שבלי הלקט רנ״ב

א דין כסוי דם חיה ועוף ביו"ט ובהמה שיש בה חלק לנכרי מהו לשוחטה ביום טוב והשוחט בהמה בשדה באיזה עניין הותרה לו הבאתה לביתו ובכור שנפל לבור מהו להעלותו ביום טוב. ב אמר רב שחט צפור מערב יום טוב אין מכסין דמו ביום טוב ואם שחטו ביום טוב ואין לו עפר מוכן מערב יום … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״א

א דין השחזת סכין ביו"ט והשוחט אם מותר להראות סכינו לחכם: ב איבעיא להו מהו להראות סכין לחכם פי' הבא לשחוט ביום טוב מהו להראות סכין לחכם. רב מרי בר ביסנא שרי ורבנן אסרי. ג ורבינו יצחק פאסי זצ"ל כתב בשם הלכות גדולות טעמא דמילתא דחיישינן דלמא אזלין חוץ לתחום לאחזיי. ובעל המאור ז"ל פי' … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״נ

א דין ברירת פירות וקטניות והרקדת קמח. ב הבורר קטנית ביום טוב בית שמאי אומרים בורר אוכל אוכל ובית הילל אומרים בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה רבן גמליאל אומר אף מדיח ושולה [פי' שולה אותו במים ומבררו]. תניא ארשב"ג בד"א כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל הפסולת מרובה על האוכל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ט

א דין ביקוע עצים ביו"ט ועצים המותרין להסיקן ביו"ט. ב תנו רבנן אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אין מבקעין לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה ולא בקופיץ ואוקימנא למתניתין דחסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אבל נשברה מערב יום טוב … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ח

א דין מוקצה ונולד ביו"ט בין לבו ביום בין ליו"ט שני וכן מחובר שנתלש בראשון וביצה שנולדה בראשון מה הן בשני. ב שנו חכמים ביצה שנולדה ביום טוב בית שמאי אומרים תיאכל ובית הלל אומרים לא תיאכל ואמרינן בגמרא במאי עסקינן אי לימא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים מאי טעמא דבית שמאי מוקצה הוא אלא בתרנגולת … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ז

א דין מחובר שנתלש וחיה ועוף ודגים שניצדו ביום טוב ושבת ויום טוב הסמוכים זה לזה. ב והא דאמרינן דצרכי שבת נעשין ביום טוב על ידי עירוב דוקא בדברים המוכנין מערב יום טוב אבל דברים המוקצין מערב יום טוב כגון מחובר שנתלש ביום טוב וחיה ועוף ודגים שניצודו או ביצה שנולדה אין יום טוב מכין … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ו

א דין הכנה מיום טוב לשבת על ידי עירוב תבשילין: ב והא דתניא אין אופין מיום טוב לשבת דוקא שלא עירב עירובי תבשילין אבל אם עירב עירובי תבשילין מערב יום טוב מותר דתנן יום טוב שחל להיות ערב [שבת] לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ה

א דין איסור הכנה מיום טוב לחבירו וכ"ש מיום טוב לחול ובהמה מסוכנת מהו לשוחטה ביום טוב. ב ואע"פ שהתרנו אוכל נפש ביום טוב לא התרנו אלא ליומו אבל ליום טוב שני או לחול אסור דתניא אין אופין מיום טוב לשבת פי' בלא עירוב תבשילין קל וחומר מיום טוב לחול באמת אמרו ממלאת אשה קדרה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ד

א דין אוכלי בהמה לתקנן ולזמן כנעני בסעודה ביום טוב. ב תניא אך אשר יאכל לכל נפש שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר מכה נפש בהמה ישלמנה ת"ל לכם [לכם] ולא לכנענים לכם ולא לכלבים דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבה אומר אפי' נפש בהמה במשמע א"כ מה תלמוד לומר לכם לכם ולא … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ג

א דין רחיצה בחמין ביו"ט וטלטול מיני בשמים ותיקונן להריח בהן. ב ולאו דוקא אוכל נפש התיר הכתוב אלא כל הנאת נפש דתנן בית שמאי אומרים לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן ראויין לשתיה ובית הלל מתירין ותניא בית שמאי אומרים לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה ובית הלל מתירין והלכתא כבית הלל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״ב

א דין עירוב והוצאה ליום טוב והדלקת נרות בבתי כנסיות: ב תנן התם בית שמאי אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים ובית הלל מתירין ירושלמי הא גדול אסור אמר שמואל בשם ר' יוסי בר בון אפי' גדול מותר וליידא אי לא תנן קטן להודיעך כוחן דבית … להמשך קריאה

שבלי הלקט רמ״א

א דין מלאכה האסורה ביום טוב. ב תניא במכילתא כל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך ולא יעשה הנכרי מלאכתך אתה אומר כן או אינו אלא לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך אבל יעשה הנכרי מלאכתך ת"ל ששת ימים תעשה מלאכה הא לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך ולא יעשה הנכרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״מ

א דין ימים טובים לכבדן באכילה ושתיה וכסות נקיה: ב וחייב אדם לכבד ימים טובים באכילה ובשתיה ובכסות נקיה דתני תחליפא אבוהי דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוהי דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד ראש השנה חוץ מהוצאת שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פוחת פוחתין לו ואם מוסיף … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ט

א דין סדר היום בתפלה ובהלל ובקריאת התורה ומה שנוהגין לפסוק נדבתן לשלש פעמים וסדר ההפטרה: ב ובשני ימים טובים של עצרת גומרין בהן את ההלל דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח ימים בשנה יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן. שמונת ימי החג. ושמונת ימי חנוכה. ויום טוב הראשון של פסח. … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ח

א דין יום טוב לבצוע על שתי ככרות. ב וביום טוב צריכין לבצוע על שתי ככרות כמו שבוצעין בשבת וכן מפורש בתשובות הגאונים ז"ל ששאלתם ביום טוב אם צריכין לבצוע על שתי ככרות אי לא כך ראינו הוו יודעין שצריכין אנו לבצוע על שתי ככרות ביום טוב כדרך שאנו צריכין לבצוע בשבת מה טעם מפני … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ז

א דין קידוש על הכוס וברכת זמן בין בליל ראשון בין בליל שני. ב ובערב חג שבועות אין נופלין על פניהן אפי' בשחרית וכ"ש במנחה ואם (היום) [הוא יום] חמישי אין אומרין וידוי ולא אבינו הרחמן. וכל שלש רגלים שוים בכך בין בתפילה בין בקידוש בין בהזכרה (בין) בברכת המזון ובשלשתם חותמין מקדש ישראל והזמנים … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ו

א הערוגה השמינית סדר עצרת ובכללה בארתי הלכות יום טוב ב דין חג שבועות למה תלה הכתוב קביעתו בספירה. ג בששה בסיון חג שבועות דכתיב וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם וגו' וכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ה

א דין הנשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בלילות בין פסח לעצרת כל הלילות של ספירת העומר. ב מה שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה לאחר שקיעת החמה בימים שבין פסח לעצרת יש תולין הטעם לפי שבין פסח לעצרת מתו תלמידי ר"ע קרוב לשקיעת החמה ובשם הרב ר' שמחה משפירא זצ"ל מצאתי עדיין צריכין אנו למודעי בבראשית … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ד

א דין מצות ספירת העומר וברכתה. ב ומליל יום טוב שני של פסח דהיינו ליל ששה עשר בניסן [מברכין] על ספירת העומר וכתב רבינו ישעיה זצ"ל תמיה למה אנו מברכין על העומר ביו"ט [שני] של פסח א"כ עשיתו חול ויש לומר דכיון שספירת העומר מן התורה אין עשייתו חול אבל אם היה מדרבנן אז היה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ג

א דין חפירת כוכין וקברות בחול המועד. ב אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין. פי' אין חופרין כוכין וקברות בחולו של מועד להיקבר בהן אחר המועד. כך פירוש רבינו חננאל ורבינו יצחק פאסי. מאי כוכין בחפירה וקברות בבנין. אבל מחנכין את הכוכין אמר ר' יהודה שאם היה ארוך מקצרו במתניתא תנא מאריך … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״ב

א דין אם מותר לכנוס אשה במועד. ב אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות מפני ששמחה הוא לו אבל מחזיר הוא גרושתו. וכי שמחה הוא לו מאי הוי אמר רב יהודה אמר שמואל לפי שאין מערבין שמחה בשמחה אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב מנין שאין נושאין נשים במועד שנאמר ושמחת … להמשך קריאה

שבלי הלקט רל״א

א דין נטילת צפרנים בחולו של מועד. ב תנו רבנן כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסרו ליטול צפרנים במועד דברי ר' יהודה. ר' יוסי מתיר וכשם שאמרו אסור לגלח בימי אבלו כך אסרו ליטול צפרנים בימי אבלו דברי ר' יהודה ר' יוסי מתיר אמר עולא הלכה כר' יהודה באבל וכר' יוסי במועד ושמואל אמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ל

א דין גילוח שיער בחולו של מועד. ב ואסור לאדם לגלח במועד. כדתנן באלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים ומי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו דווקא הני הוא דמותרין הא שאר כל אדם אסורין מאי טעמא כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין. תניא … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ט

א דין הקזה ורפואה ורחיצת חמין וחפיפת הראש במועד. ב ומותר אדם להקיז ולהתרפאות במועד. תוספתא שותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד שבראשונה היו אומרין אין שותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד עד שבא ר' עקיבה ולימד ששותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד. מקיזין דם לבהמה חיה ולעופות ואין … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ח

א דין כיבוס בגדים בחולו של מועד. ב ואסור לו לאדם לכבס בגדיו במועד דתנן ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים. ומי שנשאל לחכם והותר. מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג והזבין והזבות והנדות והיולדות וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין [לכבס במועד] ושאר כל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ז

א דין תפירת בגדים וסירוג מטות במועד. ב שנו חכמים ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכלב היכי דמי הדיוט כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת רב יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יודע לכוין אימרא בחפת חלוקו יש מפרשין אם היה אומן באחת מאלו אסור דאזלינן לחומרא כיון דלא איפסק הלכתא כחד מינייהו והאומן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן