הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ה' יסודי התורה פ"ה פ"ו א. וְכֵן אִם דִּקְדֵק הֶחָכָם עַל עַצְמוֹ וְהָיָה דִבּוּרוֹ בְנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת. וְדַעְתּוֹ מְעוּרֶבֶת עִמָּהֶם וּמְקַבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְנֶעְלָב מֵהֶם וְאֵינוֹ עוֹלְבָם. מְכַבֵּד לָהֶן וַאֲפִילוּ לְמַקִּילִין לוֹ וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יַרְבֶּה בַּאֲרִיחוּת עַמֵּי הָאָרֶץ וִישִׁיבָתָן וְלֹא יֵרָאֶה תָּמִיד אֶלָּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה עָטוּף בַּצִיצִית מוּכְתָּר בַּתְּפִילִּין וְעוֹשֶׂה … להמשך קריאה

חיוב מאה ברכות

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד. ——– כתב מרן השלחן ערוך (סימן מו ס"ג): "חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות". וגם הנשים חייבות בזה. { וכן פסקו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל ועוד. (ה"ע א ט)} ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים לזכות הרב המחבר האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה

א – "והאיש משה ענו" סיפור

——– בהיותו מהלך פעם ברחוב, שמע רבי משה פיינשטיין קול קורא: "משה משה! " בהביטו סביב, ראה כי זהו קולו של מכר, אשר ישב ליד הגה מכוניתו. מבלי להניד עפעף, נגש רבי משה אל המכונית. האיש הבין שרבי משה חשב שהקריאה היתה מכוונת אליו והסמיק מרב מבוכה. הוא אמר: "תוך כדי נהיגה הבחנתי בבני משה, … להמשך קריאה

ח. לדעת רשב"י שחטאם של ישראל ושל דוד היה על מנת להורות תשובה, מדוע אם כן נתבעו ונענשו על כך?

——– ומה שיש עדיין לתמוה, דלפי רשב"י שחטאם היה על מנת להורות תשובה, מדוע אם כן נתבעו על עוונם כחוטאים גמורים גם עם ישראל בעגל וגם דוד המלך בחטא בת שבע? ונראה לבאר זאת בהקדים לומר, דיש מושג עקירת הרע ויש מושג כפיית הרע, בגדר אנוש לכפות הרע והרצון תחת ציווי ה', אולם עקירת הרע … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק פ"ט א. הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו אוֹ שַׂעֲרוֹ אוֹ שְׂפָמוֹ אוֹ זְקָנוֹ הֲרי זֶה תוֹלְדָת גּוֹזֵז וְחַיָּיב וְהוּא שֶׁיִּטּוֹל בַכֶּלִי אֲבָל אִם נְטָלָן בְּיָדוֹ בֵין לוֹ בֵין לְאַחֵר פָּטוּר. וְכֵן הַחוֹתֵּךְ יַבֶּלֶת מִגּוּפוֹ בֵין בְּיָד בֵּין בַּכֶּלִי פָּטוּר בֵּין לוֹ בֵּין לְאַחֵר וּמוּתָר לַחְתּוֹךְ יַבֶּלֶת בַּמִּקדָּשׁ בְּיָד אֲבָל לֹא בַכֶּלִי וְאִם הָיְתָה … להמשך קריאה

סימן שכג – דיני טבילת כלים, והדחתן, וליטול פירות מחנוני בצד היתר – ערוך השולחן

——– א דבר ידוע שמקח וממכר אסור בשבת ויום טוב, בין שמוכר בפיו ממש או שנותן לו חפץ דרך מכירה, והיינו שמושכו להחפץ בשבת. ונראה אף אם עשו המקח מערב שבת ונתן מעות ומושך החפץ בשבת – גם כן אסור, כיון דעיקר הקנין הוא המשיכה, ואפילו לא דיברו כלום. ואין חילוק בענייני מקח וממכר בין … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם ח' שבת פ"ז א. אֶחָד הָעוֹשֶׂה אַב מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת אוֹ תוֹלְדָה מִן הַתּוֹלָדוֹת בְּמֵזִיד חַיָּיב כָּרֵת. וְאִם בָּאוּ עֵדִים נִסְקַל בְּשׁוֹגֵג חַיָּיב חַטָּאת קְבוּעָה. אִם כֵּן מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין הָאָבוֹת וְהַתּוֹלָדוֹת אֵין בֵּינֵיהֶן הֶפְרֵשׁ אֶלָּא לְעִנְיַן הַקָּרְבָּן בִּלְבָד. שֶׁהָעוֹשֶׂה בְּשׁוֹגֵג אִם עָשָׂה אָבוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָּיב חַטָּאת אַחַת עַל כָּל אָב … להמשך קריאה

הלכה פסוקה – חק לישראל

——– הרמב"ם הלכות שבת פרק י א. הַפּוֹתֵל חֲבָלִים מִן הַהוּצִין וּמִן הַחִילָף אוֹ מִחוּטֵי צֶמֶר אוֹ מִחוּטֵי פִּשְׁתָּן אוֹ חוּטֵי שֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זֶה תּוֹלָדַת קוֹשֵׁר וְחַיָּב. וְשִׁעוּרוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד הַחֶבֶל בִּפְתִילָתוֹ בְּלֹא קְשִׁירָה שֶׁנִּמְצֵאת מְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֵן הַמַּפְרִיד אֶת הַפְּתִיל הֲרֵי זֶה תּוֹלָדַת מַתִּיר וְחַיָּב וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְקַלְקֵל בִּלְבַד וְשִׁעוּרוֹ כְּשִׁעוּר … להמשך קריאה

נטילת ידים – ספר פלא יועץ

נטילת ידים היא מצוה דרבנן ורבים מעמי הארץ מקלין בה, יש שאין נוטלים כלל ואוכלים בלי נטילת ידים, ויש שאין נוטלים, אלא ראשי אצבעות, או שאין נוטלין אלא מצד אחד של יד, כאשר אין נזהרים להפך הידים לכל צד, וכן כמה דינים שמעכבים הנטילה, כגון הטבעות, ומים שנעשה בהם מלאכה, וכח גברא, ונגיעת היד שנוטל … להמשך קריאה

סעי' ג' – העבירו צואה לפניו, אסור לקרות כנגדה. ופי חזיר כגרף של רעי. – ספר מנחת שי

——– בגמ' כה. נחלקו אביי ורבא אם מותר לקרוא נגד צואה עוברת כגון שמעבירים לפני אדם גרף של רעי, אביי אמר מותר ורבא אוסר והלכה כרבא שאסור. ועוד אמר רב פפא שם שפי חזיר אפילו שעולה מהנהר דינו כצואה עוברת. וכתב ה"ר יונה כלומר שאין הרחיצה מועילה לו דכיון שדרכו ללכלך פיו כל היום מצואתו … להמשך קריאה

שיחות הר״ן רנז – ספר שיחות הר"ן (הרבי נחמן)

אָמַר: שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁחָטָא הָאָדָם. וְאָמַר (תְּהִלִּים לד): "עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים", הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים יֵשׁ לָהֶם עֵינֵי ה'. וְזֶהוּ "עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים", שֶׁעֵינֵי ה' הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הֵם יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינֵי ה' וְלָדַעַת כָּל מַה שֶּׁעָבַר הָאָדָם. וּלְכַמָּה בְּנֵי אָדָם גִּלָּה וְאָמַר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָבְרוּ. לכבוד נשמת רבנו נחמן … להמשך קריאה

שאלה כז – הַאִם תְּפִלָּה מוֹעִילָה לְאַחַר גְּזַר דִּין?

——– תשובה בהחלט כן, כפי שהיה עם חזקיהו שקיבל נבואה מישעיה שימות, ובתפילתו ותחינתו חי עוד 15 שנים, בקבלתו המפורסמת: "כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים". כמו כן האמהות עקרות היו, ונשתנה עליהם הטבע מכח התפילה. ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים … להמשך קריאה

המתיסר, נִרְאֶה כְּעָזוּב וְשָׁכוּחַ מֵהַשְׁגָּחָתוֹ ית', וְהָעֻבְדָּא שֶׁהִנּוֹ סוֹבֵל, מַה בֶּאֱמֶת מִדַּת הַהַשְׁגָּחָה עַל הַמִּתְיַסֵּר?

