbsp מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים … להמשך קריאה

סימן שלא – דני מילה בשבת – ערוך השולחן

——– א כבר נתבאר ביורה דעה סימן רס"ו דמילה בזמנה דוחה שבת, ושלא בזמנה אינה דוחה שבת, ובארנו שם בסעיף כ"ה דמילה הותרה בשבת ולא דחויה ע"ש. ועושים כל צרכי מילה בשבת: מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליו כמון השחוק מערב שבת, ונתבאר שם דאין חילוק בין מוהל אחד להרבה מוהלים, ושלכתחלה יכולים גם בשבת למול … להמשך קריאה

יב. העריות הוא שוחד המעוור עיני חכמים לאופן ע"ז השפל והמטומטם ביותר

——– ויש להתבונן ביותר, לאיזה אופן של ע"ז הגיעו עם ישראל ע"י חטא העריות – ע"ז של פעור, שהרי מה מהותה של ע"ז זו? אומרת הגמרא: "אוכלין תרדין ומתריזין כנגדה". ומעשה באחד שהתריז וקינח בחוטמה והיללוהו וקילסוהו על כך. ויש להבין מהי הטיפת היגיון שבע"ז זו? מסביר הגאון הגר"ח שמולאביץ זצ"ל, האידיאל שבע"ז זו הוא … להמשך קריאה

רנט – כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו – קיצור ליקוטי מוהר"ן

כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְוַדֶּה וּמִתְחָרֵט עַל גֹּדֶל הַפְּגָמִים שֶׁעָשָׂה, אָז גַּם הַשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ מְפָרֶשֶׁת לְפָנָיו שִׂיחָתָהּ וְצַעֲרָהּ, כִּי כָּל פְּגָם וּפְגָם שֶׁפָּגַם בְּנִשְׁמָתוֹ פָּגַם אֶצְלָהּ גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל, וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים: לזכות נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל … להמשך קריאה

עֲלִיָּה לָרֶגֶל

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– הֵן אֱמֶת שֶׁעִקַּר מִצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל הָיְתָה בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ מְבִיאִים קָרְבָּנוֹת לְהַקְרִיבָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם, גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה מִצְוָה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְלַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי, מִפְּנֵי שֶׁקְּדֻשָּׁתָן קַיֶּמֶת לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ט ג): "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים". וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שיר השירים … להמשך קריאה

זוהר ויקרא דף מ"ו ע"ב – חק לישראל

——– תַּנְיָא בְּאַרְבַּע תְּקוּפִין דְּשַׁתָּא קלא אִתְפְּסִיק וְדִינִין מִתְעָרִין וּתְשׁוּבָה תַּלְיָא עַד דְּאִתְתַּקַּן. וְכַד דִּינִין מִתְעָרִין קָלָא נָפִיק וְאַרְבְּעָא זִוּוּיִין (ס"א מְנִין) דְּעָלְמָא סָלְקִין וְנָחֲתִין כָּרוֹזָא קָרֵי וְלֵית מָאן דְּיַשְׁגַּח וְיִתְעָר וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין אִם יְתוּבוּן יְתוּב וְאִי לָאו כֹּלָּא (ס"א קָלָא) אִתְפַּסַק וְדִינִין אִתְעֲבִידוּ וּכְדֵין אִתְקְּרֵי וַיִּתְעַצֵב וַיִּתְעַצֵב בְּבָתֵּי בְּרָאי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה … להמשך קריאה

ג. משה רבנו שהיו לו כלים של ענווה שלא היה כמותו בעולם – לכך זכה לגילויים שלא זכה להם אדם מעולם

——– ולכן משה רבינו זכה למדריגות נשגבות שלא קם ולא יקום כמותו, אם זה בנבואה שלא קם כמותו, ואם זה בהשגה בתורה, שהרי כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש בתורה נתגלה למשה רבנו, וא"כ היש גאון כמותו בתורה, וכ"ז למה? מכיון ש"האיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", מדגישה התורה לומר לנו, … להמשך קריאה

עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– מַטְּרַת חֹל הַמּוֹעֵד – אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מָמָל: אִלּוּ הָיָה מִי שֶׁיִּצְטָרֵף עִמִּי, הָיִיתִי מַתִּיר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כִּי כָּל הַטַּעַם שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אֲבָל הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים. וּמִכָּאן נִרְאֶה, שֶׁאִסּוּר שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ בְּחֹל הַמּוֹעֵד חָמוּר יוֹתֵר מֵעֲשִׂיַּת מְלָאכָה … להמשך קריאה

רס. שלא לקלל אב ואם. – ספר החינוך

שלא לקלל אב ואם, שנאמר (ויקרא כ ט) איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו וגו'. והאמת שעקר האזהרה בקללת אב ואם אינה מן המקרא, כי בכאן לא יזכיר רק הענש במקלל, וכן מה שכתוב בסדר משפטים (שמות כא יז) ומקלל אביו ואמו מות יומת. שם גם כן לא דבר אלא בענש, וזהו שאמרו … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות מ-ת

——– [בראשית פרק-ו-כ]&nbsp מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת: [בראשית פרק-כט-כז]&nbsp מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת: [בראשית פרק-מט-לב]&nbsp מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ מֵאֵת בְּנֵי חֵת: [שמות פרק-כא-יב]&nbsp מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת: [שמות פרק-לה-לה]&nbsp מִלֵּא … להמשך קריאה

שאלה רמח: מי שעדיין לא התפלל ולא קרא קריאת שמע, ושכח והתחיל לאכול אחר צאת הכוכבים, כיצד ינהג.

——– תשובה: מפסיק אכילתו וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה, וגומר סעודתו ואח"כ קורא אותה בברכותיה ומתפלל. כתב מרן (סימן רלה סעי' ב) אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית ואם התחיל לאכול אחר שהגיע זמנה מפסיק וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה וגומר סעודתו ואחר כך קורא אותה בברכותיה ומתפלל. (וכתב הרמ"א … להמשך קריאה

תפלת שחרית

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– זמן התפלה – בגמרא (פסחים ו ע"א) למדנו ממשה רבנו שצריכים להתכונן וללמוד את הלכות הפסח, שלושים יום קודם הפסח. נמצא שביום פורים שהוא יום השלושים שקודם הפסח, יש להתחיל בלימוד הלכות פסח. וכבר דרשו חז"ל (מגילה טז ע"ב): "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אורה זו תורה". (קפא) וסיפר … להמשך קריאה

ו. קול ה' חוצב להבות אש – תפארת ישראל

——– (מכתב מתוך ספר שבט הלוי אבן העזר סימן קס חלק ד להרה"ג שמואל וואזנר שליט"א) כבוד הועד "התעוררות לשמירה בעניני קדשה". כבוד הרב הותיק וכו' לארך ימים טובים בעיר הגדולה: אחרי דרישת שלומו הטוב ושלום תורתו באהבה. זה כמה ימים שקבלתי מכתבכם. הנה באמת קשה מאד לכתב בדברים האלה, כי מי יאמר זכיתי לבי … להמשך קריאה

ב – ספורים מדהימים מהנהגת הכרת הטוב של גדולי ישראל (מספר "מורשת אבות")

——– בנו של רבי שלום איזן מירושלים הגיע למצוות. הוא סר להזמין ל"קידוש" בשבת את רבי איסר זלמן מלצר. הנימוס חייב זאת, אף הכרת הטובה, אבל הוא לא העלה בדעתו שהגאון הישיש והחלש יוכל לבוא רגלי ממרחק כה רב. ה"קידוש" היה בעיצומו, גדולי ירושלים השתתפו בשמחה, בראשם הגאון מטשבין, שלאחר שטיפס במעלה המדרגות התלולות קרוב … להמשך קריאה

סימן רמ – איך יתנהג האדם בתשמיש מטתו – שולחן עורך אורח חיים (עם נושאי כלים)

סימן רמ – איך יתנהג האדם בתשמיש מטתו א אִם הָיָה נָשׂוּי, לֹא יְהֵא רָגִיל בְּיוֹתֵר עִם אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא בָּעוֹנָה הָאֲמוּרָה א בַּתּוֹרָה. ב הַטַּיָּלִים, שֶׁפַּרְנָסָתָן מְצוּיָה לָהֶם וְאֵין פּוֹרְעִין מַס, עוֹנָתָן בְּכָל יוֹם; הַפּוֹעֲלִים שֶׁעוֹשִׂים מְלָאכָה בְּעִיר אַחֶרֶת וְלָנִין בְּכָל לַיְלָה בְּבָתֵּיהֶם, פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ; וְאִם עוֹשִׂים מְלָאכָה בְּעִירָם, פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ; הָחַמָּרִים, אַחַת בְּשָׁבוּעַ; … להמשך קריאה

דילוג לתוכן