א אבאר המעיין אם מטהר במ' סאה דוקא כמקוה, או אפילו בפחות ממ' סאה, וכן אם מטהר אפילו בזוחלין, או דוקא באשבורן כנוטפין, ואבאר בכלל זה אם יפסל בתוספת רבוי השאובין אם לאו, וכן אבאר אם נפסל בשנוי מראה כמקוה אם לאו, שנינו בתורת כהנים אלו נאמר מקוה מים יהיה טהור ולא נאמר מעיין הייתי … להמשך קריאה
א אבאר שני מקואות שאין באחד מהם מ' סאה אם יש להן הכשר אם ערבו אותן במשקה לבד, או בנקב, או דוקא בשנפרצה מחיצה שביניהם, ובכמה שיעור העירוב, שנינו בששי של מקואות, והביאוה בשילהי פרק קמא דיבמות, עירוב מקואות כשפופרת הנוד, בעבייה ובחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן, ועוד שנינו שם כותל שבין שני מקואות שנסדק, … להמשך קריאה
א אבאר מקוה של מ' סאה אם נשתנו מראה המים אם נפסל בשנוי אם לאו, ובמה הוא מקבל אותו שנוי שבא לפוסלו, וכן אבאר אם חוזר להכשרו אחר שנפסל אם לאו, שנינו בשביעי של מקואות הדיח בו סלי זתים וענבים ושנו את מראיו כשר, ר' יוסי אומר מי הצבע פוסלין אותו בשלשת לוגין, ואין פוסלין … להמשך קריאה
א אבאר מקוה שנעשה ע"י דבר המקבל טומאה ואפילו שלא בשאיבה אם הוא כשר אם לאו, שנינו בחמישי של מקואות הזוחלין כמעיין והנוטפין כמקוה העיד ר' צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהן כשרין, ונוטפין שעשאן זוחלין סומך אפילו מקל אפילו קנה אפילו זב אפילו זבה יורד וטובל דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר כל … להמשך קריאה
א אבאר מקוה שיש בו ארבעים סאה ורבה עליו מים שאובין מ' סאה או אפילו יותר מכל מקום אם יפסל בכך אם לאו, שנינו בששי של מקואות מטהרין את המקואות העליון מן התחתון, והרחוק מן הקרוב, כיצד מביא סילון של חרס או סילון של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים, ומושכו ומשיקו אפילו … להמשך קריאה
א אבאר שלשת לוגין מים שנפלו למקוה שפוסלין את המקוה כיצד, כבר נתבאר למעלה ששלשת לוגין מים שאובין בין בתחילה בין בסוף פוסלין את המקוה, ושנינו בראשון של תמורה אין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון, ופרישו בגמרא מאי לפי חשבון אמר רב פפא לפי חשבון כלים ויוסף בן חני הוא, דתניא שלשת … להמשך קריאה
א אבאר אי זה יקרא שאוב לפסול את המקוה, שנינו בתורת כהנים פרשת ויהי ביום השמיני יכול מלא בכתף ועשה בתחילה מקוה יהי טהור תלמוד לומר אך מעין ובור מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים, ולא שנא מילא בכלי ולא שנא נתן בחפניו ואפילו בזילף בידיו או ברגליו הרי זה פסול, דתניא בתוספתא … להמשך קריאה
א אבאר שהשאובין פסולין למקוה, ואבאר פסול השאובין מדבר תורה או מדברי סופרים. שנינו בשני של מקואות ספק מים שאובין שטהרו חכמים ספק נפלו ספק לא נפלו, אפילו נפלו ספק יש בהם ארבעים סאה ספק אין בהם, שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד שאין בו, נפלו לאחד מהן ואינו יודע לאי זה מהן … להמשך קריאה
א אבאר ארבעים סאה אלו אם מטהרין דוקא בנתונין בקרקע דבר תורה או אפילו עצורין בכלים, שנינו בתורת כהנים פרשת ויהי ביום השמיני אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור אי מה מעין בידי שמים שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם, יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים … להמשך קריאה
א אבאר בו ארבעים סאה אלו אם מטהרין דוקא באשבורן או אפילו בזוחלין, שנינו בתורת כהנים אך מעיין ובור מקוה מים יהיה טהור אי מי מעיין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין תלמוד לומר אך מעיין, מעיין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן, ושניני בחמישי של מקואות הזוחלין כמעין הנוטפין כמקוה, העיד ר' צדוק על הזוחלין שרבו … להמשך קריאה
א הזבה והנדה טבילתן במה במעין דוקא או אפילו במי מקוה טבילת הנדה והזבה דבר תורה מקל וחומר בנוגע במשכבה כתוב כל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים קל וחומר למגע עצמה. וקל וחומר לנדה וזבה עצמה שהיא בטומאתה עד שתבא במים. והיולדת עשאה הכתוב כנדה דכתיב כימי נדת דוותה תטמא, וכבר ביארתי יותר בחיוב … להמשך קריאה
א הלכות מקואות להרב שלמה בר' אברהם בן אדרת ברצלוני ז"ל: ב השער הראשון: אבאר בו הנדה והזבה והיולדת טבילת אם במעיין דוקא או אפילו במי מקוה נוטפין ואכלול בו שצריך דבר תורה ארבעים ואפילו חסר קרטוב פסול. ג השער השני: אבאר בו שארבעים סאה אלו אין מטהרין בזוחלין אלא באשבורן ואכלול בו אם נפרץ … להמשך קריאה