שבלי הלקט ש״ד

א דין תקיעה במוספין ולא בשחרית. ב ומפני מה תוקעין בתפלת המוספין ואין תוקעין בתפלת שחרית דתנן העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל ואמרינן עלה בגמרא מאי שנא בשני דמתקיע משום ברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום ברוב עם הדרת … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״ג

א דין אם רשאין להפסיק ולשוח בין תקיעות הראשונות לתקיעות שעל סדר הברכות. ב כתב רבינו יצחק פאסי זצ"ל שאלו מקמי ריש מתיבתא המברך ביום ראש השנה על תקיעת שופר בתר ספר תורה והשיח צריך לברך על התקיעות שעל סדר ברכות אי לא. ואהדר להו הכי חזו רבנן שגוערין בזה ששח עד שלא יתקע על … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״ב

א דין תקיעות שעל סדר ברכות אם טעונין ברכת תקיעה. ב מה שנהגו לתקוע כל התקיעות כשהן יושבין ולברך עליהן [ברכת התקיעה] כתב עלה בעל המאור זצ"ל נראה לי כי לא היה כן מימי רבותינו חכמי התלמוד אלא מנהג הוא שנהגו דורות האחרונים משום חולין ומשום אנוסין דקדמי ונפקי מבית הכנסת ולא נטרי עד צלותא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״א

א דין שיעור התקיעות של סדר הברכות. ב אתקין ר' אבהו בקיסרי תקיעה. שלשה שברים. תרועה. תקיעה סי' קשר"ק ומתמהינן עלה מה נפשך אי ילולי הוא תרועה (קא) נעביד שברים לא נעביד ואי גנוחי הוא שברים נעביד תרועה לא נעביד ומשנינן ספוקי מספקא ליה אי גנוחי היא אי יללי היא מתקיף לה רב עוירא ודילמא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש׳

א דין מי שלא היה עמו שופר בשעת תפלה ואח"כ נזדמן לו: ב מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלשה פעמים פי' שהתפלל תפלת המוספין ובירך תשע הברכות תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים אחת בשביל מלכיות ואחת בשביל זכרונות ואחת בשביל שופרות. טעמא דבירך ואחר כך נתמנה לו שופר אבל אי … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ט

א דין תקיעות אם שמען בסירוגין או משני בני אדם כאחד. ב א"ר יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. תניא נמי הכי שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא. פי' בין תקיעה בין תרועה בכלל כמו שאמרנו למעלה. סדר תקיעות שלש של שלש שלש מתשע בני אדם כאחד לא יצא תקיעה מזה ותרועה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ח

א דין שיעור התקיעות. ב תנו רבנן יום תרועה יהיה לכם מניין שבשופר ת"ל והעברת שופר תרועה אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל בחדש השביעי שאין ת"ל בחדש השביעי פי' שהרי כבר נאמר ביום הכיפורים תעבירו שופר וגו' ומה ת"ל בחודש השביעי לומר לך שיהו כל תרועות של חודש השביעי זה כזה מה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ז

א דין כוונה אם מעכבת בתקיעות או אם אינה מעכבת. ב תנן התם היה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא. ואע"פ שזה שמע וזה שמע זה כיון לבו וזה לא כיון לבו. ירושלמי אמר ר' יוסי בר' … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ו

א דין קולות הכשרין בשופר. ב תנן התם התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא אמר רב הונא לא שנו אלא לאותן העומדין על שפת הבור אבל לאותן העומדין בבור יצאו אמר רבה שמע מקצת תקיעה בבור ומקצת תקיעה על שפת הבור … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ה

א דין מי ראוי להוציא רבים ידי חובתם בתקיעות ונשים ותינוקות אם רשאין הן לתקוע לעצמן או להתלמד. ב תנן התם חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אין מוציאין את הרבים ידי חובתן. תנו רבנן הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לוים וישראלים גרים עבדים משוחררים טומטום … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ד

א דין שופר לדחות את השבת או לפקח עליו את הגל ביו"ט או להעביר עליו את התחום ולהורידו מן האילן או לחתכו ולתקנו. ב יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין והאידנא … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ג

א דין הכשר שופר והלכותיו. ב תנו רבנן היה ארוך וקיצרו כשר גרדו והעמידו על גלדו כשר. ציפהו זהב במקום הנחת פה פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר. נתן שופר בתוך שופר ותקע בו אם קול פנימי שמע יצא ואם קול חיצון [שמע] לא יצא. ניקב וסתמו אם מעכב את … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״ב

א דין מצות תקיעה בשופר של איל. ב וחייבין אנו לתקוע בשופר בראש השנה שנאמר זכרון תרועה יהיה לכם ותניא מנין שבשופר ת"ל והעברת שופר תרועה אין לי אלא ביובל בראש השנה מנין ת"ל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי שאין ת"ל בחדש השביעי ומה ת"ל בחדש השביעי שיהיו כל תרועות של חדש השביעי כזו מה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רצ״א

א דין שליח ציבור אם מוציא הרבים ידי חובתן בברכות של ר"ה ויום הכיפורים. ב ובברכות של ראש השנה ויום הכיפורים שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן מה שאין כן בברכות של כל ימות השנה דתנן כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״צ

א דין סדר תפילת מוסף והלכותיה. ב לאחר תקיעות אומר תהלה ומחזירין ספר תורה לארון ומקדישין עד לעילא ומתפללין תפלת מוסף בלחש ומתפללין תשע ברכות כנגד תשעה אזכרות שהזכירה חנה בתפלתה ואלו הן תשעה ברכות. אבות וגבורות וקדושת השם מלכיות זכרונות ושופרות עבודה והודאה וברכת כהנים וכולל קדושות היום ומלכיות בברכה אחת שכך שנינו סדר … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ט

א דין סדר תקיעות שתוקעין כשהן יושבין. ב לאחר שהפטירו בנביא אוחז הבקי שופר של איל בידו ומברך בא"י אמ"ה אשר קב"ו לשמוע קול שופר ושהחיינו ויראים כתב על תקיעת שופר ולמחר אינו מברך שהחיינו. ואם חל יום טוב ראשון בשבת אין תקיעת שופר דוחה שבת ולמחר ביום שני מברך שהחיינו. ומנהג שהתוקע תוקע מעומד … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ח

א דין קריאת התורה והפטרה. ב באו לקרות בתורה קורין חמשה בני אדם ובשבת קורין שבעה יום ראשון קורין וה' פקד את שרה בפרשת וירא אליו. ומפטיר קורא פסוקין של מוסף ובחדש השביעי באחד לחדש ומפטיר בנביא בתחלת שמואל עד וירם קרן משיחו והוא מענין המאורע שהרי שנינו בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה יום … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ז

א דין סדר תפלת היום. ב ובראש השנה שחרית מתפללין כסדר שאר ימים טובים ואומר הזמירות בנועם ונשמת ומתפללין שבע כסדר שחרית. ואחר שהסדיר החזן תפלת שחרית בקול נהגו לומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך כו' כמו שכתוב בסידורים ומפרש בפרדס רבינו שלמה זצ"ל [שהיו רגילין] ובאין לאומרו מימי ר' עקיבה כמו שמצינו במסכת תענית פעם … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ו

א דין סדר תפלת לילי ר"ה. ב בראש השנה ערבית שחרית ומנחה מתפללין שבע ובתפלת ערבית פורשין על השלום כמו בשבת ויום טוב ואומר אלה מועדי ה' שהרי בכלל המועדים הוא ובתפלה מתפללין שלש ראשונות ושלש אחרונות ואומר קדושת היום באמצע ואם הוא שבת מזכיר של שבת וחותמין בשניהם ומנהג שאומרים במגן זכרנו ובאתה גבור … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ה

א דין קידוש וסעודה בלילי ראש השנה. ב ובקידוש שעל הכוס מקדשין כשאר ימים טובים בין בחול בין בשבת בין במוצאי שבת אך בשם רב האיי גאון זצ"ל מצאתי שאין אומרים ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון לא בקידוש ולא בתפלה אלא אומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הזכרון … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ד

א דין מהו להתענות בראש השנה ב יש נוהגין להתענות בשני ימים של ראש השנה וסומכין על האגדה הכתובה למעלה בהלכה רפ"ב שיש ספרים שכתוב בהן באין גדולי ישראל ומתענין בראש השנה ושמעתי מבחור אחד ור' דוד שמו שהיה רגיל להתענות בראש השנה והיה אומר שכך קבלה בידיהן שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה ומשנה … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ג

א דין טבילה בראש השנה. ב גרסינן בראש השנה פרק קמא אמר ר' יצחק חייב אדם לטהר עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו תניא נמי הכי ובנבלתם לא תגעו יכול יהו ישראל מוזהרין על מגע נבילה ת"ל אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו כהנים מוזהרין ישראלים אינן מוזהרין והלא דברים … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״ב

א דין סדר מעמדות מר"ה עד צום כפור שהן ימי תשובה ותפלה ומעשים טובים. ב שנו חכמים בארבעה פרקים העולם נידון. בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם. ובחג נידונין על המים. מאי כבני מרון הכא תרגימו כבני … להמשך קריאה

שבלי הלקט רפ״א

א הערוגה העשירית סדר ראש השנה ב דין ראש חודש אלול למה נהגו לתקוע בשופר. ג יש מקומות שנוהגין לתקוע בשופר בלילי ראש חודש אלול ומצאתי לרבינו נסים ז"ל מה שנוהגין החכמים שתוקעין בשופר בראש חדש אלול מצאתי לו עיקר במדרש וכך כתוב במקצת הגדות בראש חדש אלול אמר לו הקב"ה למשה עלה אלי ההרה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ר״פ

א דין אגרא דתעניתא. ב וצריך אדם ביום התענית ליתן מממונו לצדקה כדי שיקיים מצוה בגופו ובממונו כדתניא ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך ואם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך ואם נאמר בכל מאודך למה שנאמר בכל נפשך אלא אם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ער״ט

א דין השרוי בתענית מה לטעום את התבשיל. ב גרסינן בברכות פרק היה קורא בעא מיניה אשיאן (קמא) [תנא] דבי רב אמי מרב (אסי) [אמי] השרוי בתענית מהו שיטעום פי' לטעום את התבשל אם צריך מלח או תבלין אכילה ושתייה קביל עילויה והא לא קא אכיל ושתה או דילמא הנאה קביל עילויה והא קא מתהני … להמשך קריאה

דילוג לתוכן