שבלי הלקט קמ״ח

א דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו או אם נפטר בברכת המזון. ב רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבה. חזייה לרבה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא והדר בריך אכסא דברכתא. אמר ליה למה ליה למר כולי האי הא בריך ליה חדא זימנא אמר ליה כי הוינן בי ריש גלותא הכי הוה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ז

א דין דברים הבאים בתוך הסעודה או לאחר סעודה מה הן בברכה. ב וכל דבר הבא ללפת בו את הפת כיון שבירך על הפת פטור מלברך עליו. דתנן כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה ואמר רב פפא הלכתא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה. פי' ללפת בהן את הפת אין … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ו

א דין הנזהר מפת של עובדי כוכבים מהו לוכל תבשיל בקערה עם מי שאינו נזהר. ב מצאתי בשם רבינו שמואל זצ"ל הנזהר מפת של עובדי כוכבים ושאינו נזהר אוכלין בקערה אחת ואין חוששין בטעם פת של עובדי כוכבים שנכנס בפת ישראל. תדע דפרק קמא דחולין אמרינן דלא גזרינן על תערובת דמאי וכל [שכן] שלא גזרו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ה

א דין יין שמברכין עליו בורא פרי הגפן חדש או ישן קונדיטין או מבושל. ב ויין בין מזוג בין שאינו מזוג מברכין עליו בורא פרי הגפן דתניא יין כל זמן שלא נתן לתוכו מים נוטלין ממנו לידים ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן. משניתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואינו נוטלין ממנו לידים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ד

א דין שינוי יין שמברכין עליו הטוב והמטיב ואין מברכין על שינוי פת ואם הביאו לפניו יין ישן ויין חדש כיצד מברכין. ב תניא שינוי יין אין צריך לברך שינוי מקום צריך לברך. אמר ר' יוסף בר אבא אמר רב הונא הא דאמרת אינו צריך לברך בורא פרי הגפן אבל הטוב והמטיב מברך רבינו שלמה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ג

א דין יין שבתוך המזון לברך אחד לכולן או כל אחד לעצמו והשותה מים או שאר משקים בסעודה אם טעונין ברכה או אם הפת פוטרתן והשורה פתו ביין אם צריך לברך על היין או הפת פוטרו. ב שאלו את בן זומא מפני מה אמרו בא להם יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו אמר להם … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ב

א דין השח בין ברכת המוציא לטעימה ושלא להקדים לאכול פת אחרת עד שלא אכל הפת שבצע עבור המוציא. ב ואין הבוצע ולא שאר המסובין רשאין לספר לאחר שבצע עד שיטעמו. ואם הפסיק ושח בדבר שהוא צורך ברכה אינו צריך לברך אבל אם הפסיק ושח בדבר שאינו צורך הברכה צריך לחזור ולברך דאמר רב טול … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״א

א דין המוציא בעין יפה בעשר אצבעותיו ולמה נהגו לבצוע על המלח. ב והבוצע צריך לו שיבצע בעין יפה ומשולי הפת מהיכא דמתחיל בישולא. וצריך הבוצע שיבצע בשתי ידיו בעשר אצבעותיו כנגד עשר מצות הנוהגות בתבואה עד שלא תבא לידי לחם ואלו הן. לא תזרע כלאים. לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. לקט. שכחה. ופיאה. מעשר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״מ

א דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מורי בברכת המזון. ב מצאתי בשם רב האי גאון זצ"ל שנים שבאו לאכול כאחד המברך נוטל רשות מחבירו דרך כבוד ואומר ברשות רבי או ברשות מורי ואם הם שנים או יותר חוץ מן המברך אומר ברשות מורי או ברשות רבותי והן עונין ברשות שמים שכך שנינו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ט

א דין שנים או שלשה שאכלו להצטרף להמוציא או לברכת המזון בהסיבה או שלא בהסיבה ויין אם צריך הסיבה להצטרף עליו. ב שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן מנא הני מילי אמר רב אשי דאמר קרא גדלו לה' אתי. אמר אביי נקיטינן שנים שאכלו מצוה לחלק פי' רבינו שלמה זצ"ל בין בהמוציא בין בברכת המזון וכן … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ח

א דין מי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך על נטילת ידים אם לא. ב ומי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך אם לא בירך כתבו הגאונים ז"ל שאין חוזר ומברך דהויא לי' מדרבנן ולא דמיא לברכה אחרונה דשבעת המינין אלא לברכה אחרונה דשאר מינין ובשם רב חנינאי ריש מתיבתא ז"ל מצאתי אם טעה ולא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ז

א דין ניגוב ידים ואוכל מחמת מאכיל אם צריך נטילת ידים. ב והנוטל ידיו צריך לנגבן דאמר ר' אבהו כל האוכל בלא ניגוב ידים כאוכל לחם טמא שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים. ג מצאתי בספר גימטריאות לחמם טמא בגוים בגמטריא בלא ניגוב ידים. איבעיא להו אוכל מחמת מאכיל בעי נטילת ידים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ו

א דין סדר נטילת ידים וברכתה וממי ראוי לקבל מים לנטילת ידים. ב תנו רבנן לחולין עד הפרק לתרומה עד לפרק לקדוש ידים ורגלים עד לפרק אמר רב עד כאן לחולין עד כאן לתרומה. פי' רבינו שלמה זצ"ל עד פרק שני של אמצע אצבעות יטול ידיו לחולין ועד פרק שלישי דהיינו כל פיצול האצבעות לתרומה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ה

א דין מי שאין לו מים מהו לכרוך ידיו במפה או בבתי ידים. והנוטל ידיו ולא נתכוין לסעודה או מי שנטל ידיו לסעודה והפליג שעה א' ותיכף לנ"י ברכה. ב ומי שבא בדרך ואינו מוצא מים ליטול ידיו לא יהא כורך ידיו במפה או בסודר ואוכל דאיבעיא להו מהו לוכל במפה תא שמא דאמר רב … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ד

א דין דברים שחצצים לנטילת ידים. ב תנו רבנן כל שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים לחולין. ג מצאתי בשם רבינו תם זצ"ל אמר ר' דיש טועים ואומרים צואה שתחת הציפורן חוצצת לטבילה ולנטילה. וליתא דתנן פרק ט' [דמקוואות] אלו חוצצין באדם. ובצק שתחת הצפורן וטעמא דבצק משום דמהדק ודבוק הרבה וחוצץ בפני המים אבל צואה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ג

א דין כלים שנוטלין מהם לידים. ב והנוטל ידיו צריך ליטול מן הכלי כדתנן בכל הכלים נוטלין לידים ואפי' בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה. ואין נוטלין לידים לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החביות פי' שלא תיקנה. ולא יתן לחבירו בחפניו אמר רבא מגופת חבית שתיקנה נוטלין ממנה לידים חמת וכפישה שתיקנן … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ב

א דין מים הראויין לנטילת ידים. ב איתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ור' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. ואמר ר' יוחנן שאלתי את רבן גמליאל ב"ר אוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן. חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ר' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. אמר רב … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״א

א הערוגה השלישית סדר ברכות ב דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן. ג אמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן אין נטילת ידים לחולין אלא משום סרך תרומה ועוד משום מצוה. מאי מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים ורבא אמר מצוה לשמוע דברי ר' אלעזר בן ערך דכתיב וכל אשר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ל

א דין הבדלה על הכוס ושצריך אדם להסדיר שולחנו במוצאי שבת. ב וצריך אדם להסדיר שולחנו במוצאי שבת דאמר רב חנינא לעולם יסדיר אדם שולחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית משל שמלוין את המלך ביציאתו כשם שמלוין אותו בכניסתו ובסידורים מפרש אבר אחד יש בו באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ט

א דין תפלת מוצאי שבת וסדר ויהי נעם ומהו במלאכה קודם תפלה. ב וצריך לאחר להתפלל במוצאי שבת שלא ייראה השבת עליו כמשאוי. דאמר ר' יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוצאי שבת בציפורי. ותפלת ערבית במוצאי שבת כשאר ימות החול אך צריך להזכיר הבדלה בחונן הדעת. ירושלמי מה ראו חכמים לקבוע להבדלה בחונן הדעת … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ח

א דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול. ב ומה טעם אין מתפללין בשבת אלא ז' ברכות אמר רב הונא מפני שאסור לאדם לבקש צרכיו בשבת פי' לפי שבתחילת י"ח ברכות יש דברים שאדם מיצר עליהם אם הוא צריך להם ואתי למעט בעונג שבת אמר רב נחמן כי הוינן ביה רבה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ז

א דין אכילה ושתיה בין מנחה לערבית. ב מדרש אגדה השותה מים בין השמשות כאילו גוזל את מתיו. ג מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל כך שמענו מפי חכמים הראשונים כל בין השמשות נותנין רשות לנשמתן של מתים לשתות מים. וכל השותה מים בין השמשות בשעה ששותות נשמות מתות אין מניחין נשמה של מת קרובו לשתות מים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ו

א דין תפלת מנחה של שבת ומה שנהגו לומר צדקתך צדק. ב נהגו לומר קודם תפלת המנחה פסוקים של נחמה אם תשיב משבת רגליך אז תתענג מה נאוו גילי מאד הנני שולח מלאכי וכו' כסדר הכתוב בסדורים. והטעם פי' אחי ר' בנימין נר"ו לפי מה שדרשו רבותינו ז"ל אלמלי שומרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ה

א דין צידת כנה ופרעוש וזבובים בשבת. ב תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר אין הורגין את המאכולת בשבת דברי בית שמאי ובית הלל מתירין וקי"ל כבית הלל ודוקא כנה שאינה פרה ורבה אבל פרעוש הקופץ לכאן ולכאן אסור להרוג שהרי פרה ורבה דומיא דאילים ותחשים שבמשכן ואפי' לצוד פרעוש בשבת אסור דתניא הצד פרעוש … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ד

א דין קשרים אי זהו של קיימה ואיזו שאינו של קיימה. ב בספר התרומה מותר אדם לקשור חגורו לטבעת הדלי כדי לשלשל הדלי בבור למלאותו מים שיתירנו לאסור בו מתניו. אבל חבל דעלמא אסור שהיא של קיימא. ואם נפסק החבל באמצע אסור לקשור שני ראשיה יחד אלא עונבן כדתנן קושרין דלי בפסיקייא שזהו כחגורו חבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ג

א דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה. ב מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם מהו לחלוב פרות בשבת מפני שמסתכנים ואם יונקים עגלים מסתכנין שבאו רבנן ואמרו שמותר לחלוב כשמשנה בכלי לא יפה אמרו אותן שבאו והורו לכם שמותר לחלוב בשבת שלא כהוגן ושלא כהלכה ושלא כשורה עשו שהורו לכם דבר שלא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן