סידור רש"י צ״ז

א תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח' י'), זו ברכת הזן [את ה' אלהיך זו ברכת הזמון] על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים, וכן הוא [אומר] ההר הטוב הזה והלבנון (שם ג' כ"ה), אשר נתן לך (שם ח' י'), זו הטוב והמטיב, אין לי אלא … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״ו

א תנו רבנן [סדר ברכת המזון כך היא] ראשונה ברכת הזן, ברכה שנייה ברכת הארץ, ברכה שלישית בונה ירושלים, רביעית הטוב והמטיב, ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה, ואומר קדושת היום באמצע. רבי אליעזר אומר הרוצה לאומרו בנחמה אומרה, [בברכת הארץ אומרה] בברכה שתיקנו חכמים ביבנה [אומרה], ואומרין חכמים אין אומרה אלא בנחמה בלבד, והלכה כחכמים: … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״ה

א אמר רב נחמן משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן, יהושע תיקן להם לישראל ברכת הארץ בשעת שכיבשו לארץ, דוד ושלמה תיקן להם בונה ירושלים, דוד תיקן להם רחם על ישראל עמך ועל ירושלים, ושלמה תיקן להם על הבית הגדול והקדוש, והטוב והמטיב ביבנה תיקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״ד

א מי [שאכל] ושכח ולא בירך ונפק לאורחא או לשוקא, בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך, ובית הילל אומרים יברך במקום שנזכר, והילכתא כבית שמאי, ואפילו בית הילל לא פליגי אלא בשכח, אבל במזיד יחזור למקומו ויברך, והאי דעביד כבית שמאי בשוגג תבא עליו ברכה משום דהילכתא כבית שמאי. הני תרי תלמידי חד עביד בשוגג … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״ג

א ואי גמר סעודתיה, עד שיעור כמה מעכב ומברך, כדתנן עד מתי הוא מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמיעיו, וכמה הוי [שיעור] עיכול, ר' יוחנן אמר כל זמן שאינו רעב, וריש לקיש אמר כל זמן שהוא צמא מים מתוך אותה אכילה. א"ר אבהו ואמרו לה במתניתא תנא אכל כשהוא מהלך יושב ומברך, אכל כשהוא (יושב) … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״ב

א ומאן דעייל ואשכח אינשי דכרוך ריפתא וקא מברכין, מיבעי ליה למעני בתרייהו, כדאמר רבא ומצאן כשהן מברכין מה עונה אחריהם, רב זביד אמר ברוך ה' המבורך לעולם ועד, רב פפא אמר אמן, ואמרינן לא פליגי אשכחינהו דקאמרי אינהו אמ' ברוך אומר איהו אמן. ותו מפרשינן להא מילתא על אינש דמעלמא גבי דקא מברכין ברכת … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״א

א אמר רב א(י)די בר אהבה אמרי בי רב ששה נחלקין עד עשרה, וכד מזמנין בי תלתא גדול אומר נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ואי משני מן הדין לישנא (ד)בורים נינהו, אלא ברוך שאכלנו ולא ניחא דאפקיה לנפשיה מכלל מסובין, ואמר שמואל לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל, ומברכותיו של אדם ניכר, אם … להמשך קריאה

סידור רש"י צ׳

א והאיך מברכין ברכת המזון, משלשה עד תשעה אומר המברך נברך שאכלנו משלו, והן עונין, ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ועונה המברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ומנלן דהכי הוא, דתנן כיצד [מזמנין] בשלשה אומר נברך שאכלנו משלו ולא מישתמיט אלא בעשרה קא מישתמיט, וקתני בעשרה אומר נברך אלהינו, והכי אמרו משמיה דמר ניסים בריה … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ט

א ושתי חבורות דיתבי בחדא דוכתא בתרין בתי, אי חזו מקצתן להדדי מצטרפין לחדא, אי לא לא מצטרפי, ומברכי כל חבורה לחודה, ואי שמש בינייהו דמשמש הני והני מיצטרפי הדדי, ולית להו רשותא לאיפלוגי, אלא מזמנין תרוייהו כחדא, דתנן שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו מצטרפין לזימון, ואם לאו … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ח

א והיכא דאכלו בתלתא ומיקמי דליברכו נפק חד מינייהו לשוק קרי ליה פלוני ופלוני ומזמנין עליו, דאמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קורין לו ומזמנין עליו, דמדקא שרו המוציא איקבעו להו בחובה. אמר אביי הא דקאמרינן קורין לו ומזמנין עליו, והוא דקרי ליה ועני ושמעין קליה מצטרפין בהדייהו, … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ז

א והיכא דקא בעי למיקם חד מינייהו פסקי סעודתייהו ומזמנין עליה עד הזן, וגמר איהו ברכה כוליה ונפיק וחוזרין הם ואוכלין, וגומרין סעודתן ומברכין, והא מילתא לפנים משורת הדין עבדינן ליה, אבל אי גמיר סעודתיה דתרין מנהון וצרכין למיקם, דינא הוא דקא פסיק חד לתרין, דאמר רבא הני מילתא אמר רב, ואיתמר במערבא משמיה דרב … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ו

א ואילו תלתא דאכלי בהדי הדדי וקדם חד מינייהו ובריך, דאע"ג דתרין אינון, הואיל וקבעו בזימון מעיקרא מזמנין אינון והוא עמהם, ואינון נפקין ידי זימון וידי ברכה, ואיהו דקדים ובריך לא נפיק ידי זימון, מאי טעמא זימון והדר ברכה הוי, ברכה והדר זימון לא הוי, דאמר רבה תוספאה הני בתלת דקבעו סעודתייהו בהדי הדדי וקדים … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ה

א שלשה שאכלו כאחת אין רשאין ליחלק, יהודה בר (אמימר) [מרימר] ומר בר רב אשי (דרב) [ורב] אחא מדיפתי כריכו ריפתא בהדי הדדי לא הוה בהו מאן דפליג מחבריה, אמרי תנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן הני מילי היכא דאיכא גדול, אבל הכא חילוק ברכות עדיף, בריכו [כל] חד חד לחודיה, אתו לקמיה (דאמימר) [דמרימר] … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ד

א ושלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן בי תלתא דכרכין ריפתא בהדי הדדי מיחייבי ליברוכי ברכת המזון מנלן עד דהוי תלתא, אמר ר' יוסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרומה שמו יחדיו (תהלים ל"ד ד'), וגמרינן מינה דבעי למיפתח (גדלו) [גדול] ברישא ומיענא אינון בתריה גדלו לה' אתי תרין ואנא (בתרייהו) [בהדייכו] הא תלתא, דכתיב אתי … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ג

א אמר אביי [נקיטינן] שנים שאכלו [כאחת] מצוה לחלק, תניא נמי הכי שנים שאכלו [כאחת] מצוה לחלק, [בד"א כששניהם סופרים] אבל אם אחד מהם סופר ואחד בור, סופר מברך ובור יוצא, וכדאמרינן סופר מברך ובור יוצא, דווקא דמכוין דעתיה ההוא בור ושמע ברכה מפי חכם, ומיתבעי ליה לבור לאודועי לסופר דאיהו לא קא מברך דליכוין … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״ב

א ונשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין, וחייבין בתפילה ומזוזה וברכת המזון, ואי בעו לאזמוני בהדי אנשים לא מזמנין, דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, ואי בעו לאזמוני נשים עם נשים מזמנין, ואי בעו נשים ועבדים וקטנים לאזמוני לא מזמנין, משום פריצותא, דתנו רבנן נשים מזמנין לעצמן, ועבדים מזמנין לעצמן, נשים ועבדים … להמשך קריאה

סידור רש"י פ״א

א ותנן עד כמה מזמנין עד כזית, ר' יהודה אומר עד כביצה, דר' [מאיר] סבר ואכלת זו אכילה, ושבעת זו שתיה, ואכילה בכזית, ור' יהודה סבר ואכלת ושבעת חדא מילתא היא, ובעינן אכילה שיש בה שביעה כביצה, ואע"ג דר' [מאיר] ור' יהודה הלכה כר' יהודה. הכא הלכה כר"מ, דקאים ר' יוחנן כוותיה, דאמר ר' חייא … להמשך קריאה

סידור רש"י פ׳

א ולענין אצטרופי אפילו לא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת, ואפילו לא שתה עמהם אלא כוס אחד של יין מצטרף, אבל לאפוקי רבים ידי חובתן לא, עד דאכל כזית דגן, ואע"ג דאיכא עובדא דר' שמעון דשתה ואפיק הא קאמרינן דאמר ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא (ר') שמעון בן שטח דעבד לגרמיה הוא דעבד, … להמשך קריאה

סידור רש"י ע״ט

א ומאן דאכיל כזית מיחייב לברוכי, דאמר רב חייא בר אבא אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל כזית [מליח] וברך עליו תחילה וסוף, אלמא כר' מאיר סבירא ליה דאמר עד כזית: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ע״ח

א והיכא דאכלו וגמרו סעודתייהו וסליקו תכא ומשו להו מים אחרונים אסור למיטעם מידי עד דמברכין ברכת המזון, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן וכו', כדאמרינן לעיל עד תיכף לנטילת ידים ברכה, שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' (תהלים קל"ד ב'): הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ע״ז

א אמר רב חייא בר אשי אמר רב מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה, ואחרונים צריך שישפיל ידיו למטה, שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו הידים, ומים ראשונים בין בכלי, בין על גבי קרקע. אחרונים, אין ניטלין אלא בכלי, והנוטל ידיו באחרונה תחילה הוא מברך ברכת המזון, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב … להמשך קריאה

סידור רש"י ע״ו

א והיכא דחנקתיה אומצא דקאמרינן לא צריך לברוכי [שהכל], הדר שדר רב פלטוי בר אביי ריש מתיבתא, מיקמי דלישתי לא צריך לברוכי שהכל נהיה בדברו משום דאנוס הוא, בתר דלישתי מברך בורא נפשות רבות, ודקא אמרינן ברכתא קמייתא לא צריך לברוכי ולית בה משום אסור, אסור לו לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, מידי … להמשך קריאה

סידור רש"י ע״ה

א והשותה מים בתוך סעודתו אפילו פעמים הרבה, צריך לברך על כל פעם ופעם, ואע"פ שהן לפניו, שכך שנינו השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, ואמרינן למעוטי מאי, אמר רב אידי בר אבין למעוטי דחנקתיה אומצא דלא מברך, הא לאו הכי מברך הוה ליה כנמלך, ואית מרבנן דאמרי כיון דאיכא קמיה מים בסעודתא מבריך … להמשך קריאה

סידור רש"י ע״ד

א אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אין המסובין רשאין למיטעם עד שיטעום הבוצע, תנא הבוצע הוא פושט ידיו תחילה ואם בא לחלוק כבוד לרבו, או למי שהוא גדול ממנו, הרשות בידו: ב רבה בר בר חנא הוה עסיק ליה לבריה בי רב (דניאל) [שמואל] בר רב קטינא קדים וקא מתני … להמשך קריאה

סידור רש"י ע״ג

א והיכא דשרי המוציא ובצע, אסיר לאישתעויי עד דמיטעם מאותה פרוסה, ואי מישתעי מקמיה [ד]ליטעם אותה פרוסה, הדר מברך, ואי לא הדר ומברך ואכיל, הוה ליה המוציא שם שמים לבטלה, וקא אכיל פרוסה בלא ברכה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ע״ב

א והיכא דאכל ומספקא אי בריך אי לא בריך אי משבעת המינין אכל דמחייבינן ברכה דאורייתא, ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון (דברים ח' ח'), וכתיב ואכלת ושבעת וברכת (שם י'), מספקא הדר מיבריך, ואי משאר המינין אכל דסמכא רבנן הוא מספקא לא הדר ומברך, מאי טעמא הא דאורייתא הא דרבנן: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן