סידור רש"י ר״ב

א אמר ר' יוחנן אחד עשר סמנין נאמרו לו למשה מסיני מנ"ל אמר רב הונא קח לך סמים (שמות ל' ל"ד) תרי, נטף ושחלת וחלבנה (שם שם), הרי חמשה, סמים [אחריני] (שם שם) חמשה, הרי עשרה, ולבונה זכה (שם שם) הרי אחד עשר, אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא כל תענית ציבור … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״א

א אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא א' ל'), חטא שאין אדם מכיר בו אלא הקב"ה יום הכפורים מכפר: ב ואילו מאן דצעריה לחבריה לא מיתכפר ליה עד דמפייס ליה, דתנן עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו, אמר רבי כל המקניט את חבירו … להמשך קריאה

סידור רש"י ר׳

א ומיתבעי לן לאפסוקי ערב יום הכפורים מדאנהר, דתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש (ויקרא כ"ג ל"ב) יכול בתשעה מתענין, ת"ל בערב, אי בערב יכול משתחשך, ת"ל (בערב) [בתשעה], הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום, מיכאן שמוסיפין מחול על הקודש, ואין לי אלא בכניסתו דבעינן אקדומי ואפסוקי, ביציאתו מניין דמיבעי לן לאחורי עם חשיכה ת"ל … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ט

א ומיבעי ליה לאיניש לצלויי בערב יום הכפורים בתפילת המנחה ומימר אתה יודע רזי עולם, אחר תפילתו מן קמי דיתיב בסעודתא, דילמא מיטרדא דעתיה מחמת סעודתיה ולא לאודויי, דתנו רבנן מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה, אבל אמרו חכמים מתוודה קודם אכילה ושתייה, שמא תיטרף דעתו עליו בסעודה, ואע"פ שהתוודה קודם אכילה ושתייה, יתודה … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ח

א ומיחייב בר ישראל לאודיי ביומא דכפורי, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא ט"ו ל'), ואשכחן דהא כפרה וידוי דברים היא, דתניא וכפר בעדו ובעד ביתו (שם שם ו'), בהרצאת דברים הכתוב מדבר, אתה אומר בהרצאת דברים או אינו אלא בהרצאת דם אם נפשך לומר נאמר כאן כפרה ונאמר להלן כפרה, מה להלן בהרצאת … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ז

א ומחייבינן למיכל ולמישתי במעלי דיומא דכיפורי, דתני חייא בר רב מדיפתי ועיניתם את נפשותיכם בתשעה (ויקרא כ"ג ל"ב), וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו, כאילו מתענה תשיעי ועשירי וגבי תינוק (דקיימא) קיימא לן כר' יוחנן דאמר בת שתים עשרה שנה [ויום אחד] משלימין מדאורייתא בתינוקת, בן … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ו

א אמר ר' יוחנן שיעורין [ועונשין] הלכה למשה מסיני שיעורין מיכתב כתיבי, אמר ר' יודן שיעורין של עונשין [תניא נמי הכי שיעורין של עונשין] הלכה למשה מסיני: ב אמר מר התירו לה לעוברה לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה [היכי דמי] אי דאיכא סכנה אפילו כשיעור [נמי], אלא אימא פחות מבשיעור ואפילו טובא נמי: הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ה

א מימר דקא אמרינן דמאן דאכיל ביום הכיפורים מיחייב כרת ושיעורו ככותבת, ומאן דאכיל חלב ודם ונותר ופיגול ושאר איסורים דכתיב בהו כרת שיעורן בכזית פחות מככותבת ופחות מכזית הוא דלא מיחייב איסורא אית בה או לא, ואם תימצי לומר אית ביה איסורא [מדאורייתא או מדרבנן למאי נפקא מינה להיכא דמשתבע דלא אכילנא ואכיל איסורא] … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ד

א מימר דקא אמרינן דמיחייב איניש לעינוי נפשי' בהני חמשה עינויי דאמרן אכילה ושתייה רחיצה וסיכה נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, דכתיב כל הנפש אשר לא תעונה ונכרתה וגו' (ויקרא כ"ג כ"ט), כי מחייב כרת אהני חמשה עינויי כולהו מחייב, או דילמא אאכילה ושתייה בלבד מיחייב, מי אמרינן לא תעונה סתמא כתיב, והני חמשה מילי אשכחן … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ג

א [תנו רבנן יש שאמרו] הכל [לפי] מה שהוא אדם קומץ מנחה, וחופן קטורת, והשותה מלא לוגמיו ביום הכפורים, ותניא נמי במתניתא אחריתא כמה ישתה אדם ויהא חייב, בית שמאי אומרים כדי רביעית, ובית הילל אומרים מלא לוגמיו, [ואמרינן מאי מלא לוגמיו] דקא אמרי בית הילל, מלא לוגמיו ממש, מתקיף לה רב (פפא) [הושעיא] ליתנייה … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״ב

א אמר רבא חולה שאמדוהו בגרוגרת אחת, ורצו עשרה בני אדם והביאו לו עשר גרוגרות בבת אחת, כולן פטורין, ואפילו בזה אחר זה, ואפילו קדם והבריא בראשונה, והיכא דאיכא תרי בתרי עוקצין, ותלת בעוקץ אחד, מייתינן תלת, מעוקץ אחד, ולא מייתינן תרי מתרי עוקצין דקא מפיש בבצירה: ב מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו דברים טמאים … להמשך קריאה

סידור רש"י קצ״א

א והיכא דאיכא חולי דאי לא אכיל מסתכן, שפיר דמי לאוכיליה ביומא דכיפורא, מאי טעמא דכתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויקרא כ"ח ח') [וחי בהם] ולא שימות בהם, כי קאמ' רחמנא קיימו מצוותא כי היכי דתחיו בהו, אבל נטורי מצוותא ומסתכנא לא, וכי מוכלינן ליה, על פי בקיאין מאכילין אותו, ולא על פי … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״צ

א וכן בנעילת הסנדל היכא דמפנק, אי נמי קא בעי למיעל לדוכתא דחורבא, ואפוקי ספר תורה למקריא ביום ציבורא, אי נמי למיתן ריפתא לינוקא, אי נמי אפוקי לבושא, או מה דצריך ליומא דכפורי וקא דחיל למיעל בלא מסאנא מן עקרבא, או מן ריחשא, שרי ליה למיכרך מידי על כרעיה, אי נמי מיסס גורבי ומיעל אפוקי … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ט

א תנא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביום הכפורים, לא ישן אדם על גבי טינא המטפחת ביום הכפורים, אבל על טינא שאינה מטפחת מותר: ב ואילו תלמידא דקא בעי קבולי אנפיה רביה, או אנפיה גברא רבא, או אנפיה אבוה, ואיכא מיא באורחא, שרי ליה למיעבר במיא עד צוואריה, דתניא הרי שהיה … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ח

א והיכא דקא חזי קרי ביום הכפורים טובל בו ביום ומברך ומנגיב נפשיה בידיה, דתנו רבנן הרואה קרי ביום הכפורים, יורד וטובל, ולערב ישפשף, לערב, מה דהוה הוה, אלא אימא אם מבערב ישפשף, קסבר מצוה לשפשף: ב ואיתתא דאית לה ינוקא שרי לה למימשא חדא ידא ולמיתן ריפתא לינוקא משום שיבתא, דתנא דבי מנשה [רשב"ג … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ז

א הלכות יום הכפורים: ב יום הכפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, מנא הני מילי אמר רב חסדא כנגד חמשה (דברים) [ענויין] ששנויים בתורה, ובעשור (במדבר כ"ט ז'), אך בעשור (ויקרא כ"ג כ"ז) שבת שבתון, (שם שם ל"ב), [שבת שבתון] (שם ט"ז ל"א), והיתה זאת לכם לחוקת עולם (שם שם ל"ד), … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ו

א ושליח צבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל עד מקדש השבת וישראל ויום הזכרון, ותוקע קשר"ק, היום הרת עולם וכו' עד זוכר הברית, ותוקע קש"ק, היום הרת עולם וכו' עד שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים, ותוקע קר"ק, היום הרת עולם וכו' רצה ומודים וכו', עד עושה השלום, יתגדל, … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ה

א גמר לתקוע כל השלשים קולות פותח בתהילה אשרי, יהללו את שם ה' וגו', ועומדין למוסף, ומחזירין את התורות למקומן, קדיש לפני תיבה עד דאמירן, ומתפללין בלחש, ואומרים בסוף מגן זכרינו, ובסוף אתה גבור מי כמוך ואתה קדוש, ובכן תן פחדך, ובכן תן כבוד, ואז צדיקים ותוספת זו לשליח ציבור באלפא ביתא, ואז צדיקים יראו … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ד

א ואיתקן ר' אבוה בקיסרי תקיעה שלשה שברים [תרועה] ותקיעה, שנייה תקיעה שלשה שברים ותקיעה, שלישית (תרועה) [תקיעה] תרועה ותקיעה, משום דספוקי מספקא לן תרועה מאי נינהו. מתקנת ר' אבוה מצינו למימר שאין אדם יוצא ידי חובתו מן השלשה קולות, אלא אם כן עושה אותן עשר, לפיכך אנו עושין קשר"ק קש"ק קר"ק, שלש פעמים לכל … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ג

א בראש השנה ערבית ושחרית ומנחה מתפללין כך ה' שפתי תפתח וכו', אבות, ומזכיר זכרנו וגבורות ומזכיר מי כמוך וקדושת השם, ובכן תן פחדך, ובכן תן כבוד, ואז צדיקים, ואתה בחרתנו עד ותתן לנו, ובשבת מוסיף את יום המנוח הזה ואת יום הזכרון הזה וכו' עד עושה השלום, ר' עקיבא ירד לפני התיבה ואמר אבינו … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״ב

א ה' צבאות יגן עליהם, מה עיניין זה אצל שופרות, פסוק הוא לעצמו, והלך בסערות תימן (זכריה ט' י"ד) ואחריו כתיב ה' צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע (שם שם ט"ו), ואם כדי להוסיף ברכה לציבור אתה רודף לאמרו בתפילה, חטוף גם אותה שלאחריו, והושיעכם ה' (אלהיכם) [אלהיהם] ביום (הכסא) [ההוא] כצאן עמו (שם … להמשך קריאה

סידור רש"י קפ״א

א היום הרת עולם לשון המקרא ורחמה הרת עולם (ירמי' כ' י"ז), הרחם יהיה הריון לעולם אשה שהריונה שוהה בגופה עולמים והיום הזה היה הריונו של עולם, היום הרת הארץ וכל תולדותיה, שהרי בתשרי נברא העולם, כדגרסינן בראש השנה כמאן מצלינן זה היום תחלת מעשיך כמאן כר' אליעזר [דאמר בתשרי נברא העולם], עד שתחננו ותוציא … להמשך קריאה

סידור רש"י ק״פ

א אבינו מלכינו רגילין ובאין לאומרו מימי ר' עקיבא, כמו ששנינו במסכת תענית פעם אחת גזרו תענית ולא נענו ירד ר' עקיבא לפני התיבה ואמר אבינו מלכינו חטאנו לפניך, אבינו מלכינו עשה עמנו למען שמך, וירדו גשמים, וכשראו שנענה בתפילה זו הוסיפו עליה מדי יום ביום וקבעום לימי התשובה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

סידור רש"י קע״ט

א ודברך מלכנו אמת וקיים לעד שטבעו חכמים בראש השנה, סמכו על מה ששנינו בפסיקתא בפרשת בחדש השביעי באחד לחדש, כך פתח ר' תנחומא לעולם ה' דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך וגו' (תהלים קי"ט פ"ט) מהו לעולם ה' דברך נצב, אלא אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם אין אתה בא עלינו בדין, אלא … להמשך קריאה

סידור רש"י קע״ח

א מיושבים לפני רבי, ובכן תן פחדך, ובכן הוא שם שהאותיות שלו עולות למניין אני והו, [או למנין] אנא ה', ובכן תן כבוד, אני והו מפורש בספר יצירה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י קע״ז

א בלותיר רובם היו אומרים והשיאנו בראש השנה וביום הכפורים, ורבינו יצחק בר' יהודה בשם רבו ר' אליעזר אמרו כל ימיו, וכך היו נוהגין במגנצא, ור' משולם בר' משה שאל את פי אריות יושבי ירושלים, והשיבו לומר והשיאנו, ומביאין ראייה לדבריהם ממסכת ברכות ירושלמי פרק הרואה. והגאון ר' יצחק הלוי ביטלו בוורמשא, מפני שאינו יכול … להמשך קריאה

דילוג לתוכן