——– וּכְמוֹ כֵן מַהִי הִתְיַחֲסוּת הַהַשְׁגָּחָה עַל הַבַּעַל תשובה לְעֻמַּת הַצַּדִּיק? בספר "נתיבות שלום" מבאר בכמה מקומות, שהשגחת הבורא מבחינה מסוימת הינה פרטית ביותר על המתיסר יותר ממי שאינו מתיסר, והוא כמשל בן החולה והפגוע, שהשגחת הוריו עליו יותר משל הבן הבריא שנושא את עצמו, ולענ"ד הוא ביאור הפסוק "ותאמר ציון עזבני ה', וה' שכחני", … להמשך קריאה

פֶּרֶק שְׁלִישִׁי [קפג] – ספר מנורת המאור עם פירוש

דָּבָר בָּרוּר וְיָדוּעַ, כִּי כְפִי מָזוֹן כָּל דָּבָר כֵּן יִהְיֶה הַגּוּף הַנִּזּוֹן, וּלְפִיכָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֵם עַל בְּנֵי נֹחַ, הִתִּיר לָהֶם בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְדָגִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִיצִירַת אָדָם עַד אוֹתוֹ זְמָן; אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי מְזוֹן הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ, כְּמוֹ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים, לֹא יִהְיֶה … להמשך קריאה

כיצד פדיון נטע רבעי? – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– אחר שלוקט את הפירות מהאילן, לוקח מטבע השוה קצת יותר מפרוטה, ומברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ, עַל פִּדְיוֹן רְבָעַי. ואומר: "כָּל הַפֵּירוֹת הַלַּלוּ הֵם וְחוּמְשָׁם מְחוּלָלִים עַל פְּרוּטָה וָרֶבַע זוֹ". [ויש נהגו לכפול נוסח זה שלוש פעמים לחיזוק הדבר, אך אין זה מעכב כלל.] ולאחר מכן מותרים הפירות … להמשך קריאה

זוהר יתרו דף פ"ח ע"ב – חק לישראל

——– אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי כָּךְ הוּא. וָוי לֵיהּ לְבַר נַשׁ דְּלָא אַשְׁלִים חֶדְוָותָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וּמָאן חֶדְוָותָא דִילֵיהּ. אִלֵּין תְּלַת סְעוּדָתֵי מְהֵימְנוּתָא. סְעוּדְתֵי דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּלִילָן בְּהוּ וְכֻלְּהוּ חֵידוּ עַל חֵידוּ מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימוּתָא מִכָּל סִטְרוֹי. תָּאנָא בַּהֲדֵין יוֹמָא מִתְעַטְּרָן אַבָּהָן וְכָל בְּנִין יַנְקִין מַה דְּלַאו הָכִי בְּכָל שְׁאַר חַגִּין וְזִמְנִין. בַּהֲדֵין יוֹמָא חַיָּיבַיָּא … להמשך קריאה

ה. הצורך בב' נימוקים למצות השבת

——– במצות האמונה נצטווינו ב' ציוויים הכלולים בפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך": א – "כי ה' הוא האלקים", ב – "אין עוד מלבדו". ציווי א' באורו: להכיר ולידע כי ה' הוא האלקים – הוא הבעלים של העולם, כיון שהוא בראו וחידשו יש מאין. וכשעלה ברצונו לברוא עולמו, בששת ימים בראו, במאמרו בלבד אמר – … להמשך קריאה

ספק רביעית או חמישית – מצוות הארץ: בהלכה ובאגדה

——– שכח את יום הנטיעה, ומסופק הוא אם פירות אלו משנה רביעית או חמישית, יפדם מספק בלי ברכה, ויפריש גם תרומות ומעשרות מספק בלי ברכה. (תרצה) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה

נבלות הפה – ספר פלא יועץ

נבלות הפה ידוע חמר שבו עד שאמרו (שבת לג, א) שכל המנבל את פיו אפלו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה, בר מנן. וכתיב (ישעיה ט טז) על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת אלמנתיו לא ירחם. כי וכל פה דבר נבלה וכו'. ואמרו (שבת לג, א) שמעמיקין לו … להמשך קריאה

עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהִתְיַחֵס בַּשִּׁדּוּךְ לְחִיצוֹנִיּוּת, שֶׁפְּעָמִים וְהִנָּהּ פְּנִימִיּוּת נִפְלָאָה בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ כ"כ נָאֶה?

——– ללא ספק שהפנימיות היא העיקר שהם המידות הטובות ויראת שמים, אלא שאין לאדם ליקח הצעה בחיצוניות כזו שיודע שלא יוכל לסבול אותה ודחויה תהא אצלו, ואין לו להיות גבור לרגע ולסמוך על עצמו בזה, וכלל גדול בידינו שאין לאדם להביא עצמו לידי נסיון. אולם מה שכן, אסון הוא להתפשר על הפנימיות מפני חיצוניות נאה, … להמשך קריאה

בגדים נאים

לדעת הרב עובדיה זיע"א ——– בליל פורים יבוא לבית הכנסת בבגדים נאים של יום טוב, לכבוד היום הקדוש והחשוב הזה, ולא כאותם הבאים עם בגדי חול. וכבר הפליגו חז"ל בשבח יום פורים, עד שאמרו שיום הכיפורים מעלתו כיום פורים. (צט. ועיין תיקוני הזוהר נז ע"ב) ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר … להמשך קריאה

תּוֹרָה דִּילֵיהּ – דובב שפתי ישנים

——– ל"ז, א': וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י : *(((מדרש רבה שמות פרק נ'.))) לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַמְּלָאכָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר חֲכָמִים, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁעַל יְדֵי יְגִיעָה אֲמִתִּית בַּדָּבָר, זוֹכִים שֶׁיִּקָּרֵא הַדָּבָר עַל שְׁמוֹ. וְכָךְ הִסְבִּירוּ *(((רבא במסכת עבודה זרה … להמשך קריאה

פסוק ראשון

——– בפסוק ראשון, יתן יד ימין על עיניו, כדי שלא יסתכל בדבר אחר שימנעהו מלכוון. ובעל משקפיים, אינו צריך להסירם כשנותן היד על עיניו. (ד תקלב, תקלו) יקרא בפיסוק זה, ויכוון פירוש המילים: "שמע ישראל" – הָבֵן עם ישראל. "ה' אלוקינו" – אדון הכל היה הווה ויהיה, שהוא יכול הכל ומולך עלינו, "ה' אחד" – … להמשך קריאה

רנא – על ידי מלחמות הינו מחלקת – קיצור ליקוטי מוהר"ן

א עַל-יְדֵי מַחֲלֹקֶת, עַל-יְדֵי זֶה נוֹפְלִין מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁהֵם מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירות עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, וְהַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁיִּשְׁתֹּק וְיִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה': ב אִישׁ אֱמֶת שֶׁעוֹשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ כְּמוֹ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, וְאֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל, כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם צַד שֶׁקֶר לַעֲשׂוֹת חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה תְּנוּעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁבִיל בְּנֵי … להמשך קריאה

פסוק המתחיל ומסתיים באות מ-ס

——– [תהילים פרק-עו-ז]&nbsp מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס: [משלי פרק-י-יא]&nbsp מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: [משלי פרק-יג-ב]&nbsp מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס: [איוב פרק-כ-יח]&nbsp מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹס: ——– לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד … להמשך קריאה

מוסר – חק לישראל

——– מספר חסידים סימן צ"ד צ"ה הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל (איוב יג) יָשִׂים אָדָם אֶל לִבּוֹ וְיִקַּח מִן הַפָּרָשִׁים מְשָׁל הַהוֹלְכִים לַמִּלְחָמָה לְהַרְאוֹת גְבוּרָתָם בְּמִצְוַת אֲדוֹנֵיהֶם וְלֹא יָנוּסוּ מִפְּנֵי חֶרֶב וְנִפְצָעִים וְנֶהֱרָגִים. וְכָל זֶה אֵינוֹ רַק מִן הַכְּלִימָה כִּי תֵחָשֵׁב כְּלִימָה אִם יָנוּסוּ וּבְמוֹתָם בַּמִּלְחָמָה לֹא יְקַבְּלוּ שָׂכָר מֵאֲדוֹנֵיהֶם אֲנַחְנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן