סידור רש"י רנ״ד

א תנו רבנן שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום, ובלילה חייבין, שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה, וחייבין ביום. שומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום ובין בלילה, אמאי ליעבדו סוכה וליתבו, אמר אביי תשבו כעין תדורו, ורבא אמר פירצה קוראה לגנב. פירוש שומרי גנות ופרדסים, אין זזין משם. כעין תדורו, כדרך שהוא דר … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״ג

א תנו רבנן הולכי דרכים ביום, פטורין מן הסוכה ביום, ובלילה חייבין, הולכי דרכים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה, וביום חייבין, הולכי לדבר מצוה פטורין מן הסוכה, בין ביום בין בלילה, פירוש הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום, דכתיב בסכות תשבו שבעת ימים, כעין ישיבת ביתו, כשם שכל ימות השנה אינו נמנע מלכת בדרכים … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״ב

א ואסור למקבע סעודתיה לבר ממטללתא, דתנן אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה, ודוקא אכילת עראי, אבל אכילת קבע בסוכה, וכמה אכילת עראי כדטעים צורבא מרבנן [מידי] ועייל לכלה. פירוש בבוקר כשהולך לבית המדרש ודואג שמא ימשכו השמועות וטועם מלא פיו ושותה. מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבת … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״א

א וכל אימת דעייל איניש לסוכה צריך לברוכי, אפילו עייל ונפיק עשר פעמים ביומא, צריך לברוכי לישב בסוכה, מנלן מתפילין, דתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, דברי רבי, וחכמים אומרים אינו מברך עליהן אלא שחרית בלבד. איתמר אביי אמר הלכה כרבי, ורבא אמר הלכה כרבנן. אמר רב מרי בריה דבת שמואל חזינא ליה לרבא … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״נ

א תניא ר' אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו ביום טוב הראשון של חג, דכתיב [חג הסכות] תעשה לך (שם שם), משלך, כן אין אדם יוצא בלולבו של חבירו, וחכמים אומרים אעפ"י שאין אדם יוצא ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אבל יוצא הוא [ידי חובתו] בסוכתו של … להמשך קריאה

סידור רש"י רמ״ט

א תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה, ואין עושין סוכה בחולו של מועד [וחכמים אומרים יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחוה"מ]. מאי טעמא דר' אליעזר, אמר קרא חג הסכות תעשה וגו' (דברים ט"ז י"ג), עשה סוכה לשם סוכת חג הראויה לשבעה בעינן, [ורבנן] (האי) [ההוא] מאי קאמר רחמנא עשה סוכה בחג, והלכה כרבנן. … להמשך קריאה

סידור רש"י רמ״ח

א ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה, וחכמים אומרים אין לדבר קיצבה, חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד. מאי טעמיה דר' אליעזר דאמר קרא בסוכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כ"ג מ"ב), תשבו כעין תדורו, מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה, ורבנן … להמשך קריאה

סידור רש"י רמ״ז

א עיטורי סוכה שנפלו בשבת, אסורין באכילה ואסורין לטלטלן ממקומן, נפלו ביום טוב אסורין באכילה [ומותר לטלטלן, נפלו בחולו של מועד אסורין באכילה], ומחזירן למקומן ולמה אסורין באכילה, מפני שהוקצו למצוה, אבל אם התנה עליהן בתחילה בשעה שתלאן ואמר בשעה שארצה אטול מהם הרי זה מותר: ב תניא בתוספתא אין נוטלין עצים מן הסוכה ואפילו … להמשך קריאה

סידור רש"י רמ״ו

א ואסור להסתפק מעצי סוכה כל שבעה, דאמר רב ששת משום ר' עקיבא מניין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה, ת"ל חג הסכות שבעת ימים לה' (ויקרא כ"ג ל"ד), ותניא ר' יהודה בן בתירא אומר מניין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל על הסוכה, ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לד', חג לה' וסוכה לה', … להמשך קריאה

סידור רש"י רמ״ה

א תנו רבנן מחצלת של חשיפה ושל גמי גדולה מסככין בה, של קטנה אין מסככין בה, [של קנים ושל חילת גדולה מסככין בה ארוגה אין מסככין בה] ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו אחד זה ואחד זה מסככין בה וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו, פירוש חשיפה גמי אנק, והן רכין, הילכך סתם קטנה … להמשך קריאה

סידור רש"י רמ״ד

א העושה סכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, ר' אליעזר פוסל, מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין, ר' אליעזר סבר דומיא דאהל בעינן כיון דלית ליה גג לאו אהל הוא, ורבנן סברי שיפוען של אהלים כאהל דמי, פירוש כמין צריף, כוך של ציידין שאורבין בתוכן את העופות, ועשוי ככוורת שמשפעת והולכת שגגו וקירותיו אחד. או … להמשך קריאה

סידור רש"י רמ״ג

א תנו רבנן בסוכות תשבו (ויקרא כ"ג מ"ב), [לא בסוכה שבתוך הבית, ולא בסוכה שתחת הסוכה], ולא בסוכה שתחת האילן, אדרבה בסוכות תרתי משמע, אמר רב נחמן [בר יצחק] בסכת כתיב: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י רמ״ב

א דרש רב יהודה בר אילעאי בית שנפחת וסיכך על גביו כשירה, אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי [רבי פרש] כך אמר (ר') אבא ארבע [אמות] פסולה פחות מכאן כשירה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י רמ״א

א איתמר סיכך על גבי אכסדרא שיש פצימין (או אין) [כשרה ושאין] לה פצימין אביי אמר כשירה, אמרינן פי תיקרה יורד וסותם, רבא אמר פסולה, לא אמרינן פי תיקרה יורד וסותם, והילכתא כרבא. פירוש סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין, כגון חצר המוקפת אכסדרא, כדפירישית [במתניתין] וסיכך באוירה של חצר, וסמך הסכך על גבי … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״מ

א חצר המוקפת אכסדרא אי יש מן הכותל ולסיכוך ארבע אמות פסולה, פירוש כל חצר שבתלמוד לפני הבתים הן, והבתים פתוחין לו, וחצר זו מוקפת בתים בתוכה ופתוחין לה סביב משלש רוחות, ולפני הבתים עשו אכסדראות [סביב] לשלש רוחותיה, והאכסדרא פתוחה היא, ואין לה דופן לצד החצר, ויש עליה תיקרה, וזה סיכך על גבי כל … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ט

א אמר אביי אויר שלשה טפחים בסוכה גדולה, ומיעטו בין בקנים [בין] בשפודין הוי מיעוט, בסוכה קטנה בקנים הוי מיעוט, בשפודין לא הוי מיעוט, והני מילי מן הצד, [אבל] באמצע פליגו בה רב אחא ורבינא, חד אמר יש לבוד באמצע, וחד אמר אין לבוד באמצע, פי' הוי מיעוט וכשירה דלאו שיעור אויר יש, ולאו שיעור … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ח

א מנימין עבדיה דרב אשי איטמישא ליה כתנתיה במיא אזל ואשטחיה אמטללתא אמר ליה רב אשי זיל שקילא דלא לימרו בגווה קא מסכך, והא קא חזי ליה דרטיבא, לכי יבשה, פי' איטמישא נישורא במיא, דרטיבא שהיא לחה דמוכחא מילתא דלנגבה [שטחוה] ולא לסכך, לכי יבשה קאמינא לך דתישקלה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ז

א פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר, או שפירס על גבי קינוף פסולה, פירוש הנשר שלא [יהו] עלין וקיסמין נושרין לשלחן, וסדין דבר שמקבל טומאה ופסול לסכך, או שפירס על הקינוף או אפילו לא פירסו מפני הנשר אלא לגוי על מטתו, על גבי קינוף, הן ארבעת קונדיסין לארבעת רגלי המטה וגבוהין ומניח … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ו

א המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם גבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה, מלמטה למעלה [אם גבוה] עשרה טפחים כשירה, ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה (כשירה) עשרה טפחים [כך מלמעלה למטה עשרה טפחים], והלכה כרבנן, פירש המשלשל כל מלמעלה למטה קרי שילשול, מלמעלה למטה, שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך ואורג ובא כלפי מטה, שלשה טפחים … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ה

א אמר רב יהודה הני שוושי ושווצרי מסככין בהן, פירוש ירקות הן, שווצרי ארב"א פלקיר"א, והוא שעליו רחבים וגדלין ביערים מסככין בהן, שאינו מאכל אדם לקבל טומאה, אמר אביי בשוושי מסככין, בשווצרי לא מסככין בהן (דשדי) (דסרי) ריחייהו שביק להו ונפיק. אמר רב חנן בר רבא [הני] היזמי והיגי מסככין בהן, פירוש מיני סנה הן, … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ד

א חבילי קש וחבילי [עצים] וחבילי זרדין אין מסככין בהן, לא מפני שהן פסולין לסיכוך, אלא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתיפו ומעלה ומניחה על גבי סוכה לייבשה, ונמלך עליה לסיכוך, והתורה אמרה [חג הסוכות] תעשה לך (דברים ט"ז י"ג), ולא מן העשוי, פירוש זרדין מיני קנים הם ומורידין אותן, ובעודן לחין בהמה … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ג

א הידלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבה פסולה, שאין מסככין במחובר דאמר מר באספך מגרנך ומיקבך (דברים ט"ז י"ג), בפסולת גורן ויקב לסיכוך הכתוב מדבר, אם היה סיכוך הרבה מהן, או שקיצצן כשירה. הרבה מהן פירוש מבטלן ברוב או שקיצצן אף לאחר שסיככה בהן ולא אמרינן תחילת עשייתה בפסולת נעשית. … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״ב

א תנו רבנן סוכת גוים, סוכת נשים, [סוכת בהמה], סוכת כותים, סוכה מכל מקום כשירה, ובלבד שתהא מסוככת כהילכתה, אמר רב חסדא והיא שעשויה לצל, פירוש סוכת גוים, שעשויה לישב בה כל ימות החמה. סוכת כל מקום, שאפילו פחותה מאילו. אמר רב חסדא הא כהילכתה דקאמר הכי קאמר והוא שמסוככת יפה דמוכחא מילתא שעשייתה הראשונה … להמשך קריאה

סידור רש"י רל״א

א ושחמתה מרובה מצילתה פסולה. תנו רבנן חמתה מחמת סכך פוסלת בה ולא מחמת דפנות ר' יאשיה אומר אף מחמת דפנות, הכא קתני ושחמתה מרובה מצילתה פסולה, [הא כי הדדי כשירה, והתם קתני ושצילתה מרובה מחמתה כשירה] הא כי הדדי פסולה, לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה והאי דקתני ושצלתה מרובה מחמתה כשירה, הא כי … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ל

א תנו רבנן שתים כהילכתן ושלישית אפילו טפח, ר' שמעון אומר שלש כהילכתן ורביעית אפילו טפח, והילכתא כרבנן ואותו טפח מעמידו לכל רוח שירצה. אמר ר' סימון אמר ר' יהושע בן לוי אותו טפח שוחק ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן, וכל פחות משלשה כלבוד דמי, פירוש טפח שוחק, מודד בארבע אצבעות שאינן נוגעות זו בזו, … להמשך קריאה

סידור רש"י רכ״ט

א תנו רבנן בסכות תשבו (ויקרא כ"ג מ"ב) [אין תשבו] אלא כעין תדורו, אמרה תורה צא מדירת קבע, ושב בדירת ארעי, מיכאן אמרו היו לו כלים נאים מעלן לסוכה, ומצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה בסוכה, וישן בסוכה, ומטייל בסוכה, ואמר רבא מאני מיכלי לבר ממטללתא, כגון קידרי ושיפודי ומגיסי, פירוש קערות לאחר שאכלו בהן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן