שבלי הלקט שנ״ו

א דין מצות ערבה שבלולב והלכותיה. ב תנו רבנן ערבי נחל הגדילות על הנחל ד"א ערבי נחל שעלים שלה משוך כנחל. תניא אידך ערבי נחל פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים תנו רבנן ערבי נחל אין לי אלא של נחל של בעל ושל הרים מנין ת"ל ערבי מכל מקום. מיהו מצוה בשל נחל. תנו רבנן איזהו … להמשך קריאה

שבלי הלקט שנ״ה

א דין הדס הקטום וכמה הדסים צריכין ללולב. ב שנו חכמים נקטם ראשו פסול תנא עולא בר חנינא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר בעי ר' ירמיה נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה ביום טוב מהו יש דחוי אצל מצות או אין דחוי אצל מצות ולא איפשיט כתב בעל המאור אנו לא גרסינן … להמשך קריאה

שבלי הלקט שנ״ד

א דין ענבי ההדס אם מעכבין בו לפוסלו אם לאו. ב שנו חכמים או שהיו ענביו מרובין מעליו פסולין בפירושי רבינו שלמה הכי גרסינן אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ובשלשה מקומות כשר אמר ליה רבא שנים ושלשה מקומות הוי מנומר ופסול והכי … להמשך קריאה

שבלי הלקט שנ״ג

א דין הדס הגזול והיבש ואיזה נקרא עבות והכשירו ופיסולו. ב הדס הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול כבר פירשנום בעניין לולב תנא עבות כשר שאינו עבות פסול היכי דמי עבות אמר רב יהודה כגון דקיימי תלתא תלתא בקינא רב כהנא אמר אפי' תרי וחד רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד … להמשך קריאה

שבלי הלקט שנ״ב

א דין איזה אילן הנקרא עץ עבות. ב תנו רבנן ענף עץ עבות עץ שהוא עבות ד"א עץ שענפיו חופין את עצו הוי אומר זה הדס ואימא דולבא בעינא ענפיו חופין את עצו וליכא ואימא זיתא בעינא עבות וליכא הכי איתא בכל הספרים וכן פירשו כל המפרשים ור' בנימין אחי ז"ל הקשה על זה שהרי … להמשך קריאה

שבלי הלקט שנ״א

א דין הכשר לולב ופיסולו בקטימת עלין או בכל ענין אחר. ב שנו חכמים נקטם ראשו פסול. שאלתי הר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו הא דתנן נקטם ראשו פסול דוקא ראש השדרה שהוא ראשו לענין שיעור (או) ראש העלה [העליון] דהיינו התיומת לפי' רבינו שלמה דקשיא (לך) [לי] לפרושי ראש העלה דאי נקטם ראש העלה פסול … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״נ

א דין לולב של ע"ז אי זה אסור ואי זה מותר. ב והנך לולבים הגדילים בבתי ע"ז רשאין לצאת בהן והא דתנן של אשירה ושל עיר הנדחת פסול איתוקמה לה באשרה דמשה דבת שריפה היא דכתיב ואשיריהם תשרפון באש שהאילן לעצמו נעבד לשם ע"ז דהוי דומיא דעיר הנדחת דכיון דלשריפה קיימי כמאן דשריפי דמי וכתות … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ט

א דין לולב היבש. ב תנא לולב יבש פסול ור' יהודה מכשיר. ירושלמי יבש למה הוא פסול על שם לא המתים יהללו יה אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ור' יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל בעי הדר ואקשינן ובאתרוג … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ח

א הלכות לולב ב דין לולב הגזול בין שנגזל מישראל בין שנגזל מנכרי. ג כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דהאי כפות תמרים לולבא הוא אימא חריתא. בענין כפות וליכא אימא אופתא כפות מכלל שהוא פרוד והא כפות ועומד לעולם … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ז

א דין סוכת השותפין וסוכות בתי כנסיות בברכה. ב תניא ר' אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום הראשון של חג בלולבו של חבירו כך אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בסוכתו של חבירו וחכמים אע"פ שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולב של חבירו … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ו

א דין סוכה בברכותיה. ב תנו רבנן העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו. נכנס לישב בה מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לישב בסוכה. היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה מברך מיד שהחיינו ואם לא לכשיכנס לישב בה מברך שתים. איתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן ורבה בר בר חנה אמר זמן ואח"כ סוכה והלכתא סוכה ואחר … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ה

א דין סעודות שחייב אדם לוכל בסוכה. ב וכמה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה ר' אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד ואין לדבר תשלומין ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות מאי טעמייהו דרבנן … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ד

א דין כלים הראוים להעלותן בסוכה ודין אכילת עראי חוץ לסוכה. ב תנו רבנן כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע כיצד היה לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה ודווקא למיגרס אבל לעיוני סברא לבר ממטללתא אמר רבא מאני משתייא במטללתא … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ג

א דין הנולד לו צער בסוכה אם רשאי לצאת ממנה. ב ומי שהיה יושב בסוכה וירדו גשמים או נולד לו שם אונס שמצערו ובצאתו מן הסוכה ינצל מן האונס רשאי לצאת מסוכתו. כי הא דרב שרא ליה לרב אחא ב"ר דלא למיגני בכילה בסוכה משום באקי פי' ואע"ג שיש לה גג וגבוה עשרה והרי כמו … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״ב

א דין מי הן החייבין ומי הן הפטורין מן הסוכה. ב [תנן התם] נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה וכל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו. ריש לקיש אמר כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא. שלוחי מצוה פטורין מן … להמשך קריאה

שבלי הלקט שמ״א

א דין מהו לצאת מסוכה לסוכה ולעשות סוכה בחולו של מועד. ב תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכמים אומרים יוצאים מסוכה לסוכה ועושים סוכה בחולו של מועד מאי טעמא דר' אליעזר אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה לשם חג פי' לשבעת ימים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ש״מ

א דין נויי סוכה מה הן בהנאה כל שבעה. ב תנו רבנן [סיככה כהלכתא ו]עיטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקין ורימונים ופרכילי ענבים עטרות של שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן עד מוצאי יו"ט האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו והוא דאמר איני בודל מהן כל בין השמשות … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ט

א דין עצי סוכה מהו ליהנות מהן כל שבעה. ב אמר רב ששת משום ר' עקיבא מנין לעצי סוכה שהן פסולין כל שבעה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' ותניא ר' יהודה בן בתירה אומר מנין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לה' חג … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ח

א דין סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים. ב תנו רבנן סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירים א"ר נחמן מחלוקת שתקף את חבירו והוציאו מסוכתו דר' אליעזר לטעמיה דאמר דאין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו דאי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא ואי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ורבנן לטעמייהו … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ז

א דין סוכות שלא נעשו לשם חג כגון סוכת יוצרים וסוכת גנב"ך וסוכת רקב"ש וסוכה ישנה. ב אמר ר' לוי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה וחייבת במזוזה והחיצונה סוכה ופטורה מן המזוזה. תנו רבנן סוכת גנב"ך כשירה פי' סוכת גויים סוכת נשים סוכת בהמה סוכת כותים סוכה מכל מקום כשירה … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ו

א דין שיעור דפנות. ב וכמה הן הדפנות המעכבין בסוכה כדתנן ושאין לה שלש דפנות פסולה ותנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח פי' שתים דפנות בעינן כהלכתן שיהו שבעה על שבעה שזהו שיעור משך סוכה ודופן שלישית אפי' טפח דמדאורייתא בעינין ג' מחיצות שלימות ואתאי הלכה למשה מסיני וגרעה לג' ואוקמא לטפח ר' שמעון … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ה

א דין דברים הראוים לדפנות. ב וכל מילי חזי לדופן סוכה ולא מיפסיל (בה) [משום] תעשה ולא מן העשוי דמוקמינן קרא אפשטיה חג הסוכות תעשה לך וקרא אסכך משמע אע"ג דדרשינן מינייהו דפנות. וקיי"ל דכל דופן ומחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה אינה מחיצה כרב אחא בר יעקב וכדאוקימנא למתניתין העושה סוכתו בין האילנות … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ד

א דין סוכה העשויה כמין צריף או שסמכה לכרעי המטה. ב העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירים ואוקימנא למתניתין כיחידאה ומשבשתא היא וקיימא לן כר' יוסף דתני למתניתין איפכא. ותניא כוותיה דר' אליעזר מכשיר וחכמים פוסלין והלכה כחכמים דקיימא לן שיפוע אהלים לאו כאהלים דמי ואם הפליגה מן הכותל … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ג

א דין העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ובין האילנות. ב העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשירה ועולין לה ביום טוב מתניתין מני ר' עקיבא היא דתניא העושה סוכתו בראש הספינה רבן גמליאל פוסל ור' עקיבא מכשיר אמר אביי כל היכא דאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה דברי הכל פסולה יכולה לעמוד … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״ב

א דין הישן בכילה בסוכה או שפורש סדין תחת הסכך או עליו. ב הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו ואוקמא שמואל במטה עשרה דחשיב אהל ואתי אהל עראי ומבטל אהל קבע אבל אם אינה גבוה עשרה לא חשיב אהל ומותר לישן תחתיה אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לישן בכילה בסוכה אע"ג שיש לה … להמשך קריאה

שבלי הלקט של״א

א דין סוכה תחת סוכה או בתוך הבית ותקרה שאין עליה מעזיבה. ב העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית כבר פירשנוה בתחלת ערוגה זו. סוכה על גבי סוכה העליונה כשירה והתחתונה פסולה ר' יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה: ג תנו רבנן בסוכות תשבו ולא בסוכה תחת סוכה ולא בסוכה שתחת … להמשך קריאה

דילוג לתוכן