שבלי הלקט ער״ח

א דין שבת ויו"ט מה הן בתענית חלום ועשרים וארבע צומות מה הן בר"ח. ב ויחיד המתענה תענית חלום או תענית אחר מתפלל ענינו כמו תענית צבור ואפילו בשבת ור"ח רשאין להתענות תענית חלום דאמר רבה בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש בנערות ואמר רב חסדא ובו ביום … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ז

א דין סדר תפלת תעניות ולמה נהגו להתענות שני וחמישי. ב אמר רב הונא יחיד שקיבל עליו תענית אע"פ שאכל ושתה כל הלילה למחר מתפלל תפלת תענית. כתב רבינו שלמה זצ"ל בפרק במה מדליקין בשם הגאונים מצאתי ברייתא כך שנו רבותינו פעמים שאדם שרוי בתענית ואינו מתפלל תפלת תענית ופעמים שאינו שרוי בתענית ומתפלל תפלת … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ו

א דין עד מתי מותר לאכול ולשתות בליל התענית בכניסתו. ב תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה פי' בליל התענית עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי ר' אלעזר בר' שמעון אומר עד קרות הגבר וקיימא לן דהלכתא כר' מחבירו אמר רבא לא שנו אלא שלא גמר סעודתו אבל גמר סעודתו אסור איתיביה אביי גמר ועמד … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ה

א ענין תענית ב דין קבלת תענית מבעוד יום. ג אמר שמואל כל תענית שלא קיבלה עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית ואי יתיב למאי דמיא אמר רבה בר שילא כמפוחא דמליא זיקא. אימת מקבלה רב אמר במנחה ושמואל בתפלת המנחה אמר ר' יוסף כוותיה דשמואל מסתברא דכתיב במגילת תענית לכן כל אנשיי דייתי עלוהי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ד

א דין סעודת מוצאי תשעה באב. ב יש מן היחידים שנוהגין שלא לאכול בשר בליל מוצאי ט' באב וכן מצאתי שנהג רבינו משולם ז"ל כל ימיו. ויש שאין אוכלין כלל בליל מוצאי תשעה באב עד הבקר. ויש שמתענין תשיעי ועשירי יום ולילה וטעם שלהן דאמר ר' יוחנן בן זכאי אילמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ג

א דין עוברות ומניקות מה הן בתענית ואין אומרין צידוק הדין על המת. ב אמר שמואל אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בתשעה באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור. ג וכתב אחי ר' בנימין זצ"ל מסתברא דתינוקת אין מענין אותן כדרך שמענין אותן … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ב

א דין הדברים הנאסרין בת"ב. ב תנו רבנן כל מצות הנהוגות באבל נוהגת בתשעה באב. ואסור ברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים. ולשנות במשנה בהלכות ובהגדות ואינו קורא במקום שאינו (ראוי) [רגיל] לקרות ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות אבל קורא בקינות ובאיוב ובדברים הרעים של ירמיה ותינוקת של בית … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״א

א דין מילה שחלה בת"ב ויום הכיפורים ושאר תעניות. ב שאלו לפני רבינו יצחק בר יהודה זצ"ל מילה שחלה ביום תענית צבור כגון י"ז בתמוז וצום גדליה מהו להתפלל פסוקי דרחמי וסליחות ולומר וידוי ואל ארך אפים ואם מברך יטעמו אותו המברך או אם הילד וכמה שיעור טעימה והשיב על יום מילה כך נוהגין במקומינו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ר

א דין הנחת תפלין וציצית בתשעה באב. ב יש שנוהגין שלא להניח תפילין בט' באב לפי שכתוב לשום לאבילי ציון לתת להם פאר תחת אפר וגו' אלמא במקום שיש אפר אין פאר ובתשעה באב כתיב העלו עפר על ראשם וכן היה מנהג זקיני ר' אברהם הרופא זצ"ל כשקורין איכה בליל ט' באב כשהיה מגיע לפסוק … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ט

א דין רחיצת ידים שחרית וסדר תפלה וקריאת התורה והפטרה בין בשחרית בין במנחה. ב ובשחרית רוחץ ראשי אצבעותיו ושופך עליהן מים שלשה פעמים מפני שרוח רעה שורה על הידים ומברך על נטילת ידים אבל אינו רוחץ פניו ועיניו שהרי הוא אסור ברחיצה כאשר נפרש לפנינו ואם היתה לו מטפחת שרויה במים מערב תשעה באב … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ח

א דין ת"ב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר והבשמים: ב ותשעה באב שחל להיות במוצאי שבת מזכירין הבדלה בחונן הדעת ואין מבדילין על הכוס שהרי אסורין לטעום כלום ואפילו להטעימו לתינוק לא משום דילמא אתי למיסרך ובמוצאי תשעה באב מבדילין על הכוס בלא נר ובשמים ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי שהיה נוהג ליל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ז

א דין תפלת ליל ת"ב בין באמצע החול בין במוצאי שבת. ב ובערב תשעה באב אין נמנעין בשחרית מליפול על פניהן וכשבאין לבית הכנסת להתפלל תפלת ערבית בלילי תשעה באב באין יחיפין ועומד החזן ומתפלל בשפה רפה ומתפללין שמונה עשרה כשאר הימים ומזכירין מעין המאורע בבונה ירושלים. מפורש בירושלמי ר' אחא אמר יחיד בט' באב … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ו

א דין סעודת ת"ב או ערב ת"ב שחל בשבת וכן שבת שחל בו ט' באב מה הן בתשמיש המטה. ב תנו רבנן תשעה באב שחל להיות בשבת וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שלחנו אפי' כסעודת שלמה בשעתו מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל תשעה באב שחל להיות בשבת או … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ה

א דין סעודת ערב תשעה באב שחל בחול. ב ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא משש שעות ולמעלה פי' לאחר חצות אבל משש שעות ולמטה מותר. ואמר רב שמואל לא שנו אלא בסעודה המפסיק בה אבל בסעודה שאינו מפסיק … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ד

א ענין ת"ב. דין אם מותר לכבס ולרחוץ מר"ח אב עד התענית: ב תנן התם משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס אמר רב נחמן לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל לכבס ולהניח מותר רב ששת אמר אפי' לכבס ולהניח אסור והלכתא כרב ששת. ודוקא עד התענית אסור אבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ג

א הערוגה התשיעית סדר תענית ב דין ארבע צומות. ג תניא אמר ר' שמעון ארבעה דברים היה ר' עקיבה דורשן ואף אני דורשן ואין אני דורש כמותו. דכתיב כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית (ישראל) [יהודה] לששון ושמחה. צום הרביעי זה ט' בתמוז שבו הובקעה העיר שנאמר ברביעי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״ב

א דין חיוב שמחה ברגל ואפי' ביום שאחר הרגל: ב תנו רבנן חייב אדם לשמח את ביתו ברגל שנאמר ושמחת בחגיך במה משמחן ר' יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להם אנשים בראוי להם ביין ונשים בראוי להם תני ר' יוסף בבבל בבגדי צבעונין. בארץ ישראל בבגדי פשתן המגוהצין. תני ר' יהודה בן בתירא … להמשך קריאה

שבלי הלקט רס״א

א דין חליבת בהמה ביום טוב. ב שאלו לפני רבינו שמחה משפירא זצ"ל מהו לחלוב ביו"ט כיון דלא אפשר לחלוב מאתמול והשיב אסור לחלוב ביו"ט אע"ג דלא אפשר לחלוב מעיו"ט כדאי' פרק חרש דדוקא לינק דהוא מפרק כלאחר יד התירו ודוקא במקום צערא אבל לחלוב [כדרכו] אפי' במקום צערא ביום טוב אסור ואמרינן פרק חביות … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ס

א דין מהו לעשות פתילה ביו"ט ומהו לכבות את הנר מפני דבר אחר או לכבות את הבקעת שלא יתעשן הבית או הקדרה. ב אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ואין חותכין את הפתילה לשנים. רבי יהודה אומר חותכה באור לשתי נרות מאי שנא בסכין דלא דקא מתקן מנא באור נמי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ט

א דין מהו לכחול את העינים ביו"ט. ב בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביום טוב היכא דאיכא סכנה כגון רירא דמא דמעתה וקדחה ותחילת אוכלא לא קא מיבעיא לי דאפילו בשבת שרי. כי קא מיבעיא לי סוף אוכלי ופצוחי עינא אמר ליה אסור וכן הלכתא והני מילי מישראל אבל מנכרי שרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ח

א דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה ורגלי השואל ומהו לקרד או לקרצף הבהמה ביו"ט. ב השואל כלי מחבירו מערב יום טוב הרי הוא כרגלי השואל ואע"ג דרגיל האי דשאיל מיניה מימר אמר דילמא משכח אינש אחרינא ושאיל מיניה. המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי הוא כרגליו אוקימנא לה בשני רועים דלא ידעינן … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ז

א דין פירות שירדו עליהן גשמים לטלטלן מגג אל גג או לכסותן בכלים מפני הדלף. ב משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת אמר רב נחמן לא שנו אלא באותו גג אבל מגג לגג לא ואפילו גגותיהן שוין תנא לא ישלשלם בחבל ולא יורידם בסולמות ומכסין את הפירות בכלים מפני הדלף וכן כדי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ו

א דין מהו לדוך תבלין ולשחוק תבלין ומלח ביו"ט. ב תנן התם בית שמאי אומרים תבלין נידוכין במדוך של עץ ומלח בפך ובעץ הפרור ובית הלל אומרים תבלין נידוכין [כדרכן] במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ ופסקי רבוותא דפלפלין לא בעי שינוי ומסתייעי מהא דאמרינן רב ששת שמע קול בוכנא אמר האי לאו מגויה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ה

א דין מליחת בשר ביו"ט ומליגת הראש והרגלים. ב אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בבת אחת ואע"פ שאינו צריך אלא לחתיכה אחת רב אדא בר אהבה מערים ומלח לה גרמא גרמא פי' לאחר שמלח חתיכה אחת היה אומר החתיכה האחרת עריבה עלי עד שהיה מולח את כולם פירוש אחר לרבינו גרשום … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ד

א דין האיך נמנין על הבהמה לשוחטה כדי לחלקה ביניהם והבא ליטול בשר מבית הטבח ומהו לשקול בשר ביום טוב בכף מאזנים או ביד והוא הדין לשאר אוכלין ומהו לילך אצל החנוני ליטול ממנו יין או שאר אוכלין. ב אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהם … להמשך קריאה

שבלי הלקט רנ״ג

א דין אם מותר למרוט הנוצה שעל בית השחיטה ביו"ט והפשטת בהמה ונתינת עור לפני הדורסים ומליחת חלבים. ב מצאתי בדברי הגאונים זצ"ל שאסור למרוט הנוצה שבבית השחיטה כשרוצה לשחוט את העוף ביום טוב דהכי משמע בבכורות פרק הלוקח בהמה מן הנכרי דתנן התם ר' יוסף בן משולם אמר השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ … להמשך קריאה

דילוג לתוכן