סידור רש"י ק״נ
א אמר ר' אבהו למה תוקעין בשופר של איל, אמר הקב"ה תקעו בשופר לפני בשל איל, כדי שאזכור לכם עקידתו של יצחק, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמיכם לפני: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אמר ר' אבהו למה תוקעין בשופר של איל, אמר הקב"ה תקעו בשופר לפני בשל איל, כדי שאזכור לכם עקידתו של יצחק, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמיכם לפני: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אמר ר' יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחילה מריעין לה בסופה, מאי טעמא דלא איערבב שטן, דלאו דאיקלע ראש השנה בשבתא, אלא (דאיקלע) [דאתילד] אונסא. וכל היכא דאיקלע ראש השנה בשבתא לא תקעינן, דאמר (רבא) [רבה] הכל חייבין בתקיעת שופר [ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר] גזירה [שמא] יטלנו בידו וילך אצל הבקי, ויעבירנו … להמשך קריאה
א המתעסק ללמוד לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא, תנא דבי (ר') שמואל כל (מלאכה) [מלאכת עבודה] לא תעשו (במדבר כ"ט א') יצא תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינו מלאכה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תנו רבנן הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לויים וישראלים גרים ועבדים משוחררים הרי אילו מוציאים, וטומטום ואנדרוגינוס ומי שחציו עבד וחציו בן חורין אף עצמו אינו מוציא. אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, טומטום אינו מוציא לא את מינו ואת שאינו מינו, ונשים פטורות מתקיעת שופר, דהוה ליה מצות עשה שהזמן … להמשך קריאה
א ומתחיל שלש מקראות מן התורה תחילה, ואומר ככתוב בתורתך, ושלש מן הנביאים באחרונה, ואומר ככתוב על יד נביאך, ושלש מן הכתובים באמצע, ואומר ככתוב בדברי קדשך, ומשלים מקרא העשירי בשל תורה, ואומר ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מתחיל בתורה ומסיים בנביא. ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא, והתניא ר' יוסי אומר אם השלים בתורה הרי זה משובח, אימא משלים, והא אם השלים קתני, הכי קאמר (משלים) מתחיל בתורה ומשלים בנביא, ר' יוסי אומר משלים בתורה ואם השלים בנביא יצא, תניא נמי הכי ר' אליעזר בר' יוסי אומר וותיקין היו משלימין … להמשך קריאה
א ואין פוחתין מעשרה מלכיות, ומעשרה זכרונות ומעשרה שופרות, הני עשרה מלכיות כנגד מי כנגד עשרה הילולין שאמר דוד בספר תילים, הילולין (עשרה) [טובא] הוו, [הללויה] הללו אל בקדשו וגומ' (תהלים ק"נ א') וכתיב הללוהו בתקע שופר. (שם שם ג') ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם בראש השנה. הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א ומניין שאומרין מלכיות וזכרונות ושופרות, שנאמר ותקעתם בחצוצרות וגו' (במדבר י' י') שאין ת"ל אני ה' אלהיכם (שם שם), ומה ת"ל אני ה' אלהיכם, זה בנה אב, כל מקום שנאמרו מלכיות יהא אזכרת השם עמהם. ר' נתן אומר ותקעתם בחצוצרות, אילו שופרות, והיו לזכרון, אילו זכרונות, אני ה' אלהיכם אילו מלכיות, ואם כן מה … להמשך קריאה
א וסדר ברכות של ראש השנה כך הוא. ב שליח צבור [אומר] אבות וגבורות וקדושות השם, וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע, זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א קידוש היום של ראש השנה כן הוא, בורא פרי הגפן, ואשר בחר בנו, ושהחיינו, ואם חל להיות בשבת אומר שלש מקראות של ויכולו תחילה, ומברך בורא פרי הגפן, ואשר בחר בנו, ומוסיף בו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום המנוח הזה, ואת יום הזכרון הזה, זכרון תרועה באהבה מקרא קודש וכו', וחותם מקדש … להמשך קריאה
א והמלך המשפט שהוקשה בה, שהיה לנו לומר מלך המשפט, גם אני הקשיתי בה שנים רבות, ונראה לי שהגרסנים לפי מרוצתם שגורים להרגיל בגירסתן המלך המשפט וגם המלך הקדוש, אך שלא לשנות את מנהג הראשונים יש לנו לסמוך על כמה מקראות שדיברו בלשון הזה, בספר יהושע, ויהי בנסוע העם מאהליהם וגו' נושאי (ארון ברית), [הארן … להמשך קריאה
א וזה סדר דראש השנה. ב דרשו ה' בהמצאו (ישעי' נ"ה ו'), אילו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, ועושין בהן תשובה, ומתענין בהן, ומשכימין בכל יום לבית הכנסת לפני עמוד השחר ומבקשים רחמים, ומנהג לעמוד במוצאי שבת לפני ראש השנה, וכדמתחיל פותח שליח ציבור בתחילה אשרי יושבי ביתך וגו', ועונים אחריו עד תהילת … להמשך קריאה
א במס' עבודה זרה בפרק ראשון תניא משמיה דרב מאיר בשעה שהמלכים מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס: ב אמר רב יוסף לא ליצלי איניש במוספין בתלת שעי קמייתא ביומא קמא דרישא דשתא ביחיד, כיון דמפקיד דינא מדחי, פי' כלומר אל יתפלל אדם תפילת המוספין אם יחיד, או בבית או בשדה, ובא לתקן תפילתו, … להמשך קריאה
א המבשל כמה תבשילין ביום טוב ולא אכל מכולם בתוך הסעודה הואיל ולצורך יום טוב נתבשלו מתחילה ועכשיו אינו צריך לאכול מכל אחד ואחד אין בכך כלום ולא הוי כמכין מיום טוב לחול: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א והשלש מצות מברך אחת לברכת המוציא, ואחת לאכילת מצה ולבצוע ולכורכה האחת, וכן אמר לנו ר' יעקב משום אביו הואיל ושלשתן באו לשם מצוה תיעשה מצוה בשלשתן, אבל שאר בני אדם מניחין השלישית שלימה, ולא נכון לעשות כן. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ליקוטין. ב פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן אחר סעודתו קודם ברכת המזון, ולאחר כך הוזכר, ולא רצה לאכול הימנו, לפי שהיה צריך לברך אחריה ולשתות מכוס של ברכה, ואי איפשר לשתות בין כוס של מזון לכוס של הלל, דאמור רבנן בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא … להמשך קריאה
א תניא ר' שמעון [בן יוחאי] אומר פעמים שאדם קורא קרית שמע [שתי פעמים] בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר [ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר] ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של לילה ואחת של יום. ואמר ר' חייא בר חנינא אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כר' שמעון בן יוחי. ואיכא דמתני לה אהא ר' … להמשך קריאה
א אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם קרית שמע בבית הכנסת מצוה לקרותה על מיטתו. אמר ר' יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם [ודומו סלה] (תהלים ד' ה'). אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אינו צריך. אמר ר' אבין אף תלמיד חכם צריך למימר האי קרא (כי) בידך … להמשך קריאה
א מאימתי קורין את שמע בערבין, משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר, וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. תנו רבנן חכמים עשו חיזוק לדבריהם. שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ויאמר אכנס לביתי, ואוכל קימעא [ואשתה קמעא], ואישן קמעא ואחר כך אקרא קרית … להמשך קריאה
א וזה סדר תפילת ערבית. ב תפילת הערב אין לה קבע, [מאי אין לה קבע], אי נימא דאזיל ומצלי כולי לילא, ליתני תפילת הערב כל הלילה, אלא מאי אין לה קבע, אינה קבע, כמאן דאמר תפילת ערבית רשות והלכה כדברי האומר רשות, וכי קאמרינן תפלת ערבית רשות או חובה, הני מילי היכא דלא קא בעי … להמשך קריאה
א מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה, מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה, פלג המנחה אחת עשרה שעות חסר רביעית, תפילת המנחה עד הערב, ר' יהודה אומר עד פלג המנחה, ושל מוספין מתפלל כל היום. אמר ר' יוחנן נקרא פושע, ולית הילכתא כרב הונא דאמר אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפילת [מוספין, ולית הילכתא … להמשך קריאה
א וזו סדר תפילת המנחה. ב וכשהגיע עת תפילת המנחה נוטל ידיו ואינו צריך לברך, ואם אין לו מים ליטול ידיו אם יודע שיש מים לפניו עד ד' מילין ימתין עד שיגיע למקום מים ויטול ידיו ויתפלל, אע"פ שעובר זמן תפילה, אבל יותר מד' מילין יתפלל מיד ואל יבטל מן התפילה, ואע"פ שלא נטל ידיו … להמשך קריאה
א המוציא [יין] כדי מזיגת כוס יפה, מאי כוס יפה, כוס של ברכה, ברכת המזון שהצריכו חכמים ליפותו כדאמרינן בברכות עיטור ועיטוף הדחה ושטיפה חי ומלא: ב אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו יין חי רובע של רביעית הלוג כדי שימזגנו במים שלשה חלקי מים ואחד יין כדי שיעמוד על רביעית הלוג. … להמשך קריאה
א אובלירש קנשטילש היכא דקבע סעודתיה עליה' כגון שאנו עושין בליל לברית מילה מברכין עליה' המוציא, ולאחריהם ברכת המזון, דכיון דאחשבינהו פיתא [לאקבועי] עיקר סעודתא עלייהו (כגון) [בעי] ברכה כי לחם ממש, כדאמרינן גבי טרוקנין, דר' זוטרא קבע עלייהו סעודת שלש ברכות, ואי לא קבע סעודתיה אלא לתענוג בעלמא אכיל להו מברך עלייהו בורא מיני … להמשך קריאה
א ואילו מביאין ליה מין פרי אחר לאחר שבירך על הראשון, חוזר ומברך עליו, כיון שלא היה לפניו בשעת ברכת הראשון [ליכא] מאן דפטר ליה להאי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ופעם אחת ראיתי את רבי שהביאו לפניו על השלחן בשר של חידוש, או בשר (א' מכוסה) [מבושם] או ביצים מטוגנות בדבש, נוטל ומברך [שהכל קודם שיבצע] ברכת המוציא, ואמר לי רק זה חביב בעיני יותר מן הפת, ונוח לי ליתן ברכתי לשבח את קוני באשר אני אהב: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה