שבת הארץ, פתח דבר ד׳: המשך ברור דברים, בבאור הברייתות דתורת־כהנים וספרי וישוב דברי בעל העיטור מתוך כך וסתם סוגית הגמרא כרבי

א המשך ברור דברים, בבאור הברייתות דתורת־כהנים וספרי וישוב דברי בעל העיטור מתוך כך וסתם סוגית הגמרא כרביוהנה הברייתא דתורת־כהנים הנזכרת לעיל בפרש"י בסוגיאן דגיטין, – זה לשונה: מנין עשה שביעית אע"פ שאין יובל? ת"ל: 'והיו לך ימי שבע שבתות השנים', ומנין עשה יובל אע"פ שאין שביעית ת"ל: 'לתשע וארבעים שנה', – דברי רבי יהודה. … להמשך קריאה

שבת הארץ, פתח דבר ג׳: המשך: בירור סוגיות הירושלמי בזה

א המשך: בירור סוגיות הירושלמי בזהוכך מתבאר מתוך כמה סוגיות בירושלמי, שמפורש שם בסתם באין חולק, ששביעית בזה"ז היא מדבריהם, כמו שאמרנו, שבאמת הי' זה בכלל דבר מוסכם ששביעית בזה"ז היא מדרבנן, אלא שבא רבי ולימד ע"ז דרשא דקרא, שעפ"ז, מכיון שיש עיקר בתורה על פטור של שביעית בזמן הזה, יש יותר מקום לנטות בו … להמשך קריאה

שבת הארץ, פתח דבר ב׳: שיטת רש"י בהכרעה מהירושלמי

א שיטת רש"י בהכרעה מהירושלמיהרי נתברר לשיטת התוספות, דקיי"ל דשביעית בזמן הזה דרבנן. אך לשיטת רש"י אין בדבר הכרע, משום שהוא פירש דרבא קאי נמי לשנויי הפירכא "דמי איכא מידי דמדאורייתא משמטא" משום הפקר ב"ד; וגם לרש"י לא מכרעא מילתא וי"ל דלדינא לא פליג רבא אאביי. – ובסמוך יתבאר שגם הראב"ד פירש כרש"י, ומ"מ פסק … להמשך קריאה

שבת הארץ, פתח דבר א׳: משמעות סוגית הגמרא, שהלכה פסוקה כרבי ששביעית בזמן הזה דרבנן

א משמעות סוגית הגמרא, שהלכה פסוקה כרבי ששביעית בזמן הזה דרבנןפשטם של דברי הסוגיא דמו"ק (ב' ע"ב) מורה, שעל דברי רבי, שאומר: "בשתי שמטות הכתוב מדבר, אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים, – בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים" – אין על זה שום מחלוקת, … להמשך קריאה

שבת הארץ, וזאת למודעי

א כל הדברים, אשר הרציתי ב"מבוא" להמליץ על אחינו יושבי אדמת קדשנו ת"ו הסומכים על ההיתר הנהוג משמטות שעברו, ע"פ הוראת חכמים שמצאו את הדבר נכון להורות בו הלכה למעשה להוראת שעה, לא באו כי־אם להודיע שלא להשוות את העובדים הללו – העושים את מעשיהם ע"פ הוראה מסודרת – לעוברי חק תוה"ק חלילה. וכן למען … להמשך קריאה

שבת הארץ, הקדמה

א רָאשֵׁי־פְּרָקִים עַל עֵרֶךְ הַשְּׁמִטָּה וְהַיּוֹבֵל בְּחַיֵּי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִתְחִיַּת הָאֻמָּה, הָאָרֶץ וְהַתּוֹרָה, בְּאוֹר ד', חֵי הָעוֹלָמִים ב וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ (שמואל ב', ז' כ"ג) ג גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, וַדַּאי בָּאָרֶץ הֵם גּוֹי אֶחָד, עִמָּהּ אִקְּרוּן אֶחָד וְלֹא אִינוּן בִּלְחוֹדַייהוּ. (זהר ויקרא צ"ג ב') ד הַשְּׁמִטָּה וְהַיּוֹבֵל בַּזְּמַנִּים, מִתְיַחֲסִים זֶה לָזֶה, כְּמוֹ … להמשך קריאה

שער המים הקצר י״א

א המעיין מטהר בכל שהוא, ומטהר אפילו רבו עליו מים השאובין, ומטהר אפילו נשתנו מראיו, מה שאין במקוה שנפסל באחד מאלו כמו שבארנו, בכל שהוא כיצד אפילו לא היה בו מ' סאה, אחד כלים ואחד אדם טובלין ומטבילין בו, במה דברים אמורים בזמן שכל גוף הטובל עולה בהן בבת אחת, לא עולה בהן כל גופו … להמשך קריאה

שער המים הקצר י׳

א מכשירין את המקוואות זה על ידי זה בין שאוב על ידי שאינו שאוב, בין חסר על ידי השלם, כיצד מקוה שנעשה על ידי שאיבה פסול, אם יש מקוה שלם מים [כשרין] סלון … ומשיקן ונטהר השאוב ע"י השקת הכשר …. יהא בהשקה זו כשערה לפי ששאוב אינו נפסל אלא מדבריהם, והם הקלו בכך, ואע"פ … להמשך קריאה

שער המים הקצר ט׳

א מים הנוטפין שנופלין למקוה בהכשר פעמים שיפסלו בשנוי מראה. כיצד מקוה שיש בו מ' סאה ונפל לתוכו יין או מיחל, ושנו את מראיו פסול, ולא שיהא פסול לעולם אלא עד שיחזרו המים למראיהן, ולפיכך ימתין עד שירדו עליו מי גשמים ויחזרו למראיהן וכשר, ולא עוד אלא כל שיש בו מ' סאה אין מים שאובין … להמשך קריאה

שער המים הקצר ח׳

א מקוה שירדו מימיו לתוכו על ידי אחד מן הדברים המקבלים טומאה פסול שנאמר מקוה מים יהיה טהור, הוייתן על ידי טהרה יהא, לפיכך אם עברו מים על יד ורגל של אדם או אפילו על עלה של ירק, או שעברו על גבי כלים המקבלים טומאה הרי זה פסול, ויראה לי שאפילו נפלו למקוה ג' לוגין … להמשך קריאה

שער המים הקצר ז׳

א אין המים השאובין פוסלין אלא בשנפלו למקוה שאין בו מ' סאה, אבל אם היו שם מ' סאה אפילו מילא בכתף ונתן שם מים שאובין אפילו כמה שוב אינו נפסל. וכן דעת גדולי המורים, ויש מחמירין בזה כל שרבו השאובין על הכשרים, וכדברי הראשונים דעתי מסכמת לפי שהמים השאובין נזרעין בתוך המים הכשרים כל שיש … להמשך קריאה

שער המים הקצר ו׳

א שלשת לוגין מים שאובין שפוסלין את המקוה, בין שנפלו למקוה לבסוף קודם שיהוא במקוה מ' סאה פסלוהו. כיצד היה המקוה חסר שלשת לוגין, ונפלו למקוה שלשת לוגין מים שאובין, לעולם הוא בפסולו עד שירדו עליו מי גשמים, או שיטפו עליו מים כשרין, עד כדי שנפלו עליו במלואו הראשון ועוד, שהמים הבאים עליו דוחין את … להמשך קריאה

שער המים הקצר ה׳

א אי זה שאוב שפוסל את המקוה, מלא מים בכתף ונתן למקוה, ואפילו עברו מים מעצמן בכלים העשויין לקבל את הכלים, אם נתנן לקבל את המים ונפלו מתוכן למקוה פסלוהו. ואפילו כלי גללים כלי אדמה שאינן מקבלים טומאה, שכל העשוי לקבלה פוסל את המקוה, במה דברים אמורים בכלים שיש להם דפנות, שכל שאין להם דפנות … להמשך קריאה

שער המים הקצר ד׳

א מ' סאהאמרו, הוא שלא יהא שאובין שהשאובין פסולין למקוה, ויש מגדולי המורים שאמרו שאין פסול השאובין אלא מדברי סופרים כל שלא נשאבו על ידי אדם, ויש שפוסל כולו על שאוב דבר תורה, אבל מיעוטו שאוב כשר דבר תורה, ולפיכך מקוה ספק שאוב ספק אינו שאוב, אם כולו יש לחוש לפסול, אבל במיעוטו ספיקו טהור … להמשך קריאה

שער המים הקצר ג׳

א אין מים מטהרין אלא בנתונין על גבי קרקע, היו עצורין בכלים אפילו כמה סאין אין מטהרין, שנאמר אך מעין ובור מקוה מים, מפי השמועה למדו מה מעיין בקרקע אף מקוה בקרקע. פעמים שאדם טובל בתוך הכלים, כיצד היה כלי מונח בתוך המים שבמקוה, אפילו שפת הכלי למעלה מן המים, אם היה הכלי נקוב כשפופרת … להמשך קריאה

שער המים הקצר ב׳

א מ' סאה שאמרו אין מטהרין אלא באשבורן, היו זוחלין אפילו כמה סאין אין מטהרין שנאמר מקוה מים יהיה טהור. נפרץ המקוה ומימיו יוצאין ונעשו זוחלין פסול ואין טובלין בו לפי שנעשו כל המים זוחלין ויראה לי שאעפ"כ שניקב המקוה ומימיו נוטפין מעט מעט או נבלעין בקרקע מעט מעט כשר לפי שאין זחילתן ניכרת ואם … להמשך קריאה

שער המים הקצר א׳

א הזבה והנדה והיולדת הרי הן בטומאתן עד שיבאו במים, במה טבילתן במקוה מים מכונסין או במעיין, כמה שיעור מי מקוה ויהי כשר לטבילה מ' סאה. חסר אפילו קרטוב פסול שנאמר ורחץ את כל בשרו במים מפי השמועה למדו מים שכל גופו עולה בהן ושיערו חכמים מ' סאה. הסבר על זכויות יוצרים שער המים הקצררשיון: … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער האחד עשרה

א אבאר המעיין אם מטהר במ' סאה דוקא כמקוה, או אפילו בפחות ממ' סאה, וכן אם מטהר אפילו בזוחלין, או דוקא באשבורן כנוטפין, ואבאר בכלל זה אם יפסל בתוספת רבוי השאובין אם לאו, וכן אבאר אם נפסל בשנוי מראה כמקוה אם לאו, שנינו בתורת כהנים אלו נאמר מקוה מים יהיה טהור ולא נאמר מעיין הייתי … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער העשירי

א אבאר שני מקואות שאין באחד מהם מ' סאה אם יש להן הכשר אם ערבו אותן במשקה לבד, או בנקב, או דוקא בשנפרצה מחיצה שביניהם, ובכמה שיעור העירוב, שנינו בששי של מקואות, והביאוה בשילהי פרק קמא דיבמות, עירוב מקואות כשפופרת הנוד, בעבייה ובחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן, ועוד שנינו שם כותל שבין שני מקואות שנסדק, … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער התשיעי

א אבאר מקוה של מ' סאה אם נשתנו מראה המים אם נפסל בשנוי אם לאו, ובמה הוא מקבל אותו שנוי שבא לפוסלו, וכן אבאר אם חוזר להכשרו אחר שנפסל אם לאו, שנינו בשביעי של מקואות הדיח בו סלי זתים וענבים ושנו את מראיו כשר, ר' יוסי אומר מי הצבע פוסלין אותו בשלשת לוגין, ואין פוסלין … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער השמיני

א אבאר מקוה שנעשה ע"י דבר המקבל טומאה ואפילו שלא בשאיבה אם הוא כשר אם לאו, שנינו בחמישי של מקואות הזוחלין כמעיין והנוטפין כמקוה העיד ר' צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהן כשרין, ונוטפין שעשאן זוחלין סומך אפילו מקל אפילו קנה אפילו זב אפילו זבה יורד וטובל דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר כל … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער השביעי

א אבאר מקוה שיש בו ארבעים סאה ורבה עליו מים שאובין מ' סאה או אפילו יותר מכל מקום אם יפסל בכך אם לאו, שנינו בששי של מקואות מטהרין את המקואות העליון מן התחתון, והרחוק מן הקרוב, כיצד מביא סילון של חרס או סילון של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים, ומושכו ומשיקו אפילו … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער השישי

א אבאר שלשת לוגין מים שנפלו למקוה שפוסלין את המקוה כיצד, כבר נתבאר למעלה ששלשת לוגין מים שאובין בין בתחילה בין בסוף פוסלין את המקוה, ושנינו בראשון של תמורה אין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון, ופרישו בגמרא מאי לפי חשבון אמר רב פפא לפי חשבון כלים ויוסף בן חני הוא, דתניא שלשת … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער החמישי

א אבאר אי זה יקרא שאוב לפסול את המקוה, שנינו בתורת כהנים פרשת ויהי ביום השמיני יכול מלא בכתף ועשה בתחילה מקוה יהי טהור תלמוד לומר אך מעין ובור מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים, ולא שנא מילא בכלי ולא שנא נתן בחפניו ואפילו בזילף בידיו או ברגליו הרי זה פסול, דתניא בתוספתא … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער הרביעי

א אבאר שהשאובין פסולין למקוה, ואבאר פסול השאובין מדבר תורה או מדברי סופרים. שנינו בשני של מקואות ספק מים שאובין שטהרו חכמים ספק נפלו ספק לא נפלו, אפילו נפלו ספק יש בהם ארבעים סאה ספק אין בהם, שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו, נפלו לאחד מהן ואינו יודע לאי זה מהן … להמשך קריאה

שער המים הארוך, השער השלישי

א אבאר ארבעים סאה אלו אם מטהרין דוקא בנתונין בקרקע דבר תורה או אפילו עצורין בכלים, שנינו בתורת כהנים פרשת ויהי ביום השמיני אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור אי מה מעין בידי שמים שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם, יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן