שולחן ערוך הרב, אורח חיים, מהדורא תניינא א׳

א הקדמה זאת מצאנו בכתבי הקודש של אדמו"ר ז"ל נ"ע שהתחיל לחבר הש"ע מהדורא תניינא כיד ה' הטובה עליו השכיל והוסיף הרבה חידושי דינים ואף שיש הרבה דברים מה שכבר נאמרו אמרנו שלא לדלג למען לא יחסר כל בו ומשנה לא זזה ממקומה:דין השכמת הבוקר ובו ט' סעיפים:יהודא בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל … להמשך קריאה

שומר ישראל ט״ו

א קבלתי מהרב החסיד המקובל המופלא מהר״ש שרעבי ז״ל לומר תפלה זו בר״ה ויו״הכ בשעת הוצאת ס״ת: ב יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתעשה למען רחמיך ולמען שמך הגדול הנכתב ואינו נקרא שנתכוונתי בו שתצילנו לנו ולנשותינו ולבנינו ולבנותינו ולכל הנלוים אלינו מכל רע וממשחית ומגפה. ומכל צרה וצוקה ויגון ואנחה. ומכל חולי ומחלה. ולמען … להמשך קריאה

שומר ישראל י״ד

א תפלה אחרת קצרה וטובה לומר בכל יום וצלותא בתדירא ואת מצלח: ב בשפתי ספרתי ותענני ה׳ אלהי אלהי ישראל מלך מלכי המלכים ואדוני האדונים חנני ושמע תפלתי ה׳ ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי אתה מקשיב לקול שיחות בפי אדבר ושומע קול תפלה אתה הוא מעולם ברוך שומע תפלה: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

שומר ישראל י״ג

א לאריכת ימים טוב לומר בכל יום פסוקים אלו: ב עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. מגדל עוז שם ה׳ בו ירוץ צדיק ונשגב: ג ואח״כ יאמר תפלה זו מאדמ״ו הרב הגדול כמו״ה חיד״א זצ״ל: ד יהר״מ יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו ועשה למען אבותינו הקדושים … להמשך קריאה

שומר ישראל י״א

א אחר תפלה יאמר ז״פ פסוק זה: ב והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יִהְוָה (ניקוד ישחק) אשר לא יבושו קווי. ויכוין בשם מפריש (נ״א מפרשי) היוצא ממנו ובשם הויה בנקוד ישחק ותהיה תפלתו מרוצה וגם יהיה דבריו נשמעים וטוב לאומרו כשיבקש משר וכיוצא איזה בקשה: … להמשך קריאה

שומר ישראל י׳

א יאמר אחד עשר פסוקים המתחילים בנון ומסיימים בנון והם מסוגלי׳ להנצל מעין הרע ומכשוף. ומצאתי בס׳ כ״י על קלף ישן משום רבינו יהודא חסיד שהקורא אותם מבריח שטן ממנו ולכן אין בתוכן ס׳. וראיתי בס׳ קב הישר סוף פ׳ ל״ב להתפלל תפלה אחת ואני בעניי אסדרנה מתוקנת ובתוספת טובה בס״ד: ב נגע צרעת כי … להמשך קריאה

שומר ישראל ט׳

א מצאתי כתוב האומר זה ג״פ בכל יום ניצול מכל צרה: ב יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: ג יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות אשרי אדם בוטח בך: ד יה ה׳ אהיה אשר אהיה שדי צבאות הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. הסבר על זכויות יוצרים שומר … להמשך קריאה

שומר ישראל ח׳

א מצאתי כתוב כל האומר פסוק ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב י״ג פעמים ניצול מכל רע ויכוין בשם אספין: הסבר על זכויות יוצרים שומר ישראלרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

שומר ישראל ז׳

א מצאתי כתוב מכ״י מהרח״ו ז״ל ממש. לחן יאמר פסוק ונח מצא חן בעיני ה׳ (ויכוין בצירוף ואע נצב חנח מיני ה׳ הצדיק) ויועיל בעזרת יתברך: הסבר על זכויות יוצרים שומר ישראלרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

שומר ישראל ו׳

א מצאתי כתוב בגנזי המקובלים ז״ל. יאמר אות ק׳ מאלפא ביתא קראתי וכו׳ ואח״כ יתפלל תפלה זו: ב קראתי בכל לב ענני ה׳ חקיך אצורה. קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך. קדמתי בנשף ואשועה לדברך יחלתי. קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך. קולי שמעה כחסדך ה׳ כמשפטיך חייני. קרבו רודפי זמה מתורתך רחקו. קרוב אתה ה׳ וכל מצותיך … להמשך קריאה

שומר ישראל ה׳

א הרמב״ן ז״ל הפליג בתועלת אמירת עשרה פסוקים אלו וגם לכותבם בקמיעא ויש קונטריס גדול בכ״י מהרמב״ן באופן וסדר וכונת כתיבת הקמיעא. וכתב שהאומרם בכל יום יועיל לו לשמירה ולמצוא חן ולהצלחה. ויכוין שיש בהם צ״א תיבות כמנין יאהדונהי ויש בהם שס״ה אותיות כמנין ימות החמה ושס״ה סימני הקטרת והם כנגד עשר ספירות והתחלתם שם … להמשך קריאה

שומר ישראל ד׳

א מצאתי כתוב בקובץ ישן כתיבת יד ממקובלים קדמונים ז״ל אם תקרא סדר זה כהוגן לא ישלוט בך יצ״הר ושום רע ולא חולי ולא נזק ולא שטן ומקטרג ולא משחית ושום נזק בעולם וזהו בכל דרכיך דעהו וזהו הסדר: ב יום א: ג אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה׳. אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו. … להמשך קריאה

שומר ישראל ג׳

א כתב ספר הקנה דפוס וילמשדארף ד׳ י״ז הגהה כל המתפלל תפלה זו בכל יום (בעת פנאי) לא ישלוט בו שום פגע רע כו׳ ע״ש באורך (עיין בשערי ציון ויש שם חסרון וקצת טעות): ב ואתה הוא ושנותיך וה״ו ג יחיד לא יתמו יל״י ד סגולת ידידך טהר סי״ט ה ענני למען מלכותך על״ם ו … להמשך קריאה

שומר ישראל ב׳

א לשמירה ולזכות בדין יאמר עלינו לשבח ד״פ בס׳ זה שיתבאר: ב עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שהוא נוטה … להמשך קריאה

שומר ישראל א׳

א דבר גדול מסוגל לשמירה והצלחה לומר בכל יום ויהי נועם ישר והפוך ויש מי שכתב שיאמרנו ז׳ פעמים: ב ויהי נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. אומר לה׳ מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו. כי הוא יצילך מפה יקוש מדבר הוות. באברתו יסך לך … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות כ״ג

א דין טריפות בעוף. ב אלו טריפות בעוף נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת הכתה חולדה על ראשה מקום שהיא עושה אותה טרפה ניקב הקורקבן ניקבו הדקין נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אם ירוקין פסולה ואם אדומים כשרה. דרסה וטרפה בכותל או שריצצתה בהמה והיא מפרכס אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה פי' אע"ג דכל טריפות דבהמה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות כ״ב

א דין דרוסה. ב דרוסת הזאב טרפה פי' שהכה בצפרניו ומטיל בה ארס וטורפה. ר' יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה ודרוסת הארי בגסה פי' בדקה בבהמה דקה אבל בגסה לא אלים זיהריה דזאב למיקלייה נמי לגסה. דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגז בעוף הגס נץ אישפרוויר בלע"ז בעוף הדק צפרים קטנים גז אשטרי בעוף הגס … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות כ״א

א דין נפילה. ב נפלה מן הגג טרפה. פי' כגון שנפלה בגובה עשרה טפחים דחיישינן לריסוק אברים שאבריה מתפרקין כולן ואע"פ שאין רושם ניכר בה ומתה והוא מי"ח טרפות וזה סימנה אם שהתה מעת לעת בידוע שלא נתרסקו אבריה דקים להו לרבנן דהלכה למשה מסיני דריסוק אברים אינה חיה מעת לעת אבל שאר סימני טרפות … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות כ׳

א דין גלודה. ב הגלודה. ר' מאיר מכשיר וחכמים פוסלין פי' בהמה שניטל עורה מחמת שום דבר או מחמת מלאכה ולא נשתייר בו כלום ואמרינן בגמרא דלא עמד ר' מאיר במחלוקתו ומודה שהגלודה פסולה ואם נשתייר בו כסלע כשרה פי' דעל ידי אותו שיור מעלה ארוכה. היכא. פי' היכא נשתייר בו כסלע אמר רב יהודה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות י״ט

א דין בהמה שנחתכו רגליה. ב בהמה שנחתכה רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה טרפה פי' רגליה רגלים האחרונים נחתכו לגמרי אמר רב יהודה אמר רב אמר ר' חייא למטה למטה מן הארכובה למעלה למעלה מן הארכובה פי' שלש עצמות בירך התחתון הוא עצם הנחתך עם הפרסות כשמפשיטין את הבהמה ואותה רכובה נקראת … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות י״ח

א דין צומת הגידין. ב צומת הגידין שניטל טרפה. פי' ג' עצמות בירך התחתון והוא עצם הנחתך עם הפרסות כשמפשיטין את הבהמה ואותה רכובה נקראת רכובה הנמכרת עם הראש. למעלה ממנו עצם האמצעי וצומת הגידין בסופו סמוך לפרק הרכובה הנמכרת עם הראש והעליון היא קולית התחובה באליה הלכך צומת הגידין למעלה מהארכובה הנמכרת עם הראש … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות י״ז

א דין בוקא דאטמא. ב אמר רב מתנא האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה פי' בוקא הוא ראש עצם הקוליות ותחוב בחור עצם האליא שקורין אנק"א כעין בוכנא באסיסא. ואם נשמט ויוצא ראש הקוליות מן החצר טרפה והנ"מ דאיתעכל ניביה אבל לא נתעכל ניביה כשרה פי' גיד יש בראש עצם הקוליות ודבוק בחור עצם האליא … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ט״ז

א דין נשתברו צלעותיה. ב נשתברו רוב צלעותיה טריפה ת"ר אלו הן רוב צלעות (הן) שש מיכן ושש מיכן או י"א מיכן ואחת מיכן פי' עשרים ושתים צלעות גדולות שיש בהן מוח יש בבהמה י"א מיכן וי"א מיכן ורוב שלהן י"ב וצלעות קטנות הסמוכין לצד האליא לא קא חשיב אמר זעירא והוא שנשברו מחציה כלפי … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות י״ד

א דין המסס ובית הכוסות. ב המסס ובית הכוסות שנקבו לחוץ טרפה פי' המסס הוא הטוחן המאכל העשוי כמין קליפות הנקרא צינטופלי בית הכוסות הוא סוף הכרס שקורין פנצ"ה עשוי ככובע ונקראת בית הכוסות והמסס מחובר בו וסביב לחבורן כשאתה מבדילן יש דופן לזה ודופן לזה באמצען ושופכין זה לתוך זה והריאה נכנס מבית הכוסות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן