שבלי הלקט קע״ד

א דין היחיד בקריאת הלל בר"ח. ב רב איקלע לבבל חזנהו דקרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו פי' דסבר משום חובה עושין ומוסיפין על דברי חכמים כיון דחזא דמדלגי דלוגי אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם. תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר כתב רבינו ישעיה זצ"ל יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר אע"פ שנהגו הצבור … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ג

א דין הלל שאין קורין אותו אלא בתפלת שחרית. ב ואין קורין את ההלל אלא בתפלת שחרית דתנן העובר לפני התיבה ביום טוב הראשון של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל ואין קורין את ההלל למפרע דתנן הקורא את המגילה למפרע לא יצא ואמרינן עלה תנא וכן בהלל וכן בקריאת שמע … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ב

א דין קריאת הלל בראש חדש. ב ומה שאנו קורין הלל בראש חדש מצאתי לגאונים זצ"ל מניין שאומרים הלל בראשי חדשים מצינו שרמזו דוד בתהלים הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ומשמע הללו אל בקדשו על קידוש החודש הללויה ולפיכך אנו כופלין כל הנשמה על שנה מעוברת שיש בה י"ג חדשים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״א

א דין שצריך להזכיר של ר"ח בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר. ב והמתפלל בראש חודש צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה דהיינו יעלה ויבוא ואם לא הזכיר חוזר לראש דאמר רב מרי בר אבין משמיה דרב עמרם אמר רב נחמן אמר שמואל טעה ולא הזכיר של ראש חדש מחזירין אותו ודוקא בתפלת שחרית או בתפלת המנחה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ע

א דין הכרזת החזן ר"ח בליל הכנסתו למה נהגו לעשות כן. ב מה שנהגו בליל הכנסת ראש חדש בתפלת ערבית קודם תפלת לחש שהחזן מכריז ראש חדש והצבור עונין לששון ולשמחה לא משום קידוש החודש נהגו כך שהרי אין קידוש החודש אלא ביום אלא כדי שיהא אדם זכור להתפלל יעלה ויבוא ועוד מפני הנשים להיות … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ט

א דין למה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש. ב מה שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש מפורש הטעם בברייתא דר' אליעזר כשאמר אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' שמעו הנשים ולא רצו ליתן נזמיהם אלא אמרו להם אתם רוצים לעשות פסל ומסכה שאין בו כח להציל ונתן הקב"ה שכרן של … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ח

א דין ראש חדש למה קובעין אותו שני ימים. ב ומה שאנו עושין ראש חדש שני ימים. ג מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל לפי שיום שלשים ראוי לעולם ליעשות ראש חודש שאע"פ שעשינוהו מן הישן על ידי חצי היום של חודש העבר שצרפנו על כ"ט יום וחצי של עצמו מ"מ חציו מן החודש היא ודרך … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ז

א הערוגה הרביעית ענין ראש חודש ב דין ברכת לבנה. ג אמר רב אחא ב"ר חנינא אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא זה אלי ואנוהו וכתיב התם החודש הזה לכם. תנא דבי ר' ישמעאל אילמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ו

א דין המברך על הדבר כסבור לאכלו ונפל מידו ושאסור לברך ברכה שאינה צריכה כשם שאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה. ב מצאתי לרבינו נסים שכתב במגילת סתרים שהמברך על הכוס ונשפך מידו אותו הכוס ובא לשתות כוס אחר שחוזר ומברך פעם שניה וה"ה לכל דבר והראיה על זאת בירושלמי דכיצד מברכין ר' זריקא אמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ה

א דין ברכות בפתיחתן וחתימתן והמברך על היין וסבור לברך על השכר ודומה. ב וכל ברכה וברכה צריכה בפתיחתה הזכרה ומלכות דאמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. וקי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ובברכות פוק חזי מה עמא דבר והני … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ד

א דין ברכות שמברכין על הריח. ב תנו רבנן מנין שמברכין על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל יה אי זהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח. וברכות הריח הם חמש ברכות אפרסמין והדס וקינמון וכל שאר מיני בשמים שהן מין אילן וחילפא דימא הוא רוזמרינו. ג ורבינו שלמה זצ"ל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ג

א דין דברים שאין גדוליהן מן הארץ ואין להם שורש בארץ מה מברכין עליהן או דברים שגדוליהם מן הארץ והוא אוכל אותן שלא כדרך אכילתן או אוכל מהן מה שאין דרכו לאכול כגון קנוקנות ועלין. ב וכל דבר שאין גדוליו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף ודגים וחלב וגבינה וכגון המים והמלח והזומית על … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ב

א דין פירות האדמה בברכה כגון ירק וקטניות והדומה להן ותערובות קמח וקטניות או שאר ירקות איזהו עיקר לברכה וכן תערובת זנגביל בדבש או זנגביל לח בפני עצמו וכמיהן ופטריות. ב וכל מיני ירק וקטנית ששלקן מברך עליהן אי נמי על מימיהן בורא פרי האדמה דקי"ל מיא דכולהו שלאקי ככולהו שלאקי ואפי' ירקות שדרכן ליאכל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״א

א דין מי שיש לו לברך ברכה מעין שלש על מיני מזונות ועל פירות האילן ועל היין אם יכול לפוטרן בברכה אחת או לברך עליהן על כל אחד ואחד בפני עצמו ודין פירות אם יש להם דין זימון. ב אמר ליה אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא אמר ליה דחמשת המינין מברך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ס

א דין פירות האילן בברכה לפניהן ולאחריהן. ב ופירות האילן יברך עליהם בורא פרי העץ דתנן על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ומה הן סימני אילן שמברכין על פירותיו בורא פרי העץ אמור רבנן כל היכא דכי שקלת לפירא הדר מפיק פירא אחרינא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ט

א דין חמשת המינין בברכה לפניהם ולאחריהם. ב וחמשת המינין שנאפין או מתבשלין שלא כעין לחם אין מברכין עליהן המוציא ולא שלש ברכות אלא מברכין עליהן בורא מיני מזונות ולאחריהן ברכה אחת מעין שלש ואפי' אפה ובשל חמשת המינין עם שאר דברים בטלין הן לגבי חמשת המינין והוו חמשת המינין עיקר ושאר הדברים טפילה ומברך … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ח

א דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס או לא. ב וכוס של ברכת המזון צריך לברך עליו בורא פרי הגפן כי הא דרב יעקב בר אבא איקלע לבי רבה חזיא לרבה דבריך בורא פרי הגפן לכסא קמא ואכסא דברכתא אמר ליה למה ליה למר כולי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ז

א דין סדר ברכת המזון. ב וסדר ברכת המזון מאי היא כדתניא סדר ברכת המזון כך הוא בראשונה ברכת הזן. בשניה ברכת הארץ. בשלישית בונה ירושלים. ברביעית הטוב והמטיב ואמר רב נחמן משה תקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן. יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ו

א דין ברכת המזון אם טעונה כוס ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך. ב והמברך ברכת המזון צריך לברך על הכוס דתנן בפ' אלו דברים בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית הלל אומ' מברך על המזון … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ה

א דין למה נהגו לסלק את הפת ואת הסכין מעל השולחן בשעת ברכת המזון. ב שאלו לפני רב פלטוי ב"ר יעקב גאון זצ"ל מסלקין את השלחן תחילה ואחר כך מברכין אי לא כי קאמר ר' אלעזר כל שאינו משייר פת שלמה על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם לברך קודם סילוק יפה או יסלק ויברך … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ד

א דין שיעור אכילת פת שטעונה ברכת המזון. ב ושיעור אכילה שמברכין עליה ברכת המזון ומזמנין עליה. כדתנן עד כמה הן מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה וקיימא לן כתנא קמא דהוא ר' מאיר דקאי ר' יוחנן כוותיה דאמר ר' חייא בר אבא אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ג

א דין קטן מהו להצטרף לזימון. ב אמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו וכן הלכתא. רבי' יצחק פאסי ורבי' ישעיה ז"ל פסקו כיון דקרו לי' קטן אפי' בן עשר ובן תשע מזמנין עליו. וגאונים אחרים ז"ל פירשו והוא שנכנס לי"ג שנה ואע"ג דלא פרח אבל קטן שלא הגיע לי"ג שנה אע"ג דפרח … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ב

א דין אותם שאכלו ירק להצטרף לזימון עם אותן שאכלו דגן. ב אמר רב יהודה בריה דרב שילת תשעה אכלו דגן ואחד ירק מצטרפין לזימון ואפי' טיבל עמהם בציר ואפי' שתה כוס של יין ואפי' שבעה אכלו דגן ושלשה אכלו ירק מצטרפין אבל ששה לא דבעינן רובא דמנכר. כתבו רבי' יצחק פאסי ורבי' האיי ורבי' … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״א

א דין הנזהר מפת של נכרים להצטרף לברכת הזימון עם מי שאינו נזהר. ב מצאתי בשם רבינו שמואל זצ"ל אם יש בני אדם בסעודת זימון אחד מהן נזהר בפת של נכרים ואחד מהם אינו נזהר אע"פ שאינו אותו הנזהר יכול לאכול מפת של נכרים כיון שאותן שאינו נזהר יכול לאכול מפיתו של נזהר מצטרפין לזימון … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״נ

א דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם. ב איתמר שנים שאכלו רב ור' יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אפי' אם רצו לזמן אין מזמנין ואסיקנא תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר אין מזמנין וקיימא לן רב ר' יוחנן הלכא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ט

א דין מים ומלח של אחר סעודה ומים אחרונים ומה הן בברכה. ב תנו רבנן אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקים ולא שתה מים ביום ידאג מפני ריח הפה ובלילה ידאג מפני ריח הפה ומפני האסכרה וכתבו רבוותא ז"ל כיון דאי לא אכיל ואי לא שתי הוי סכנה אינו צריך לברך מידי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן