שבלי הלקט ש״ל

א דין הכשר הסכך מעובה או דק. ב וסוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה. תנו רבנן חמתה מחמת סכך ולא מחמת דפנות ר' יאשיה אמר אפי' מחמת דפנות ולית הילכתא כר' יאשיה ואמרינן עלה בפרק שני שחמתה מרובה מצילתה פסולה הא כי הדדי כשרה ותנן התם (מי) ושצילתה מרובה מחמתה כשירה הא כי הדדי פסולה ומתרצינן … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ט

א דין הכשר סוכה קטנה. ב וסוכה קטנה שיעורה במשך שבעה טפחים לארכה ולרחבה אבל בבציר מהכי פסולה דאמר רב אמי פס ארבעה טפחים ומשהו מתיר בסוכה משום דופן. היכי עביד מוקים לה בפחות משלשה סמוך לדופן וכל פחות משלשה כלבוד דמי מאי קמשמע לן הא קא משמע לן דמשך סוכה קטנה שבעה טפחים. אמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ח

א דין שיעור אויר הפוסל בסוכה. ב תנן התם בית שנפחת וסכך על גביו אם יש מן הסכך ולכותל ארבע אמות פסולה וכן חצר שהיא מוקפת לאכסדרה. סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו אם יש בה ארבע אמות פסולה. אמר רבא אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי משמיה דרב אויר פוסל בשלשה. סכך פסול … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ז

א דין הכשר גובה סוכה. ב סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר מנא הני מילי אמר רבה אמר רב אמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה מאי טעמא משום דלא … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ו

א דין דברים הראוין לסכך בהן. ב תנן התם חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהם ואם התירן כשרות פי' זרדין הן מין קנים ובעודן לחין מאכילין אותן לבהמה ולכשיבשו עומדין להסקה א"ר חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מפני מה אמרו חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהם פעמים [שאדם] … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ה

א דין סיכוך בדבר המחובר לקרקע. ב ומה שהתרנו לסכך בדבר שגידולן מן הארץ דוקא בתלוש אבל במחובר לקרקע פסולה דתנן הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסכך על גבן פסולה ואם היה הסיכוך מרובה מהן או שקצצן כשרה וכגון שחבטן דאי לא חבטן מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולה. והא דתניא … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ד

א ערוגה שתים עשרה סדר חג הסוכות ב דין דברים הפסולים לסיכוך. ג תנו רבנן בסוכת תשבו שבעת ימים בסוכה של כל דבר ר' יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינין שבלולב והדין נותן ומה לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעה מינין אמרו לו כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ג

א דין ימים שבין יוה"כ לחג הסוכות. ב וארבעה ימים שבין יוה"כ לחג הסוכות נהגו בני מגנצא [ובני ווירמישא] שלא ליפול על פניהן וכן מצאתי בשם רבינו שמחה [מאישפירא] ז"ל שאין נופלין על פניהם בארבעה ימים שבין יום כפור לחג הסוכות [לפי] שבהן נשלם בנין בית המקדש [שיבנה במהרה בימינו] שנאמר ויעש שלמה בעת ההיא … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״ב

א דין סדר תפלת ערבית ותקיעה והבדלה במוצאי יום הכיפורים. ב ותפלת ערבית מתפללין כשאר כל ימות השנה ואמר אתה הבדלת בחונן הדעת ולאחר תפלת ערבית נהגו לתקוע קשר"ק פעם אחת וכתב בעל הדברות זצ"ל מנהגינו לתקוע קשר"ק בלא ברכה אחר תפלת ערבית ושמעתי משום דשטן ביוה"כ לית ליה רשותא לשטוני. (וביום) [ובמוצאי יום] הכיפורים … להמשך קריאה

שבלי הלקט שכ״א

א דין סדר תפלת נעילה. ב תנן התם בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום שחרית ומוסף מנחה ונעילת שערים ואלו הן שלשה פרקים בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים מאי נעילת שערים ר' אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו פי' סדר וידוי ולא סדר ברכות וקיימא לן כרב דתניא שחרית מתפלל שבע ומתודה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״כ

א דין סדר קריאת התורה והפטרה ותפלת מוסף ותפלת מנחה ואם יש נשיאת כפים במנחה: ב באו לקרות בתורה מוציאין ספר תורה וקורין בה ששה בני אדם ואם הוא שבת קורין שבעה וקורין פרשת אחרי מות עד כמעשה ארץ מצרים ויש (שמדלגין) [שרגילין] לקרות פסקא ראשונה לבד מתחילת הפרשה עד ויעש כאשר צוה ה' את … להמשך קריאה

שבלי הלקט שי״ט

א דין נטילת שחרית פניו וידיו וסדר תפלת שחרית. ב ובשחרית יום הכיפורים יש שנוהגים להשכים בעמוד השחר כשאר ימי המעמדות ומתפללין ואומרין סליחות ותחנונים עד שיאיר המזרח ואע"פ שרחיצה אסורה ביום הכיפורים רשאי ליטול ראשי אצבעותיו שחרית כדי להעביר רוח רעה השורה על הידים. ג ובתשובות הגאונים ז"ל מפרש לאחר שעשה צרכיו מותר ליטול … להמשך קריאה

שבלי הלקט שי״ח

א דין אם מותר לקרות בבהכ"נ ולומר סליחות וודויים לאור הנר ואם רשאין להדליק נרות בבתיהן. ב ובלילי יום הכיפורים רשאין לעיין בספר ולקרות סליחות לאור הנר דאימת יוה"כ עליו וליכא למיחש שמא יטה ורבים מצויין שם והוי כתרי גברי בחד ענינא מותר לקרות לאור הנר בשבת. וכבר הקדמתי מזה בערוגת שבת הלכה ס"ד. ורשאין … להמשך קריאה

שבלי הלקט שי״ז

א דין סדר תפלת ערבית והיתר נדרים בליל יום הכיפורים. ב בערב יום הכיפורים חולצין מנעליהן מבעוד יום שהרי נעילת הסנדל מן העינויין ובאין יחיפין לבית הכנסת ובתפלת ערבית עומד שליח צבור באימה ויראה ברתת וזיע ואומר כל נדרים ואסורים כו' ויש רגילין לברך על מצות היתר נדרים ושבועה ונראה בעיני שאין טוב לברך והוא … להמשך קריאה

שבלי הלקט שט״ז

א דין איסור מלאכה ביום הכיפורים. ב וכל מלאכה וטילטול או הוצאה הנאסרת בשבת אסורה ביום הכיפורים דקיימא לן עירוב והוצאה לשבת עירוב והוצאה ליום הכיפורים והא דאמר רפרם בפרק שני שעירי עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכיפורים מייתינן ליה בכריתות פרק אמרו לו. ואמרינן עלה דליתא דהא דרפרם ברותה היא. ואסורין בקניבת … להמשך קריאה

שבלי הלקט שט״ו

א דין תשמיש המטה. ב ואסורין בתשמיש המטה דאקרי עינוי כדכתיב אם תענה את בנותי. ירושלמי ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן תיפתר במקום שנהגו שלא לטבול או קודם שתקנו טבילה לבעלי קריין. תנו רבנן הרואה קרי ביום הכיפורים יורד וטובל ולערב ישפשף ואוקימנא ומבערב ישפשף יש מפרשים אם מתחילת הלילה ראה קרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט שי״ד

א דין נעילת הסנדל. ב ואסורין בנעילת הסנדל ומצינו שנקרא עינוי דכתיב בדוד והוא הולך יחף וכתיב ביה וכי התענית בכל אשר התענה אבי ודוקא מנעל או סנדל של עור אבל אם אינו של עור שרי כדאמרינן רב יהודה נפיק בדרהיטני אביי נפיק בדהוצא רבה נפיק בדיקולי רבה בר רב הונא כריך סודרא אכרעיה ונפיק. … להמשך קריאה

שבלי הלקט שי״ג

א דין רחיצה וסיכה. ב ורחיצה נמי נקראת עינוי דאמר ר' נחמן בר יצחק כדכתיב מים קרים על נפש עיפה ומדכתיב על נפש ולא כתיב בנפש שמע מינה ברחיצה קאמר ודבר הנקרא עיפות קרוי עינוי דכתיב בדוד כי אמרו העם רעב ויעף [וצמא] במדבר וכל מה שעשה שם דוד קרוי עינוי דכתיב על אותו מעשה … להמשך קריאה

שבלי הלקט שי״ב

א דין איסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים. ב שנו חכמים יום הכפורים אסור באכילה ושתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. הני חמשה ענויין כנגד מי כנגד חמשה עינויים שבתורה וכל הני איקרי עינוי אכילה ושתיה דכתיב ויענך וירעיבך ויאכילך את המן ושתיה בכלל אכילה והא דאמרינן אסור באכילה לא אמרו אלא חצי שיעור אבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט שי״א

א דין זמן לאומרו ביום הכיפורים ושבת ויה"כ מהו בקידוש היום: ב ויום הכיפורים שחל להיות בשבת מפסיק סעודתו מבעוד יום ואין צריך לקדש על הכוס לפי שלא קדש היום עדיין והוא צריך לפסוק מבעוד יום מאכילה ושתיה כן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל וכן יום הכיפורים אין לו קידוש על הכוס וזמן שצריך לברך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״י

א דין טבילה בערב יוה"כ וסדר וידוי בתפלת המנחה: ב ובערב יום הכיפורים בשחרית מתפללים כשאר הימים ואין אומרים תחנונים וסליחות ואין נופלין על פניהן ואומרים זכרנו ומי כמוך זכור רחמיך וכתוב לחיים ובספר חיים ואומרין אבינו מלכנו וצריכין לטהר עצמן ולחוף ולטבול בערב יום הכפורים בשבע או בח' שעות וחופפין וטובלין כדרך כל חייבי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״ט

א דין הטמנה לצורך מוצאי יום הכיפורים: ב ומה שנהגו להטמין חמין בערב יום הכיפורים לצורך מוצאי יום הכיפורים כתב עלה הר"ר אליעזר מטול בשם רבינו יצחק הלבן זצ"ל שהיה אוסר לעשות טמון מערב יום כיפור ולאוכלו במוצאי יום הכיפורים ואין לומר משום שביתת כלים היה עושה דהא בית הלל לית להו שביתת כלים כדאמרינן … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״ח

א דין הפסקת סעודת ערב יום הכפורים מבעוד יום: ב וצריך להפסיק סעודתו מבעוד יום דתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וגו' יכול בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום שכן מוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא לפניו לאחריו מניין ת"ל עד ערב אין לי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״ז

א ערוגה אחד עשרה סדר יום הכפורים ב דין סעודת ערב יום הכיפורים. ג בערב יום הכפורים אין משכימין לומר תחנונים וסליחות ואין נופלין על פניהן ואין מתענין בו אך צריך אדם לקבוע סעודתו כדרך [שאר] ימים טובים דתני ר' חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״ו

א דין שבת שבין ר"ה לצ"כ להתענות בו יחידים וקריאת פרשת האזינו. ב וימים הללו שבין ראש השנה ליום הכיפורים הם ימי תשובה ותחנונים ומשכימין בהם ואומרים תחנונים וסליחות ומזכירין שלש עשרה מדות ויש מן היחידין שנהגו להתענות בכל אלו הימים כמו שכתבנו בתחילת הערוגה הזאת בהלכה שנייה. ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים אין … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״ה

א דין ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים להתפלל המלך הקדוש המלך המשפט וזכרנו לחיים. ב גרסינן בפרק קמא דברכות אמר רבה בר בר חנה כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש האל המשפט חוץ מעשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שמתפלל המלך הקדוש המלך המשפט ור' אלעזר אומר אפי' עשרת ימים שבין ראש … להמשך קריאה

דילוג לתוכן