——–
א. והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע את ראש האשה וכו' (ה.יח)
יש להבין, מדוע דווקא הכהן צריך לפרוע ראש האשה ולנוולה בעצמו. מדוע בעלה של האישה, או אישה אחרת אינם עושים פעולה זו, דתהוי צניעות טפי?
ב. והעמיד הכהן את האשה לפני ה' וכו' (ה.יח)
איתא בסוטה (ז:) – וכל הרוצה לראות, בא לראות. חוץ מעבדיה ושפחותיה, מפני שלבה גס בהן.
ויל"ע, כיצד מתירים אף ל"אנשים" לראות בניוול האישה תוך ראיית מראות פריצות?
ג. עוד יש לידע, מדוע מעמד פרוץ זה נעשה "לפני ה'"- ולא מחוץ לביהמ"ק?
ד. וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים (ה.כג)
איתא בחולין (קמ"א.) גדול שלום שבין איש לאשתו, שהרי אמרה התורה: שמו של הקדוש ברוך הוא שנכתב בקדושה ימחה על המים.
צ"ע, מה העניין שלצורך שלום בית בין איש לאשתו, מוחים את שם ה' על המים?
ה. איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' (ו.ב)
פירש רש"י – למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
ויל"ע, הרי מצוות רבות נעשות ע"י היין כקידוש, הבדלה וכדו'. א"כ כיצד מתירה התורה לאותו נזיר להזיר עצמו מן היין ואף "נזר אלוקיו על ראשו"?
ו. עוד יש לתמוה, מה שייכות ישנה בין הנזיר, לבין הסוטה עד "שכל הרואה סוטה וכו'" הנלמד מתוך סמיכות הפרשיות?
ז. כי נזר אלקיו על ראשו (ו.ז)
איתא בנדרים (י.) ר' אלעזר הקפר ברבי אומר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין.
ויש להבין, הרי אם הנזיר "חוטא" הוא, כיצד זוכה הוא למעלת "נזר אלקיו על ראשו" ומתירתו התורה להיות נזיר?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (דברים ב' פר' ברכה. מאמרים) בעניין כוונת המעשים. וז"ל – וסוד זה הנה בכל מעשה ומעשה מן המצוות, כי באותה פעולה גופא תהיה בה שתי בחינות, אחת רמה ונשאה בתכלית, והאחרת רעה ושפלה בתכלית.
וסוד הזיכוך שבדברים הוא דוקא בכוונת המעשים, דוקא בתורה לשמה, כל הלומד תורה לשמה וכו' ומרחקתו מן החטא שבכל דבר ודבר, ומקרבתו לידי זכות הנמצא באותו דבר. וכו'.
יוכבד ומרים קראתם התורה (שמות א.טו) בשמות שפרה ופועה, וברש"י שם, פועה זו מרים ונקראה פועה ע"ש שפועה ומדברת והוגה לולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה, הנה מבהיל זה מאוד, כי ממעשה משחק עם תינוק, מהגיית "פו" "פו" לתינוק, מגיעים לשם בתורה, ונהיה זאת לתורה הקדושה. אנחנו כשמשחקים עם תינוק הלא מתביישים בדבר ומטמינים עצמנו ע"ז בחדרי חדרים.
האומנם כן, אצלנו זה ודאי חרפה היא לנו, כי תחת לאחוז בבחינת הטוב שבפעולה, פעולה של תורה הקדושה והטהורה, הנה אנחנו אוחזים ועושים הפעולה בבחינתה הרעה. אצלנו כל המעשה אמנם זה רק מעשה צחוק והוללות, וזה חרפה היא לנו ודאי!. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי כל המעשים הולכים אחר כוונתם. כל מעשה, אף מעשה הנחשב בבחינת פעולת חרפה – בכוונת המעשה לבחינת הטוב שבפעולה, זוכה האדם שתחשב לו פעולה זו כמעשה של תורה קדושה וטהורה.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א', ב' וג' מתורצות – מעמד הסוטה לפני ה' הנעשה לעיני כל, עושה הכהן בעצמו, פורע, מגלה ומנוול את האשה. ולא ע"י בעלה, או ע"י אישה אחרת – כי אין זה מעשה חרפה כלל. להיפך, בכוונתו הטהורה לגלות את הספק ערווה אשר לפניו, מקדש ומטהר הכהן את כל פעולתו, וממילא נחשב שעושה הוא מעשה קדוש וטהור.
אף נעשה המעשה לעיני כל, ואף הגברים יכולים לראות המעמד. מפני שראיית פריצות יכולה להיות מעשה קדוש וטהור אם נעשית היא בכוונה טהורה לבחינת הטוב.
לכן אף נעשה המעמד בתוך ביהמ"ק – "לפני ה'", היות ועשיית פעולת בירור ספק הסוטה הנעשה לבחינת הטוב, כולו מעשה קדוש כהקרבת הקורבנות אשר במקומם נעשה מעמד הסוטה.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – רצה הקב"ה ללמדנו, כי אפשר למחות ולמחוק את שמו, אך בכל זאת מעשה זה יחשב מעשה קדוש וראוי לפני ה'. כי אם יעשה האדם המעשה לבחינת הטוב [כפי שנמחים המים למען עשיית שלום בית], כל המעשה מתקדש ומיטהר.
ולפ"ז גם הקושיות ה', ו' וז' מתורצות – נדר הנזיר אומנם נראה על פניו כמעשה חטא "לפי שציער עצמו מן היין. אך מ"מ היות ומתכוון הוא בעשיית פעולתו לבחינת הטוב – להזיר עצמו מן היין לשם ה', מקדש ומטהר הוא פעולתו, להיות מעשה מצווה, עד שזוכה להגיע למעלת "נזר אלוקיו על ראשו".
מעשה זה של "נזירות", זהה לפעולת מעמד הסוטה – שניהם נראים כפעולות פסולות, אך כוונתן לשם ה' מטהרתן ומקדשתן להיות פעולות מצוה טהורות. לזה "נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5