שבלי הלקט קכ״ב

א דין מהו לקרות בשטרי הדיוטות בשבת. ב תנו רבנן כתב המהלך תחת הצורה ותחת דיוקנאות אסור לקרותו בשבת גזרה שמא יקרא בשטרי הדיוטות פירש רבינו תם זצ"ל לומר שאסור לקרות בשטרי הלואה או בשטרי מקח וממכר. והכי נמי אסור לקרות באגרות ששולחין ממקום למקום לידע מה שולח לו חבירו. ויש מתיר הרהור בלא קריאה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״א

א דין מה לשחוק בפירות בתם וחסר או בכדור בשבת. ב מצאתי בשם הר"ר אליעזר מטול זצ"ל. דאסור לשחוק בשבת בתם וחסר הוא שחוק שקורין אוג"א מת"א ויש קורין אותו תם כס מהא דאמרינן בפ' ב' דביצה דר' חייא ור' שמעון ב"ר קפדי אהדדי וכן מצאתי כתוב אין ר' מתיר לשחוק באגוזים בשבת [ויו"ט] משום … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״כ

א דין הלכות טלטול לאיסור ולהיתר. ב וכל דבר שיש עליו תורת כלי ראוי לטלטלו בשבת בכל ענין אך שיהא מלאכתו להיתר. כדתנן כל הכלים ניטלין בין לצורך בין שלא לצורך מאי לצורך ומאי שלא לצורך אמר רבא הכי קאמר דבר שמלאכתו להיתר נוטל בין לצורך גופו בין לצורך מקומו. ושלא לצורך נמי אפי' מחמה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ט

א דין קיפול כלים ובגדים בשבת והצעות המטות. ב תנן התם מקפלין את הכלים אפי' ארבעה וחמשה פעמים כדי ללובשן בו ביום והוא שאין לו להחליף. של בית רבן גמליאל לא היו מקפלין כלים לבנים מפני שהיה להם להחליף. יש מדקדקין שיש להוכיח מכאן שאין מקפלין הטליתות בשבת כיון שאין בדעתו להתעטף בו עוד בו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ח

א דין כל צרכי המת הנעשין בשבת. ב עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזוז בו אבר ושומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין וקושרין את לחייו לא שיעלה אלא שלא יוסיף. ותניא מביאין כלי מיקר וכלי מתכת ומניחין אותו על כרסו כדי שלא תפוח ופוקקין את נקביו כדי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ז

א דין פקוח נפש בין ברפואה בין באכילה ושתיה בין בלחישה בין במלאכה אחרת. ב תנו רבנן מפקחין על ספק נפשות בשבת והזריז הרי זה משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד כיצד נפל לים ואינו יכול לעלות טבעה ספינתו בים ואינו יכול לעלות יורדין ומעלין אותו ואינו צריך ליטול רשות מבית דין. תינוק שנכנס לבית … להמשך קריאה

שבלי הלקט קט״ז

א נתפזרו פירות בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב החבית. ב תנו רבנן נתפזרו לו פירות בחצירו מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה כדרך שעושה בחול. נשברה לו חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף. פי' יקלוט … להמשך קריאה

שבלי הלקט קט״ו

א דין כתבי הקדש להצילן מפני הדליקה בשבת. ב תנן כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן ודוקא שהן כתובים בלשון הקדש אבל אם היו כתובין תרגום בכל לשון רב הונא [אמר] אין מצילין רב חסדא אמר מצילין ופסק רבינו חננאל זצ"ל דהלכה כרב הונא דהוא רביה דרב … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ד

א דין הבא בדרך סמוך לחשיכה וכיסו עמו והמוצא מציאה בשבת. ב בספר התרומה מי שהחשיך לו בדרך ערב שבת קודם שנכנס לעיר ויש עליו כיס או חבילה יתננה לנכרי אין עמו נכרי מניחו על החמור מבעוד יום או על הסוס ובכל עת שתעמוד הבהמה יסירנה מעליה וכשהיא מהלכת יחזור ויתננה עליה שלא תעשה עקירה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ג

א דין שותפות ישראל ונכרי בשדה וכרם ובבהמה ודין עבד ושפחה של ישראל מהו לעשות מלאכה בשבת ודינו שכירות בהמה. ב בספר התרומה. ישראל שיש לו שדה או כרם בשותפות עם נכרי לא יאמר לנכרי עמול בהן בשבת ואני או שלוחי נטרח בהן בחול יום אחד כנגד השבת. אם לא התנו קודם שקנו הקרקע ביניהן … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ב

א דין נתינת כלים לאומן מע"ש ודין מלאכה הנעשת בשבת ע"י נכרי לצורך ישראל. ב תנו רבנן אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס נכרי אלא כדי שיעשו מבעוד יום ובית הלל מתירין עם השמש. זהו כלל גדול שסומכין עליו לשבת כל מלאכת ישראל שעושה אותו הנכרי בביתו של נכרי והוא מלאכת תלוש והנכרי עושה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״א

א דין ספינה ללכת בה בשבת ולצאת ולבוא לתוכה. ב בספר התרומה ואסור ללכת בספינה בשבת ואפי' נכנס בה מערב שבת דנראה כשט וגזירה שמא יעשה חבית של שייטין או גזרה שמא ינהיגנה ארבע אמות דרך המים שהוא כרמלית וכל שכן חוץ לתחום ואם נכנס בה ג' ימים קודם השבת שרי להיות בתוכה וללכת בה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״י

א דין רחיצה בשבת בחמין או בצונן בכלים או בקרקעות. ב ואסור לאדם לרחוץ כל גופו בחמין בשבת ואפי' הוחמו מערב שבת ואפי' בקרקע אבל בחמי בראשית כגון חמי טבריה ודוגמתן דווקא בקרקע מותר. ומה שאסרנו לרחוץ כל גופו בין אבר אבר בין כל גופו יחד אסור אבל פניו ידיו ורגליו לחודיה שרי ואפי' בכלי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ט

א דין ליתן מים על הבגד שיש בו טינוף או בלא טינוף אם יש בו משום ליבון. ב מצאתי בשם הר"ר אליעזר מוורמשא ז"ל מי שהסיך מים על רגליו בשבת ואיכא ניצוצות על בגדיו ועל מכנסים שלו אסור להשליך מים על מקום הניצוצות דהוה כמלבן אלא כיצד יעשה יטול ידיו ויקנחם במקום הניצוצות וליכא איסורא: … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ח

א דין מחט הקבוע בבתי ידים לצאת בו ולהדקו בשבת. ב ואסור לאדם למתוח חוט התפירה דאמר מר המותח חוט התפירה בשבת חייב חטאת פי' דהוי ליה כתופר והתופר שתי תפירות בשבת חייב חטאת. כתב רבינו ישעיה זצ"ל נראה לי שאלו שעושין נקבים בפי בתי ידים ויש להם חוט מחובר עם מחט שמכניסין באותן הנקבים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ז

א דין תכשיטין המותרין לאיש לצאת בהן ודיני קמיע ב תנן תנו רבנן לא יצא האיש בסנדל מסומר ולא יטייל בו מבית לבית ואפי' ממטה למטה אבל מטלטלין אותו לכסות בו את הכלי ולסמוך בו כרעי המטה כתב אחי הר"ר בנימין נר"ו סנדל המסומר שדברו בו חכמים לא יכולנו לעמוד על עקרו ואינו כמו הסנדלים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ו

א דין תכשיטי אשה המותרין לצאת בהן בשבת: ב תנן התם במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועה שבראשה ולא בטוטפת המקפת מאזן לאזן ולא בסנבוטין המגיעין עד לחיים בזמן שאינם תפורין. ג וכתב אחי ר' בנימין נר"ו הא דאמרינן לא תצא אשה לא בחוטי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ה

א דין בהמה במה מותרת לצאת בשבת. ב תנן התם במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באפסר והאנקה בחטם והלבדקס בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי השיר כגון כלבים של ציידין יוצאין בשיר בין כרוכין בין נמשכין ר' ישמעאל אומר ארבע בהמות יוצאות באפסר בשבת הסוס והפרד והגמל והחמור אמר חזקיה ירושלמי סימנא וכן … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ד

א דין חפץ ששכחוהו ברשות הרבים וצריכין לו ברשות היחיד. ב אם צריך אדם לחפץ שברשות הרבים או יש לו חפץ בבית אחר שלו או להביא יין ורשות הרבים מפסיק יוליך תינוקת שם אם יקחוהו מאליהם ויביאוהו טוב הדבר כדאמרינן בפרק חרש ביבמות גבי מפתחות דבי מדרשא דאירכסו ברשות הרבים ואמר ר' יוחנן לידבר טליא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ג

א דין בית הפתוח לרשות הרבים ויש עליה תקרה. ב תשובה זו מצאתי בשם רבינו חננאל זצ"ל כל בית שהיא פתוחה לרשות הרבים אסור להוציא ממנה שום דבר חוצה ולא להכניס לה מבחוץ אלא אם כן למעלה באסקופה והוא שיש לה על פתח הבית מקום גבוה מרשות הרבים כדי שיהיו בני רשות הרבים נמנעים מלרחוק … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ב

א דין עירובי בתים. ב ושני בתים שיש ביניהם חלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים יכולין לערב דתנן חלון שבין שתי חצירות ארבעה על ארבעה בתוך עשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצרות אבל חלון שבין שתי בתים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״א

א דין חצר שנפרצה. ב וחצר שנפרצה אם יש בפריצתה יותר מעשר אמות אסור לטלטל בתוכה. ואפי' אם העומד מרובה על הפרוץ. פחות מעשר אם העומד מרובה על הפרוץ מותר פרוץ מרובה על העומד אסור והכי איתא בירושלמי אבל לענין שבת כל פחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה מארבעה ועד עשר אם העומד מרובה על … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק׳

א דין דיורי החצר ששכח אחד מהן ולא עירב עמהן. ב אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב כגון ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבולון שיש להם ששה בתים לכל אחד ואחד בית בפני עצמו וכולן פתוחין לחצר גדולה שהיא של כולן. ואותן בתים סביב לאותו חצר ונתנו חמשה מהן עירובן בבית אחת וראובן לא … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״ט

א דין עשיית עירוב ושיעורו. ב ירושלמי אמר ר' יהושע מפני מה מערבין בחצרות מפני דרכי שלום מעשה באשה אחת שהיתה דבובה לחברתה ושלחה עירובה ביד בנה נסבתיה גפפתיה ונשקתיה אתא ואמר קומי אימיה אמרה הכין הות רחמה לי ולא הוינא ידעא מתוך כך עשו שלום [ביניהם] הדא הוא דכתיב דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״ח

א דין חצרות הצריכות עירוב. ב וחצר הפתוחים בו בתים והבתים הללו חלוקים בדיורים אין להם לטלטל מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים עד שיערבו אבל מותרין לטלטל כלים ששבתו בחצר בכל החצר שהרי היא מוקפת במחיצות. ומי הן הקרויין חילוק דיורין שיהיו צריכין לערב כדתניא האב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהם דיורין בחצר … להמשך קריאה

שבלי הלקט צ״ז

א דין אלפים אמה מהיכן נמדדין בין בעיר בין במחנה ובשיירא. ב ואסור לו לאדם לילך בשבת יותר מאלפים אמה ממקום שקנה בו שביתה מערב שבת בין השמשות דתניא שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה כיצד אם שבת בעיר אפי' היא גדולה כאנטוכיא כל העיר כולה היא לו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן