סידור רש"י קכ״ג

א הביאו לפניו פירות על השולחן פליגי בה ר' יהודה ורבנן, אם יש ביניהם אחד משבעת המינין, עליו הוא מברך תחילה ופוטר את השאר, כיון דכולם לפניו ברכה אחת פוטרת לכולן, וקסבר ר' יהודה חשוב עדיף, ורבנן סברי חביב עדיף מה שלב האדם אוהבו ומחבבו משאר המינין עליו הוא מברך ופוטר את השאר, והלכה כרבים: … להמשך קריאה

סידור רש"י קכ״ב

א פעמים ראיתי את רבי שהביאו לפניו על השולחן אגוזים בדבש. שקורין יורבעס, ומברך עלייהו בורא פרי העץ, כי היה אומר אגוז עיקר ודבש טפילה, אע"פ שמטוגנות בדבש לא נשתנה פרי מהוייתו, ואין זה בישול, ובעיני הוי דבש עיקר, אלא כדי הוא [רבי] לסמוך עליו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י קכ״א

א כל שדרכו לאכול חי ואכלו מבושל, כגון פירות, מברך שהכל, דאישתני מדרכו והלכתו אישתני לברכה גרועה, וכשהוא חי ודרכו לאכל בהכי ליברך ברכה הראויה לו, או פרי העץ, או פרי האדמה, וכל שדרכו לאכל מבושל ואכלו חי מברך שהכל, דהא אכיל ליה שלא כדרכו וסגי ליה בהכי, ובמבושל מברך בורא פרי האדמה, שעיקרו לכך … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״כ

א והשותה מים בסעודה חייב לברך על פעם ופעם שהוא שותה שהכל, דכל שעתא ושעתא נמלך הוא שאין אדם שותה אלא לצמאו ועל ידי הדחק, [לפיכך] אין קבע למים לפטור כל שתייותיו [בפעם] ראשונה, אבל יין שאדם שותה לתאוותו ולהשביעהו ולהברותו אפילו בלא צמא, התם אמרו יש קבע ליין, וכיון דבריך אכסא קמא ושתה אפילו … להמשך קריאה

סידור רש"י קי״ט

א ויין הבא בתוך הסעודה, וכן פירות הבאות לקינוח סעודה, נראה בעיני רבי כי היכי דבעי ברכה לפניהם, צריכי נמי ברכה לאחריהם, שהרי ברכת המזון לא פטרה אלא מידי דמזונא ודליפתן, כגון תבשילים ומאכלים ומיני בשר ודגים שצריכים ללחם ללפת בהם פיתן, אבל הללו לעצמן הם באים, ודומין כמו שבאו בלא שלחן, והכי מוקמינן הילכתא … להמשך קריאה

סידור רש"י קי״ח

א לעולם אינו חייב לברך בורא פרי הגפן ושהכל עד שישתה משקה בעיניה. וכל שנותנין היין בקערה עם המלח שקורין שלשא, כדי להטביל את הבשר, אין צריך לברך על אותו יין, שהרי הבשר [עיקר] והוא טפל, ובשר כבר מיפטר בברכת המוציא דהא מידי דמילפת הוא, ואי אכיל בשר על ידי טיבול שלא על השלחן, ליברך … להמשך קריאה

סידור רש"י קי״ז

א וכן מיני ירקות, כגון חזרת שומין כריסין ובצלים (או) [אי] מלפת בהן פיתא בולא כלום בין חיין בין מבושלין, ואי אכיל להו אפילו בלא פת, תחילה בורא פרי האדמה, ולבסוף איבעי למימר בורא נפשות רבות, אבל מעשה קדירה של מיני מזונא, כגון טריילא ורמישלש, אפילו אכיל להו בהדי פיתא בטלה דעתיה, דלאו מידי דמילפת … להמשך קריאה

סידור רש"י קט״ז

א וכל מיני קטניות, בתחילה בורא פרי האדמה, בין חיין בין מבושלין, שכן דרך אכילתן בין חי בין מבושל, ולבסוף בורא נפשות רבות, ואי אכיל להו בליפתן על הפת, פת פוטרתן (ולא בריך) [ואין צריך ברכה] לא לפניהם ולא לאחריהם. וזו היא הברכה לאחריהם, בא"י אלהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה … להמשך קריאה

סידור רש"י קט״ו

א חלב וביצים וכל מיני בשר, חיה ועוף ודגים, אי אכיל להו בלא פת בתחלה מברך שהכל, ולבסוף בורא נפשות רבות, משום דלא גדולי קרקע נינהו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י קי״ד

א ואי אכיל להו בעינייהו, כגון קליות של חמשת המינין, אי נמי דכס להו מיכס כמו שהן חיין, דהשתא [לא] שייך בהו על המחיה ועל הכלכלה, דהא לא עבידי כעין מזון, פתח בהו על השדה ועל תנובת השדה וכו', דפתיחה זו לא שייכא לא בפירות האילן ולא במעשה קדירה, אלא בכוסס כיסנין בלבד, שהן תנובת … להמשך קריאה

סידור רש"י קי״ג

א וכל שהוא מחמשת המינין חיטה ושעורה דכתיבי בקרא, וכל מינייהו כגון כוסמין ושיבולת שועל ושיפון טחנו ואפאו פת כיון דאישתני לעילוייא שנעשה לחם, אישתני לברכה מיוחדת, בתחילה המוציא לחם ולבסוף שלש שלימות, דהיינו ברכת המזון, ואי אכיל להו במעשה קדירה, כגון טרייש וקראילש, ואכיל להו בלא פת מקמי דליברך המוציא בתחילה בורא מיני מזונות, … להמשך קריאה

סידור רש"י קי״ב

א ענבים בעינייהו כתאינים ורימונים, אבל (אישתני) [אי שתי] חמרא מגו דאישתני לעילוייא שנעשה יין לגדולה ולמלכות [אישתני] לייחודי שמא באפי נפשיה, ומברך בורא פרי הגפן, וכן בסוף בא"י אלהינו מ"ה על הגפן ועל פרי הגפן ועל ארץ חמדה, וחותם על הארץ ועל פרי הגפן בשבח הארץ וכמעין פתיחה, אבל אתפוחים ועל אגוזים וחבושים וגדגדניות … להמשך קריאה

סידור רש"י קי״א

א בכל מקום צריך להזכיר שבח ברכות הארץ אחתימה בין אפירי בין אחמרא, בין אדגן חי בין אמבושל, וסוף סוף חותם על פרי העץ מעין פתיחתה, שעיקר ברכתו לכך היא באה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ק״י

א וזו היא הברכה מעין שלש ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ, ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפרייה ולשבוע(ה) מטובה, רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך ועל היכלך ועל מזבחך והעלינו בתוכה ושמחינו בה, כי אתה טוב ומטיב לכל, בא"י על הארץ ועל … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״ט

א שבעת המינין המה הכתובים על שבח ארץ ישראל, חטה ושעורה גפן ותאנה ורימון זית שמן ודבש, [ודבש] היינו דבש תמרים מין אילן ומין פרי [ולא דבש דבורים]. ואילו הן חמשת המינין, [חטה] שעורה כוסמת ושיבולת שועל ושיפון, כולן מין תבואה. כל מין אילן שבשבעת המינין כגון ענבים תאנים ורימונים זיתים ותמרים מברך לפניהם בורא … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״ז

א השותה מים בסעודה אפילו מאה פעמים מברך על כל פעם ופעם, אע"פ שאין לו יין וקובע סעודתו על המים, לפי שהוא כנמלך על כל פעם ופעם, שאין לך אדם שותה מים כי אם פחות שיכול להעמיד עצמו ולהסיח דעתו. מר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ק״ו

א כל הברכות צריך דעת משמיע ודעת שומע, פעם אחת באתי לצאת ידי הבדלה בהבדלת בית הכנסת, ולא נתכוונתי (בבית) [בברכת היין], אמר לי רבי הואיל ונתכוונת בברכת (היין) הבדלה דייך: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ק״ה

א בא להם יין בתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו, כך מפרש טעמא בברכות, לפי שאין בית הבליעה פנוי לענות אמן אחר ברכה, ואינו מתכוין לה, לפיכך אינו יוצא בברכת חבירו. וכן הלכה. מר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ק״ד

א אמר רב פפא [הלכתא] דברים הבאין מחמת סעודה בתוך הסעודה, אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, כלומר דברים הרגילים לבא מחמת ליפתן ללפת בו את הפת, כגון בשר ודגים ותבשיל והביאן בתוך הסעודה לאחר שבירך על הפת, אע"פ שלא היו [על השלחן] בשעת ברכת המוציא, אינן טעונין ברכה לא לפניהם ולאחריהם, דכי בריך … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״ג

א וחייב אדם לברך על נטילת ידים על כל פעם ופעם שנוטל ידיו, דכיון דמצוה לרחוץ משום ניצוצות כדאמרינן ביומא, חייב אדם לברך, דנטילה זו לנקות את עצמו שיהא ראוי לקרות בתורה ולשאר ברכות ומצוות, דאמרינן בברכות כל הנפנה ונוטל [ידיו] ומניח תפילין וקורא קרית שמע עליו הכתוב אומר ארחץ בנקיון (כפות) [כפי] (תהלים כ"ו … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״ב

א וזה הוסד מפי רבינו [שלמה] תנוח נפשו בצרור החיים, נטילת ידים על שם כלי ששמו אנטל, והוא מחזיק רביעית [לוג, כדאמרינן אנפק אנבג אנטל מחזיק רביעית] של תורה, ושנו רבותינו מרביעית נוטלין הימנו לידים לאחד ואפילו לשנים ונטילה שאמרו [אינה אלא] בכלי, ואי נמי אם הטביל ידיו בנהר, או במעיין, או במקוה (שלם) [של … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״א

א אמר ר' זירא אמר ר' אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא, עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה, טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף, נוטלין בשתי ידיו, ונותנו בימין ומגביהו טפח מן הקרקע, ונותן עיניו בו, ויש אומרים אף משגרו לאנשי ביתו במתנה. אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה [בלבד], הדחה ושטיפה חי … להמשך קריאה

סידור רש"י ק׳

א ודאי מאן דשרי המוציא, או דמברך על מצוות [כגון] לולב ושופר, או דמברך על פירות ברכה דקמי אכילה ועני אמן בתר נפשיה, קא עביד בורות, דתנו רבנן המברך על הפירות ועל המצוות ועונה אמן אחר עצמו הרי זה דרך בורות. אקשו ליה למר רב יהודאי גאון הרי בונה ירושלים. אמר להם התם הכירא דפועלים … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״ט

א ובשתי ברכות קמייתא לא מיבעי למיענא אמן בתר נפשיה, אבל בבונה ירושלים עני בלחישה, דתנו רבנן העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח, ותני אידך הרי זה מגונה, לא קשיא הא בשאר ברכות, והא בבונה ירושלים. אביי עני אמן בקלא, כי היכי דידעו פועלים דהמטיב לאו דאורייתא. רב אשי עני לה בלחישה, כי היכי … להמשך קריאה

סידור רש"י צ״ח

א ומיבעי ליה לאדכורי ברית ותורה בברכת הארץ, דתניא ר' אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה חיים ומזון בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים, לא יצא ידי חובתו. נחום הזקן אומר צריך שיזכיר בה ברית, ר' יוסי אומר צריך שיזכיר בה תורה, פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה, שזו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן