שבלי הלקט צ״ו

א דין תלמוד תורה בשבת. ב ירושלמי רב חגיי בשם ר' שמואל בר נחמן אומר לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה. ועל ידי שהפה זה טרח התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה ר' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא אמר לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה. מתניתא מסייעא בין … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״ה

א דין הדחת קדרות קערות וכוסות בשבת. ב וקערות שאוכל בהן בסעודה האחת רשאי להדיחן לצורך סעודתו האחרת אם הם צריכין לו לבו ביום דתניא קערות שאוכל בהן ערבית מדיחן ואוכל בהן שחרית. שחרית מדיחן ואוכל בהן בצהרים בצהרים מדיחן ואוכל בהן במנחה במנחה שוב אינו מדיחן אבל כוסות וקתוניות וצלוחיות מדיח והולך כל היום … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״ד

א דין ברכת המזון להזכיר בה של שבת. ב ובכל סעודות של שבת צריך להזכיר של שבת בברכת המזון ואומר נחמינו דהכי אמרינן בברכות ובשבת פותח בנחמה ומסיים בנחמה. והטעם כתב אחי ר' בנימין נר"ו לפי שתחלת גאולה אחרונה עתידה להיות בשבת כד"א בשובה ונחת תושעון וכיון שנכנס שבת ולא נגאלו מבקשין רחמים שיקיים הבטחתו … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״ג

א דין שלש סעודות בשבת ב וצריך אדם להזהר בשלש סעודות. דתניא כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש ר' חידקא אמר ארבע והלכתא כרבנן ואמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצל מג' פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמות גוג ומגוג דבכולהו הני כתיב … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״ב

א דין שחיקת פלפלין ומלח בשבת וטחינת פירות ופירורן. ב אמר רב יהודה הני פלפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי. תרתי תרתי אסור. רבא אמר כיון דמשני אפי' טובא. איכא מאן דמוקים לה בשבת ואיכא מאן דמוקים לה ביום טוב ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל מסתברא כמאן דמוקים לה בשבת דאי ביום טוב ליכא … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״א

א דין משקין לסננן בתוך המשמרת וברירת אוכלין ועשיית יינמולין. ב אמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולין לתוך המשמרות בשבת ואינו חושש אבל עכורין לא פי' יין או מים צלולים אם נפלו בהן קיסמין או קש מותר לסננן בשבת שאין זה בורר לפי שבלא סינון יכול לשתותן אבל עכורין אסור דהו"ל כבורר וכן … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ׳

א דין סחיטת פירות על האוכלין ולמצוץ משקה מן הפת השרוי ביין או בשאר משקין וכן חלות דבש שריסקן מערב שבת או ענבים שבעטן מע"ש ליקח מהן בשבת. ב תנו רבנן אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין ר' יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ט

א דין מהו לעשות הילמי מיין או מלח או מים ומלח ליתן על הבשר כו'. ב מצאתי בספר התרומה מותר לתת מלח בשבת על נתחי העוף ואחר כך מים או יין ומנענע יחד. ואפי' לר' יוסי דאסור מים ומלח תחילה השתא הוי טעם לחלוחית העוף כמו שמן תחלה ומותר והשתא דקיימא לן דאין הלכה כר' … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ח

א דין מהו ליתן מלח על גבי בשר או דג או ביצה המבושלין או שאר אוכלין. ב ומותר למלוח בשר מבושל או ביצה מבושלת לאוכלה לאלתר אבל למלחה ולהניחה אסור וכן מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל ר' אינו נותן מלח על גבי בשר מבושל כשהוא אוכלו אלא כל מה שהוא רוצה לאכול מולחו באותו שעה אבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ז

א דין אם מותר לחתוך קשרי אוכלין להתירן. ב כשיושב אדם בסעודה בשבת ופעמים מביאין לפניו תרנגולת צלויה או בשר צלוי וקשורים בגמי או בדבר אחר מותר לו לחתוך אותו הקישור ואין בו איסור ופסיקת תלוש אינו אסור אלא אם מתקנו או למדה או לעשותו כלי וכן מצאתי שהעידו על אדם גדול ומנו ר' שניאור … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ו

א דין מהו ליתן מלח ותבלין בשבת בתבשיל או כרכום ותבלין הצובעים ובשול אחר בשול. ב ואם ראוי לתת מלח ותבלין בשבת בין בכלי ראשון בין בכלי שני תשובה זו מצאתי בשם הר"ר שמחה משפירא ז"ל על המלח שנתנו ביורה מרותחת במזיד בשבת איני רואה בה טעם לאסור לא מטעם דהוי ליה דבר שיש לו … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ה

א דין נטילת ידים בשבת בשלג ובברד או במי גשמים שירדו בשבת. ב ואסור לאדם ליטול ידיו בשבת בשלג או בברד דתניא אין מרסקין לא את השלג ולא את הברד אבל נותן הוא לתוך הכוס או לתוך הקערה ואינו חושש. ג וכתב ר' בנימין אחי נר"ו דוקא שלג וברד אסור לרסק משום שהוא מוליד משקה … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ד

א דין קידוש על הכוס בסעודת שחרית. ב וצריך אדם להקדים סעודתו בשבת ולא לאחר כי הא דרב ששת מוקים להו לרבנן בקייטא בשמשא ובסיתווא בטולא כי היכי דלקדמו. ירושלמי ר' אחא ורב אבוהו בשם ר' יוסי ב"ר חנינא אסור להתענות עד שש שעות בשבת אמר ר' יוסי ב"ר בון מתניתין הוא קודם חצות לא … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ג

א דין מה שנהגו לומר אין כאלהינו עם פיטום הקטרת. ב מה שנהגו לומר אין כאלהינו קודם שיתחילו לומר פיטום הקטורת שרמוז בו אמ"ן ברו"ך את"ה והטעם מפורש בתחילת הספר בהלכה ראשונה ומה שאומרים ליום שכולו שבת לחי העולמים מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל האומרים לחיי העולמים טועין הן אלא זה עיקר הלשון ליום שכולו … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״ב

א דין תפלת מוסף של שבת. ב נהגו להתפלל בתפלת מוסף תכנת שבת רצית קרבנותיה כו' יש מפרשין תכנת לשון בירור [ס"א סידור] כמו ותוכן לבות ה'. רצית קרבנותיה יש מפרשין בכל הקרבנות כתיב שעיר לכפר אבל בקרבנות שבת לא כתיב שעיר לכך סדרו לומר רצית קרבנותיה שהן קרבנות רצון שאין צריכין כפרה ויש מפרשין … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ״א

א דין מה שנהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקים בצרכי צבור ומה שנהגו לפסוק נדבות וצדקות וכו'. ב ואחר קריאת ההפטרה נהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקים בצרכי צבור וכ' אחי ר' בנימין נר"ו לפי שהשבת הוא יום מנוחה דוגמא לעתיד לבא ויום שגם המתים נוחין בו ואינן נידונין ראוי להזכירן למנוחה ולברכה ולהתפלל עליהן וכן מברכין … להמשך קריאה

שבלי הלקט פ׳

א דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחת. ב תנו רבנן קטן קורא בתורה ומתרגם ומפטיר בנביא והמפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד ז' שקראו בתורה ואי סליק ענינא כגון עולותיכם ספו לא בעינן כ"א פסוקים ותניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינות וכאן וכאן בכדי שלא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ט

א דין קדיש של אחר קריאת התורה מתי מקדשין ועל איזה ספר מקדישין. ב ואחר שקראו בתורה חובת היום מקדישין בין בחול בין בשבת בין ביום טוב חוץ משבת במנחה ומנחת תענית שאין בה הפטרה שאין מקדישין בהם וכן שמעתי הטעם מפי ר' בנימין דודי זצ"ל שבת וי"ט שחרית ומנחה יום הכיפורים ותשעה באב שיש … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ח

א דין תרגום שמתרגמין בו בשעת קריאת התורה. ב ומצות הקורין בתורה להעמיד תורגמין לתרגם מה שהן קורין כדי להשמיע לנשים ולעמי הארץ כדכתיב ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ואמר מר ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא מפורש זה תרגום אמר ר' שמעון בן פזי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ז

א דין שבחות שנהגו לומר בין קריאת התורה וסדר קריאת התורה בשבת. ב אבא מרי ר' אברהם זצ"ל הנהיג לומר בכל שבת ויום טוב כשמוציאין ספר תורה לקרות בו פסוקים של שבחות. אין כמוך באלהים ה'. מלכותך מלכות כל עולמים. שמע ישראל וכו' כסדר הכתוב בסדורים בשלשה רגלים עד יגדיל תורה ויאדיר. והיה הדבר נראה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ו

א דין זמירות של שבת שאומרין י"י מלך בעמידה ואומר מזמור לתודה ומה שראו שנהגו להתפלל בשחרית ישמח משה. ב מה שנהגו לומר בשבתות וימים טובים בזמירות ה' מלך בעמידה כתב אחי ר' בנימין נר"ו הטעם לפי מה שנמצא באגדה ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה שברא את העליונים לשבח לשמו כיצד מלאך אחד … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ה

א דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתא שלה. ב וראוי לכל אדם להסדיר פרשיותיו עם הצבור כל פרשה ופרשה בשבתא דאמר רב הונא בר יהודה אמר ר' מנחם אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון. יש … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ד

א דין כוס של קידוש מהו לברך אחריו על הגפן. ב ואם ראוי לברך על הגפן אחר כוס של קידוש אם לאו מצאתי בשם רב עמרם גאון ז"ל וששאלתם כוס של קידוש טעון ברכה לאחריו אי לא אם תמצא לומר טעון הני מילי היכא דמקדש מקמי דלייתא פתורא אבל אם מייתי פתורא ומקדש אפתורא לא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ג

א דין טעימת כוס של קידוש. ב ומאן דטעים כסא דקידושא מבעיה ליה למטעם מיניה מלא לוגמיו דאמר מר המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא. ומכאן מוכיח רבינו ישעיה זצ"ל שמלא לוגמיו הוא פחות מרביעית שהרי כל שיעור הכוס אינו אלא רביעית. ובדברי הגאונים ז"ל מצאתי הא דבעינן שיטעם מלא לוגמיו דוקא דלא טעמי שאר המסובין … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ב

א דין חובת נשים בקידוש היום ומי שקידש לעצמו לחזור לקדש לאחרים. ב ונשים נמי חייבות בקדוש היום דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ואע"פ שקידוש היום מצות עשה שהזמן גרמא היא מאי טעמא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואתנהו בשמירה איתנהו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״א

א דין קידוש לאחר טעימה ומה לקדש על הפת ועל כוס פגום. ב ואם שכח וטעם כלום קודם שיקדש צריך לקדש דאמר רבא טעם מקדש טעם מבדיל ורשאי אדם לקדש בין על הפת ובין על היין כי הא דרב כי הוה חביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא כי הוה חביבא ליה חמרא מקדש אחמרא. וכוס שטעם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן