שבלי הלקט רכ״ו

א דין ציצית לטוותו במועד. ב ולטוות ציצית בחולו של מועד לצורך טליתו מותר כדתנן טווה אדם תכלת לציצתו ואוקימנא דבין באבן בין בפלך שרי ונראין הדברים כגון שצריך לו לתקן טליתו בחולו של מועד אבל אם אינו צריך לו אסור: הסבר על זכויות יוצרים שבלי הלקטמקור: www.nli.org.il

שבלי הלקט רכ״ה

א דין דברים המותרין לכותבן בחולו של מועד. ב אלו כותבין במועד קדושי נשים וגיטין ושוברין דייתיקי מתנה ופרוזבולין איגרות שום איגרות מזון שטרי חליצה ומיאונין שטרי בירורין וגזירות בית דין ואיגרות של רשות יש מפרשים איגרות של רשות זו שאלת שלום דכיון דאינו כותב צרכיו כלל אלא שאילת שלום גרידא ליכא טירחא בהך כתיבה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ד

א דין פינוי מבית לבית ולהביא כלים מבית האומן במועד. ב שנו חכמים אין לוקחין בתים עבדים ובהמה ואבנים אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו אוקימנא לה דבבית שבחצרו מותר לפנות פי' כיון ששני הבתים בתוך חצירו הוה ליה כמפנה מפינה לפינה בתוך … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ג

א דין בהמה ליטול צפרניה במועד ולקבוע לה נגרי ברזל ברגליה. ב גרסינן בפרק משקין בית השלחין משום רבינו אמרו סוס שרוכב עליו מותר ליטול צפורנים שלהם בחולו של מועד אבל חמרא דריחיא לא. רב יהודה שרי למישקל טופרי לחמרא דריחיא ולמבני אמת ריחיא. ועל מה שנוהגין לתקן את פרסות הסוסים בנגרי ברזל. ג מצאתי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״ב

א דין פרקמטיא בחולו של מועד ומהו לקבל מלאכה לעשותה אחר המועד. ב תנו רבנן מקבלין קבולת במועד לעשותה אחר המועד. ובמועד אסור כללו של דבר כל שהוא עושה אומר לנכרי ועושה וכל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה. תניא אידך מקבלין קבולת במועד לעשותה אחר המועד ובלבד שלא ישקול ולא ימדוד ולא ימנה כדרך … להמשך קריאה

שבלי הלקט רכ״א

א דין המלאכות המותרין בחולו של מועד. ב תנו רבנן את חג המצות תשמור לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי ר' יאשיה ר' (נתן) [יונתן] אומר קל וחומר מה ראשון ושביעי שאין קדושה לא לפניהן ולא לאחריהן אסורין בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן אינו דין שיהו אסורין בעשיית … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״כ

א הלכות חולו של מועד ב דין חולו של מועד לכבדו באכילה ובשתיה. ג וחייב אדם לכבד חולו של מועד במאכל ומשתה. דכתיב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש וגו'. וחולו של מועד בכלל מקראי קודש הם [ושנו חכמים במשנת אבות] ר' אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות כו' ופירוש … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ט

א דין סדר תפלה וקריאת התורה וסדר ההפטרות של כל ימי הפסח. ב בשני ימים טובים של פסח מתפללין שבע וחותמין מקדש ישראל והזמנים ואע"פ שאין חותמין בשתים הא איתמר עלה חוץ מזו שאי אפשר לחתום בענין אחר. וליל שבת ויום טוב אין מזכירין של יום טוב בברכה אחת מעין שבע שאילמלא שבת אין שליח … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ח

א סדר חובת ליל שמורים. דין מצות ההגדה וקריאתה ושתיית ד' כוסות וסדר הסיבתו ואכילת מצה ומרור ושאר ירקות וקריאת ההלל וכל הסדר לב' לילות הראשונים בין לעצמו בין לאחרים: ב כוס הראשון מוזגין כוס של יין ואומרים עליו קידוש היום וזה סדרו של קידוש. מברך תחלה בורא פרי הגפן ואחר כך מברך אשר בחר … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ז

א דין שיעור איסורו של חמץ בין בזמנו בין שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו וחטה הנמצאת בתרנגולת או בתבשיל. ב בפרק כל שעה אמר רב חמץ בזמנו בין במינו בין בשלא במינו במשהו. רב לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם וגזר שלא במינו אטו מינו. … להמשך קריאה

שבלי הלקט רט״ז

א דין נכרי הנכנס ברשותו של ישראל וחמץ בידו או שנפל חמץ מגגו של נכרי לגגו של ישראל. וישראל ונכרי שיש להם תנור בשותפות והנכרי אפה בו חמץ בפסח. ואם רשאי הישראל לומר לנכרי קנה לך חמץ שמא אצטרך ואקח ממך לאחר הפסח. ודין חמץ הבא דורון לישראל ביום אחרון של פסח. וישראל שלוה חמץ … להמשך קריאה

שבלי הלקט רט״ו

א דין שריית מורסן לבהמה חיה ועוף. ב אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין. האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה אל המרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש. לא ילעוס אדם חטים ויתן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצות פי' בדליכא סכנה דווקא אבל היכא דאיכא סכנה קיימא לן בכל מתרפאין חוץ מע"ז … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ד

א דין מצות הראויות לשימורים לצאת בהן ידי חובה ומהו ללוש מצה בתבלין ומי פירות ובדבש ובביצים או בשאר משקים. ב תנו רבנן לחם עוני פרט לחלוט ואשישה יכול לא יצא ידי חובתו אלא בפת הדראה פי' בפת סובין ת"ל מצות מצות ריבה ואפי' כמצתו של שלמה א"כ מה ת"ל לחם עוני פרט לחלוט ואשישה. … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ג

א דין מצות אם מותר ללוש אותם מלפני ערב הפסח בעוד שהחמץ קיים: ב ואם חל ארבעה עשר בשבת והרי אינן יכולין לאפות מצה לצורך שבת אם מותר להקדים ולאפות מצה בערב שבת כתב רבינו שלמה זצ"ל פסח שחל להיות באחד בשבת אסור לאפות מצות בערב שבת הראשונים אמרו משום הידור מצוה היא אבל [אנו] … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״ב

א דין שיעור חלה ואם ראויה אשה אחת ללוש יותר משיעור חלה. ב אמר רבא קבא מגלינאה לפיסחא וכן לחלה פי' קבא מגלינאה והוא שיעור שחייב בחלה והוא שיעור מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה. בגמטריא. (ושיער רבא) [ושיערו רבנן] שאשה אחת יכולה להתעסק בטוב כשיעור זה ולשומרה מחימוץ. בהלכות פסח של רבינו שלמה זצ"ל … להמשך קריאה

שבלי הלקט רי״א

א דין מים שלשין בהם את המצות ומי ראוי ללוש אותן וסדר לישתן: ב אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו פי' שנשאבו מאתמול פי' רבינו שלמה זצ"ל מפני שבימות הגשמים החמה מהלכת בשיפולי הרקיע וכל העולם כולו צונן כנגד גובה של רקיע נמצאו מעיינות של שיפולי הרקיע רותחין. וניסן לענין הילוך החמה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״י

א דין שמור חטים וקמח לשם מצה. ב וחייב אדם לשמור את החטים לשם מצה משעת קצירה דכתיב ושמרתם את המצות עשה שימור לשם מצה. ואמר רבא להני דמהפכי כיפי כי מהפכיתו היפכו לשם מצה. פי' כיפי עומר ופי' רבינו ישעיה זצ"ל שהיו אומר לאותן שקושרין העומרין בעת הקציר שישמרו אותם מן המים לשם מצה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ט

א דין ערב הפסח בעשיית מלאכה. ב וערב הפסח אסור בעשיית מלאכה מחצות היום ואילך דתנן ומקום שנהגו שלא לעשות אין עושין פי' משחרית ועד חצות היום תלוי במנהג ומקום שנהגו לעשות עושין ואין ממחין בידם. ומקום שהחמירו על עצמן ונהגו שלא לעשות כדי שיהיו פנויין לתיקון צרכי המועד ולישת המצות להכין הכל מבעוד יום … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ח

א דין ערב הפסח באכילת מצה וחמץ ובכורות שמתענין ערב הפסח: ב ויום בארבעה עשר בניסן מותרין באכילת חמץ כל ארבעה שעות דתנן ר' מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחילת שש ר' יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחילת שש וקיימא לן הלכתא כרבי יהודה כתב אחי ר' בנימין (אחי) נר"ו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ז

א דין הגעלת כלים וטהרתן. ב וכלים שנשתמש בהן חמץ בכל השנה אסור להשתמש בהן בפסח עד שיטהרם כדרך תשמישתן דגמרינן להו מגיעולי נכרים דתניא הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי דברים שלא נשתמש בהן כל עיקר מטבילן והן טהורין דברים שנשתמש בהן על ידי צונן כגון כוסות קיתונות וצלוחיות מדיחן ומטבילן והן טהורים והא לך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ו

א דין ביעור חמץ וברכתו ובטולו. ב תנן התם אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. ואוקימנא בגמרא דהאי אור אורתא הוא דהיינו לילי ארבעה עשר ואע"פ שעד ארבע שעות למחר ביום ארבעה עשר מותרין באכילת חמץ ואפילו הכי קדמינן ובדקינן מאורתא לפי שבערב בני אדם מצויין בבתיהם ואם תאמר א"כ יבדוק בשחרית שהרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ה

א הערוגה השביעית סדר פסח ובכללה לקטתי הלכות חולו של מועד: ב דין שבת שלפני הפסח למה קורין אותו שבת הגדול. ג מצאתי בפרדס שחיבר רבינו שלמה זצ"ל שבת שלפני הפסח נהגו לקרותו שבת הגדול והטעם לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרים היה [הפסח] בחמישי בשבת דהכי אמרינן בסדר עולם ומקחו של פסח מצרים היה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ד

א דין מלאכה בפורים. ב ופורים לא איתסר במלאכה אלא בדוכתא דנהגו בה איסורא דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא קיבלו עילוייהו. גרסינן בירושלמי היה כותבה דורשה ומגיהה הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה. ומאן דאזל מדוכתא דלא נהיגי איסורא בדוכתא דנהיגי לבטל בהדייהו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ג

א דין הספד ותענית בי"ד וט"ו באדר ראשון ושני ודין אבילות והבריית אבלים בפורים. ב תנו רבנן קראו את המגילה ונתעברה השנה קורין אותה באדר שני ר' אליעזר ב"ר יוסי אומר משום ר' זכריה בן הקצב אין קורין אותה באדר שני שכל המצות שנוהגת בשני נוהגות בראשון רבן שמעון בן גמליאל [אומר] משום ר' יוסי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״ב

א דין מגביית מעות פורים. ב וכשם שאדם חייב לשמוח בפורים כן חייב לשמח את העניים עמו דתני ר' יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו [שתי מתנות לאדם אחד] ומתנות לאביונים שני מתנות לשני בני אדם כלומר די במתנה אחד לעני אחד דהכי משמע מתנות שנים לאביונים שנים. ג מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל במעות פורים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״א

א דין מצות סעודת פורים. ב וחייב אדם לשמוח בפורים ולהעדן במיני מאכל ומשתה כדכתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואוכלין ושותין ושמחין ומזמרין על שולחנם ובבית חביריהם ומשלוח מנות איש לרעהו. תאני ר' יוסף ומשלוח מנות איש לרעהו שני מנות לאדם אחד דהכי כתיב מנות דמשמע שתים לרעהו חד אביי בר אבין ור' חנינא … להמשך קריאה

דילוג לתוכן