סידור רש"י ר״פ

א גם זה מצאתי בהלכות גדולות, והיכא דלא איתנחיה ללולב מערב יום טוב בהושענא (מנחית) [מיתנח] ליה ביום טוב, כמעשה רבה בר רב שמואל ומר שמואל. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ער״ט

א לולב הגזול והיבש פסול, [נקטם ראשו נפרצו עליו פסול], נפרדו עליו כשר, ר' יהודה אומר יאגדנו מלמעלה, פי' לולב כף של תמרי': ב גזול, פסול ולקחתם לכם כתיב, משלכם, והוה ליה מצוה הבאה בעבירה, ואשכחן קרא דאוסר מצוה הבאה בעבירה דכתיב והבאתם גזול [ו]את הפסח ואת החולה (מלאכי א' י"ג) גזול דומיא דפסח מה … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״ח

א תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על [גבי] שני כבשים, ומניח ידו תחתיהם, ומניף ומוליך ומביא ומעלה ומוריד, [שנאמר אשר הונף ואשר הורם (שמות כ"ט כ"ז)] אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מוליך ומביא למי [שארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי] ששמים וארץ שלו במערבא … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״ז

א אמר חזקיה אמר ר' ירמיה משום ר' שמעון בן יוחי כל המצוות כולן אין אדם יוצא ידי חובתו בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר עצי שיטים עומדים (שמות כ"ו ט"ו) ש"מ דרך גדילתן, התחתונה למטה והעליונה למעלה, שמעינן מהכא דצריך ליטול ארבעת מינין שבלולב דרך גדילתן כמו שגדילין [באילן], אותו צד שמחובר יהא למטה, ואם … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״ו

א תנו רבנן הותר אגודו, אוגדו כמין ירק, וליענביה מיענב, הא מני ר' יהודה היא דאמר עניבה קשירה היא, [אי] ר' יהודה אגד מעלייא בעי, האי תנא סבר לה כוותיה בחדא, ופליג עליה בחדא. פי' הותר אגודו, של לולב ביום טוב [אוגדו] בכריכה מעלייא בעלמא יכרוך האגד סביב ויתחוב ראשו בתוך הכרך, כמו שאוגדין אגודת … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״ה

א תנו רבנן לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר, ר' יהודה אומר אגוד כשר, שאינו אגוד פסול, מאי טעמא דר' יהודה, יליף לקיחה [לקיחה] מאגודת אזוב, [כתיב הכא ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כ"ג מ') וכתיב התם ולקחתם אגודת אזוב (שמות י"ב כ"ב)] מה להלן אגודה אף כאן אגודה, ורבנן לא ילפי לקיחה לקיחה, … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״ד

א אמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל, מאי טעמא הני תלת מצות והכא חדא מצוה, אמר ליה רב ירמיה לר' זריקא מאי טעמא מברכין אלולב לחודיה, אמר ליה הואיל וגבוה מכולן, ולגבהיה לאתרוג טפי ולברכי עליה, אלא הואיל ובמינו גבוה מכולם. פי' אלולב לחודיה, דאנו מברכין על נטילת לולב, ולא על נטילת אתרוג. וליגבהה לאתרוג … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״ג

א אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה [שלשה, ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח, ור' פרנך אמר ר' יוחנן שדרו של לולב] צריך שיצא מן ההדס טפח. זהו צד העשוי כשדרה של בהמה, שהחוליות והצלעות מחוברות בה מיכן ומיכן, כמו כן הלולב גדל מחיצות ועליו עולין מיכאן, ואמצעו חלק, ועולה … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״ב

א וצריך למיהוי שיעור דהדס וערבה שלשה טפחים, ואי טפי מג' טפחים כשר, בציר מג' טפחים פסול, דתנו רבנן וכבר עלו זקני בית שמאי וזקני בית הילל, לעליית [יונתן] בן בתירא [ואמרו] ציצית אין לה שיעור [כיוצא בו לולב אין לו שיעור, ומקשינן אין לו שיעור] כלל, והתנן לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע … להמשך קריאה

סידור רש"י ער״א

א אם חיסר אדם מד' מינין של לולב אינו יוצא ידי חובתו, דתנו רבנן ד' מינים שבלולב שנים מהן עושין פירות, ושנים מהן אין עושין פירות, העושין פירות זקוקים לשאין עושין פירות, ושאין עושין פירות זקוקים לשעושין פירות, דאין יוצאין ידי חובתן עד שיהיו כלם באגודה אחת, וכן הוא אומר הבונה בשמים מעל(י)ותיו ואגודתו על … להמשך קריאה

סידור רש"י ע״ר

א והיכא דאיקלע יום טוב הראשון של חג בשבת, לא מפקינן ליה להושענא ולא מברכינן ביה, אע"ג דכתיב ביום הראשון [ואמרו רבנן] ביום ואפילו בשבת, הני מילי במקדש, אבל בגבולין לא, מאי טעמא אמר רבה גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, והיינו [טעמא] דשופר ומגילה. פי' ללמוד ניענועו או … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ט

א ש"מ שצריך אדם לדקדק על לולב ואתרוג ביום טוב הראשון, שלא יהא גזול ולא שאול, וכל בני העיר שאין להם אלא לולב אחד ואתרוג אחד, צריך שיהא דעתם כולם ליתנו לכל אחד במתנה בשעת שמברך בו, או כולם [יפקירו] ואותו שיקחוהו לצאת בו יהא זוכה בו מן (העיקר) [ההפקר] ולאחר שבירך צריך שיהא גם … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ח

א הלכות לולב. ב ואין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אלא אם כן נותנו לו במתנה, אבל בשאול אינו יוצא בלולבו של חבירו ולא בגזול, ובשאר כל ימות החג אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו, מנא הני מילי, דתנו רבנן ולקחתם לכם, (ויקרא כ"ג מ') שתהא לקיחה … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ז

א כך הורה ר' יצחק הלוי זצ"ל שאין מונעין הנשים לברך על הלולב וסוכה, דהא דאמרינן מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות לאפוקי דאינן חייבות ואינן צריכות, אבל אם חפצות לבא עצמן במצות הרשות בידה, ואין מוחין לה, דלא גרעא ממי שאינו מצווה ועושה, ומאחר דמקיימת מצוה היא ואי אפשר לה בלא ברכה, תדע דהא … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ו

א נשאל מאת רבינו יצחק על קורות ורהיטין, והתיר היתר גמור, שכך נהגו העם, ואין לשנות המנהג, ואם יעלה על לב האדם לומר עדיין מן תעשה ולא מן העשוי, דיי לנו באותו תעשה שנוטל הנסרים מן הלטש. וגם סגן לוי נשאל, והשיב כמו כן, אלא שצריך לסלק הנסרים כנגד כל הסיכוך, והעיד אחד לפני גור … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ה

א קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה, מדרבנן, שמאי מחמיר, ומעשה נמי וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המטה בשביל הקטן. היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו, אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו, וריש לקיש אמר כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא. פי' שאינו כרוך אחריה … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ד

א אסור לישן אפילו שינת עראי חוץ לסוכה, כדאמר רבא אין קבע לשינה. ותניא היה אוכל בסוכה וירדו גשמים, ואכל חוץ לסוכה. פי' שיוכל לצאת חוץ לסוכה משתסרח המקפה, שתתקלקל הסעודה, ופסקו הגשמים אחר כך כשאוכל בביתו, אין מטריחין לחזור ולילך בסוכה, אלא עומד בביתו ויגמור סעודתו. והתם נמי תניא ישב בסוכה וירדו גשמים ובא … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ג

א תנו רבנן אוכלין [אכילת] עראי חוץ לסוכה, [ואין ישינים שינת ארעי חוץ לסוכה] מאי טעמא, אמר רב יוסף גזירה [שמא] ירדם וכו' ורבא אמר אין קבע לשינה, וכמה שינת עראי, תני רמי בר יחזקאל כפי הילוך מאה אמה, תניא נמי הכי הישן בתפילין וכו' וכמה שינת עראי כדי הילוך מאה אמה. פי' אוכלין אכילת … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״ב

א סוכה המעובה כמין בית אע"פ שאין כוכבים נראין מתוכה כשירה, פי' המעובה שסכך שלה עב מאד. תנו רבנן אין הכוכבים נראין מתוכה כשירה, אין כוכבי חמה נראין מתוכה, ב"ש פוסלין, ובית הילל מכשירין. פירוש כוכבי חמה, כשהחמה זורחת עליה ואין זהרורי חמה נראין מתוכה, אין זו דומה לסוכה אליבא דבית שמאי. ובית הילל מכשירין, … להמשך קריאה

סידור רש"י רס״א

א מכן אנו למדין שהעושה סוכה בתוך ביתו אינו צריך לסלק מן גג אותן נסרים שקורין לטש, דהואיל שחמתן מרובה מצילתן על ידי אויר שביניהם הרי הן כמי שאינן, ולא מיפסל סכך תחתון משום סוכה [תחת סוכה], היכי דמי דתחתונה פסולה, משום סוכה תחת סוכה. וקיימא עליונה בתוך עשרים לגגה של תחתונה והיא קרקעית של … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״ס

א תנו רבנן בסוכות [תשבו] (ויקרא כ"ג מ"ב) ולא בסוכה שתחת סוכה, ולא בסוכה שתחת אילן, ולא בסוכה שתחת הבית, אדרבה בסוכות תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק בסכת כתיב, אמר ר' ירמיה פעמים ששתיהן כשירות, ופעמים ששתיהן פסולות, ופעמים שהתחתונה כשירה והעליונה פסולה, ופעמים שהעליונה כשירה והתחתונה פסולה, שניהם כשירין היכי דמי, [כגון] … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״ט

א אמר רב חסדא אגד בחד לא שמיה אגד, אגד שלש שמיה אגד, שנים מחלוקת ר' יוסי ורבנן, דתנן מצות אזוב שלשה קלחים, ובהן שלשה גבעולין [ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה גבעולים] שיריו שנים וגירדומא כל שהוא. פי' לא שמיה אגד, ולא לענין חבילין לסכך, (אלא) [ולא לענין] אגודת אזוב. שלשה קלחים, שלשה שרשים. … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״ח

א אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא מסככינן בה, ואע"ג דאגודא אגד בידי שמים לא שמיה אגד. פי' אפקותא דדיקלא, מוצא הדקל כשהוא סמוך לקרקע יוצאין בה דוקרנין הרבה סביב סביב. ואע"ג דאגידו, שמחוברין ענפי האילן יחד ודמי לחבילין, דאמרינן אין מסככין בהן, ואע"ג דאגיד להו איהו, הענפים מלמעלה כדי להושיבן יחד, מפני שנוקפין … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״ז

א וכי נפקי הני שבעה יומי בתר דגמר סעודתיה בסוכה מפיק להו למאניה מסוכה לביתיה, משום יקרא דיום טוב, ואי לית ליה דוכתא לאותוביה מאניה אלא בסוכה פסיל לה ברובא ויתיב בה, (דתנו רבנן) [דתנן] סוכה שבעה כיצד. גמר מלאכל לא יתיר את סוכתו אלא מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה, משום כבוד יום … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״ו

א כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי, ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות את הכלים משתסרה המקפה. תנא [משתסרח] המקפה של גריסין. פי' ממהרת להתקלקל בגשמים מעט. תנו רבנן היה אוכל בסוכה וירדו גשמים, ויצא חוץ לסוכה [ואכל, אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו, היה ישן בסוכה וירדו גשמים וירד חוץ לסוכה] … להמשך קריאה

סידור רש"י רנ״ה

א חולין ותשמישיהן פטורין מן הסוכה, תנו רבנן לא חולין שיש בהם סכנה אלא חולה שאין בו סכנה, אפילו חש בראשו או חש בעינו. אמר רבן שמעון בן גמליאל פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי והתיר לי ר' יוסי [בריבי] לישן חוץ לסוכה אני ומשמשי פי' יוסי בריבי, יוסי החכם וחריף שבדורו והוא רבי יוסי בן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן