סידור רש"י רכ״ח

א גם זה עומק הילוך סוכה דרבינו שלמה. ב תנו רבנן העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, נכנס לישב בה אומר אקבו"צ לישב בסוכה, היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה דבר, כגון למיעטרה סתרקי, אומר שהחיינו, ואם לאו, משנכנס לישב בה מברך שתים, אחת אסוכה ברישא, ואחת אזמן והשתא דאמר … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״ז

א ועל היקף של כל ימות החג נשאל רבינו נ"ע וכך השיב: ב על היקף שבכל ימות החג, שיש חולקים ואומרים שאם אין לולב אין היקף, ויש אומרים יש היקף אע"ג שאין לולב מצוי, אני כבר נשאלתי זאת כמה שנים, והשבתי כדברי האומרים יש היקף, וטעיתי בה שדמיתי דכי איתותב רב יוסף ממתניתין דחיבוט ערבה … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״ו

א ומברכינן אלולב כל שבעה, דאביי ורבא תרוייהו מוקמי הילכתא כרבי הלכה למעשה, תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, ואע"ג דלולב בשאר יומי דרבנן הוא זכר למקדש רב ושמואל בחד שיטתא בלולב שמצותו כל שבעה [וגבי סוכה נמי] אע"ג דלא פסקי לילות מימים, וכחד יומא אריכתא דמי, לא גרעה מתפילין, ואפילו חולצן ומניחן מאה פעמים … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״ה

א וכל ימות החג מקיפין את המזבח פעם אחת בלולב, בשביעי שבע פעמים, ונותנין עליה ספר תורה, לומר שם שמים אנו כותבין, שכן הכהנים היו מקיפין את המזבח בכל יום פעם אחת, ואותו יום שבע פעמים, ואומרים אני והו הושענא והושיעה נא, מדקתני פעם אחת ושבע פעמים ש"מ דהקפה ברגל סביב המזבח הוא, ומאי מקיפין. … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״ד

א נחזור על הראשונות, כל ימות החג מתפללין הושענות על הימים לאחר סיום תפילה זכר לניסוך המים שהיה בא כל שבעה לרצות על המים, אלא שאין מזכירין מוריד הגשם עד השמיני, מתוך שסימן קללה בחגה, כמוזג כוס לרבו, והוא שופך קיתון על פניו, לפי שכל ימי החג אינו אלא במפתה מן הצר להמון טללים ורסיסים, … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״ג

א [בחול המועד] שבת מפטירין ביום בוא גוג (יחזקאל ל"ח י"ח), שאותה המפלה היא הכתובה בהנה יום בא לה' (זכרי' י"ד א') על החדלים מלחוג את חג הסוכות, כשם שאנו מפטירין בחול המועד של פסח העצמות היבשות, מתוך שהן היו מן היוצאים ממצרים בלא זמנם, ומוסף יוכיח ספק המכוון ליום בתוך מפני חטאינו: הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״ב

א ערבית של מוצאי יום טוב, [מתפללים] אתה חוננתנו, כדרך שמתפללין במוצאי שבת, ומבדילין על הכוס במוצאי יום טוב, אבל לא מברכין על המאור ועל הבשמים, ואמר ר' זירא יום [טוב] שחל להיות באמצע שבת אומר המבדיל בין קודש לחול, מאי טעמא סדר הבדלות הוא מונה. לשבת וסוכה גומרין את ההלל, יתגדל תתקבל, וקורין כל … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״א

א ותפילת יום טוב שיני כיום טוב ראשון, נוטלין לולב ומברכין שתים וגומרין את ההלל קדיש ומוציאים שתי תורות וקורין כדאתמול ומפטירין ותשלם כל המלאכה, עד בהוציאי אותם מארץ מצרים, דמתוך שבסוכות היה יום חינוך הבית כשנגמר מפטירין בהשלמתו. עומדין למוסף, מפני חטאינו, פסוקי דמוסף כבר כתבתים כאתמול, ולא תאמר ביום השיני כלל לא בקריאת … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״כ

א [חל להיות יו"ט של סוכות] במוצאי שבת, מתפללין אבות וגבורות וקדושת השם, עד האל הקדוש, אתה בחרתנו, יעלה ויבא, והשיאנו, רצה ומודים ושים שלום, ויבדיל בתפילה, ועל הכוס כך הוא מברך, בורא פרי הגפן, אשר בחר בנו, בורא מאורי האש, המבדיל בין קודש לחול בין קדושת שבת לקדושת יום [טוב] הבדלת וכו', ומברך לישב … להמשך קריאה

סידור רש"י רי״ט

א ובשלישי של חול המועד אומר מפי כבודך כאמור, וביום השני וגו', וביום השלישי, (וביום הרביעי וביום החמישי ובששי אומר וביום החמישי וביום הששי וביום השביעי), [ומנחתם ונסכיהם, ביום השני של חוה"מ אומר, כאמור, וביום השלישי וגו' וביום הרביעי, וביום השלישי של חוה"מ יאמר כאמור, וביום הרביעי וגו', וביום החמישי וגו' וביום רביעי של חוה"מ … להמשך קריאה

סידור רש"י רי״ח

א בשחרית הולכים לבית הכנסת, ומתפללים כמו שהתפללו בערבית, וכשמגיע שליח ציבור להמברך את עמו ישראל בשלום, נוטל לולב בימין ואתרוג בשמאל, ומברך על נטילת לולב, ושהחיינו ומוליך ומביא ומעלה ומוריד ומנענע, והכי אמר רב פלטוי בר אביי ראש ישיבה, אדם שיש לו לולב לצאת בו חייב לברך עם נטילתו, שהלכה רווחת היא בישראל כל … להמשך קריאה

סידור רש"י רי״ז

א סדר והלכות חג הסכות. ב חג הסכות ערבית ושחרית ומנחה מתפללין אבות וגבורות וקדושת השם, עד האל הקדוש, אתה בחרתנו וכו', בשבת אומר שבתות למנוחה, יום המנוח הזה, ואת יום חג הסוכות הזה, יעלה ויבא, והשיאנו והנחילנו, בשבת באהבה וברצון בשמחה ובששון, מקדש ישראל, ובשבת מקדש השבת וישראל והזמנים, רצה ומודים ושים שלום. ואם … להמשך קריאה

סידור רש"י רט״ז

א תכף לחתימה שלאחר המנחה, מיד אומר אשרי, ובא לציון, וסדר קדושה, ועומדין להתפלל תפילה נעילה, ומתפללין כמו ליוצר, אבל במקום כתיבה יאמר חתימה, מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו, ואין צריך לומר חותם יצוריו, שהרי אין כתיב כאן כתיבה, אלא כמו זכרנו לחיים, לאחר עושה השלום יאמרו וידוי תבא לפניך וכו', עד הלא הנסתרות … להמשך קריאה

סידור רש"י רט״ו

א למנחה אחד יחיד ואחד שליח צבור [מתפללים כמו ליוצר אור, ושליח ציבור] לאחר ברכת הכהנים ועושה השלום אומר אבינו מלכנו יתגדל תתקבל, יש [אומרים] שאין אומרים [ברכת כהנים] במנחה של יום הכפורים, ולא היא, דאמר רב נחמן הלכה כר' יוסי, [דאמר] בנעילה יש בה נשיאות כפים, ומנחה אין בה נשיאות כפים, כיון דבכל יומא … להמשך קריאה

סידור רש"י רי״ד

א ופוסקין צדקה ברבים על המתים ועל החיים, אין פוסקין צדקה למתים בכל ארץ אשכנז רק היום לבדו, ואין אומרים יקום פורקן מן שמיא אם לא חל להיות בשבת, אלא לאחר שפסקו הצדקה פותחין בתהילה אשרי, ומחזירין את התורות למקומן, ועומדין למוסף, ומתפללין מגן זכרנו מחיה מי כמוך ובכן ואז, עד המלך הקדוש אתה בחרתנו … להמשך קריאה

סידור רש"י רי״ג

א שחרית עומד שליח ציבור לפני התיבה ואומר נשמת כל חי קדיש עד דאמירן, ברכו, המאיר לארץ וכו', ומתפללין בלחש, כמו שהתפללו ערבית, ושליח ציבור אומר וידוי באמצע תפילה. וכשמגיע לפני ה' תטהרו, מתחיל בסליחות, ולכשסיים סליחות ופסוקים אומר וידוי, תבא לפניך תפילתינו, אתה מבין תעלומות לב וכו' על חטא וכו', עד לעשות את כל … להמשך קריאה

סידור רש"י רי״ב

א ליל יום הכפורים למעריב יאמר שליח ציבור לפני התיבה כל נידרי ואיסורי וכו', וישנה וישלש עד ג' פעמים, ומברך שהחיינו, ואומר ברכו ואשר בדברו ואהבת עולם וקריאת שמע ואמת ואמונה והשכיבנו וחותם בא"י פורס סוכת וגו', יתגדל עד דאמירן, ערבית שחרית ומנחה מתפללין מגן, ובסוף מגן אומר זכרנו לחיים, ובסוף מחיה אומר מי כמוך, … להמשך קריאה

סידור רש"י רי״א

א ונהגו העם ללקות, ותנן גבי [חייבי מלקיות] בית דין [כמה] מלקין אותו ארבעים חסר אחת, שנאמר כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו (דברים כ"ה ב' ג'), מנין שהוא סוכם את ארבעים, א' כתיב ארבעים במספר, ארבעים במניינא השתא דכתיב במספר ארבעים, משמע והכהו לפניו עד אותו מניין, שאין בו לעשות אלא לגמור סכום חשבון של … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״י

א ערב יום הכפורים מתפלל אדם במנחה שמונה עשרה ברכות שבכל יום ויום, ואחר עושה השלום מתחיל וידוי, אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפילותינו וכו' עד ומבלעדך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה, אלהי עד שלא נוצרתי, עד צורי וגואלי והשליח ציבור אינו מתוודה אלא בתפילת לחש, ולאחר שמונה עשרה אומר אבינו מלכינו, יתגדל, … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ט

א ואין שורין את המפה במים, ואפילו הדר מינגבא, דילמא לא שפיר נגב לה, ולאורתא אתי לידי סחיטה, ושנינו אמר זעירי בר חמא אושפיזכניה דר' יהושע בן לוי, בר אורייתא [תא] אימא לך מילתא מעלייתא דהוה עביד אבוך, ערב יום הכפורים מביאין לו מטפחת ומקנח בה פניו ידיו ורגליו, ולמחר מעבירה על גבי עיניו ואינו … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ח

א ערב יום הכפורים טובל אדם עצמו בשש שעות או בשמונה, ונכנס לבית הכנסת ומתפלל שמונה עשרה כדרכה, ומתוודה קודם סעודתו, כדתניא מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה, אבל אמרו חכמים מתוודה אדם קודם אכילתו שמא תיטרף דעתו עליו בסעודה ואינו יכול להתודות לפיכך מתודה קודם אכילה, ואעפ"י שהתוודה קודם אכילה, מתוודה לאחר שיאכל … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ז

א טעם בשמים במוצאי שבת משום נשמה יתירה שחסרה ויהיו למשיב נפש, וביום הכפורים ליכא יתור נשמה, לפיכך אין מברכין על הבשמים במוצאי יום הכפורים, ומפי הרב ר' יעקב בר יקר זצ"ל נאמר לי דטעם בשמים במוצאי שבת משום דבשבת שובת אור של גיהנם ואינו מסריח, ולמוצאי שבת חוזר ושורף ומסריח, לכך מריח בשמים להפיג … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ו

א וכבר נשאל מאת גור אריה, מפני מה תוקעין במוצאי יום הכפורים קודם שיתפללו שמונה עשרה ויאמרו הבדלה בחונן הדעת, והשיב תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה היא, ואינו אסור לתקוע בשבת, אלא דלא ליתי לטלטולי ברשות הרבים כדי לילך אצל בקי ללמוד סדר תקיעות והוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים מלאכה גמורה היא, אבל בתקיעה אחת … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ה

א שמעתי שתוקעין בארץ ישראל במוצאי יום הכפורים קשר"ק לאחר כל התפילה כולה כשיוצאין מבית הכנסת, לפי שכבר הבדילו בתפלה, ובגולה שלנו לא נהגו אלא תקיעה אחת לזכר בעלמא, זכר ליובל, לבד שבקולונייא נוהגין גם קשר"ק: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ר״ד

א ליקוטין ב שמעתי על הגאונים ר' יהודה בר ברוך ור' יצחק זצ"ל שהיו מתענין ממחרת יום הכפורים, ובניהם ותלמידיהם עדיין נוהגין כן, וראייה לדבר מההוא דרבא הוה יתיב תרי יומי בתעניתא ואישתכח כוותיה, ושאין מתענין [אומרים], דרבא לא הוה אכיל אלא מערב יום הכפורים עד מוצאי יום הכפורים שיני לילה ויום. ואם אפשר לעשות … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ג

א מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין, מקום שלא נהגו להדליק אין מדליקין, ומדליקין בבית הכנסת ובבתי מדרשות ובמבואות האפילות ועל גבי חולים. דרש רבא ועמך כולם צדיקים (ישעי' ס' כ"א), בין שאמרו להדליק, בין שאמרו שלא להדליק שניהם לא נתכוונו אלא משום דבר אחד: ב עד כאן מהלכות גדולות: הסבר על … להמשך קריאה

דילוג לתוכן