שבלי הלקט ע׳

א דין קידוש במקום סעודה. ב ואין מקדשין אלא במקום שסועדין שם דאיתימא אותם בני אדם שקדשו בבית הכנסת רב אמר ידי קדוש יצאו ידי יין לא יצאו ושמואל אמר אף ידי קידוש לא יצאו ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה. ובהלכות גדולות מפרש טעמא דכתיב וקראת לשבת עונג מקום שקראת … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ט

א דין קידוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים. ב וצריך אדם לקדש קידוש היום תחילה ואחר כך יטול את ידיו ואם נטל ידיו תחלה מקדש ואינו חושש וכן השיב רבי' ישעיה זצ"ל מה שכתבת אלי לענין קידוש שבת ויו"ט ונטילת ידים לסעודה איזה מהם קודם קידוש היום או הנטילה פשיטא דקידוש היום קודם … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ח

א דין הסדרת שלחן ע"ש מבעוד יום לכבוד ותפארת השבת. ב וצריך אדם להסדיר שולחנו מבעוד יום דתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם ערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחנו ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר לו יהי רצון לשבת אחרת … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ז

א דין מהו לאכול בערב שבת מן המנחה ולמעלה והיושב בסעודה וקידש עליו (את) היום. ב וצריך אדם ליזהר שלא לאכל בערב שבת מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב דתניא לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אוכל והולך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ו

א דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין. ב אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכולו דאמר ר' אליעזר כל האומר ויכולו בערב שבת כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית יש מקומות שנהגו לומר בתפלת לחש אתה קדשת ויש בה ויכולו ומנהגינו לומר ומאהבתך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ה

א דין לילי שבת לחתום פורש סוכת שלום. ודין [אי] אומרין ברכת הפסוקים. ב אמר רב שר שלום גאון זצ"ל בלילי שבתות ובלילי ימים טובים בערבית אין מנהג בישיבה ובבית רבינו שבבבל לומר שומר עמו ישראל לעד אלא חותמין פורש סוכת שלום ואנו בגולה נקיטינן כמנהג רבינו לפרוש על השלום משל למלך שנתרחק מחילו ובא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ד

א מהי לקרא בלילי שבת לאור הנר. ב תנן התם לא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר. פי' שמא ישכח ויטה הנר. ואמר רבא אפי' גבוה שתי קומות ואפי' גבוה שתי מרדיעות. והא דתנן אין קורין לאור הנר דוקא חד הוא דלא ליקרי אי נמי תרי גברי בתרי עניינא דלא מרגיש חד בחבריה אבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ג

א דין שמנים הראויין להדליק בשבת כדתנן לא בזפת ולא בשעוה. ב ואלו שמנים שאסור להן להדליק בשבת כדתנן לא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב. ואפילו מהותכין אין מדליקין בהם כחכמים דאמרו אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו. אמר רב ברונא אמר רב חלב מהותך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ב

א דין פתילות הראויות להדליק בהן בשבת. ב וצריך להדליק את הנר מבעוד יום בפתילה הדולקות יפה ובשמן זך וצלול שיהא נמשך אחר הפתילה כדי שתהא דולקת יפה ושלא יצטרך להטותה שמא יבא לידי חיוב חטאת כדתנן אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך לא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״א

א דין נר של שבת שכבתה אם רשאי להדליקה על ידי גוי. ב ומי שהדליק את הנר וכבתה משחשיכה אסור לו לומר לגוי להדליקה כדתנן ואם בשביל ישראל אסור וכן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל פעם אחת הדליקה אלמנה אחת נר בשבת לתוך ביתה ובאה האשה בבית הכנסת והניחה את הבית סגור וסתום הדלת מפני … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס׳

א דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת. ב מצאתי בשם רבינו חננאל ז"ל מי שהדליק את הנר בערב שבת אחר שקיעת החמה הרי זה חייב מלקות אם הדליק בשוגג ואם ידע שזה אסור והדליק את הנר אחר שקיעת החמה היו קונסין אותו ואם לא קבל היו מחרימין אותו ומנדין … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ט

א דין הדלקת נרות מבעוד יום לצרך שבת. ב והמדליק נר של שבת צריך להדליקה מבעוד יום עד שלא תחשך דאמר ליה רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן כד חזיתו שמשא אריש דיקלא אדליקו שרגא. ותנן נמי ספק חשיכה ספק אין חשיכה אין מדליקין את הנרות. והמדליק נר של שבת צריך לברך. מאי … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ח

א דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושנוי בגדים לכבוד שבת. ב וצריך אדם לחוף את ראשו ולרחוץ בחמין ערב שבת עם חשיכה ולהתעטף בבגדים של שבת דאמר רב חנן בר אבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות ואני אומר אף רחיצת ידים ורגלים חובה דאמר רב יהודה אמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ז

א דין הטמנה בערב שבת לצורך שבת. ב ועל ענין ההטמנה שאנו טומנין מערב שבת לצורך שבת. ג כתב בעל התרומה ז"ל מותר לתת הקדרה מערב שבת על הפטפוט שקורין טריפידי אע"פ שיש אש תחתיו ושוהא שם הקדירה בשבת אם התבשיל כמאכל בין דרוסאי מותר לשהותו על גבי כירה אע"פ שאינה גרופה וקטומה ואפי' מצטמק … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ו

א דין מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים. ב תנו רבנן העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה ובמוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים וכל מקום שיש בו נדנוד עבירה כגון תענית צבור אינו רואה סימן ברכה לעולם. ג ומצאתי בתשובות בשם ר' נטרונאי גאון זצ"ל עשיית מלאכה דקאמרי' דאסור לא שנא לאנשים … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ה

א הערוגה השנית ענין שבת ב שצריך אדם להשכים ולטרוח להוצאת שבת. ג אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו לאלתר. תנחומא אמר רב חסדיי מנין שכל המוציא יציאה לשבת מצוה שישכים ויוציא משחרית שנאמר והיה ביום הששי ודרשו חכמים אין והיה אלא מיד שנאמר והיה … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ד

א דין חולה שעמד מחוליו אם יש לו תשלומין לימים שלא התפלל בהם אם לא: ב וחולה שנאנס ולא התפלל לכשיתרפא אינו צריך להתפלל מה שהפסיד בימי חוליו דהכי שדר רב נטרונאי גאון זצ"ל חולה שנאנס ולא התפלל לאחר שנתרפא אינו צריך לחזור ולהתפלל מה שהפסיד שהתפלות אינן אלא כקרבן יום עבר יומו בטל קרבנו … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ג

א דין מי שלא התפלל תפלה בשעתה אם יש לה תשלומין אם לאו. ב אמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אמר ר' יצחק אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתים. טעה ולא התפלל מנחה יתפלל בערבית שתים ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו. ודוקא טעה או … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ב

א דין תפלת ערבית אם רשות אם חובה. ב מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מה שאמרו רבותינו תפלת ערבית רשות דוקא בתפלה לבדה קאמר ולא בקריאת שמע דקריאת שמע בברכותיה חובה היא מדאורייתא כדכתיב בשכבך ובקומך ועל זה הטעם הוסיפו ראשי ישיבות שבבבל לומר הפסוקין ברוך ה' לעולם אמן ואמן וחותמין בא"י מלך אל חי … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״א

א דין ברכת שומר את עמו ישראל לעד. ב מצאתי בשוחר טוב (מזמור ו') למנצח בנגינות על השמינית זה שאמר הכתוב שבע ביום הללתיך אמר ר' יהושע בן לוי אלו שבע מצות שבקריאת שמע יוצר אור. ואהבה. שמע. והיה אם שמוע. ויאמר. אמת ויציב. גאל ישראל. ובלילה שאין פרשת ציצית נוהגת ובני מערבא לא אמרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ׳

א דין ברכת אמת ואמונה. ב ועל אמת ואמונה שאומר בערבית מצאתי טעם בשם הגאונים ז"ל אמונה בגימטריא מאה וזו היא תפלתו של משה רבינו שנאמר ויהי ידיו אמונה וגו'. והשנים היתרים כנגד ב' פעמים שקורין קריאת שמע ביום ומנין שאומרין אותו ב' פעמים ביום שנאמר הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. ג … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״ט

א דין למה נהגו לומר והוא רחום בתפלת ערבית. ב מה שנהגו לומר בתפילת ערבית והוא רחום יכפר עון פי' רבינו אליעזר הגדול זצ"ל לפי שאין בערבית קרבן לכפר עון אבל בשחרית ובמנחה שיש הקרבת תמידין אין צריכין לאומרו. ג ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי לפי שהיו החוטאין נוהגין ללקות בין מנחה למעריב ומיד לאחר … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״ח

א דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הככבים. ב מה שנוהגין בני העולם להתפלל תפלת ערבית ולקרוא קריאת שמע קודם צאת הככבים אינו ראוי לעשות כן ושלא כדין הן עושין ויישר כח האיש אשר בידם למחות ומוחים ביד העושין כן. ועל זה מצאתי שנשאל רבינו האי גאון זצ"ל צבור שמצלי תפלות ערבית … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״ז

א דין מנחה עם חשיכה כשאין שהות ביום להתפלל בלחש בעשרה ולהסדיר החזן את התפלה לענות קדושה עד שלא תחשך. ב מצאתי לרבינו אפרים שכתב בשם רב האיי גאון זצ"ל דצבור דדחיקא להו שעתא בבי שמשיה לצלויי בלחשא והדר לנחותי שליח צבור. דלית ליה לשליח צבור למיחת ולאפקיעינהו ידי חובתייהו בקול רם לפי שמצות תפלה … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״ו

א דין סדר תפלת המנחה. ב ותפלת המנחה מאמתי מצוותה כדתניא אי זו היא מנחה גדולה משש [שעות] ומחצה ולמעלה מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה ועד אימת מצלי לה כדתנן תפלת המנחה עד הערב ר' יהודה אומר עד פלג המנחה וכיון דלא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד … להמשך קריאה

שבלי הלקט מ״ה

א דין תפלת מוסף וקדושת מוסף. ב תנו רבנן היו לפניו שתי תפלות אחת של מוספין ואחת של מנחה פי' שלא התפלל מוסף עד שהגיעה שעת המנחה מתפלל של (מוספין) [מנחה] ואח"כ מתפלל של מוספין ר' יהודה אומר מתפלל של מוספין ואחר כך מתפלל של מנחה אמר ר' יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן