שבלי הלקט י״ח

א דין שמונה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות. ב וצריך להתחיל בתפלה ה' שפתי תפתח דאמר ר' יוחנן בתחלה אומרין ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי ואין בו הפסקה בין גאולה לתפלה דכיון דתקינו ליה רבנן בתפלה כתפלה דמי ומכאן מוכיח שאותם בני אדם שמתחילין בתפלה שומע תפלה עדיך … להמשך קריאה

שבלי הלקט י״ז

א דין תפלה בלחש ובכוונת הלב. ב וצריך המתפלל לעמוד באימה ביראה ברתת וזיע. ולכוין לבו בתפלתו דכתיב תכין לבם תקשיב אזנך. ג מצאתי בשוחר טוב כתוב אחד אומר עבדו את ה' ביראה. וכתוב אחד אומר עבדו את ה' בשמחה. אם ביראה היאך בשמחה ואם בשמחה היאך ביראה. אמר ר' אייבו כשאתה עומד להתפלל יהא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ט״ז

א דין סדר ברכה שלאחריה היא אמת ויציב ושצריך לסמוך גאולה לתפלה. ב ואמת ויציב אע"פ שאין ברכה אחרת למעלה הימנו שהרי הפסיק קרית שמע אעפ"כ אין מתחילין בה בברוך. וחשבינן ליה ברכה הסמוכה לחברתה לאותן שלפני קרית שמע שהרי מחובר אמת ויציב לסופו כדאמרינן שצריך לסמוך ולומר אני ה' אלהיכם אמת. הלכך כחדא ברכתא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ט״ו

א דין סדר קריאת שמע. ב והקורא את שמע צריך שיתחיל אל מלך נאמן לפי מה שדרשו רז"ל בתנחומא פרשת שמע. אמר רב מנא ב"ר לא תהא קריאת שמע קלה בעיניך שהרי רמ"ח תיבות יש בה כנגד רמ"ח אברים שבאדם. אמר הקב"ה אם שמרת רמ"ח תיבות שבקרית שמע וקראת אותן כתיקנן אני משמר רמ"ח אברים … להמשך קריאה

שבלי הלקט י״ד

א דין ברכה שניה שלפני ק"ש וסדרה והיא ברכת אהבה. ב וברכה שניה שלפני קריאת שמע מאי היא. אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם תניא נמי הכי אין אומרין אהבה רבה אלא אהבת עולם וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך. ג וכתב ר' צמח גאון זצ"ל יש מקומות שאומרים אהבה … להמשך קריאה

שבלי הלקט י״ג

א סדר ברכה ראשונה שלפני ק"ש. ב וצריך לברך שתי ברכות קודם שיקרא את שמע כדתנן בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה מאי מברך אמר ר' אושעיא יוצר אור ובורא חושך כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה מדת לילה ביום יוצר אור ובורא חושך ומדת יום בלילה גולל אור מפני חושך וחושך מפני … להמשך קריאה

שבלי הלקט י״ב

א דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו. ב ואם ראוי לחזן להתפלל מתוך הספר אם לאו. ג מצאתי לרבינו אפרים זצ"ל שכתב בסוף מסכת ראש השנה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי אמרו לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם כדי שיסדיר שליח צבור את תפילתו עם שהצבור מתפללין ש"מ שצריך … להמשך קריאה

שבלי הלקט י״א

א דין ברכו בעשרה ומה הן עונין אחר המברך. ב ואין אומרים ברכו אלא בעשרה דתניא במס' סופרים פרק י' אין אומרין קדיש וברכו אלא בעשרה. רבותינו שבמערב אומרים אותו בשבעה ונותנין טעם לדבריהן בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' כמניין התיבות. ויש אומרים בששה לפי שברכו ו' הוא ואין הלכה כרבותינו שבמערב ולא … להמשך קריאה

שבלי הלקט י׳

א דין החזן הראוי לעבור לפני התיבה ב וקטן ועבד אינן רשאין לעבור לפני התיבה דתנן כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן ותניא במס' סופרים פרק י"ג קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע לומר יוצר אור. פי' בעשרה. ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו. פוחח הנראים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ט׳

א דין הראוין לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן מה דינן. ב ואחד קדיש ואחד כל דבר שבקדושה צריך עשרה. דתנן אין פורסין על שמע פי' לומר יוצר אור עם הקדושה ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כהנים כפיהם. ואין קורין בתורה. ואין מפטירין בנביא. ואין עושין מעמד ומושב. ואין אומרים ברכת אבלים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ח׳

א דין קדיש בעשרה ועל איזה דבר ראוי להקדיש וסדרו בארמית. ב ומה שנהגו לומר קדיש אחר פסוקי דזמרא מצאתי הטעם לגאונים זצ"ל מפני מה מקדישין במקום שדורשין שם פסוקים לפי שאין כל תיבה ואות שבתורה שאין שם המפורש יוצא מהן מה שאין אנו יודעין לכך נהגו לקדש. ויש מן הגאונים זצ"ל שאמרו שאם אין … להמשך קריאה

שבלי הלקט ז׳

א דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרא. ב תניא אמר ר' אלעזר ב"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ואוקימנא מטעם דאתיא באל"ף בי"ת ומשום דכתיב ביה פותח את ידיך: ג כתב ר' ישעיה זצ"ל שמעתי טעם בדבר שבכל התהלה יש ווי"ן באמצע חוץ משני פסוקין שאין בהם … להמשך קריאה

שבלי הלקט ו׳

א דין לעולם יהא אדם ירא שמים. ב תניא בסדר אליהו רבא העטופים ברעב בראש כל חוצות. אין רעב אלא מדברי תורה כמה שנאמר הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ועל אותו הדור הוא אומר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ה׳

א דין ברכת התורה שחרית ואחר קריאת שמע. ב וצריך לברך ברכת התורה ולקרות פרשת תמיד. ושונה בתחילת מסכת ברכות. ושונה פרק אי זהו מקומן של זבחים. דאמרינן בשילהי פרק קמא דקדושין לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. ואמרי' מי ידע אדם כמה חייו ואוקימנא ליומי ופירשו רבינו חננאל ורבינו תם … להמשך קריאה

שבלי הלקט ד׳

א דין ברכת מגביה שפלים וברכת עוטר ישראל בתפארה. ב ועל ברכת מגביה שפלים. ג מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל שרב עמרם גאון זצ"ל הסיר מגביה שפלים. ויש תמיהין למה לא הסיר מתיר אסורים. שהרי שניהן אינן במטבע. והתשובה למה יסיר מתיר אסורים והנה היא כתובה בדברי חברים ובמטבע הוא מפי הגבורים שכן אמרו כי פשיט … להמשך קריאה

שבלי הלקט ג׳

א דין ברכת אשר יצר את האדם מתי מברכין אותה. ב אשר יצר את האדם בחכמה. יש מפרשין היאך בחכמה שעשאו משוקל ומכוון בד' יסודותיו דם וליחה ומרירה אדומה ושחורה כדאמרינן בתנחומא פרשת נגעים. שאם בראו רובו דם ומיעוטו מים נעשה מצורע. רובו מים ומיעוטו דם נעשה אסטנס. ובויקרא רבא. רובו מים ומיעוטו דם נעשה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ב׳

א דין ברכת אלהי נשמה שנפחת בי למה אין פותחין בה בברוך. ב ועל ברכת אלהי נשמה שנפחת בי טהורה. תימה לר' בנימין אחי נר"ו למה אין פותחין בה בברוך. והלא היא מטבע ארוך. והי' לנו לפתוח בה בברוך ולחתום בה בברוך דהכי אמרינן בירושלמי. אמר ר' יודן טופס ברכות כך היא. מטבע קצר פותח … להמשך קריאה

שבלי הלקט א׳

א הערוגה הראשונה ענין תפלה ב תניא היה ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך. אל תקרא מה אלא מאה ברכות שואל מעמך. ובירושלמי דברכות גרסינן תני ר' מאיר אומר אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום קורא את שמע שחרית … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז כ״ג

א ביבמות (דף ק"כ ע"א) אף על פי שיש סימנים בגופו ובכליו כו', למימרא דסימנים לאו דאורייתא, ורמינהו מצאו קשור בכיס וארנקי ובטבעת או שנמצאו בין כליו אפילו לזמן מרובה כשר, אמר אביי לא קשיא הא רבי אלעזר בן מהבאי הא רבנן, דתניא אין מעידין על השומא ר"א בן מהבאי אומר מעידין, מאי לאו בהא … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז כ״ב

א בפרק שני דב"מ (דף כ"ז ע"א) איבעיא להו סימנין דאורייתא או דרבנן, מאי נפקא מינה לאהדורי גט אשה בסימנין, אי אמרת דאורייתא מהדרינן, ואי אמרת דרבנן, כי עבוד רבנן תקנתא בממונא אבל באיסורא לא כו', ת"ש אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אעפ"י שיש סימנים בגופו ובכליו, ש"מ סימנים לאו דאורייתא, אמרי … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז כ״א

א כתב הטור באה"ע סי' י"ז, מצאו הרוג ומכירין אותו בטב"ע ואין יודעין מתי נהרג, י"א שתולין שנהרג תוך שלשה ימים ומעידין עליו, ודעת המתירין הוא ר"ת ודעימיה, וס"ל דהא דתנן אין מעידין אלא עד שלשה ימים הא לאחר שלשה אין מעידין, [הוא] מחשש שמא תפח ואינו אלא מדרבנן, וכמבואר בריטב"א, והו"ל ספיקא דרבנן לקולא, … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז כ׳

א והנה במ"ש הגאון חכם צבי דחיישינן לשני יב"ש משום דאינו סימן מובהק, נראה מתוך סברתו הרחבה דדן ליב"ש כמו סימן, אלא שאינו סימן מובהק כיון דאיכא עוד יב"ש, אבל סימן בינוני עכ"פ הוי האי שמא דיב"ש ויתיישב בזה לענ"ד קושיית תוס' סוף פ"ק דמציעא [כ. ד"ה איסורא], בהא דנפק רבה דק ואשכח כל מעשה … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז י״ט

א ובעיקר הדין של המבי"ט, הובא בפי"ז ע"ש, בנמצא הרוג עלי דרך אשר הלך שמה, נראה להקל מטעם אחר, והוא לפי מ"ש כיוצא בזה בתשובת מוהרי"ו סי' ע"ט ע"ש, דאתי עלה משום דאין ספק מוציא מידי ודאי, דכיון שידוע כי זה ודאי היה שם באותו דרך, ואחר ספק היה שמה באותו דרך, הו"ל ספק וודאי … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז י״ח

א אמנם במה שכתב הנימוקי יוסף לחלק בין איסור לממון, אינו נראה כן מדברי הרמב"ן בספר המלחמות פרק האשה שלום, ע"ש בשיטתו בתרי יצחק משום כאן נמצא, ומותיב לנפשיה, דלפי מה דקיי"ל כרבא בתרי יצחק, א"כ בהאי דשומשמין דאיפסק הלכתא דחיישינן שמא פינן, והא לרבא לא חיישינן לכך, משום דאמרינן כאן נמצא כו', וע"ש מ"ש … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז י״ז

א כתב בתשובת מבי"ט סי' קל"ח, אם נאבד יהודי בדרך שהלך ממקום פלוני למקום אחר ואח"כ באותו דרך נמצא הרוג, ע"ש שהעלה דמן התורה תלינן שזה הוא הנאבד ועדיפא ממים שאין להם סוף ע"ש, והוא תמוה בעיני האחרונים, ובתשובת שב יעקב הביא ראיה לזה מפלוגתא דרבי ורשב"ג בשדה שנאבד בה קבר, דס"ל לרבי דהיינו קבר … להמשך קריאה

שב שמעתתא, שמעתתא ז ט״ז

א שם בבכורות (מו:) בהא דפריך לר' יוחנן ממשנתנו דתנן אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם, ומשני התם משום חומרא דאשת איש כו', ואבע"א יכיר לחוד והכרת פנים לחודיה, ופירש רש"י יכיר לחוד, מי כתיב יכיר פנים הלכך סגי בהכרת פדחת ע"ש, והדברים סתומים, דממ"נ, אם ניכר ע"י הפדחת לחודיה בלא הפנים, א"כ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן