סידור רש"י של״ב

א [המבקש לצאת בדרך ורוצה לקרות את המגילה בי"א בי"ב בי"ג, אם יכול ליקח עמו מגילה יעשה כל תקנה שיוכל ויקח אותה כדי שיקרא אותה בזמנה, ואם איננו יכול לקרות, יקרא אותה בי"א או בי"ב או בי"ג, כמו שאמרו חכמים, דתניא חנניה אומר חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה, כדי שיספקו מים ומזון … להמשך קריאה

סידור רש"י של״א

א בפורים אין אומרים למנצח, משום דכתיב ביה יענך ה' ביום צרה (תהלים כ' ב'), וצרה בפורים לא מדכרינן לפי שנאמר ימי משתה ושמחה (אסתר ט' כ"ב), וכן למחר אינן אומרים למנצח, ואין נופלים על פניהם בתחנונים בשניהם, משום דכתיב להיות עושים את שני הימים האלה (שם שם כ"ז), ערים המוקפים בט"ו וכפרים בי"ד, ואמר … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ל

א בשחרית מתפלל שמונה עשרה, ומזכיר על הניסים בהודאה, לאחר סיום תפלתו אומר קדיש, עד דאמירן בעלמא. ואין אומרים הלל בחוצה לארץ, ומוציאין ספר תורה בגדלו ורוממו, וקורין בו שלשה בפרשת ויבא עמלק, ואע"ג שאין בפרשה עשרה פסוקים אלא ט' פסוקים ולא יותר, קדיש עד דאמירן, ואחריה מקרא מגילה, ומחזיר ספר תורה לתיבתו בהלל ובהודאה, … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ט

א והקורא את המגילה מברך מנ"ח סימנא דרבנן, על המגילה, ושעשה ניסים, ושהחיינו ולאחר קריאתו הוא אומר האל הרב את ריבנו, עד האל המושיע, ואומר אשר הניא וכו', ועומד [החזן] ואומר ואתה קדוש וסדר קדושה כולה, יתגדל תתקבל, פיטום הקטורת וקדיש, ואם מוצאי שבת היא, לאחר סיום תפלת לחש אומר קדיש שלם, וקורא את המגילה, … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ח

א סדר פורים. ב בפורים מתפלל אדם שמונה עשרה, ובהודאה יזכיר על הניסים, ובברכת המזון מזכיר על הניסים בהודאה, כדאמר רב ששת כתפלה, מה תפלה בהודאה, אף ברכת המזון בהודאה. וחייב אדם לקרות את המגילה בארבעה עשר ביום ובלילה, דאמר ר' יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ז

א הלל ביחיד אסור לברך עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין בהן את ההלל, שאף בציבור אינו כי אם מנהג בעלמא, וציבור הוא דעבדי זכר למנהג אבותם, אבל יחידים אין זכר למנהג נוהג בהם, ואפילו עשרה שפירשו מן הצבור הרי הן כיחידים שמתפללין לעצמן אחורי בית הכנסת מאחר שלא היה באסיפת הכניסה כשנים ושלשה הן … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ו

א מעשה בא לפני רבי ששכח החזן וקרא ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה, כמו שרגילין לקרות בשאר ראשי חדשים ארבעה, ואמר רבי אם לא היתה ספר תורה של חנוכה מוצא מן הארון לא היה צריך לקרות חמשה בחנוכה, דהא אמרינן הילכתא אין משגיחין בחנוכה ופורים כל עיקר, כלומר אם לא קרא כל עיקר בפרשת חנוכה … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ה

א למה קורין פרשת שקלים בראש חדש אדר, שזמן שקלים בראש חדש הוא, כמו ששנינו באחד באדר משמיעים על השקלים, ועל הכלאים, [כדי שיביאו שקליהם באחד בניסן, אמר ר' שמואל כתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן (שמות מ' י"ז), ושנו חכמים בברייתא ביום שהוקם המשכן [בו ביום] נתרמה התרומה, שנאמר זאת … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ד

א ויש שנותנין בפרשיות אלו, ובהפסקות שלהם סימן אחר, וכן הוא: ב ב"ד כהלכה, בערב שבת ככוסות, בשבת בנתיים. [פי'] ב"ד, שאם חל ראש חדש בשני בשבת, [או ברביעי בשבת עושין כהלכה זו, היא ששנינו חל להיות בשבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה, ובשנייה זכור ובשלישית פרה אדומה, ורביעית החדש, בחמישית חוזרין לכסדרן, לסדר (הפסוקות) … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ג

א וארבעה ימים הם שראש חודש אדר הסמוך לניסן בא בתוכם, עיקרו של ראש חודש, דהיינו יומא בתרא, שבו המוסף קרב והשיר מיוחד לו לחידושו של יום, ולעולם לא יבא אותו יום אלא (כך) [בד'] ימים הללו וסימנך ז' בד' ו' ויש לכל אחת מאותיות ז' ב' ד' ו' [סימן להפסקות] לזיי"ן סימן ז' ט' … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״ב

א ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מפקי שלש תורות, קרו שיתא בעניינא דיומא, וחד קרי ובראשי חדשיכם, ומפטיר קרי בכי תשא. ומפטיר ביהוידע, וכי איקלע האי שבתא בכי תשא עצמה, קרי שיתא בכי תשא. וחד קרי בראשי חדשיכם, ומפטיר קרי הדר בכי תשא עד ועשית, לשם השקלים, דתניא חל להיות בכי תשא עצמה קורין … להמשך קריאה

סידור רש"י שכ״א

א בשבת מוציאין שתי תורות, לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור, מפני כבוד הציבור, וקורין שבעה (פרשיות) [בפרשת] היום. ומפטיר קורא אחד מן הנשיאים, יום ראשון יקרא בנחשון, ויום שני יקרא בנתנאל, יום שלישי יקרא באליאב, וכן כולם, ומפטיר ברני ושמחי. ואם באו שתי שבתות בחנוכה, ראשונה מפטירין בנרות דזכריה, שניה בנרות שלמה. וראש חדש … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״כ

א ומה ראו לקרות בחנוכה חנוכת המזבח, לפי שעשה משה בהר אותן מאה ועשרים יום, פעם שלישי ירד בעשרה בתשרי, ונתבשר סלחתי, ביום הכיפורים בו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש, וידעו הכל שנתרצה להם, שמחו במלאכה ועשאוה בזריזות. אמר ר' שמואל בר נחמני לשלשה חדשים תשרי מרחשון וכסלו נגמרה מלאכת המשכן, בתנחומא, בפסיקתא במדרש … להמשך קריאה

סידור רש"י שי״ט

א ומוציאין ספר תורה וקורין הנשיאים שלשה, וכך הוא הסדר, ביום ראשון כהן קורא ויהי ביום כלות משה בתחילת החינוך, לוי חצי [פרשת] נחשון, וישראל משלימו מתוך שהיום ראשון לחנוכה והוא נשיא ראשון יקראו בו רובו, בשני כהן קורא חצי נתנאל, ולוי משלימו, מתוך שהיום [יום] שני, והוא נשיא שני יקרא בו כהן לוי, וישראל … להמשך קריאה

סידור רש"י שי״ח

א שחרית מתפללין שמונה עשרה, ומזכירין על הנסים בהודאה, גמרו בתפלה, קראו את הלל, וגומרין אותו כל שמונה ימים מיסוד חכמים לפרסומא ניסא והם מעשרים ואחד יום שהיחיד גומר בהן את ההלל שחנוכה חלוק בקרבנותיו וגומרין את ההלל (גם) [כל] שמונה ובפסח שהושוו קרבנותיו, אין גומרין אלא בעיקר הגאולה שני ימים הראשונים, דאמר ר' יוחנן … להמשך קריאה

סידור רש"י שי״ז

א הרואה נר חנוכה מברך שתים, מצאתי כתוב בשם רבינו יצחק בר' יהודה שאמר משום רבינו יעקב שלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה: ב ומפני מה מוסיפין נר שאינו מן המניין להדליק בו את הנרות בחנוכה לאפוקי נפשיה מפלוגתא, דרב אמר אין מדליקין מנר לנר: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

סידור רש"י שט״ז

א וששאלתם בנר חנוכה שלא הדליק בלילה, כך דעתי נוטה, כיון דלא הדליקה שוב אינו מדליקהו, דחוי הוא, כדתניא מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ואמרינן דאי לא הדליק מדליק, דמשמע מכאן ואילך לא עשה מצוה מן המובחר בין כך ובין כך צריך להדליק בלילה, ולא למחר ביום משום פרסומא ניסא הוא, ובלילה … להמשך קריאה

סידור רש"י שט״ו

א אמר רב הונא הזהיר בנר חנוכה, הוויין ליה בנים תלמידי חכמים, הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

סידור רש"י שי״ד

א אמר רב הונא חצר שיש לה שתי פתחים משתי רוחות, צריכה שתי נרות, אבל מרוח אחת לא צריך: ב היכא דבעי לאדלוקי נר חנוכה ונר שבת, ברישא מדליק נר חנוכה והדר מדליק נר של שבת דאי אדליק נר שבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלה לשבת עליה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

סידור רש"י שי״ג

א כבתה אין זקוק לה, ואסור להשתמש לאורה, ומדליקין מנר לנר, ואפילו נשים חייבות בנר חנוכה, דאמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו [הנס]. הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה [ולא] כלום. אשה ודאי מדליקה. אמר רב יהודה אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה, וכן כל מלאכה משום ביזוי … להמשך קריאה

סידור רש"י שי״א

א מצות נר חנוכה משתשקע החמה, עד שתכלה רגל מן השוק, תנו רבנן מצות נר חנוכה איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד, והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים ביום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך (פחות) [פוחת והולך], בית הלל אומרים ביום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף [והולך], טעמייהו דבית שמאי מפרי החג, וטעמייהו דבית … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״י

א המדליק נר חנוכה חייב לברך, והרואה נמי חייב לברך, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב המדליק נר של חנוכה צריך לברך, רב ירמיה בר אבא דידיה אמר הרואה נר של חנוכה צריך לברך, מאי מברך, אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון צריך לברך שלשה. בא"י אמ"ה אקבו"צ להדליק נר של חנוכה, ושעשה נסים, … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ט

א הלכות חנוכה. ב בחנוכה מתפלל אדם שמונה עשרה ובהודאה, כשמגיע המרחם כי לא תמו חסדיך מעולם מזכיר על הנסים וכו', וצריך להזכיר ברכת על הנסים [בברכת המזון בהודאה] דר' יצחק נפחא איקלע לבי ריש גלותא, סבר לאדכורי בבונה ירושלים, אמר ליה רב ששת כתפלה, מה תפלה בהודאה, אף ברכת המזון בהודאה: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ח

א בשמחת תורה גומרין את ההלל, יתגדל תתקבל, וטרם יקרב להוציא את התורה ישוררו פסוקי יחד לשמחת תורה כמשוש חתן לקראת כלה, וכל העם עונים אחריו אתה הראת וכו', ופוסע הלאה מעט מעט ומשבח באלפא ביתא אלהי הרוחות כו', וכשיעלו למגדל יזמרו על הכל, פותח וקורא זאת הברכה, וקורא קטן וגדול לשם הברכות, וינדרו נדרים … להמשך קריאה

סידור רש"י ש״ז

א גומרין הלל וקורין קהלת, אם עדן לא נקרא, ומוציאין שתי תורות וקורין חמש גברי [בפרשת] עשר תעשר, ואם שבת הוא קורין שבעה, והמפטיר קורא בפנחס, ביום שמיני [עצרת], ובנביא ויהי ככלות שלמה (כו') [וגו'] (מ"א ח' נ"ד) מתוך (שאומרים) [שאמור בו] ביום השמיני שלח את העם, (שם שם ס"ו), למוסף מזכירין משיב הרוח ומוריד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן