שבלי הלקט מ״ד

א דין סדר קדישא דסדרא. ב מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מנהג הראשונים היה לשהות שעה אחת לאחר תפלתם כדתנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו' על זה הוסיפו לומר אשרי יושבי ביתך כלומר השוהין בביתך כמו ותשבו בקדש. ג ומצאתי בשם גאון זצ"ל אדם שהתפלל עם הצבור וסיים תפילתו ובא לבית הכנסת אחרת … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״ג

א אם רשאי אדם לעמוד על רגליו כשקורא רבו בתורה. ב יש מקומות שנהגו כשאדם חשוב עומד לקרות בתורה שעומדים בני הכנסת על רגליהם. אי נמי תלמיד לרב עד שישלים לקרות. ג ועל דבר זה נשאל גאון זצ"ל והשיב ששאלתם על מי שעומד מפני רבו אם צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד תדע שצריך אדם … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״ב

א דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה. ב וראוי לכל אחד ואחד מישראל להסדיר פרשיותיו שנים ושלשה פעמים שאם יעלה לקרוא בתורה תהא קריאתו סדורה בפיו והכי איתא בתנחומא פרשת יתרו. וידבר אלהים זה שאמר הכתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואחר כך ויאמר (אלהים) לאדם. לימדתך תורה דרך ארץ … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״א

א דין ברכה אחרונה של קריאת התורה ב וברכה אחרונה של תורה שאומר חיי עולם נטע בתוכינו כתב רבינו אליעזר ב"ר יואל הלוי זצ"ל שאותן שאומרין חיי עולם נטעה בתוכינו טעות הוא בידם דקא מהדר אתורה והוי מטבע קצר שאינו רשאי לחתום בה בברוך אלא הכי אמרינן חיי עולם נטע בתוכינו ולא הדר אתורה אלא … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ׳

א דין מצות קריאת התורה מעומד ואפי' להסמך על הדוכן אסור והקורא בתורה ונשתתק ולצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה והקורא כמה פסוקים צריך לקרות ומצות קריאת עשרה פסוקין לשלש קוראין. ב והקורא בתורה ראוי שלא ישען לא על גבי הכותל ולא על גבי הדוכן שמניחין עליו ספר תורה דגרסינן בירושלמי דמגילה ר' שמואל בר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ט

א דין מצות צבור לשמוע קריאת התורה ואם ראוי להפסיק אפילו בדבר הלכה. ב אמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנא' ובפתחו עמדו [כל] העם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו ולא ענו עוד וקשה עלה הא דאמרינן רב ששת מהדר אפיה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ח

א דין קטן ועבד ואשה אם ראוין לקרוא בתורה לעלות למנין הקוראים. ב תנו רבנן הכל עולין למנין שבעה אפי' אשה ואפילו קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור כתב רבינו ישעי' זצ"ל הכא משמע דווקא לענין שבעה דנפישי גברי עולה הקטן אבל לשלשה ולארבעה לא. והא דתנן קטן קורא דווקא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ז

א דין צבור שאין בהם שבעה קורין או מתוך זקנה וחלי או שאין בקיאין. ב ודוכתא דמצלי בי עשרה ולית להון שבעה גברי דידעי למקרי בס"ת קרי כל גברא תרי ותלת זמני ושפיר דמי. חדא דלא ליבטל מנהג של ישראל ועוד לאשמועינהו להנך דלא גמירי דלית בי' משום מוציא שם שמים לבטלה כך אמר רב … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ו

א דין שליח ציבור אם הוא רשאי לסייע הקורא בתורה. ב ועל ענין קריאת החזן עם הקורא לסייעו. ג מצאתי בדברי הגאונים ז"ל כה דבר הרב על החזן הקורא בשביל העולה. מה שקורא החזן ושותק העולה לקרות אי נמי קרי בהדיא לא שפיר הוא ולא נפיק ידי חובתיה אותו המברך על התורה בקריאת החזן דלא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ה

א דין שליח ציבור לקרוא בתורה ואם הוא כהן מהו להעלות כהן אחר לקרוא. ב ואם היה החזן כהן או לוי אם ראוי לו שיקרא כהן אחר או לוי אחר לקרוא בתורה אם לאו. ג מצאתי שכתב רבינו יואל ב"ר יצחק הלוי לרבינו אפרים ז"ל שמעתי עליך שאתה אוסר לחזן שהוא כהן או לוי שיקרא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ד

א דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן. ב אמר אביי נקטינן אם אין שם לוי כהן קורא תחתיו דאשכחן דכהנים איקרי לוים כדר' יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי בכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים. ואחר שקרא הכהן חלקו מברך לאחריה והחזן אומר לו תקרא במקום לוי וחוזר וקורא ומברך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ג

א דין כהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו. ב וכהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו אם ראוי לישא את כפיו ולקרות בכהן ולהיות חשוב כשאר כהנים אם לאו דבר זה נשאל לרבינו נטרונאי גאון זצ"ל והשיב כהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו לא ישא את כפיו ולא יקרא כהן מ"ט דכי יהבי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״ב

א דין סדר הקרואים כהן לוי וישראל ואם ראוי להקדים ישראל תלמיד חכם לכהן עם הארץ. ב תנו רבנן אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ותניא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ונשאל רבינו משה בר חנוך זצ"ל כנסת שיש שם כהן … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל״א

א דין ספר תורה הראוי לקרות ודין קריאת התורה בחומשין. ב וספר תורה שהקלפים שלו אינן עפוצים כשר והגון הוא לקרות בו דתניא כותבין על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום בשר ואם שינה פסול ואמרינן בירושלמי דמגילה פרק קמא הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות בדיו מסורגל וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין … להמשך קריאה

שבלי הלקט ל׳

א דין נפילת אפים וימים הראוין לנפילת אפים. ב והנופל על פניו אינו כובש פניו בקרקע אלא נוטה לצד אחד כדאמר רב חייא בר הונא חזינא להו לאביי ורבא דמצלי אצלויי ירושלמי בע"ז רב מפקד לבי רב אחא ר' אמי מפקד לאנשי ביתיה כד תהוון נפקא לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחים ר' יונה רבע על … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ט

א דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאמרם. ב ויחיד המתפלל בשני ובחמישי ואומר ועתה ה' אלהינו אשר הוצאת את עמך כו' אל הוריתנו לומר שלש עשרה וכו' כשמגיע לומר פסוק ויעבור מדלג ואומר ויקרא בשם ה' ושם נאמר וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו. סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו כו'. אלהינו ואלהי אבותינו … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ח

א דין אם מותר להתפלל קרובות ופיוטים בתוך התפלה. ב אמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. ג וכתב רבינו חננאל זצ"ל קים להו לרבנן דליחיד. אבל שאילות ששואלין הצבור כגון זכרנו לחיים שרי דהא שלש אחרונות כלהו שאלה נינהו ושרי דשאילת צבור הן. ועוד כתב דאסור … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ז

א דין מי שהתפלל בין ביחיד בין בצבור אם יכול למנות למניין אחד או להוציא אחרים ידי חובתן לעשות שליח צבור. ב ויחיד שלא התפלל או שנים ושלשה שלא התפללו אם יכולין לצרף אחרים עמהם שהתפללו להשלים מנין עשרה לענות קדושה וברכו וקדיש ושאר התפלה אם לאו. ג מצאתי תשובה לגאון זצ"ל עשרה שהתפללו ושמעו … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ו

א דין עשרה שהתפללו ביחידית מהו להצטרף לפרוס על שמה ולענות קדיש וברכו וקדושה. ב תנן התם אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה. ג מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל. אין שליח צבור יורד לפני התיבה לומר ברכת יוצר אור עם הקדושה עד יוצר המאורות ולדלג עד שמונה עשרה הואיל שהתפלל כל … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ה

א דין מהו לישב בצד ארבע אמות של תפלה או לעבור כנגד המתפללין. ב ואסור לאדם לישב בתוך ארבע אמות של תפלה דכתיב אני האשה הנצבת עמך בזה אמר ר' יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה ותניא הן עומדין והוא יושב סימן רע לו והני מילי דלא עסיק במילי דצלותא … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ד

א דין ברכת שים שלום. ב וכד מטי שליחא דציבורא בשים שלום אומר ברכינו אבינו כולם כאחד באור פניך ואין אומר כאחת. וכן כי באור פניך ואין אומר מאור פניך וקדמנא במתיבתא ובבבל כולה אמרינן כי באור פניך נתת לנו ה' כו' ומאן דאמר הכי טפי דייק דכתיב באור פני מלך חיים וכתיב באור פניך … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ג

א דין סדר ברכת כהנים וכהן הראוי לישא כפיו ותפלות שיש בהן נשיאת כפים. ב וכד מטי שליחא דצבורא לומר שים שלום אם יש שם כהן עולה לדוכן וכהן שהמיר דתו וחזר בו אם ראוי לעלות לדוכן לישא את כפיו אם לאו תמצא לפנינו בהלכה ל"ג. שאלה לפני הגאונים ז"ל כהן שלא התפלל ומצא צבור … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״ב

א דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם ש"ץ. ב אמר רב הונא אמר רב הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל והטעם מפורש בירושלמי תנא ר' חלפתא בן שאול … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ״א

א דין השאלה בברכת השנים. ב תנן התם שואלין את הגשמים בברכת השנים. פי' ותן טל ומטר תני רב יוסף מתוך שהוא פרנסה לפיכך קבועה בברכת פרנסה. בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בחמשה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת. אמר ר' אלעזר הלכה כרבן גמליאל והני … להמשך קריאה

שבלי הלקט כ׳

א דין קדושה ומצות ענייתה ברתת וזיעה ויחיד המתפלל מה להפסיק לענות קדושה עם הצבור. ב ובשעה שאומר הקדושה צריך לפסוע ג' פסיעות לפניו על שם מלאכי צבאות ידודון ידודון ידדון כתיב ידדון בהליכה ידדון בחזירה וכמה ג' פרסאות כנגד מחנה ישראל וכנגדן נהגנו ג' פסיעות. זה מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל: ג ואסור להפסיק … להמשך קריאה

שבלי הלקט י״ט

א דין הזכרת גבורות גשמים והטועה באחת הברכות מה דינו. ב תנן התם מאימתי מזכירין גבורות גשמים פי' משיב הרוח ומוריד הגשם. ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר וביום … להמשך קריאה

דילוג לתוכן