שבלי הלקט, הלכות טריפות י״ג

א דין כרס הפנימית. ב ניקבה כרס הפנימית טרפה איזה כרס הפנימית אמר רבא בר רב הונא מפרעתא היכא אמר רב אויה היכא דפרעי טבחא. פי' מפרעתא הוא הכרס הרואה את הקרקע הנראה מיד כשפותחין את הבהמה להוציא את בני מעיה והיינו דמפרש היכא דפרעי טבחי. במערבא אמרי משמיה דרבי יוסי ב"ר חנינה כל הכרס … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות י״ב

א דין ניקבו הדקין. ב ניקבו הדקין טרפה פי' מעיים הדקין תניא רשב"ג אומר בני מעים שנקבו וליחה סותמתן כשרה ולית הלכתא כוותיה אמר רב שימי מקיפין בבני מעים פי' אם נמצאו נקובים ולא ידעינן אם קודם שחיטה ניקבו ואם לאחר שחיטה ניקבו נוקבין נקב אחר בצדו אי דמי הני נקבים להדדי כשרה דלאחר שחיטה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות י׳

א דין ניטלו הכליות. ב ניטלו הכליות כשרה אמר רכיש בר פפא לקתיה בכוליא אחת טרפה פי' רבינו שלמה ז"ל כמו מליא מוגלא. ג ובעל הדברות ז"ל כתב כל שינוי מראה הוי לקותי. ושאר גאונים פירשו לקותא בכוליא אי נמי מליא מוגלא ואם לקתה בכוליא אחת טרפה וכ"ש בשתיהן. אמרי במערבא והוא דמטא לקותא במקום … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ט׳

א דין ניטל הטחול. ב ניטל הטחול כשרה אמר רב עוירא משמיה דרבא לא שנו אלא ניטל אבל ניקב טרפה והני מילי אם ניקב בסומכיה [אבל בקולשיה כשרה בסומכיה] פי' בעוביו מלמעלה ובסומכיה נמי לא אמרן דטרפה אלא בלא נשתייר מינה כעובי דינר זהב אבל אם נשתייר מינה כעובי דנר זהב כשרה. פי' נשתייר בעובו … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ח׳

א דין הריאה שניקבה. ב ריאה שניקבה או שחסרה טרפה. איתמר רב ושמואל ורב אסי דאמרי קרמא עילאה ואמרי לה קרמא תתאה ומסיק תלמודא אינקיב עלאה ולא אינקיב תתאה תתאה מגין כדרבא וכשרה דאמר רבא האי ריאה דאיגדל כאהינא סומקא כשרה פירוש כתמרה אדומה שנשארת לבד בקרום התחתון אינקב תתאה ולא אינקב עילאה עילאה מגין … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ז׳

א דין ניקבה המרה. ב ניקבה המרה טריפה ואפילו במשהו אמר ר' יצחק אמר רבי יוחנן מרה שניקבה וכבד סותמתה כשרה פי' שניקבה במקום דיבוקה בכבד וחצר הכבד סותם את הנקב. ואם ניטלה המרה קרעינן בדוכתא וטעמינן אם מריר כשרה ואם לא טרפה דנטילת מרה טרפה כך פסקו הגאונים ז"ל. ואי משתכחי שתי מרות טרפה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ו׳

א דין ניטלה הכבד. ב ניטלה הכבד ולא נשתייר הימנה כולם טריפה הא נשתייר ממנה כשרה ואוקימנא דבעינן שישאר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותא פירוש במקום שהכבד חיה והיינו מקום תליותא כשהיא מעורה ודבוקה תחת הכליות: ג לישנא אחרינא ביותרת הכבד כך פי' רבינו שלמה זצ"ל. ואם נדלדלה הכבד ומעורה בטרפשין כאן מעט וכאן … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ה׳

א דין ניקב הלב לבית חללו. ב ניקב הלב לבית חללו טריפה בעי ר' זירא לבית חללו גדול או לבית חללו קטן פי' חלל גדול הוא חלל האמצעי חלל קטן הרבה (חללים) חדרים קטנים יש לו סביב ואסיקנא בין חלל גדול בין לחלל קטן טריפה. ודוקא אם עבר הנקב לפנים מן החדר. וקנה הלב אם … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ד׳

א דין הוושט. ב אמר רבה שתי עורות יש לו לוושט החיצון אדום והפנימי לבן ניקב זה בלא זה כשר ואי חליף והפנימי אדום והחיצון לבן טרפה וכן אם האדימו שניהן טרפה דארס האדים אותו ואם שניהן לבנים כשרה כן פי' רבינו שלמה בשם רבינו ששון ז"ל ואם ניקבו שניהן זה שלא כנגד זה טרפה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ג׳

א דין הגרגרת. ב הגרגרת שנפסקה ברובה טרפה ודוקא ברוב חללה אבל ברוב עוביה כשרה פי' דופן הקנה עב למעלה ולצד הצואר אינו אלא קרום דק וסתם כשנפסק הקנה מלמעלה למטה הוא נפסק ומהני עובי התנוך לאשלומי לרובא וקודם שיגיע לחצי חלל הוי רוב עוביה וכשרה אבל רוב חללה אינה טרפה עד שיפסק רוב החלל … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות ב׳

א דין חוט השדרה. ב נשברה השדרה ונפסק החוט שלה טרפה. ודוקא רוב עורו אבל מוח זה לא מעלה ולא מוריד פי' חוט השדרה הוא מסוף הפולין שבסוף הגלגולת עד למטה בזנב ולקמן אפרש עד היכא. פי' רבינו חננאל זצ"ל עכשיו שלא נוכל לדקדק ולעמוד על חוט השדרה אם ניקב אם נפסק מביא שיער ומכניסו … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות טריפות א׳

א דין הראש והמוח. ב אמר רבה בר רב שילא אמר רב מתנה אמר שמואל גולגולת שנחבסה ברובה פי' הוכתה מכות רבות ונסדקה ולא נפחתה ולא ניקב הקרום בין נסדקה ברוב גובהה בין ברוב הקיפה טרפה. רוב גובהה הוא מן העינים ולמעלה רוב הקיפה הוא סביב סביב ושיעורו גדול מרוב גובהה ואע"פ שהקרום קיים טרפה. … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה י״א

א דין במה מכסין. ב מכסין בזבל דק ובחול דק ובסיד ובחרסית ובלבנה כתושה ובכוחל ובשיחור ובשחיקת אבנים. אבל אין מכסין לא בחול הגס ולא בזבל גס. היה הולך במדבר או במקום שאין לו עפר שורף טליתו ומכסה דאפר איקרי עפר שנאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת או שוחק דינרי זהב ומכסה דאיקרי עפר שנא' … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה י׳

א דין כסוי הדם. ב תנו רבנן אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר ותניא ושפך וכסהו במה ששפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהא מצות בזויות עליו אלא יכסה ביד או בסכין וצריך ליתן עפר תיחוח למטה ועפר תיחוח למעלה שנאמר ושפך את דמו וכסהו בעפר עפר … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ט׳

א דין פירכוס. ב השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרין אם פירכסו לאחר שחיטה ואם לא פרכסו אסורין שמא נחנקו. בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה בד"א ביד אבל ברגל בין כפפה ולא פשטה ובין פשטה ולא כפפה כשרה והני מילי בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין כפפה ולא … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ח׳

א דין עיקור. ב עיקור כיצד כגון שנתלש הוושט מן הראש כולו או רובו והיינו שנתלש מן הלחי ומן הבשר או שנתפרקו חוליות הגרגרת זו מזו או שנתפרקו רוב החוליה ממקומה שחיטתו פסולה. שחט הוושט ופסק הגרגרת או ששחט הגרגרת ופסק הוושט שחיטתו פסולה שמוטה ושחוטה כשרה אם לא תפש בסימנין ושחט שאי אפשר לשמוטה … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ז׳

א דין הגרמה. ב מנין לשחיטה שהיא מן הצואר שנא' וזבחת ממקום שזב חטהו ועוד יש פסוק אחר וישחטהו ויחטאהו מקום ששח חטיהו שח פי' כופף. מהיכן ראוי לשחיטה. בוושט מצד הראש עד מקום ששיער וושט. פי' צריך להניח לצד הראש כג' וד' אצבעות וממקום הגוף עד ששיער וושט פי' שיש שם כמין שערות ואם … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ו׳

א דין חלדה. ב חלדה כיצד כגון שהחליד הסכין בין סימן לסימן דהיינו בין קנה לוושט אע"פ ששחט סימן שני כראוי וחזר והוציא הסכין וחתך העליון כדרכו שחיטתו פסולה אפילו בדיעבד וכ"ש אם החליד הסכין תחת סימן אחד או תחת שני הסימנין ופסקו דרך למעלה שאינו דרך שחיטה שהיא פסולה. וכן אם החליד הסכין תחת … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ה׳

א דין דרסה. ב דרסה כיצד כגון שדחק הסכין וחתך הסימנין כאדם החותך צנון ולא הוליך ולא הביא או שהתיז הראש בבת אחת בלא הולכה ובלא הבאה זאת נקראת דרסה ופסולה אבל אם היה שוחט והוליך והביא והתיז הראש בהולכה או בהבאה שחיטתו כשרה ואפי' באיזמל קטן והוא שאין לו קרנים. ופר"ח זצ"ל הא דאמרינן … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ד׳

א דין שהייה. ב אמר רב יהודה אמר שמואל [כל] טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו. ואלו הן (שאין יודע) הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור. שהייה כיצד. השוחט שהתחיל לשחוט ונפלו כליו והגביהן או השחיז את הסכין השחיז אגוצ"ר בלע"ז כגון שלא הי' חותך בטוב. ועף פירושו נתיגע כמו עיף ויגע … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ג׳

א דין מקום הראוי לשחיטה. ב אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות דאמרי לשר היום קא שחיט. ולא לתוך הכלים דאמרי לזרוק הדם לע"ז קא עביד ולא לתוך כלים של מים צלולים דאמרי לבבואה קא שחיט ובתוך כלים של מים עכורין מותר. היה עומד בספינה מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט והדם שותת ויורד … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה ב׳

א דין במה שוחטין ובמה אין שוחטין. ב בכל שוחטין פי' בכל דבר שוחטין על ידי הדחק בשאין להן סכין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה דהיינו סימונייא דאגמא לכתחלה בתלוש מעיקרו. ובתלוש ולבסוף חיברו דיעבד מותר בשצואר בהמה למטה אבל צואר בהמה למעלה פסולה דחיישינן לדרסה וה"ה אם נעץ סכין בכותל ושחט … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות שחיטה א׳

א דין מי ראוי לשחוט. ב יתברך הבורא אשר בחר בישראל מכל האומות ומרוב חיבתן גזר עליהן מצות וחוקים וציום שלא לאכול נבילות וטריפות כדכתיב לא תאכלו כל נבילה וגו' וכתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. ועוד הזהירם שלא לאכול אבר מן החי כדכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו והתיר להם בשר באכילה ע"י … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות תפילין

א ענין תפילין. ב שאילו מקמיה דמרנא רב יהודאי גאון ז"ל בענין תפילין אמר כך שנו רבותינו אמר עולא כל הקורא קריית שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו ור' חייא בר אבא א"ר יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויברך ויניח תפילין מכלל דהקורא בלא תפילין [קיבל עול] … להמשך קריאה

שבלי הלקט, הלכות ציצית

א הלכות ציצית של רבינו שלמה זצ"ל. ב אמר ר' שמעון כל המקיים מצות ציצית כאילו מקיים כל המצות שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'. ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כל המקיים מצות ציצית זוכה למה שכתוב ביום ההוא יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי. וכל המבטל מצות ציצית מכנף … להמשך קריאה

דילוג לתוכן