סידור רש"י קע״ו

א פעמים שהיה רבי מסיים מפי כבודך בלא שום פסוקים, לאפוקי נפשיה מפלוגתא ממוראי של יום, והיה פוטר את עצמו כדרב חננאל, ולא לשנות את המנהג: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י קע״ה

א והבא לומר אחרי [ש]שעירי המוספין באים לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, מאן נימא לן [ש]שעיר(י) ראש חדש היה קרב היום, הרי יש לסמוך על של ראש השנה, אין הדין עמו, ראויין שעירין ליקרב היום, על טומאה שאירע לה בין זה לזה, כמו ששנינו בזבחים, ראויין היו ישראל להקריב קרבנותיהן בכל שעה על טומאה שאורעה … להמשך קריאה

סידור רש"י קע״ד

א וכבר נחלקו גדולי הדור על מוספי ראש השנה, כגון ר' יצחק הלוי יש שמזקיקין לפרש מקראות של כל מוספי היום במפני חטאינו כאמור, ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' וגו', ובחדש השביעי באחד לחדש וגו', שהרי אמר ואת מוספי יום הזכרון נעשה ונקריב לפניך, ובאותו המשמע היה ראש חדש כשמועה [ה]שנויה בעירובין שאומר זכרון אחד … להמשך קריאה

סידור רש"י קע״ג

א וגם את תשובה זו השיב ר' יוסף טוב עלם זצ"ל. בראש השנה מקום שיש שליח ציבור מתפלל יחיד תשע, ועלינו לשבח, וסדר תקיעות מפי שליח ציבור, ויוצא ידי חובתו, שכן שנינו כשם ששליח ציבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב, רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, ואע"פ שרבן גמליאל יחיד, … להמשך קריאה

סידור רש"י קע״ב

א בתשובת ר' יוסף טוב עלם הגדול זצ"ל מצאתי, שני ימים טובים של ראש השנה לאו דאורייתא נינהו, ואפילו הכי קדושה אחת נינהו, ומאי טעמא כיון דקבעום סנהדרי גדולה שבלשכת הגזית שמהם תורה יוצאה לכל וקבעום קודם חורבן הבית לעצמם ולכל ישראל, הרי הן ככתובין בתורה, ונעשת קדושה אחת, והתורה אמרה לא תסור מכל הדברים … להמשך קריאה

סידור רש"י קע״א

א ולומר זמן ביום טוב שיני של ראש השנה, נוהגין אנו במקומינו ובכל המקומות שעברתי בהן, ואין חלוק בין שני ימים טובים של ראש השנה לשני ימים טובים של גליות, אלא לעיניין ביצה ומחובר לאסור את זה בזה, וטעמא משום דאף בזמן בית המקדש פעמים שהיו עושין שניהן יום טוב ארוך, ואעפ"י שלא היה שום … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״ע

א ומאי טעמא לא אמרינן הלל בראש השנה וביום הכפורים, אמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין אומרים לפניך שירה בראש השנה וביום הכפורים, אמר להם איפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה: ב עד כאן מהלכות גדולות: הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״ט

א והילכתא אומרים זמן בראש השנה וביום הכפורים וזמן אומרו אפילו בשוק, בראש השנה דאיכא קידושא אומר לה על כסא דקידושא, ביומא דכפורים דלא איפשר למימר על כסא אומר שליח ציבור בציבורא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י קס״ח

א נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע [נתכוון משמיע] ולא נתכוון שומע לא יצא, עד שיתכוון שומע ומשמיע: ב כשם ששליח ציבור חייב כך כל יחיד חייב, רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא רבים ידי חובתן, תניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה ציבור מתפללין אמר להם כדי להסדיר שליח ציבור תפילתו אמר להם [לדבריכם] ולמה … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״ז

א תנו רבנן רועה שהרביץ צאנו אחר בית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגילה, אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא, אעפ"י שזה שמע וזה שמע, זה כיון לבו, וזה לא כיון לבו, את שכיון לבו יצא, ואת שלא כיון לבו לא יצא, אין הכל הולך אלא אחר כוונת הלב, שנאמר תכין לבם … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״ו

א אמר ר' יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא, מתשעה בני אדם יצא ואפילו בזה אחר זה, ואפילו בסירוגין, ואפילו כל היום כולו, והני מילי דשמע לה מן מאן דבר חיובא הוא, אבל ודאי שמע להו מאשה חרש שוטה וקטן דלאו בני חייובא נינהו, לא נפיק, דתנן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״ה

א רב פפא בר שמואל הוה מצלי ביחיד, אמר ליה לשמעיה כי נחירנא לך תקע לי, פי' נחירה נוחר בגרונו לסימן שסיימתי הברכה תקע לי, אמר ליה רבא לא אמרו אלא בחבר עיר, פי' לא אמרו שיהא תוקע בכל ברכה אלא בחבורת ציבור, אבל יחיד מברך על כולו ואחר כך תוקע ט' תקיעות. תניא נמי … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״ד

א מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלשה פעמים, פי' מי שבירך התפלל תפלת המוספין ובירך תשעה ברכות, תוקע ומריע ותוקע, בשביל מלכיות, וכן בשביל זכרונות, וכן בשביל שופרות, טעמא דלא הוה ליה שופר מעיקרא הא הוה ליה שופר מעיקרא כי שמע להו אסדר ברכות שמע להו: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״ג

