א המעיין מטהר בכל שהוא, ומטהר אפילו רבו עליו מים השאובין, ומטהר אפילו נשתנו מראיו, מה שאין במקוה שנפסל באחד מאלו כמו שבארנו, בכל שהוא כיצד אפילו לא היה בו מ' סאה, אחד כלים ואחד אדם טובלין ומטבילין בו, במה דברים אמורים בזמן שכל גוף הטובל עולה בהן בבת אחת, לא עולה בהן כל גופו … להמשך קריאה
א מכשירין את המקוואות זה על ידי זה בין שאוב על ידי שאינו שאוב, בין חסר על ידי השלם, כיצד מקוה שנעשה על ידי שאיבה פסול, אם יש מקוה שלם מים [כשרין] סלון … ומשיקן ונטהר השאוב ע"י השקת הכשר …. יהא בהשקה זו כשערה לפי ששאוב אינו נפסל אלא מדבריהם, והם הקלו בכך, ואע"פ … להמשך קריאה
א מים הנוטפין שנופלין למקוה בהכשר פעמים שיפסלו בשנוי מראה. כיצד מקוה שיש בו מ' סאה ונפל לתוכו יין או מיחל, ושנו את מראיו פסול, ולא שיהא פסול לעולם אלא עד שיחזרו המים למראיהן, ולפיכך ימתין עד שירדו עליו מי גשמים ויחזרו למראיהן וכשר, ולא עוד אלא כל שיש בו מ' סאה אין מים שאובין … להמשך קריאה
א מקוה שירדו מימיו לתוכו על ידי אחד מן הדברים המקבלים טומאה פסול שנאמר מקוה מים יהיה טהור, הוייתן על ידי טהרה יהא, לפיכך אם עברו מים על יד ורגל של אדם או אפילו על עלה של ירק, או שעברו על גבי כלים המקבלים טומאה הרי זה פסול, ויראה לי שאפילו נפלו למקוה ג' לוגין … להמשך קריאה
א אין המים השאובין פוסלין אלא בשנפלו למקוה שאין בו מ' סאה, אבל אם היו שם מ' סאה אפילו מילא בכתף ונתן שם מים שאובין אפילו כמה שוב אינו נפסל. וכן דעת גדולי המורים, ויש מחמירין בזה כל שרבו השאובין על הכשרים, וכדברי הראשונים דעתי מסכמת לפי שהמים השאובין נזרעין בתוך המים הכשרים כל שיש … להמשך קריאה
א שלשת לוגין מים שאובין שפוסלין את המקוה, בין שנפלו למקוה לבסוף קודם שיהוא במקוה מ' סאה פסלוהו. כיצד היה המקוה חסר שלשת לוגין, ונפלו למקוה שלשת לוגין מים שאובין, לעולם הוא בפסולו עד שירדו עליו מי גשמים, או שיטפו עליו מים כשרין, עד כדי שנפלו עליו במלואו הראשון ועוד, שהמים הבאים עליו דוחין את … להמשך קריאה
א אי זה שאוב שפוסל את המקוה, מלא מים בכתף ונתן למקוה, ואפילו עברו מים מעצמן בכלים העשויין לקבל את הכלים, אם נתנן לקבל את המים ונפלו מתוכן למקוה פסלוהו. ואפילו כלי גללים כלי אדמה שאינן מקבלים טומאה, שכל העשוי לקבלה פוסל את המקוה, במה דברים אמורים בכלים שיש להם דפנות, שכל שאין להם דפנות … להמשך קריאה
א מ' סאהאמרו, הוא שלא יהא שאובין שהשאובין פסולין למקוה, ויש מגדולי המורים שאמרו שאין פסול השאובין אלא מדברי סופרים כל שלא נשאבו על ידי אדם, ויש שפוסל כולו על שאוב דבר תורה, אבל מיעוטו שאוב כשר דבר תורה, ולפיכך מקוה ספק שאוב ספק אינו שאוב, אם כולו יש לחוש לפסול, אבל במיעוטו ספיקו טהור … להמשך קריאה
א אין מים מטהרין אלא בנתונין על גבי קרקע, היו עצורין בכלים אפילו כמה סאין אין מטהרין, שנאמר אך מעין ובור מקוה מים, מפי השמועה למדו מה מעיין בקרקע אף מקוה בקרקע. פעמים שאדם טובל בתוך הכלים, כיצד היה כלי מונח בתוך המים שבמקוה, אפילו שפת הכלי למעלה מן המים, אם היה הכלי נקוב כשפופרת … להמשך קריאה
א מ' סאה שאמרו אין מטהרין אלא באשבורן, היו זוחלין אפילו כמה סאין אין מטהרין שנאמר מקוה מים יהיה טהור. נפרץ המקוה ומימיו יוצאין ונעשו זוחלין פסול ואין טובלין בו לפי שנעשו כל המים זוחלין ויראה לי שאעפ"כ שניקב המקוה ומימיו נוטפין מעט מעט או נבלעין בקרקע מעט מעט כשר לפי שאין זחילתן ניכרת ואם … להמשך קריאה
א הזבה והנדה והיולדת הרי הן בטומאתן עד שיבאו במים, במה טבילתן במקוה מים מכונסין או במעיין, כמה שיעור מי מקוה ויהי כשר לטבילה מ' סאה. חסר אפילו קרטוב פסול שנאמר ורחץ את כל בשרו במים מפי השמועה למדו מים שכל גופו עולה בהן ושיערו חכמים מ' סאה. הסבר על זכויות יוצרים שער המים הקצררשיון: … להמשך קריאה