סידור רש"י ש״ו

א בשמיני עצרת ליל התקדש חג, שמיני ספק שביעי הוא, ומקדש בסוכה, אומר את יום שמיני חג העצרת הזה, וצריך לומר זמן, שהרי רגל בפני עצמו הוא, דקיימא לן הילכתא יתיבי יתבינן ברוכי לא מברכינן, ואתרוג לא מתאכלא ביה, הואיל איתקצאי לשבעה אכתי לא נפיק מקדושתיה עד תשיעי ספק שמיני דבטל שם ספק שביעי לגמרי, … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ה

א ואתרוג בשביעי אסור באכילה אע"פ שעברה מצותו דהא איתקצאי לכולהו שבעה, ואיתקצאי נמי אף לבין השמשות, [וכיון דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי נמי לכולה יומא דשמיני] דשמיני ספק שביעי הוא, אבל בתשיעי ספק שמיני [דברי הכל] אכול בשמחה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ש״ד

א ביום שביעי של ערבה מנהג הוא לומר על הכל, בהוצאת התורה לקריית היום, כמו בשבת ויום טוב, ומתפללין כמו שמתפללין בחולו של מועד, אלא שאומר למוסף קדושה רבה, כבודו מלא עולם, ממקומו [הוא יפן], אחד הוא (להיות) [אלהינו] אדיר, ימלוך, לדור ודור, מפני חטאינו, והשיאנו, רצה ומודים, ושים שלום, הושענא, ומקיף שבע פעמים ושבע … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ג

א לולב שלא נאגד אלא אגד [אחד] כשר, דרב יהודה קיחה קיחה מאגודת איזוב יליף, ולא מצינו שום מניין אוגדין ובחד סגי, אבל לנוי מצוה לאוגדו אפילו לרבנן [למטה] ולמעלה שלא יתפזרו ענפי הערבה לכאן ולכאן, שלמה בר יצחק: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י ש״ב

א אני החתום נשאלתי אם אומרים זמן בנטילת לולב בשני ימים טובים [הראשונים] של חג, הואיל ויום ראשון מן התורה, דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כ"ג מ'). ויום שני ספק הוא, ודינו [דלולב] כקידוש היום בכוס שכשם שאומר זמן על הכוס בשני של חג הסכות אומר נמי [זמן] בנטילתו של לולב ביום שני [או] … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״א

א ולולב שיש בו הדסים כהילכתן, תלתא טרפא בחד קינא, אם בא להוסיף עליו כמה הדסין ולעשותו אגודה אחת גדולה מן ההדס שאינו עבות, הרשות בידו, כיון דמצות לולב לא נתנו בו חכמים שיעור יותר משלשה עלין אפילו כחמור שבהן, עשה שלשתן כתקנן יוצא ידי חובתו, ואותן יתירין תוספת הן, ואין פוסלין את הכשרין, וכן … להמשך קריאה

סידור רש"י ש׳

א וששאלתם לולב הגזול והיבש פסול, כך ראינו שהלכה כחכמים, ודאי [במקום שאיפשר להביא כשהן הדורים, אבל] במקום שאי איפשר להביא כשהן הדורין יוצאין ביבשין, ומנין שהוא כן, דתניא אמר ר' יהודה מעשה בבני ברק שהיו מורישין לבניהם ולבני בניהם ולא אמרו חכמים דבר, שלא ברצון חכמים עשו, אלא אמרו לו משם ראיה שעת הדחק … להמשך קריאה

סידור רש"י רצ״ט

א שיעור אתרוג קטן, ר' מאיר אומר כאגוז, ר' יהודה [אומר] כביצה, ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת, דברי ר' יהודה [ר' יוסי] אומר אפילו אחד בשתי ידיו, בקטן הלכה כר' יהודה, ובגדול הלכה כר' יוסי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י רצ״ח

א איתמר אתרוג שנקבוהו עכברים, אמר רב [אין] זה הדר, איני והאמר רב חנינא מטביל בה ונפיק ולר' חנינא קשיא מתניתין, בשלמא מתניתין לא קשיא ליה לרב חנינא, כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני, אלא לרב קשיא, אמר לך רב שאני נקיבת עכברים דמאיסא, איכא דאמר אמר רב הרי זה הדר, דהא רב … להמשך קריאה

סידור רש"י רצ״ז

א תנו רבנן אתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק [כושי] לבן ומנומר פסול, אתרוג ככדור פסול, ויש אומרים אף התיום. אתרוג הבוסר ר' עקיבא פוסל, וחכמים מכשירין, גידלו בדפוס ועשאו כמין ברייה אחרת פסול. פי' תפוח אונפילי"א, כגון שנפלו עליו גשמים בתלוש ותפוח, סרוח נרקב. לישנא אחרינא תפוח נרקב. סרוח, ריחו רע מחמת תולעים שאכלוהו: ב … להמשך קריאה

סידור רש"י רצ״ו

א אתרוג כושי פסול. והתניא כושי כשר, דומה לכושי פסול. אמר אביי (כדתנן) [כי תנן] נמי מתניתין דומה לכושי תנן, רבינא אמר הא לן הא להו. פי' דומה לכושי, שגדל כאן והרי הוא שחור: ב פסול שנדמה הוא לכושי, קוטפריי"ש בלע"ז, אבל כושי עצמו היינו אורחיה וכשר: ג [הא לן והא להו] לעולם מתניתין כושי … להמשך קריאה

סידור רש"י רצ״ה

א ניקב. תני עולא בר חיננא ניקב [נקב] מפולש במשהו, שאינו מפולש בכאיסר. פי' אניקב ולא חסר קאי, דמכשר תנא דמתניתין, ואתא האי תנא (דמתניתין) [למימר] דאם מפולש שהוא מצידו לצידו, כדי שיראה נקב משני צדדין, פסול, (בין) בנקב כל שהוא, אפילו של מחט, ונקב שאינו מפולש בכאיסר, אם רחב כאיסר פסול, אע"ג שלא חיסר … להמשך קריאה

סידור רש"י רצ״ד

א נקלף. אמר רבא האי אתרוגא דאיתגלד באהונא בכולה כשרה במקצתה פסול. פי' דאיגלד, נקלף: ב (באהינא) [כאהינא] תמרה אדומה, ואף זה לאחר שנקלף נהפך לאדמימות כדרך כל הנקלפים בפירות: ג בכולה כשרה: ד במקצתה פסול דמנומר הוא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י רצ״ג

א ניטלה [פיטמתו]: ב אמר ר' יצחק ניטלה בוכנתו. ולפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא פילו"ר, זהו לשון מורי הזקן רבינו יעקב, אבל רבינו יצחק הלוי היה מפרש פיטמתו ועוקצו שניהם בזנב, עוקצו, שניטל העץ מה שהוא חוץ לגומא שבאתרוג כשר. פיטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחיסרו, לפיכך פסול, והיינו דקתני ר' יצחק בן אלעזר … להמשך קריאה

סידור רש"י רצ״ב

א עלתה חזזית על מעוטו אמר רב חסדא לא שנו אלא במקום אחד, אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול, אמר רבא ובחוטמו אפילו כל שהוא: ב פי' ובחוטמו, בעובי גובהו שמשפע משם ויורד לצד ראשו: ג אפילו כל שהוא פסול. שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבאותו עובי אדם נותן עיניו: הסבר על … להמשך קריאה

סידור רש"י רצ״א

א תנו רבנן פרי עץ הדר (ויקרא כ"ג מ'), עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג, רבי אומר אל תקרי הדר אלא הדיר מה דיר זה שיש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומים [כו'] אלא הכי קאמר עד שבאו קטנים עדיין גדולים קיימין. ד"א אל תקרי הדר אלא הדר, דבר הדר באילנו משנה … להמשך קריאה

סידור רש"י ר״צ

א אתרוג היבש והגזול פסול, עלתה חזזית על רובו, ניטלה פיטמתו נסדק נקלף [ניקב] וחסר כל שהוא פסול, עלתה חזזית על מיעוטו, ניטל עוקצו, ניקב ולא חסר [כל שהוא] כשר. אתרוג הכושי פסול, הירוק ככרתי ר' מאיר מכשיר ור' יהודה פוסל. פי' חזזית כמין אבעבועות דקות, חיינ"א בלע"ז: ב [נטלה] פיטמתו, ראש האתרוג, מפי רבי … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״ט

א אמר אייבו הוה (קאמינא) [קאימנא קמיה] דר' אלעזר בר' צדוק ואייתי ההוא גברא ערבה לקמיה, שקיל חביט חביט ולא בירך, קסבר מנהג נביאים הוא, בגבולין ולא יסוד נביאים, לפיכך אינה צריכה [ברכה], ואייבו וחזקיה בני ברתיה דרב אייתו ערבה לקמיה דרב, שקל חביט חביט ולא בירך, קסבר מנהג נביאים הוא. הילכך ערבה צריכה חיבוט, … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״ח

א אמר ר' אמי ערבה צריכה שיעור, ואינה ניטלת אלא בפני עצמה, ואין דבר אחר נאגד עמה שאינה מצוה: ב וכמה שיעורה אמר רב (חנן) [נחמן] שלש בדי עלין לחין. פי' שלשה ענפים שצריך שיהא כל אחד עליו עלין לחין. וכן הלכה וכן פסק ר' חננאל איש רומי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״ז

א אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן משום נחוניא איש בקעת בית חוורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. ושמעון השומעו גירסא כסדר ששומעין, וכן בכל מקום עשר נטיעות משנה היא בסדר זרעים, ואינה ענין לכאן לכן לא פרשתיה: ב ערבה למקדש להקיף את המזבח, דאילו ערבה שבלולב מקרא נפקא, ניסוך המים לתמיד … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״ו

א תנו רבנן ערבי נחל (ויקרא כ"ג מ'), הגדלים על הנחל, ד"א ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל, תניא אידך אין לי אלא ערבי נחל, של בעל ושל הרים מניין, ת"ל ערבי נחל מכל מקום. פי' הגדילים על הנחל, נחלי מים מצוה בזו ומיהו של בעל כשרה. כתיב ערבי דמשמע לשון רבים: ב משוך [ולא] … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״ה

א ערבה גזולה ויבשה [פסולה], כלולב דלכם אכולהו קאי: ב נקטם ראשיה נפרצו עליה והצפצפה פסולה, כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשירה: ג פי' צפצפה מין ערבה ועלה שלה עגול: ד כמושה פלצר"א: ה ושל בעל, שגידלה בשדה שלא על הנחל: ו בעל, קרקע שאינה צריכה להשקות דסגי לה במטר השמים, כדאיתא במשקין בית … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״ד

א תניא ר' ישמעאל אומר פרי עץ הדר (ויקרא כ"ג מ') אחד, כפות תמרים (שם) אחד, וענף עץ עבות (שם) שלשה, וערבי נחל (שם) שתים, אפילו שתים קטומין, ואחד שאינו קטום. ר' טרפון אומר [שלשה] אפילו שלשתן קטומין. ר' עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך ערבה אחת והדס אחד, אמר [לו] ר' אלעזר … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״ג

א אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב. והאי הדס שוטה פסול להושענא, בין לחודיה בין [בהדי] הדס אחרינא, והיכי דמי הדס שוטה פרוס דרברבן (אטירפא) [טרפיה] ופתיין: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י רפ״ב

א תנו רבנן ענף עץ עבות (ויקרא כג מ'), עץ שהוא עבות, וענפיו חופין את רובו, הוי אומר זה הדס: ב תנו רבנן [קלוע כמין] קליעה, ודומה לשלשלת זה הדס: ג תנא [עץ] עבות כשר, ושאינו עבות פסול, היכי דמי עבות, אמר רב יהודה דקיימי תלת טרפי בחד קנא, ורב כהנא אמר [אפילו] תרי וחד, … להמשך קריאה

סידור רש"י רפ״א

א הדס הגזול והיבש פסול, נקטם ראשו או שנפרצו עליו, או (שיהא) [שהיו] ענביו מרובות [מעליו] פסול, אי מיעטם כשר (ואם) [ואין] ממעטין ביום טוב, משום דקא מתקן מנא ביום טוב (שיהא) [שהיה] פסול ומכשירין, פי' נפרצו, נשרו: ב ענביו, פירי שבו הדומה לענבים: ג ת"ר יבשו (רובו עליו) [רוב עליו] ונשתיירו בו בדי עלין … להמשך קריאה

דילוג לתוכן