א התקין ר' אבהו בקיסרי, תקיעה, שלשה שברים, תרועה ותקיעה, שנייה [תקיעה שלשה שברים ותקיעה, שלישית] תקיעה תרועה תקיעה, ולא ידעינן תרועה מאי ניהו, אלא מדמתרגמינן תרועה יבבא, גמרינן מאימיה דסיסרא, דכתיב בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא בעד האשנב (שופטים ה' כ"ח), ועדיין לא ידעינן אי גנוחי גנח, אי ילולי יליל, הילכך עבדינן הא … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״ב

א תנו רבנן מניין שבשופר, ת"ל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים (ויקרא כ"ה ט'), אין לי אלא ביובל, בראש השנה מניין, ת"ל בחדש השביעי, פי' דהא כתיב לן בכמה דוכתי דיום הכפורים בחדש השביעי הוא, והכא יום הכפורים כתיב, ומה ת"ל בחדש השביעי, שיהיו כל התרועות של חדש השביעי שוות, ומניין … להמשך קריאה

סידור רש"י קס״א

א סדר תקיעות שלש [של] שלש שלש, שיעור תקיעות כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות, פי' סדר תקיעות שלש, אחת למלכיות, ואחת לזכרונות, ואחת לשופרות, [שלש] של שלש [שלש], תקיעה ותרועה ותקיעה לכל אחת ואחת. שיעור תקיעה וכו', והכי קאמר שיעור שלש התקיעות כשלש התרועות, שיעור התקיעה כשיעור התרועה, כשלש יבבות, כשלש קולות (בעלת) [בעלמא] … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״ס

א תקיעות וברכות (דעלמא) אין מעכבות זו את זו, פי' תקיעות וברכות דעלמא כגון תעניות אין מעכבות זו את זו אם בירך ולא תקע, תקיעות וברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים מעכבות זו את זו, מאי טעמא אמר רבא אמר הקב"ה לישראל אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, [מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות] … להמשך קריאה

סידור רש"י קנ״ט

א שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום, פי' לילך חוץ לתחום לשמוע תקיעת שופר, ואין [מפקחין] עליו את הגל, ולא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ואין חותכין אותו לא בדבר שהוא משום שבות, ולא בדבר שהוא משום לא תעשה, פי' אין חותכין אותו אם [בא] … להמשך קריאה

סידור רש"י קנ״ז

א אמר רבא בשופר של ע"ז [לא יתקע] ששימשו בו לע"ז ונאסר בהנאה, כדתניא במסכת ע"ז אבד תאבדון את כל המקומות (דברים י"ב ב') (בכל) [בכלים] שנשתמשו לע"ז הכתוב מדבר, ואם תקע יצא, דמצות לאו ליהנות ניתנו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י קנ״ו

א אמר רבא שמע מקצת תקיעה (יצא) [בבור], ומקצת תקיעה חוץ לבור יצא, פי' היה עומד (בבור) [בשפת הבור] וחבירו תוקע בבור ויצא לחוץ בחצי תקיעה יצא, בסוף תקיעה לא יצא, ואשמועינן דבמקצת תקיעה נמי יצא: ב שמע מקצת תקיעה קודם שיעלה עמוד השחר [ומקצת תקיעה לאחר שיעלה עמוד השחר] לא יצא, הכא לאו זמן … להמשך קריאה

סידור רש"י קנ״ה

א התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם, אם קול השופר נשמע יצא, ואם קול הברה נשמע לא יצא, אמר רב הונא לא שנו אלא (לעומדין לאותן העומדין לבור) [לאותן העומדים על שפת הבור אבל אותן העומדין בבור] יצאו, פי' [לפי] שהן שומעין קול השופר לעולם: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

סידור רש"י קנ״ד

א שלחו ליה לאבוה דשמואל קרחו ותקע בו יצא, פשיטא כולהו נמי מיקרח קרחו להו, אמר רב אשי שקרחו בזכרותו, מהו דתימא מין במינו חוצץ קמ"ל, פי' קרחו נקבו, וקס"ד הנחת פה קאמר שקרחו בזכרותו כשהוא מחובר בבהמה עצם בולט מן הראש ונכנס לתוכו ומוציאין אותו מתוכו וזה לא הוציאו ונקב את הזכרות: הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י קנ״ג

א נסדק לאורכו פסול, לרוחבו אם נשתייר [בו] שיעור תקיעה כשר, אם לאו פסול, וכמה שיעור תקיעה רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, פי' נסדק כולו וכן נסדק לרחבו רוחב הקיפו אם נשתייר בו [מן] מקום סדק עד מקום הנחת פה שיעור תקיעה כשר חשיב ליה כמאן דאישתקל כוליה והוה … להמשך קריאה

סידור רש"י קנ״ב

א שופר שנסדק ודבקו פסול, דיבק שברי שופרות פסול, פי' דיבקו בדבק שקורין גלו"ד, פסול דהוה ליה כשתי שופרות. תנו רבנן ארוך וקצרו כשר, גרדו והעמידו על גלדו כשר, ציפהו זהב במקום הנחת פה [פסול, שלא במקום הנחת פה] כשר, ציפהו זהב מבפנים פסול, ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול, ואם לאו כשר. נתן … להמשך קריאה

סידור רש"י קנ״א

א כל השופרות כשירין, חוץ משל פרה מפני שהוא קרן. א"ר יוסי לא כל השופרות נקראו קרן והכתיב והיה במשוך בקרן היובל כשמעכם [את] קול השופר וגו' (יהושע ו' ה'). ורבנן אמרו [כל השופרות] איקרו שופר ואיקרו קרן, דפרה קרן איקרו, שופר לא איקרו, שנאמר בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו (דברים ל"ג י"ז) … להמשך קריאה

דילוג לתוכן